נאפולי – בוןבון איטלקי משובח

מה שמעתי? “עזוב, סתם מלוכלכת”. “עזוב, אין מה לעשות שם”. “עזוב, אנחנו פשוט לקחנו רכב בשדה ועפנו לסורנטו/אמלפי/פומפיי/אחר”. “עזוב, רק משמין”.

וואלה לא. הבלוג רוצה להמליץ כאן המלצה המלצתית. נאפולי, רבותינו, העיר נאפולי.

איזיג’ט, כפרה עליהם קפצו לי לפני שלושה שבועות או משהו עם הצעה קוסמת לחורף 2019. אז סגרתי לדצמבר 2018 ב 80 יורו לכרטיס הלוך ושוב, ישירות לנאפולי. יש הצעות שאי אפשר לסרב להן.

החלטה מצוינת, לכל הצדדים ואני אעשה עכשיו כמיטב יכולתי להסביר למה.

נאפולי מגניבה קשות. היא לא עיר הנצח, כמו רומא, לא מהודרת כמו מילאנו, לא קלאסיקה כמו פירנצה אבל היא הכי צ’כונה שיש (הגדרה של ליאור – תיכף הוא יגיע). העיר חמה מבחינה אנושית. האנשים מסבירי פנים והיא מרגישה כמו שכונת חיים.

בכל שעה – העיר פשוט חיה. אנשים רגילים, כאלה איטלקים שמתבטאים בפאתוס איטלקי שלעיתים גובל בקלישאתיות למרבה האושר שלי. מלא מקומות שהם לא יותר מחורים בקיר עם אוכל נפלא, צבעונית להחריד וקצת צריכה שיפוץ. כן, הבתים כאלה מסכנים וקצת מתקלפים ורואים שלא היה כאן שיפוץ, אבל מי יכנס לשיפוץ רציני שכשיש הר געש מהמסוכנים בעולם מעל העיר, כזה אחד שכבר הוכיח שהוא יכול להכחיד את כל האוכלוסייה בתוך דקות (הלוווו, Pompeii anyone?).

Napoli_4549_181209

רחוב טיפוסי ברובע הספרדי עם תור טיפוסי לפיצה מטוגנת או קשישה מעשנת ומחווה דעה מעל חנות ממכר דגים – פה זה עיר שחיים בה, לא איזה דירה לדוגמה.

Napoli_4585_181209

אבל גם בלי הוד והדר, אנחנו בילינו בעיר שלושה ימים בכיף ויצאנו עם תחושה שחסרים לנו עוד שלושה – בלי לצאת את העיר (טוב, עם קפיצה ברכת לפומפיי – בכל זאת צריך לראות).

זה מתחיל בנחיתה לילית לאחר 3.5 שעות טיסה ישירה. השדה ממש בתוך העיר. נאפולי ידועה כאחד המקומות הכי גרועים לנהיגה ואכן מצדיקה את השם שלה. נהג המונית שלנו היה שילוב של טייס קרב, מיכאל שומכר, סובלני ומכיל כמו יצחק אברג’יל. הוא לא עצר לשנייה. העיר היתה עמוסה בלילה שבין שבת לראשון (וגם ליל האימקולדה – בכלל עומס) וכל פעם שהיתה הייצרות של התנועה, הוא חתך לסמטה קטנה בצד, מצפצף לאנשים, עובר בין קירות במרחק של שלושה וירוסים מכל צד. נורית עצמה עיניים לעיתים וטענה שזה כמו רכבת הרים. אני נהניתי מכל רגע אבל חגרנו חגורות.

Napoli_4970_181211

צילום לאילוסטרציה. אין דרך פיזיקלית שהמשאית האדומה עברה בסמטה. היא נבנתה סביבה.

נוהל קבוע מזה שנים הוא להצטרף ל Free Walking Tour ביום הראשון. ככה מקבלים מושג על העיר, ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, טופוגרפיה, מה שווה לראות, לעשות, לאכול, לשתות, ושאר דברים. אבל לא היה שכזה (זה לא גדל בעונה הזו) אבל מצאנו את ליאור בפייסבוק (הנה קישור – לראות את נאפולי – סיורים בעברית עם ליאור – @seeingnapoli ) – בחור ישראלי שגר עם אשתו האיטלקייה בכפר איטלקי מהאגדות ועורך סיורים מודרכים ממש שווים בנאפולי. לכו, תשקיעו בו

אז יש בנאפולי כל מה שצריך. היסטוריה עשירה של כיבושים ומלחמות? יש – רומאים, יוונים, צרפתים, ספרדים, קצת איטלקים – כולם כבשו ועברו הלאה. יש טירות מרשימות עם כל הביצורים כמו למשל בטירה החדשה, הלוא היא ה Castel Nouvo – חדשה, כי הניילונים הוסרו ממה ב 1279 ובה ישבו מלכי נפולי לדורותיהם (כולל סיפור היסטורי על חתונה שרוב באיה נרצחו – מזכיר חתונה אדומה מסויימת בסדרת טלוויזיה מסויימת).

