לראות דרך עיניים חדשות – ברצלונה #3

הכי כיף זה לחזור לברצלונה, עם שני תיירים טריים שלא חוו אותה מעולם, לחכות לרגע שבו יניחו עיניים על הסגרדה פמיליה ועיניהם יתרחבו בתדהמה. אני חושב שפרט לסטיבי וונדר (ואולי אפילו הוא) אי אפשר להישאר אדיש לפלא הזה.

Barcelona_0942_180717

לאחר ההתרגשות של ווילפרנקה והמגדלים האנושיים, עברנו לתיירות יותר בסטנדרט אירופאי. כנהוג במקומותינו התחלנו בסיור הליכה חינמי. הכי טוב חינמי.

למה  Free Walking Tour הוא הכי מוצלח? אתה משלם למדריך בסוף, לפי כמה שהוא היה טוב. שנים ארוכות אני נוהג לעשות כאלו סיורים בערים חדשות שאני מגיע אליהן ותמיד המדריכים טובים, מגניבים, עם המון ידע נוסף על המקומות השווים ויותר רעבים. בדרך כלל הם גם צעירים ודוברים את השפה שהשניים מבינים מבחינת תרבותית (השוואות למשחקי הכס, מישהו?)

Barcelona_0884_180717

קראו למדריך אוֹנוֹ והוא היה הולנדי גבוה וגמלוני ומשעשע שהתעקש לקחת אותנו דרך כיכר שלהקת הרוק Evanescence צילמו את הקליפ לשירם My Immortal וסיפר לנו על כך ותקע לי את השיר בראש לכל היום כשאני שר, מזמזם ושורק אותו בלי משים.

הנה. אני אתקע לכם אותו גם. גם אם לא נעצרתם לשמוע את הסיפור הנוגע ללב של כיכר פיליפ נרי הקדוש, שם היה גאודי מתפלל יום-יום.

פרט נוסף שלא הכרתי הוא הפסל שנראה בתחילה כמו חוט ברזל מכופף עד שהוסבר לנו שזו מחווה למגדלים האנושיים, ל Castellers. זהו Homenatge als Castellers של הפסל המקומי Antoni Llena i Font. החיבורים האלו הם מה שקושר את האנשים  יחדיו כמו שהם מחזיקים אחד את השני ולמעשה מערימת אנשים שחוברים להם יחדיו הם מרימים מגדל. בראשו, כפי שהאֶנְצָ’נֵטָה מרים יד, כדי להרוויח עוד מעט גובה, כך יש עוד יד פלדה, נמתחת מעלה בגובה מגדל של 7 אנשים, 26 מטר גובהו.

Barcelona_0888_180717

העיר עמוסה כולה בסמלים קטלונים, דגלים לעצמאות החבל ותזכורות קבועות לבעבוע ולזרמים התת קרקעיים בעיר, כולל הכיתובים על בניין העיריה לשחרור העצירים הפוליטיים  (תחזרו לפוסט הקודם לכל הפרטים).

Barcelona_0903_180717

Barcelona_1042_180717

אבל לא כל מבעבע ותוסס הוא גם קשה. המזרקה הנפלאה והכיכר המעולה של פלזה ריאל תמיד נהדרת לחזור אליה ולבצע צפייה בעוברים והשוות שביולי מורכבים בעיקר מתיירים וממני ונורית

Barcelona_0913_180717

על האוכל וההמלצות אני משלה את עצמי שאכתוב בפעם הבאה אז אדלג בקלילות לפנינה הבאה של הסיבוב הברצלונאי – המשפחה הקדושה של אנטוני גאודי.

על ה Sagrada Familia אפשר לקרוא בכל מקום. אני לא מתיימר להדריך אתכם ולהסביר. רק אומר שזו הפעם האחרונה שבונים קתדרלה עצומה באירופה, כאלו שיש בכל בירה אירופאית, שאתה תמיד עומד ממול ונדהם מכמה זמן בנו את זה.

