אריק פליאני – הצלילים של אפריקה ביפו

פתאום צצה לה הופעה יוצאת דופן. אריק פליאני (Erik Paliani) בקן הקוקייה. ראיתי המון הופעות בתקופה האחרונה, של טוטמו, פז באנד ועוד כמה מוכרים יותר או פחות אבל זה תפס לי את העין. ראשית, אני אוהב את קן הקוקייה, בפאתי שוק הפשפשים של יפו. אחלה חלל והיינו שם בכל מיני תערוכות והפנינגים שונים אז נראה לי שמגניב להגיע שם להופעה. שנית, גיטריסט אפרו-ג’אז שמבקר בארץ מאפריקה נשמע טוב ומה שנתן את הגושפנקה הסופית מבחינתי היה שיוסי פיין סנדק הבס, מפיק העל, נגן הליווי של לו ריד, דיוויד בואי, ז’אקו פסטוריוס ועוד, ראשון לשמו ומלך הראסטות – ינגן איתו.

הגענו בזמן כדי לזהות שהקדמנו קשות. אבל המקום סבבה פרט למכבי. למה רק מכבי? אני יודע שזה מגניב והיפסטרי אבל זו בירה גרועה. די כבר. מכבי שתו כשהאופציה השנייה הייתה קריסטל ירוק. ישבנו לצד התרחשות משפחתית כלשהיא (תיכף נגלה שזה חשוב).

הבעיה היחידה, פרט למכבי (בירה גרועה, כבר אמרתי? fucking close to water) היא האור. בזמן שזה יפה ורומנטי ואני בעד, כצלם, לצלם הופעה לאורן של כמה נורות פחם כתמתמות זה כמעט בלתי אפשרי. למזלי המצלמה רואה בחושך יותר טוב ממני (וואלק, בISO של 12,800 החושך הופך לאור)

ואז עלה אריק פליאני.

ErikPaliani_0905_190414

a70a94f0-59fc-11e9-a23c-852a99c3b586-rimg-w526-h295-gmir

לא מכיר אותו. לא שמעתי עליו מעולם. את המידע שצברתי עליו קיבלתי מדף המידע של המופע. הוא  גיטריסט יליד מָלַאוִוי ומפיק הפועל בסצינת האפרו-ג'אז במלאווי ודרום אפריקה. כן, גם אני לא הייתי סגור אל איפה זה בדיוק מָלַאוִוי אז הנה מפה כשירות לציבור.

Malawi

הוא עבד ועובד עם כמה שמות מוערכים באפריקה ויוצר מוזיקה משל עצמו שחלקה כלול באלבום שהוציא,  בשם Chitukutuku והנה גם שיר הנושא מהאלבום מהופעה בדרום אפריקה.

(הנה קישור ל Spotify ולשלושת המשוגעים שכמוני עובדים גם עם Deezer)

המוזיקה נהדרת. היא לא מוכרת ויש בה מוטיבים שמזכירים המון דברים אחרים. לאחר התחלה מהוססת קלות ותיקוני סאונד של המקום הקטן אריק התחיל לתפוס תנופה, יחד עם יוגב שטרית המתופף על התופים ומנחם וולט מבוסס בבאס. המילה המדוייקת היא Smooth.

ErikPaliani_0963_190414

היה זה ג’אז, קולח וזורם אבל שונה. קצת דברים שהזכירו את פול סיימון באלבום המופלא שלו גרייסלנד יחד עם הלהקה והשם שתמיד אזכור את  – ליידי סמית’ בלאק ממבזו, עם המון תזכורות למוזיקה ששמעתי בדרום אפריקה ובכל מיני כיוונים מוזיקלים שחקרתי לי – אבל זה היה הדבר האמיתי.