Napoli_4504_181209

Napoli_4510_181209

לכבודנו, ולכבוד חג המולד המתקרב הרחובות קושטו היטב ואפילו עצי משאלות הונחו במקומות אסטרטגים כמו במרכז גלריה אומברטו (שממש נראית כמו זו במילאנו, רק הסחורה שונה) וזו לא גלריה של תמונות אלא ג-ל-ריה שמתחרזת עם אוּזֶרייה.

Napoli_4547_181209

Napoli_4520_181209

למען האמת כשיצאנו לדרך חששתי ממצב הביטחון ברחוב. נאפולי מזוהה עם הקאמורה, הגרסה הדרומית של המאפיה האיטלקית, ארגון פשע קשוח שמטיל חיתתו על העיר ודוחף גם פשע למרכז. אבל העיר מרגישה בטוחה לחלוטין, הסביר לנו ליאור. הפשע נדחק הלאה, גם אם לא מוגר והעיר משגשגת. למעשה בשבע השנים האחרונות מכהן ראש עיר קשוח למדי, לואיג'י דה־מגיסטריס, שהיה תובע מחוזי שלחם ביד קשה בפשע ברחובות וגם בשחיתות הפוליטית (פרשה מפורסמת של שחיתות במערכות טיהור שפכים בשווי של מאות מליוני יורו שם הוא לא היסס ללכלך ידיים (!) ולהיכנס בפוליטיקאים ואנשי עולם תחתון בלי מורא). כתוצאה מכך העיר גם נקייה יותר וגם מרכז העיר מרגיש בטוח לגמרי.

תושבי העיר מאוד אדוקים. הם מאמינים בשני גברים שבגללם כל הטוב הזה נפל בחלקם. שניים שלקחו על עצמם להביא אושר והיו המושיעים והמצילים של העם.

Napoli_4526_181209Napoli_4746_181210Napoli_112743_181209

ישו ודייגו. ישו, זה ברור ומוכר. דייגו מראדונה הגיע לנאפולי ב1984 והביא את הקבוצה לשיאים שלא ידעה מעולם כשלקחה את הליגה בסערה תוך שהוא דורס את היריבים השנואים מצפון איטליה (מילאן, יובנטוס).האיש נחשב קדוש בנאפולי וציורי קיר רבים מוקדשים לדייגו הקדוש (שהגיע לשיא הקריירה שלו שם ואז עף מנאפולי כשעקבות אבקה לבנה דבוקה לנחיריו). המקום היחידי שראיתי דומה לכך היה בבואנוס איירס, בארמון הנשיאות ובעוד מקומות, שם תמונתו של דייגיטו תלויה ליד זו של האפיפיור פרנציסקוס הארגנטיני אף הוא. ליאו מסי תלוי מתחתיהם כדי להסביר לו שהוא עוד לא שם.

עוד לא דיברתי על אוכל.

וואי. וואי. וואי. יא ווארדי איזה אוכל יש לנאפוליטנים.

אני אשליך כאן תמונה ואמשיך הלאה בתרבותיות. פיצה נפוליטנית מדהימה בדה מיקלה, מקדש פיצות עתיק יומין. אני אקדיש לפיצות את הזמן הראוי אחר כך.

Napoli_4631_181209

אבל האוכל זמין בכל מקום. וזה תמיד מדהים אותי, העושר הזה של חומרי גלם, חיות ים ודגים,

Napoli_4588_181209

ושוב פעם – העיר חיה. האנשים חיים בה. לעיתים בתנאים שלנו נראים עוני. ברובע הספרדי ובשאר אזורי המרכז רואים הרבה אנשים שחיים בדירת חדר אחת הפונה לרחוב. דירות קטנות שבהן הרבה פעמים הדייר יושב עם הפנים לרחוב ומדבר עם השכנים. לא נדיר לראות סל שיורד עם כמה מטבעות מקומה גבוהה וקריאה לסטפנו שבמקרה כרגע עבר ברחוב שיקנה חלב וישים בסל. זה הקסים אותי כל פעם שראיתי את זה. שכונת חיים, כבר אמרתי?

Napoli_4610_181209

(חפשו את הסל הכחול)

Napoli_4739_181210

שתי נשים יושבות, מעשנות קופסה שלמה ומדברות בכיכר קטנה

יש המון מה לראות בעיר חוץ מפיצות, מתוקים, מאפים ופיצות מטוגנות. יש למשל את קפלת סאן סברו (Cappella Sansevero), קפלה קטנה שיצאנו משם עם פה פעור.

