הנוסעת – לספר את השואה באופרה מטלטלת

התחושה הראשונה הייתה של אגרוף בבטן. חזק יותר מכל אותם סרטים שחור-לבן קופצני שהלב התרגל אליהם. הנוסעת, אופרה מודרנית שעלתה במסגרת האופרה הישראלית ושהיה לי הכבוד לצלם בה לקראת יום השואה היא דרך אחרת, חדשה ומטלטלת המספרת על השואה, ועל הזיכרון והמתים.

ThePassengerOpera_1889_190428

זה חזק. גם הסיפור, הוויזואליה, המוזיקה ועוד הרבה אלמנטים דרמטיים. זה הולך להיות פוסט רציני, מצטער.

ThePassengerOpera_2448_190428

עם התמעטות ניצולי השואה, החיים ביננו, נשאלות המון שאלות איך זוכרים הלאה, איך מספרים את הסיפור הזה, את כל רוחב היריעה בצורה אחרת, שליבנו כבר לא גס בה. עדויות מוקלטות הן חשובות אבל הן דורשות ריכוז והתכוונות. יש עכשיו (ואני עומד להישמע זקן) את “הסטורי של אווה” – סיפורה של ילדה בשואה המוצג ברצף סטורי של אינסטגרם (אם אתן לא יודעות מה זה סטורי – בבקשה להסתובב ולחפש מישהו מתחת לגיל 20 ולשאול).

Eva's Story IMG_9532-1556783566

בתוכנית של האופרה הישראלית לשנה הזו נכללה גם אופרה חדשה, הנוסעת שמה, שלגבי וגם לדעתם של חברי לקבוצת הצילום ואנשים נוספים מצליחה להעביר תחושות וההעמקה של תפיסת השואה בצורה מרשימה ושונה.

כן, זו אופרה ואנשים עומדים ושרים אבל זו אופרה מודרנית וזה נראה ונשמע הגיוני.

ThePassengerOpera_2211_190428

הנוסעת (The Passenger) היא אופרה שנכתבה על ידי מייצ’יסלב ויינברג, יהודי-פולני ב 1968. הסיפור מבוסס על תסכית רדיו וספר שנכתב בעקבותיו בידי זופיה פוזמיש ניצולת שואה פולנית ששרדה את אושוויץ ורייבנסברוק (מחנה ריכוז לנשים בגרמניה). לתסכית הרדיו ולספר (1959 ו1962 בהתאמה) קראו “הנוסעת בתא 45” והוא מספר עלילה המתרחשת לאחר המלחמה ובאושוויץ בזמן השואה מנקודת מבט שונה במקצת. שונה, כיון שהעלילה מסתכלת מנקודת מבטה של גרמניה, שומרת באושוויץ ומול אסירה פולניה. פוזמיש, הסופרת הייתה שלוש שנים באושוויץ עד ששוחררה ב 1945 וככה היא מספרת את סיפורה.

גיבורת הסיפור היא ליזה, גרמניה הנמצאת על סיפון אניית נוסעים בראשית שנות ה60 של המאה ה20. יחד עם ארוסה הם מפליגים לברזיל עד לפתע היא מבחינה בנוסעת שמזעזעת אותה כיון שהיא יודעת שהנוסעת לא אמורה להיות בחיים. כך מגלה וולטר שבזמן המלחמה, ארוסתו ליזה הייתה שומרת במחנה ההשמדה אושוויץ והיא אישית שלחה אסירה פולניה בשם מרתה אל מותה.

בחלקים האחרים של האופרה, אנחנו חוזרים לאושוויץ שם יש צריף של נשים מכל אירופה וליזה, השומרת מתעמרת בהן. מרתה, אסירה פולנית מגינה על אסירה אחרת שנתפסת עם מכתב אסור בידיה וגורמת לשומרים לחשוב שהוא שלה, מכתב מאהובה תדאוש האסור במחנה.

העלילה, בניגוד לאופרות אחרות שראיתי וצילמתי אותן, נטועה במציאות ואין בה כל פנטזיה או דרמה. אני אפנה אתכן לאתר של האופרה לקרוא אותה בעברית אם בא לכן. זו אופרה מודרנית לחלוטין שהוצגה לראשונה ב 2010. ווינברג, המלחין לא זכה לראות אותה אבל פוזמיש, הסופרת הייתה בבכורה ב 2010. המוזיקה מצוינת. היא נשמעת אחרת מכל האופרות ששמעתי ויש בה גם הרבה אלמנטים דרמטיים מודרניים כראוי לפיסת מוזיקה שנכתבה ב 1968, אחרי שכבר כללים של מוזיקה לסרטים נתקבעו. השירה היא בבליל של שפות, כל אסירה ואסיר שרים בשפה שלהם – גרמנית,פולנית, צרפתית, אידיש, עברית, אנגלית וכו’. יש בזה משהו ממש נכון שמעביר את התחושה של האקראיות הזו של איסוף אנשים מכל קצוות אירופה, רק בגלל אמונתם וצמצום צלם האנוש שלהם, ללא כל חשיבות מי הם ומה הם. זה מרענן ולא ארכאי.

