אבא בורח לקרקס–קרקס אורבני בבסקולה

אולי זו האסתטיקה, אולי “וואו” שנסחט ממך באופן לא רצוני. המיומנות הזו, ההעזה והחן או אולי זה ההמתנה הלא רצונית למשהו הנורא שיקרה. העקצוץ הזה בבטן, הנשימה העצורה שזה יסתיים בשלום ולמה היא לא יכולה ללכת על הרצפה כמו כולם.

אני ממש אוהב קרקס. קרקס מודרני, לא קרקס מדראנו שכזה, עם חיות וקירררר המוות. מה זה קרקס מודרני? אני אנצל את הבמה שיש לי כאן לדבר על כך אבל לפני זה – מה פתאום?

אז ברחתי לקרקס. לקרקס האורבני בבסקולה. לא כדי להשתתף חלילה וחס, אלא לצלם. אני לא מסוגל לאזן פומפה על המצח או להרים את עצמי 21 ס”מ מעל הרצפה על רצועת לייקרה. אבל אני מצלם

UrbanCircus@Bascula_3210_190503

ראשית, רוצה אני לברך את מי שזיהה את הכותרת. אחד מספרי הילדים הפחות קלאסיים שהקראנו המון היה “אבא בורח עם הקרקס” של אתגר קרת ורותו מודן (העותק שלנו נעלם לצערי עם השנים)

aba borach eim hakirkas_big

ספר נפלא שבו הטקסט והאיורים מתחרים זה בזה מי יהיה יותר מוצלח ובו אב משפחה נורמטיבית פשוט עוזב הכל ובורח להגשים עצמו בקרקס ואז חוזר הביתה עם הקרקס. מומלץ בחום.

4330230146_ee40aec5e2_o

אבל בואו ונחזור לקרקס ובפרט לקרקס האורבני או לקרקס המודרני. האנשים הנחמדים של PHOTO IS:RAEL – אייל ואדווה חברו ליובל של הבסקולה –  מרכז וחלל בתל אביב, המקדם את תרבות הקרקס המודרני בארץ. ביחד הם הוציאו לפועל אירוע קרקס אורבני לצלמים. במקום שיעמדו ויפריעו לקהל ויעשו קליקים מעצבנים באמצע המתח, אוספים אותם בפעם אחת והכל טוב.

עידכון: לאחר שיחה עם יובל גיליתי שהשם בסקולה מגיעה ממונח קרקס וזוהי הנדנדה שקופצים עליה ואז מהצד השני מישהו עף למעלה. אני לתומי חשבתי שסקולה מגיע מהמילה School וזה בית ספר לקרקס אבל יובל חייך והסביר לי את המקור האמיתי אבל הודה שזה רעיון טוב (תראו פה אמן בסקולה – נדנדה)

UrbanCircus@Bascula_2991_190503

בואו ונדבר רגע על קרקס מודרני.

האמת היא שאייל לנדסמן (צלם מחול ותיאטרון, יזם ומנכ"ל PHOTO IS:RAEL) ויובל עוז (ממקימי הבסקולה, אמן קרקס, מוזיקאי ויוצר) נתנו כל אחד הרצאה קצרה על התפתחות הקרקס ועל צילום אבל אני אתן פה את המבט שלי:

הקרקס נשאר בבסיסו אותו הדבר, אבל היום, הוא מחפש את עצמו, מגדיר מחדש את גבולותיו. הוא חוקר דרכים חדשות להדהים לרתק להבהיל ולשמור על העיניים דבוקות – בלי הקלות של חיות מאולפות להחליא, בלי אנשים פגומים לזעזע.

circus31-476x327

2430223249_b54483148c_z

הקרקס המודרני שומר על התעופה, ההעזה, הנפילה עם חן ואלגנטיות ללא סוף ותמיד התחושה הזו המעקצצת של מוות שמחכה לו בפינה, מצפה למעידה הקטנה, לנפילה הארוכה ל”אמרתי לך שצריך רשתות”.

