כך עושות כולן? גם בעידן של MeToo# ?

על הבמה תלמידות בית ספר וסיפור שלם. יש רגעי *קרינג’ מדי פעם שבהם אני זז באי נוחות על הכסא. אבל, חייבים לתת לו טיפה ספייס. בכל זאת, הוא כתב את זה לפני 230 שנה ואני מניח שלא במאי אחד או שניים ניסה לרכך את הגלולה. ובכל זאת, “כך עושות כולן” או בשם היותר מוצלח Così fan tutte (קוֹזִי פָאן טוּטִי – תגלגלו באיטלקית) בגלגולה הנוכחי באופרה הישראלית היא נהדרת – הבימוי וכל הבמה הם חגיגה לעיניים, הקאסט מעולה, המוזיקה פשוט טובה כי זה מוצרט. כן, וולפגנג אמדאוס מוצרט בכבודו ובעצמו ואטום אגויאן, במאי הקולנוע שביים.

*קרינג’ – Cringe – אין ממש תרגום מדויק אבל זו ההרגשה של להתכווץ במבוכה כשרואים או שומעים משהו ממש מבייש, מביך או שטותי.

CosiFanTutte_6263_190529

לאורך שנים ארוכות הבלוג שם למטרה להוריד סטרס כי מתח יכול להיות לא בריא ולכן כבר עכשיו אחשוף את השורה התחתונה. האופרה מקסימה, צוות נהדר עם זמרות שנותנות הופעה טובה, מוזיקה יפה ופשוט ממתק מדהים לעיניים. קלילה וזורמת. יאללה, אפשר להמשיך.

CosiFanTutte_5687_190529

העלילה לכל מי שכמוני לא הכיר אותה, היא פשוטה. שני קצינים צעירים נסחפים להתערבות עם חבר, פילוסוף מבוגר ומחליטים לנסות את נאמנותן של בנות הזוג שלהם, האחיות פיורדיליג'י ודורַבֶּלָה. הם מתחפשים כאנשים אחרים ומנסים לפתות אחד את חברתו של רעהו, בצורה די אגרסיבית כדי להוכיח שכך עושות כולן – קלות דעת ונוטות להשפעה בחוסר נאמנות.

כרגיל, לא הכרתי את הסיפור או המוזיקה. ההפקה היא ששבתה לי את העין עוד בשניות הראשונות, ממוחו הקודם של הבמאי אטום אגויאן.

CosiFanTutte_3351_190529

אגויאן הוא במאי קנדי ממוצא ארמני שעושה סרטים חזקים ופחות שוברי קופות. בזמנו ראינו את הסרט ’המתיקות שאחרי’ (The sweet hereafter) שבו עיירה קנדית קטנה מתהפכת לחלוטין כשתאונה עם אוטובוס ילדים הורגת כמה מהם וכל מה שקורה בעקבות כך. סרט חזק ועדיין יפה ומרשים למרות הנושא הקשה והבעיטה בבטן. ראינו עוד, אבל זה נשאר לי בראש גם אחרי הרבה שנים.

sweet_hereafter_poster

אז במאי הסרטים הקנדי החליט שהוא רוצה לביים אופרה. הוא לקח את "’כך עושות כולן’ ונתן משקל לשמה השני של האופרה – ‘בית הספר לאוהבים’. הכל מתרחש בבית ספר, במעבדת מדעים של בית ספר תיכון, עם תלבושות בית ספר קלאסיות, המזכירות את שנות ה60

CosiFanTutte_6592_190529

CosiFanTutte_5650_190529

CosiFanTutte_5711_190529

פה, דוקטור, התחלתי לחשוד. זה הזכיר לי את הסרט המופרך לחלוטין (אך מגניב למדי ברמה הגיקית) “סאקר פאנץ’ ” (Sucker Punch) שהכיל קבוצה של נשים בתלבושות בית ספר בלי שום צורך עלילתי אבל זה משך את העין. הרי אי אפשר להילחם בערימה של זומבים נאצים או רובוט סמוראי עם חרבות קטאנה אלא בתלבושת בית ספר עם חצאית קצרה!

sucker_punch_poster-thumb-550x813-59691

דלגו ישר לדקה 1:10 להבין על מה אני מדבר

התלבושות באופרה לא היו כאלו מוגזמות והיו חלק מכל הקונספט אז שנייה, שתיים, לתוך האופרה זה כבר נראה לגמרי הגיוני, אבל מדי פעם יצר אסוציאציה למליון סרטים אחרים. או לטניס של פעם. אבל זה היה קטע שכזה.