אריק קלח קדימה. פורט על הגיטרה ונראה מבסוט משני המרכיבים האחרים של הטריו. הכיוון הוא מלודי מאוד, טיפה נוגה, עם השענות על הבס הבשרי של מנחם וולט ועמוד השדרה של התופים של יוגב. אריק הסתלסל לו על המבנה המוצק הזה בקלילות מחליק קדימה ואחורה

ErikPaliani_MenahemWelt_1090_190414

ErikPaliani-YogevShetrit_1026_190414

לאחר סיום אחד הקטעים הראשונים עצר אריק והציג שוב את הנגנים. “עשינו רק חזרה אחת”, ציין בגאווה, “חזרה אחת ואנחנו מיושרים”. האמת, הם באמת נראו מאוד מסונכרנים. עוברים ומעטרים את המוזיקה שלו בעוד שמניחים את הפסים שעליהם הוא רץ. כשהחל לשיר, זה לקח את כל הערב למרחבים הפתוחים של אפריקה, במקצבים ובצליל של השפה, הזרה כל כך למה שהאוזן שלי, לפחות, מכירה.

זו לא היתה מוזיקה לקפוץ ולרקוד אבל עשתה לשנינו, לי ולנורית נעימי בנשמה. אני מניח שגם העיניים הצוחקות של אריק וההתלהבות שלו עזרה.

ErikPaliani_0883_190414

זה גם הרגע להזכיר את דניאלה.

מתברר שזו שרצה כל הזמן מסביב ודאגה לדברים והיתה אחראית גם לשולחן המשפחתי מאחורינו היא דניאלה ויטה. אחר דיברתי איתה וגם אבא שלה סיפר לי בגאווה עליה. מתברר שהיא בילתה כשנתיים באפריקה, במָלַאוִוי מסייעת במקלטים לחיות בר ועוד דברים חיוביים שמחזירים לי את האמון באנושות. שם פגשה את אריק פליאני (אבא שלה אמר לי בהערכה לא מוסתרת, “והיא גם מנגנת בגיטרה!”) והיא שיזמה להביא אותו לארץ, הרימה את ההופעה וגם תיעדה. זה מרשים בלי לומר גם בעייתי כלכלית, להרים כזה מהלך ועל כך אני מוריד את הכובע

ErikPaliani_1047_190414

(דניאלה, מצלמת ונורית מצולמת)

המסג’ הנעים הזה של המוזיקה המשיך הלאה, כשהקצב מתגבר והביטחון של הנגנים והקהל עולה. ואז עלה יוסי פיין שהיה הפתיון הראשי שהביא אותנו לשם. בצניעות נעמד לו בצד, הרים גיטרה שנראתה חבוטה קלות כראוי למעמדו והוסיף עוד שכבה בשרנית לשטיח הצלילים של אריק.

ErikPaliani_1002_190414

ErikPaliani_1019_190414

לא יודע כמה זמן ישבנו שם. זה היה נעים. המוזיקה קלחה וכמו כל הופעת ג’אז מדי פעם יצאו השותפים לטיול משלהם, עם סולו או בס תופים ארוכים שהמריאו לכיוונים אחרים וחזרו למשטר הקצב של אריק.

ErikPaliani_1060_190414

וכראוי למקום קטן והופעה קטנה זה פשוט הסתיים בחיוך ותודה. פשוט נגמר. רגע אחד עוד הדהד צליל אחרון ואז זהו.

ErikPaliani_1084_190414

יופי של הפתעה. משהו לגמרי אחר ושונה. קצת הזנחתי את צד הג’אז לאור כל השפע שהרוק נותן אבל זה נתן לי תיאבון. מקסים לחלוטין לפגוש מישהי שלוקחת את התחביבים שלה ואת הרצון שלה להכיר מוזיקה אחרת לעם היושב בציון בצורה רצינית ועל כך היא ראויה לכפיים – דניאלה ויטה.

תקשיבו לו, הוא מתנגן לי ברקע כשאני כותב את הפוסט הזה וזה פשוט נהדר. יש עוד הופעה אחת בבית היוצר, ב 24/4/2019 – הנה – לכו, תקשיבו למשהו אחר.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.