Barcelona_1044_180717

אז הנה, לפנינו דוגמה מודרנית. ב 1882 הונחה אבן פינה ועדיין בונים אותה, 136 שנים אחרי. גאודי, האדריכל ששמו מתחרז עם ברצלונה וכל תייר שר את שבחו קיבל לידיו את הפרוייקט והפך אותו למבנה של חייו ואף מותו.

לפני 16 שנה היינו נורית ואני בברצלונה לראשונה, והגענו לכנסייה. פנים הכנסייה נראה כמו אתר בנייה ענק שהיה סגור בלוחות וגדרות ולא ממש האמנו להערכות שיסיימו ב 2017. היום הם מדברים על  2026 למבנה וסיום מוחלט עם כל הקישוטים ב 2032. חלפתי שם שוב ב 2013 וזה נראה הרבה יותר טוב, עם יותר מגדלים עומדים ובכלל זה עשה רושם של מתקדם בקצב עבודה מרשים, בטח יחסית לספרדים. עכשיו, היום, זה נראה שונה לחלוטין.

המלצה:
להזמין כרטיסים מראש, בטח בחודשי הקיץ. זו האטרקציה הכי מבוקשת בברצלונה וזה פשוט נעלם. זה נורא פשוט, דרך כאן, אבל אחרת אין. אני לקחתי עם אופציית הטיפוס למגדל. זה לא ממש משנה לאיזה מהמגדלים מטפסים.

זכרתי את הטיפוס מפעם. הוא היה מזעזע. צפוף וארוך ולא רואים כלום. היום מעלית קטנה מניפה אותך אל על, לראשי המגדלים הגדולים. 18 מגדלים אמורים להיות בסוף. 8 עומדים כבר כשהגדול, 170 מטר גובהו עוד לא נבנה.

מלמעלה זה נראה נהדר.

Barcelona_0982_180717

גשר קטן בין המגדלים מאפשר להסתכל רחוק. כמובן שגם מאפשר להצטלם היטב

Barcelona_0960_180717

Barcelona_0946_180717

המגדלים האלו, צריחי הכנסייה עובדים גם כמובילי אוויר ואור למטה אל החללים העצומים של רצפת הקתדרלה. הנוף מהם הוא מרהיב ומלא בצריחים ושפיצים שעליהם כתרים של פירות כדוריים. למרות שלא רואים אותם מלמטה, הכל מושלם גם בצפייה ממש קרובה

Barcelona_0971_180717

Barcelona_0971_180717-2

Barcelona_0944_180717

הדרך למטה לוקחת זמן אבל אפשר גם ברגוע.

Barcelona_0976_180717

ובכלל זה מדהים, שכמו סטיב ג’ובס הרבה אחריו, גאודי הקפיד לעצב היטב גם את החלקים שאף אחד לא ממש יראה כמו למשל מעקות שהם מרזבים ספירליים.

Barcelona_0990_180717

אבל גולת הכותרת היא האולם הגדול. לראשונה אני רואה אותו, ללא פיגומים, דיקטים, ניילונים או כל הפרעה אחרת והוא ממש גורם לי לרצות להתנצר. הוא כל כך יפה וממלא את הלב באושר ואת העיניים הוא גודש מעבר ליכולת שלהן להכיל כל כך הרבה יופי.

Barcelona_0992_180717

ישבנו אני ואוהד על הספסלים של הנוצרים והסתכלנו למעלה. יער של עצי אבן זינק סביבנו לתקרה הרחוקה כל כך. אבא מסויים בחר לקנות כרטיסים לשעה 17:45 כדי להגיע ליער המופלא הזה כששמש הערב מאירה אותו באור רך דרך החלונות הצבעוניים וזה כל כך יפה שפשוט ישבנו זה לצד זה ושתקנו, מנסים להכיל את החוויה הזו ולשאוף את האור דרך העיניים היישר אל הנשמה והמוח.