טוב. נעזוב את התלבושות. עכשיו אני אדבר על פרפרים.

CosiFanTutte_6599_190529

כל הזמן יש פרפרים. לפעמים זה מרומז כמו פרפרי ענק שמרחפים מעל הבמה, ולפעמים זה פחות מרומז, כמו מדליות הפרפר שהבנות עונדות, מוטיבים של פרפר על הכובעים וכמובן סיכות הענק שמונחות על הבמה ולעיתים דון אלפונסו, המורה המבוגר שמתחיל את ההתערבות אוחז בהן. הפרשנות נראית לי די ברורה – הבנות הן פרפרים – חופשיות ויפות וחינניות וקלות תנועה. דון אלפונסו שרוצה להוכיח שהן לא נאמנות אוחז בסיכות שימסמרו אותן לקרקע המציאות.

CosiFanTutte_6561_190529

CosiFanTutte_5780_190529

זה יפה וזה עובד היטב לפי התפישה שלי שהאופרה חייבת להמציא את עצמה שוב ושוב, לחדש ולקסום לקהל חדש וצעיר. שכבות כאלו של דמיון, מטאפורות, אסוציאציות לתרבות פופולרית אולי יציקו לטהרנים של אופרה אבל ימשכו קהלים לא מוכרים, צעירים ולמעשה יזרימו דם חדש לצורת האמנות הוותיקה הזו.

המוזיקה נהדרת. לא הכרתי כמובן שום קטע מראש, אבל זה נשמע טוב. קולח שכזה ולא קודר. שתי האחיות פיורדיליג'י (יעל לוויטה) ודורבלה (ענת צ’רני) מעולות. הן שרות נהדר וגם משחקות מצויין. זה לא זמרת מבוגרת ומלאה שעומדת לה על הבמה ושרה. כאן הן משחקות את התפקיד של הצעירות הנאיביות כולל הבעות ומשחק תיאטרון מלא והופכות את הטקסט להצגה של ממש. דווקא שני החברים, גוליילמו ופרנדו פחות מרשימים (יש להם גם פחות זמן מסך). קשה גם להצליח עם כזה שפם מפואר.

הנה לפני השפם

CosiFanTutte_5673_190529

ואחרי שהתחפשו במידה מדהימה ששתי האחיות לא זיהו אותן יותר

CosiFanTutte_6090_190529

אם כבר מדברים על אסוציאציות שחלפו במוחי הקודח, הרי שהשניים הללו כל הזמן הזכירו לי זוג אחר

Tweedle dee and tweedle dum

CosiFanTutte_5628_190529

הכל טוב ויפה והסיפור מתקדם. דון אלפונסו משכנע את שני ידידיו להתחזות ולבשר לאחיות, החברות שלהם שהם נשלחים לחזית. הצורה שבה אגויאן מסביר לנו איך הם מפליגים לדרכם היא לא פחות ממבריקה, עם קבוצה של נשים החובשות כובעי אנייה החולפות דרך הבמה. ואז הם חוזרים כזוג אלבנים מחופשים ומנסים לזכות בליבן של האחיות שלא ממש מתפתות.

CosiFanTutte_5816_190529_INSTA

עכשיו עלה לי קצת הקרינג’ (זוכרות? מלמעלה). השיטות של שני האלבנים אולי היו בסדר במאה ה 18 אבל זה נראה קצת מוגזם היום. אני לא איזה צדקן מיושן, אבל חלק מהאירועים נראה על גבול האונס. פה אני לא יכול לבוא בטענות לאדון מוצרט או לכותב הטקסט, אדון לורנצו דה פונטה. בזמנם זה היה הגיוני והיום הוא גובל בקריפיות קשה שבו שני הגברים כופים את עצמם על שתי אחיות תמימות.