יש בה פסל שיפעים גם את האדיש מכולכם. ישו בתכריכים, או Veiled Christ הוא פסל ישו המכוסה בסדין. ישו נראה רזה, ידיו פצועות והוא פשוט מת. הנקודה היא שהגופה מכוסה בסדין שדרכו אנחנו ממש יכולים לראות הכל. הסדין והפסל עשויים שיש ברמה כזו שזה נראה לא טבעי. העובדה שמי שהזמין את הפסל הוא הנסיך סאן-סברו שהיה אציל, ממציא, חייל, מדען, אלכימאי וגם בונה חופשי – העובדה הזו גורמת לשמועות עד היום שהוא המציא תהליך שהפך סדין כותנה פשוט לשיש לבן אציל – אחרת אין דרך להסביר את הפסל הזה. אסור לצלם בקפלה אז הצילומים לא שלי (השאלתי מאתר הכנסיה – סתכלו):

VeiledChrist3VeiledChrist1

source: Museo Cappella Sansevero

או את הפסל של השחרור מאשליות, חלק מקבוצת פסלים של חולשות אנושיות שם נראה גבר הנחלץ מרשת דייגים – הכל מפוסל בשיש. זה יפה ומדהים וקפלה קטנה שלא מוציאה לך את החשק לחיות. על התקרה ציור גדול שבשל סיבה כלשהיא לא דהה ב 270 השנה מאז שצוייר ולא שופץ. הטענה היא שהנסיך, מדען שכמוהו ערבב משהו לתוך הצבעים ויצר פיגמנטים שלא דהים. כמובן שהידע נעלם אבל הציור חי וצבעוני אז קשה להתעלם מהעובדות.בקפלה יש גם רמזים למסדר הבונים החופשיים ובכלל היא עטופה אגדות וסיפורים עסיסיים אז זה ממש נפלא.

Macchina_anatomica_donna_03HRJביציאה יש שני דגמים של גוף אנושי – חלקו אמיתי כגון עצמות שלד וחלקו לא ברור. שוב, יש אגדות על הנסיך שרקח חומר שהזריק למתים טריים שחלחל לכל כלי הדם ויצר את המכונות האנטומיות כפי שהן נקראות. זה מדהים וזה מעורר פליאה וזה בן 250 שנה ולא ברור עד היום כיצד זה נוצר.

האגדות לא ממש מפרטות אם הגבר והאישה טרחו למות לפני התהליך או לא, אם התנדבו לכך או לא ולמען האמת כמה שקראתי – עוד יותר התרשמתי כי באמת לא מובן איך הוא עשה את זה. שוב עולה הרקע של הבונים החופשיים ושאר מסתורין אבל כמו התקרה שלא דהתה – אי אפשר להתווכח עם המוצגים.

הנה האתר של הקפלה – תקראו ואם אפשר – תבקרו. זה ממש ממש שווה.

ויש עוד המון!

ויה סאן גרגוריו ארמנו (Via San Gregorio Armeno) היא סימטה שבה יושבים יצרני סצינות הולדת ישו, מה שקוראים המקצוענים – nativity scene. רחוב שלם שבו כל השנה עומלים בתי מלאכה לבנות דגמים, מודלים בגדלים שונים ורמות גימור שונות שאותם אנשים קונים.

Napoli_4879_181210

הרחוב מרגיש קצת כמו סימטת דיאגון. המון חנויות קסומות ברמות גימור שונות וכמויות אדירות של אביזרים, דמויות, חיות, דוכנים שלמים של מיניאטורות – אוכל, כלי בית, שולחנות וכסאות. חלק מהחנויות הן סחורה סינית ברורה ובכל מיני סמטאות יש גם בעלי מלאכה ואנשים שמדביקים אזוב שנקטף ביער ועבר תהליכי ייבוש על משטחי שעם שגולפו להראות כמו לבנים.

Napoli_4904_181210

הכי שווה להיכנס לחנות של האחים קפואנו ולהסתכל. הם יושבים שם מ 1840 ובונים דגמים מפורטים, תופרים בגדים, מייצרים רעפים זעירים וכו’. הנה האתר שלהם – הם יושבים בפתח קטן היוצא שמאלה כשיורדים במורד הרחוב.

הנה אח מניח טיח שייצר מעיסת נייר ואז יוצר ממנו קיר מט לנפול.

Napoli_4918_181210

Napoli_4924_181210

מכל איטליה מגיעים לקנות שם – כי אין חווית חג בלי מודל שכזה בבית – העומס ניכר

Napoli_4880_181210

Napoli_4933_181210

וליד הסימטה יש גם את האופה שליאור הראה לנו – שאופה לחג מודל של לידת ישו מפיצה.

ויש עוד המון מה לראות אבל תנו לי לקחת שלוק מהקפה הנפוליטני החזק להפליא

Napoli_4949_181210

ונמשיך לחלק האחרון שנאפולי אינה שלמה בלעדיו – פומפיי.

אבל נראה שארוך מדי – אז פומפיי תקבל פוסט משלה

אני אשאיר אתכם איתנו ברחוב, עם המוני צעירים חוגגים כל הלילה, כמו כל יום שבת בלילה. רק קצת קר.

Napoli_010130_181209

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על נאפולי – בוןבון איטלקי משובח

  1. זמירה כהן הגיב:

    נהניתי לקרוא, זמירה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.