הבמה עצמה מדהימה. העלילה נעה בין הזמן הנוכחי על האנייה לבין 15 שנה לפני כן, באושוויץ. החלק העליון של הבמה הוא סיפון לבן, בוהק שמעביר תחושת נקיון בלבנותו, עם תא נוסעים נוח. כל המפליגים ואנשי הצוות לבושים בלבן צחור, כאילו טהורים. גם ליזה של האונייה לבושה לבן.

ThePassengerOpera_1517_190428

העולם שמתחת לסיפון הוא אושוויץ. מסילות רכבת, אפלה, מגדלי שמירה עם זרקורים וצללים חזקים. המקהלה יושבת על קרונות דמויי קרונות הבקר שהובילו יהודים למחנה ההשמדה ולעיתים הם מתגלגלים קדימה והופכים לצריפי האסירים הצפופים, עם המוזלמנים המוכרים ודרגשי העץ.

זה עולם עליון ותחתון. עולם חדש, צחור ומלא תקווה מול עבר שחור, אפל ורע.

ThePassengerOpera_1687 8_190428

ThePassengerOpera_1861_190428

ישנה גם עלילת משנה – המנחה את העלילה הראשית. סיפור אהבתם של מרתה, האסירה הפולניה ותדאוש הארוס שלה. קצין גרמני בא ודורש כינור מתוך ערימת כינורות שהוחרמו בשערי המחנה כשהגיע הטרנספורט ודורש שמי שיבחר אותו הוא האסיר שינגן את הוואלס האהוב על המפקד. האסיר הוא תדאוש ולרגע קט תדאוש ומרתה נפגשים

ThePassengerOpera_1952 60_190502

אבל ליזה, השומרת הגרמנייה מתערבת ובערמומיות מרשה להם את הקרבה ביודעה שתוכל לנצל זאת אחר כך. זה רגע קשה, רגע סינמטוגרפי ועם כל משחקי הכס באוויר (אנחנו בעיצומה של עונת הסיכום, עונה 8, כן?) זה כל כך ברור המהלך העלילתי הזה שאתה יודע שיגמר ברע.

ThePassengerOpera_2043_190428

ThePassengerOpera_2052_190428

וברקע, המציאות המוכרת כל כך, של צריפי האסירים, הדרגשים שבהם דחוסות אסירות שמנסות לנחם אחת את השנייה, לעזור, לגלות צלם של אנוש בתוך הגהנום הזה. הבמה, השחקניות והסולניות מעבירות את המועקה הזו כל כך טוב שלעיתים קרובות היה לי קשה להתיק את המבט מעינית המצלמה ולא לשקוע במושב ופשוט לצפות

ThePassengerOpera_1916_190428

ThePassengerOpera_2475_190428

ThePassengerOpera_2303_190428

והעלילה מדלגת בין סיפון האנייה, ליזה של אחרי המלחמה שלא מצליחה להמלט מהזכרונות וליזה של אושוויץ, זקופה, אכזרית וללא רחמים

ThePassengerOpera_2315_190428

ThePassengerOpera_2520_190428

וכשהיא וארוסה וולטר משוכנעים שדמיונה שיחק בה ומחליטים לעלות לנשף הריקודים באנייה היא שוב נתקלת באישה המסתורית, האישה מתא 45 שראשה עטוף בצעיף. כשאותה אישה מבקשת מהתזמורת לנגן את הוואלס ההוא שנוגן במחנה, ליזה ואנחנו מבינים שזה לא דמיון, אלא העבר שמתדפק על דלתה.

ThePassengerOpera_2609_190428

ThePassengerOpera_2649_190428

האופרה מסתיימת עם מרתה שלאחר המלחמה, נראית בוגרת יותר כשליזה ברקע והיא שרה ואומרת שאל לנו לשכוח את המתים והמתים לא יכולים לסלוח. ליזה לא יכולה לשנות את זה ולעולם לא תקבל את המחילה שהיא מבקשת או חושבת שמגיעה לה.

ThePassengerOpera_2704_190428

זו חוויה מטלטלת האופרה הזו. היא צריכה לרוץ לאורך זמן, לתת לאנשים את ההזדמנות לחוות את הדבר הטוטאלי הזה שנוגע בך בכל כך הרבה רבדים. יש עוד הזדמנות ולמרות שזה לא משהו שתצאו ממנו בחיוך – זה ראוי כל כך וזה לוקח ומטמיע את זכרון השואה בצורה אחרת לחלוטין שאי אפשר להישאר שלב

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.