גאודי, כפרעליו חשב על הכל, על התאורה והצבעים – צד אחד צבעים חמים של אח"ה”צ ושני צבעים קרים של בוקר ושניהם נפגשים במרכז האולם. מנוול.

Barcelona_1008_180717

אפילו נדב, שבדרך כלל הוא האדיש יותר בחבורה לדברים כאלו התרשם. שיפור נוסף שחל מאז ביקורנו האחרון הוא מוזיאון קטן בצד שמסביר על הפרוייקט. דבר אחד שהקסים אותי והוא לא באמת מוצג אבל המתח הוא מרשים. בארון תצוגה מוצג דגם ללא הסבר. איך ידע גאודי לבנות את הקשתות? איך בנה את יער עמודי האבן – חלל עצום ללא כיפה או שידרת עמודים מרכזית שמעליו יושבים כל אותם הצריחים? הוא תכנן אותן ללא כלים ממוחשבים או הנדסה מתקדמת – אבל היה לו פתרון.

דגם מורכב של שרשראות ושקי חול קטנים מראה את מבנה הקשתות ואיך נבנית חלוקת המשקל. יום למחרת נראה דגם דומה בבניין אחר של גאודי, שם הציבו מראה למטה שמראה את הבניין כמו שהוא במציאות. גאונות צרופה של אדריכל שלא עומדים לרשותו כל הכלים של היום

Barcelona_1028_180717

ליד, מעבר לדלת זכוכית נמצאת מעבדה שבה עובדים על האזורים שעוד לא נבנו. צי של מדפסות תלת מימד שמייצרות מודלים על מנת למדוד לחצים ותמיכות. ההבדל פשוט זועק. המיומנות של תחילת המאה ה 20, חרשי אבן, מומחי סיתות, אנשים שבונים דברים מתוך תפיסה עמוקה של איך עושים את זה – מול אובדן חוכמת הידיים והסתמכות על מודלים תלת ממדיים ודגמי פלסטיק

Barcelona_1026_180717

על הפיצה שבאה אחר כך, על העצבים בתור למסעדה והפתרון בצורת פיצה בתוך חניון מכוניות ישן – על זה בפוסט הבא שבקצב הזה ייכתב לכבוד סיום העבודות על הסגרדה פמילייה או על הרכבת הקלה בת”א – מה שיגיע קודם.

אחרי שפתחתי את התיאבון לגאודי, אפשר לעבור למשהו ליותר מתקדמים. “לה פדררה” או La Pedrera הוא הכינוי לבלוק הדירות האחרון שבנה גאודי לפני שהקדיש את עצמו אך ורק לפרויקט חייו, הסגרדה פמיליה. שמו של הבלוק הוא קאסה מילה – Casa Milà – אבל בניין האבן נדמה היה כמחצבה בזמן בנייתו בין השנים 1906 ל1910 בשל עבודות האבן המרהיבות ולכן כונה בשם “המחצבה” או “לה פדררה” (אבן בספרדית – Piedra).

כולם מכירים את הבניין מהארובות המיוחדות שלו שיש הטוענים שמהן שאב ג’ורג’ לוקאס השראה לקסדות הסדראוקר שלו.

BarcelonaDay2_1087_180718

לכבוד יומההולדת של נורית שחל באותו בוקר אני חשבתי שאני מייצר חוויה ייחודית כשסגרתי לנו ביקור מודרך(!), כמעט לבד, בלי מבקרים (!!) עם סיור באזורים הסגורים לקהל הרחב  (!!!). המקום מציע סיור שנקרא The awakening of La Pedrera שהוא סיור בקבוצה קטנה, עם מדריכה אמיתית ולא סיור אוזניות ובשעה 8 לפנות בוקר, שעה וחצי לפני שהאתר נפתח לאספסוף. הסיור כולל גם ירידה למרתף ועוד אזורים הסגורים לקהל הרחב.

