שוב הגיע הזמן הזה של השנה – ברכת פסח שמח בנוסח עדות הפליימוביל.
השנה, אוהד ואני,הסתמכנו על אגדה קדומה שהמצאתי, שסיפרה על כמה מבני ישראל שבמהלך חציית ים סוף, כשמשה פתח שביל בין חומות המים, פשוט התבלבלו בפניה והגיעו לחופה של ארץ מובטחת אבל זה לא הייתה כנען שהבטיחו להם.
למי שלא מכיר, מדובר במסורת עתיקת יומין שהולכת ותופסת תאוצה וההפקות נעשות מורכבות יותר ויותר. הנה, כאן יש את השנים הקודמות (למעלה בתפריט) ולמי שלא מכיר בכלל, פשוט חפשו playmobil במערך החיפוש המתוחכם של הבלוג
כנהוג, כמה אנקדוטות מאחורי הקלעים
במבצע משולב של נורית, אוהד ושלי בנינו טיפי אינדיאני מסורתי, יצרנו סימולציה של הסצינה ויצאנו אוהד ואני לחוף לצלם בתנאים קשים שכללו גם התקפת ארבה (!) כפי שתועדה כאן
הנה העוזר הנאמן שלי והסט כולו, בקנה מידה אמיתי
פסח שמח לבאי הבלוג ולשאר בית ישראל!
מנה מנה 
זה מזכיר קצת את הגרסה המורמונית של התנ"ך. חשבת אולי להתחיל דת חדשה? יש בזה הרבה כסף…