UrbanCircus@Bascula_3938_190503

(רותם ספיר ואיה דיין)

UrbanCircus@Bascula_3896_190503

זה כמו מחול מודרני ובלט קלאסי. יש מקום לשניהם. בעוד שחוקי המשחק של הבלט הקלאסי מוגדרים היטב, הרי שגבולותיו של המחול המודרני מאוד נזילים. עדיין, לשני סוגי המחול יש מקום זה לצד זה והם מפרים אחד את משנהו.

UrbanCircus@Bascula_3285_190503

כמו ששפים אמיתיים מפרקים מנות וטכניקות כשהם מנסים להגיע לבסיס – כמה שיותר פשוט ומדוייק אבל זה עדיין זה – ככה הקרקס החדש מפשיט ומפשט את האומנות העתיקה הזו לזכך את החוויה ולהגיע למשהו שידהים את הצופים אבל אין בו את כל התפאורה שתמיד התלוותה

כיון שאני חובב את הז’אנר, כל פעם שאני מגיע למקום אחר בעולם אני מחפש לי קרקס. זה יותר קל באירופה. בלונדון, למשל, ראינו הופעה שהייתה הקרקס הכי עירום שראיתי. להקת קרקס אוסטרלית בשם המופלא Gravity & Other Myths (שם מופלא, תודו) שהציגה מופע שנקרא A Simple Space. במה קטנה שיושבים ממש צפוף מכל צידיה. אין תאורה אלא ארבעה עמודים עם פנסים שהם כל הזמן מדליקים ומכבים ומזיזים מעלה ומטה. הם עצמם לבושים רק מכנס צמוד קצר עם עליונית לבנות הלהקה – כלומר אין לנו כלום. אנחנו באים הכי פשוט ועירום. הכל פיזי עוצר נשימה ומצחיק. הנה טעימה

והנה עוד דוגמה לקרקס מודרני שהייתי בו (אפילו סחבתי את ירון). לקבוצה קוראים LIMBO ומצד אחד הקרקס הזה נשען חזק על מסורות קרקס אירופאיות ישנות מבחינת הוויזואליה, איך שנראות הדמויות והסגנון וגם מבחינת הצגה של מיומנות שמזכירות קרקס מסורתי כמו בליעת חרבות ויריקת אש. מצד שני המופע מאוד לוקח לסגנון בורלסק ומצד שלישי הוא לגמרי מודרני מבחינת כוריאוגרפיה, מוזיקה, תלבושות, steampunk ושאר ירקות. באמת שהיה מופע מדהים שהראה איך אפשר להיות אבולוציה ישירה של אמנות קרקס מסורתית ועדיין לקחת את זה למקומות אחרים לחלוטין

וכמובן שכמה מהקוראות יהנהנו במתינות ויזכירו את cirque du soleil שראיתי כמה מופעים שלהם (לפני חודשיים ראיתי את KÀ)

אני אטען שזה סוג של קרקס. זה לקח את הקרקס לשלב אבולוציוני אחר. זה ספקטקל, חיזיון הכי משויף שיש ומבחינתי הוא כמו צמר גפן מתוק – זה נותן מכה מהירה של אושר ודופק מהיר ולא משאיר אחריו שום סימן. עובדה היא שאני זוכר את Simple Space מ 2015 בבהירות מאשר את KÀ שאותו ראיתי אך לפני חודשיים.

CottonCandy

אני לא מזלזל בתאגיד ששווה כמה מיליארדי דולרים ומציג ערב, ערב לפני מאות אלפי צופים בכמה עשרות מופעים שונים. אבל לשיטתי זה מקדונלד מול דוכן המבורגרים שכונתי משובח (מישהו אמר אמריקה בורגרס באלנבי פינת אחד העם?!). אני אעדיף הופעה קטנה כזו על ספקטקל גדול של סירק-דה-סוליי

תנו לי רגע לרדת משרפרף שעליו נעמדתי לצעוק ולחזור לבסקולה.

תודה.