אני חשבתי שזה מבט אחר על משהו שנדמה כבר כשחוק ותיירותי. היא (וגם הם) חשבו שזה אכזרי לגמרי לקום בשבע בבוקר כדי להספיק להגיע ובלי ארוחת בוקר ראויה. אני מניח שהשנים יקהו את תחושות הכאב של לקום בבוקר מוקדם בחופשה ולאחרי כמה ימים דינמיים למדי. הזמן ישאיר לשלושה את הזיכרון המתוק של קאסה מילה העומד לרשותם. אני בונה על זה קריירה שלמה של הורות.

BarcelonaDay2_1082_180718

הזוג מילה (במלרע, כמו כילה, כזו של יתושים) ביקש לבנות בית לעצמו אבל גאודי יצר בלוק שלם של דירות. האמת היא שמי ששכר את שירותיו והיה אחראי לתת לגאודי את היכולת לרוץ ולבנות משהו מושלם הייתה דווקא אישתו של סניור מילה,   Roser Segimón שממינה את הבניין מכספה שלה (אלמנה עשירה) אבל הבניין נקרא על שמו של בעלה השני, פייר מילה. לכבודה שתל גאודי וורד ענק מאבן מתחת לכרכוב הבניין אבל רק אני זוכר את פרט האינפורמציה הקטן הזה.

הנה ורד לרוז, מחווה קטנה ממני

PlaymobilBarcelonaDay2_1107_180718.jpgהחצר הפנימית בבוקר, עם עוד 8 אנשים שקטה להפליא ויש את הזמן לשמוע ולראות ולהפנים את כל היופי הזה.

BarcelonaDay2_1073_180718

BarcelonaDay2_1076_180718

BarcelonaDay2_1067_180718

החניון התת קרקעי היה הראשון שנבנה בברצלונה למכוניות וגם היום, יותר ממאה שנה הוא נראה שמיש לחלוטין גם למכוניות מודרניות (רק שהוא הוסב לחלל הופעות).

כמובן שגולת הכותרת היא הגג המטורף עם הארובות האלו והקשת שבנה גאודי, שבנקודה מסוימת אחת, ממסגרת את פרויקט חייו, לרמוז היכן התשוקה שלו באמת

BarcelonaDay2_1097_180718

נדיר כך למצוא את הגג פנוי לתמונה משפחתית. כצפוי, לאחר שהשוק משעת הבוקר המוקדמת חלף, שני הצעירים התחילו להתעניין. קשה להישאר אדיש לדבר הזה המסתער עליך בכל הכיוונים בפיתולים, אבנים ובלי שום זווית הגיונית. נדב הביע את העניין שלו באדישות קלה ואוהד עף על כל היופי הזה, גם בדירות הפנימיות עם העיצוב הטוטאלי של גאודי.

BarcelonaDay2_1124_180718

המלצה:
אפשר לבקר בקאסה מילה (לה פדררה) גם ב8 בבוקר במסגרת סיור אינטימי ומיוחד. הקבוצה הראשונה שנכנסת כשעה וחצי לפני האספסוף:  The awakening of La Pedrera

אחרי ארוחת בוקר משובחת וקצת הצטיידות במשקפי שמש חדשות שאלנו בחשש אם בא להם עוד קצת גאודי.

להפתעתנו, כן. בא להם. אולי הצלחנו במשהו (או נכשלנו, תלוי איך מסתכלים על זה)

אז בצהרי היום בו פתחנו בקאסה מילה, נעמדנו בשערי קאסה באיו (Casa Batlló) שהוא הבניין הכי מאונסטגרם של גאודי, לדעתי, כי הוא נראה כמו דרקון קסום באמצע הרחוב על קשקשיו הצבעוניים, העצמות הענקיות התומכות בחלונות ומרפסות הגולגולות שהשאיר אחריו.

BarcelonaDay2_1240_180718

זה לא מקרה. גם הגג פה הוא פשוט דרקון שהתיישב לו למעלה.