CosiFanTutte_6235_6_190529

CosiFanTutte_6267_190529

זה הפתיע אותי שזה הפריע לי. הכל קליל ויפה נורא וכולם משחקים יפה על הבמה ועדיין מדי פעם הרמתי עין מהמצלמה כשמשהו מציק לי. זה פשוט נראה לא נכון. אני בטוח שזה לא חמק מאגויאן והסולנים אבל עדיין – רגע של קרינג’.

אני לא מרגיש שאני עושה ספוילר. בכל זאת, האופרה כבר מסתובבת 219 שנים אז זה לא פרק של משחקי הכס או משהו. בסוף הן נשברות. שתיהן. דון אלפונסו מוכיח את הנקודה שלו – כך עושות כולן – כולן קלות דעת ובוגדניות. המשרתת דספינה עוזרת לו ובכלל היא דמות שלילית למדי, אבל נהדרת כמו כל סיידקיק של האיש הרע. היא מכניסה את הסלפסטיק לבמה ומוסיפה המון. אבל היא גם דוחפת את האחיות לשבירה. ואז הן נשברות ובוגדות באהובים המקורים אבל בסוף כשהתרמית מתגלה הכל סבבה – הצעירים אמנם מבואסים שחברותיהן נתגלו כבוגדניות אבל הן חוזרות למעמד ההתחלתי כאילו כלום לא קרה.

CosiFanTutte_6288_190529

CosiFanTutte_6312_190529

אני מניח שטקסט של אופרה הוא קדוש. לא משנים אותו או עושים התאמות. העם היהודי חי עם דיסוננס בטקסטים כאלו כבר אלפי שנים. טקסט לא עדכני שממשיכים איתו הלאה בשנות האלפיים (לספירתם, כן?!). לכן אי אפשר להתאים את התהליך שעוברות השתיים לעידן ה MeToo# ועל כך אני התכווצתי.

לא יודע אם זה רגישות שלי בלבד. אולי לאנשים אחרים זה נראה סבבה ואולי מצחיק. שלא תבינו אותי לא נכון, האופרה מקסימה ואני ממליץ בכל פה וברור שעל ההפקה מלאת הפרפרים הזו. הייתי שם אותה כשלב ראשון בכניסה לעולם הזה. יש בה את השילוב של רגעים קומיים ורגעים רציניים  היורדים לעומקה של הנפש האנושית. כל זה משולב במוזיקה של אחד הגאונים הגדולים של המוזיקה, אי פעם (לפחות עד הביטלס, קורט קוביין ואבי ביטר). אני מניח שזו רוח התקופה, הזייטגייסט אבל גם קשה לי להניח שאני הראשון ששם ליבו לכך.

אפשר אולי לרכך את הגלולה בבימוי, אולי לתת פרשנות אחרת בלי לפגוע בטקסט ובמוזיקה או פשוט לקבל שפעם זה היה אחרת.

בכל מקרה, האופרה מסתיימת באהבה. גם אם היא שרוטה ופצועה לאחר ששני הקצינים הצעירים הצליחו לפגוע בבנות הזוג שלהן ובהם עצמם. אז אניח לפרשנות האישית שלי לצד ואתן למסורת האופראית לדבר

CosiFanTutte_6374_190529

ולסיום, השיר שהתנגן לי בראש כל זמן הכתיבה

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, Thoughts, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על כך עושות כולן? גם בעידן של MeToo# ?

  1. תמר הגיב:

    אהבתי את מה שכתבת.
    הנה מה שכותבת מעניין מרית בן ישראל על האופרה
    https://maritbenisrael.wordpress.com/2019/05/30/cosi/

  2. eitanel הגיב:

    תודה תמר, גם על המחמאה וגם על ההפניה לטקסט של מרית שהוא מעולה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.