בבסקולה היו דברים אחרים. במסגרת פשטות נקייה ראינו קטעים ארוכים על טיסו. טיסו (או Tissu בצרפתית) הוא שתי רצועות לייקרה תלויות מהתקרה שאמן אקרובטיקה אווירית מתמרן ועושה תרגילים עם הרצועות.

(בתמונות – רותם ספיר)

UrbanCircus@Bascula_3253_190503

 

UrbanCircus@Bascula_3240_190503

UrbanCircus@Bascula_3246_190503

זה אסתטי ברמה מטורפת ומפחיד כי אין שום אבטחה פרט לעובדה שהבד מחזיק על כמה נקודות חיכוך וזה מה שעוצר את רותם מלפגוש את הרצפה

UrbanCircus@Bascula_3114_190503

היו גם אחרים שעסקו בהיבטים אחרים של אומנות הקרקס – היו החנונים (עירית ויריב במציאות)  – צמד משעשע מאוד של גבר ממש גבוה ואישה, ממש לא. הם היו מעולים, עם המון הומור, אקרובטיקה ואקרובלאנס.

UrbanCircus@Bascula_3625_190503

UrbanCircus@Bascula_3146_190503

זו ליצנות, אבל אחרת. יש פה סיפור שלם והמעבר בין סלפסטיק לאקרובטיקה קורה כל הזמן וזה בדיוק מה שאני מלהג פה. הטשטוש הזה בין הגבולות של הקרקס המודרני. הם מציגים רגע קומי שהופך למותח בנקודה שבה הוא מניף אותה ומרים אותה ובהתחלה אתה אומר “נו, זה לא בעיה” ואחרי שנייה אתה אומר “וואלק, מה זה?!?”

ואז קטע שמביא את הפתיחה של Lion King שזו הברקה ושוב דחיסה שלה בתוך מזוודה בסגנון נערות הגומי – הכל יש פה

UrbanCircus@Bascula_3691_190503

UrbanCircus@Bascula_3696_190503

UrbanCircus@Bascula_2817_190503

UrbanCircus@Bascula_2722_190503

יובל, בהרצאה שלו דיבר שאין כבר Juggling, יש .Object Manipulation

על זה אין לי מה לדווח. לי זה נראה ממש ג’אגלינג ובכלל אם אתה מזיז מסגרת ריקה של תמונה באיקאה מערימות המסגרות לעגלה שלך – זה גם object manipulation אז איפה הגבול?

UrbanCircus@Bascula_3757_190503

אין לי שום רצון לפגוע במטפלים בחפצים (התרגום המילולי המיידי) אבל קשה להתרכז במשהו שלא ממש יפגע בך גופנית כשמסביב אנשים מניפים עצמם אל על וזורקים את החברים שלהם אחורה. ראינו פעם מישהו עושה ג'אגלינג (זה היה מזמן אז זה היה עדיין Juggling) עם שלושה מסורי שרשרת פועלים.

משהו בסגנון הזה.

אני לא אומר שחייבים ללכת לכיוון המופרע והמסוכן והיה בקרקס הבסקולה שני אמנים שעבדו יפה, אלא רק אומר שצריך לפעמים לבלוט על הרקע.

UrbanCircus@Bascula_3425_190503

UrbanCircus@Bascula_3484_190503

UrbanCircus@Bascula_3498_190503

UrbanCircus@Bascula_3287_190503

לסיכום אומר שהקרקס תמיד היה המקום אליו בורחים אנשים. לא סתם נתקבע המושג לברוח עם הקרקס. תמיד היה משהו מחוץ לגבול האומנות המקובלת, מקום ללא ביקורת ושל קבלה אינסופית. מקום שבו מצאו כל הנדחים והמדוכאים את מקומם. היום הקרקס כבר לא שם והוא חייב לדחוף את הגבול – אז הקרקס חוצה גבולות בין אמנות, התעמלות, ריקוד, ספורט, מוזיקה, אסתטיקה וליצנות וכל החבילה הזו קיבלתי לפנים בבסקולה.

תודה ליובל, לאייל ולאדווה שהביאוני עד הלום

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Creative, Event, photography, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.