BarcelonaDay2_1220_180718

כל הבניין הוא חי. הכל לקוח מצורות שהטבע הניח לפני גאודי. הבית גם שמור היטב בהיותו בידיים פרטיות וחווית הביקור בו מושקעת יותר כולל סרטוני אנימציה ונסיון יפה למציאות רבודה. הוא צבעוני להפליא וכנראה מדבר יותר לילדים, גם אם הם ממש גודזילות כבר. הנה, תראו את הסרטון של הבית, שמדגים את הדרקון

הנה שלושה שפשוט לא מאמינים שדרקון פשוט יתיישב על בניין קטלוני, ככה סתם!

BarcelonaDay2_1184_180718

אז היינו חייבים לעלות לגג המרהיב שתחת שמש יולי יקד בחום של דרקון עם חצבת קשה. קירות הקרמיקה השבורה, ה  Trencadís, הקטלוני שגאודי אהב כל כך מחזירים את אור השמש וממש קשה לפתוח עיניים (לזה בדיוק מחכה הדרקון שידוע כחובב סינים, למרות שבשמש כולם נראים סינים)

BarcelonaDay2_1214_180718

בהיותנו תיירים ומתוך חובתנו לאמנת התיירות (קיגאלי, 1907) שקובעת שאם אתה תייר, תתנהג כתייר ובפעם הראשונה בפריז, עליך לעלות לאייפל, פעם ראשונה בלונדון, עליך לעלות ללונדון איי, וכו’ – חשנו צורך להצטלם בצילום התיירים במרפסת העליונה. לא מבין למה הם טורחים להדפיס ולא מוכרים לי רק את הגרסה הדיגיטלית, אבל וואלה יצא יפה

BarcelonaDay2_69586949108907_180828

ככלל, קאסה באיו פוטוגני להחריד. הוא יפה, שונה, זורם ללא שום פינה ישרה וכיון שגאודי לא ממש בנה אותו אלא רק שיפץ ועטף אותו ב 1904 לאחר שנבנה ב 1877 כסתם בית דירות אורבני חסר יחודיות. גאודי הבין אור ושכנע את בעלי הבית להרחיב את הארובה, החלל המרכזי של הבניין ולהפוך אותה לארובת אור ואויר. הוא ציפה אותה באריחים כחולים יפיפיים שנעשים יותר בהירים ככול שמנמיכים בארובה כך שבעיני המתבונן הכל נראה באותו גוון כי למעלה הם כהים ויש הרבה אור ולמטה הם בהירים, מחזירים יותר אור ונראים כמו אלו שלמעלה. גאונות שנראית הגיונית, אבל לא היה לגאודי יוטיוב כדי להסתכל איך בונים ארובות אור כחולות עם חלונות שנראים כמו גולגולת מקסיקאית

BarcelonaDay2_1176_180718

כצלם, האור שם הרג אותי. אור רך, נפלא שעוטף את הכל בלי צללים ונותן לכל דבר להיראות מושלם

BarcelonaDay2_1224_180718-2

BarcelonaDay2_1224_180718

מאוד שמחתי לראות שהתור הכי גדול, גם כשיצאנו בשעת אחרי הצהריים היה בכניסה לקאסה באיו ולא למקדונלד ממול או למתחם חנויות דזיגואל ליד, למרות שילטי הSoldes – המכירות שזעקו מכל מקום (מודה, שלפחות שלאחד משני מוסדות אלו נכנסו בכל זאת – נכנעים לסעיף ג3 באמנת התיירות).

אדלג ברשותכן על ארוחת הערב של היומולדת ואקווה לפרט עליה בפוסט אוכל ברצלונאי מהמם ואמשיך באג’נדה התרבותית יותר – אדלג גם על החנויות המגניבות, שיטוטים, עוד קָפֵסִיטוֹֹ קטן ככה ברחוב, איזה משהו לנשנש, חנויות צעצועים, חנויות יצירה ואמנות, שיחות עם אנשים ברחוב, ליטוף כלבים שמאוד נפוצים בברצלונה ושאר דקות ארוכות שבהן שלושה בני ערובה עמדו בחוסר סבלנות גדל וחיכו שאבא ימצא את החשיפה הנכונה ויסגור צמצם בדיוק כדי לתפוס איזו פינה מרתקת.

אדלג ליום אחר ולטיפוס להר היהודים (Montjuïc) לעוד יום של תרבות. זה לא שהיינו רק תרבותיים, אלא איסוף התרבות לפוסט אחד. אני פשוט חושש מתיוג של הנוער כשני חננות על שרק רוצים מוזיאונים. עלי ועל נורית אני כבר מוותר.

בראשו של הר היהודים (הקרוי כך כיון שזו גבעה שנמצא עליה בעבר בית קברות יהודי) יושב לו מוזיאון חואן מירו, או פשוט Fundació Joan Miró. הצייר הספרדי חואן מירו שאתם מכירים, אבל לא בטוחים בכך החליט להקים קומפלקס בנינים וקרן שתעודד אמנים צעירים להתנסות באומנות מודרנית. הוא הביא את החבר’ה שלו להרים ולהקים אוסף בנינים יפיפייה עם נוף מטורף לעיר. המוזיאון מכיל דוגמאות רבות לאמנות שלו עצמו ופשוט נהדר להסתובב בו. היה לנו ברור שאוהד יעוף קשות במוזיאון ונדב יעמוד ויגיד “למה אתם קוראים לזה אמנות?!”. לא התבדינו. אבל גם נדב יודה בשקט שזה היה יפה.

BarcelonaDay3_1295_180719

BarcelonaDay3_1250_180719

חואן מירו (או ז’ואן מירו, בשפתם) היה צייר, פסל ויוצר בן זמננו שמת ב ב 1983 שזה זמן שאני זוכר כבר ואפילו יכול לשער מה עשיתי בשעה שהוא הלך לעולמו. הוא היה סוריאליסט ופעל לצד כל הציירים והפסלים המוכרים של תחילת המאה העשרים  והשפיע והושפע מהם. המוזיאון מראה בצורה נהדרת איך הוא גדל והתפתח. איך חואן הצעיר צייר פיגורטיבי לחלוטין, “כמו שצריך”, אנשים ונוף ואיך לאט שיחרר את הקו שלו ופישט דברים כי לא ממש צריך לצייר שמיים מכוכבים אלא פשוט לצייר כוכבית וזה מספיק ואיך קו אחד יכול לתאר תנועה או אדם.

אפשר לבלות במוזיאון מירו כמה זמן שרק רוצים. אפשר לחפור לעומק ואפשר לחלוף במהירות. די מהר התפרקנו לארבע קבוצות של אחד שמדי פעם חולפות ופוגשות, קבוצה את רעותה.

למשל במרפסת הצופה על העיר, לצד בריכה שממש קראה לי לצלול למעמקיה הקרירים בחום היום, אבל זה מוזיאון וזו לא ממש בריכה אלא בימה ליצירה

BarcelonaDay3_1268_180719

BarcelonaDay3_1262_180719

לא מצלם את היצירות של מירו. חפשו אותו בגוגל הזה שלכם ותראו. בין אם תראו פשוט משטחים צבעוניים או משהו עמוק יותר – זה יפה.

היינו שם במוזיאון הזה לפני הרבה שנים. על הגג שלו, בפעם הראשונה שיצאנו לחו”ל והשארנו את הילד הקטן שלנו ויום לתוך הטיול קיבלנו שיחה שהחלה במילים “אין מה לדאוג” שפשוט מפילות את הלב למכנסיים. נדב הגיע למיון עם דלקת ריאות קשה ואנחנו ישבנו על המדרגות במוזיאון שטוף השמש, ולא ידענו איך לאסוף את עצמנו. הראנו לבחור הגדול איפה זה היה וחייכנו על זה אבל אין כמו חוכמה לאחור.

BarcelonaDay3_1281_180719

המוזיאון מלא בכוכים, בחללים ובעוד מקומות הנותנים ליוצרים צעירים מכל העולם מקום להציג ולהיראות. אחת היצירות המרשימות ועם זאת המשונה למדי שראינו הייתה יצירת וידאו שנקראת “אני מאונכת” או I am vertical של Lisa Gideonsson and Gustaf Londré  השבדים העוסקת בהשפעות של גבהים על גוף האדם. היצירה מוקרנת באולם שנראה כמו אולם התעמלות סקנדינבי עם סוסי קפיצה ושם מישהי משלשלת את עצמה מקורת עץ וקוראת טקסט בשבדית שעוסק בתופעות הגופניות האלו. היא הפוכה ולמעשה קורים לה כל מיני דברים שמופיעים בטקסט. מדי פעם היא נופלת ועולה שוב.

BarcelonaDay3_1311_180719

הנה השניים והדגמה קצרה של היצירה.

כמובן שאוהד התלהב מהיצירה וכל המיצב או installation כפי שהוא הקפיד להסביר לי, לאור הנסיון שלו במסגרת הבית ספרית.

לא חשבתי שזה יקח כל כך הרבה אבל בילינו בקומפלקס חצי יום בכיף ועדיין ברור היה לנו שאפשר היה להמשיך ולשוטט, העיר קראה לנו. את ההר ירדנו בהליכה איטית בחום הצהריים, מנשנשים פה ושם בדרכנו אל הדירה הקרירה שלנו.

ברגע של היסח הדעת והתלהבות יתר רכשתי כרטיסים להופעת פלמנקו שאונו, המדריך שלנו מתחילת הפוסט נשבע שהיא ממש טובה. זה היה בשעות הראשונות בברצלונה. די מהר הבנתי שמדובר במלכודת תיירים אבל כפי שכבר ציינתי לא פעם ולא פעמיים אנחנו תיירים ומחויבים בשל אמנת קיגאלי, 1907 לתיירות לעשות דברים המצופים מתיירים – כמו ללכת להופעות שכאלו.

ראיתי כבר הופעות פלמנקו יותר אותנטיות בסביליה ואפילו זוכר מערה של צוענים ועוד הזדמנויות. אז מה? כאן קיבלתי משהו מספיק קרוב שנתן לנוער הזדמנות לטעום למרות שזה כמו ניסיון להחליט אם אתה אוהב שניצל וינאי משובח על ידי טעימת שניצל תירס של טבעול ישירות מהמיקרוגל. אבל יאללה, די עם הפלצנות. 45 דקות של פלמנקו עם רקדנית לא רעה עם הבעת הסבל הדרושה וחבר’ה צעירים שניגנו ושרו די סבבה.

BarcelonaDay3_1400_180719

BarcelonaDay3_1351_180719

הכיף במלכודת תיירים איכותית היא שההופעה מסתיימת ואתה לא בהרים סביב סביליה וצריך לחשוב איך אתה תופס מונית חזרה אלא אתה פשוט פוסע לאור בין הערביים בפלזה ריאל עם האנשים שאתה אוהב ואוויר טוב זורם מכיוון הנמל והכל פשוט מעולה

BarcelonaDay3_1429_180719

BarcelonaDay3_1435_180719

ואז אתה מרגיש שזו שעת כושר ללכת בשקט לאורך הנמל לארוחת הערב, מהמשובחות בטיול הזה (וואלה נשבע שיבוא עוד פוסט אוכל בלבד! גם אם הוא יבוא עוד 28 שנים – הוא יבוא!)

ובעודנו הולכים בשקט, עלה הירח לאיטו ואין משובח מלסגור מעגל מאשר ירח זורח מבעד לארובות גאודי שעל ארמון גואל. יש לנו עוד יום אלטרנטיבי של אמנות רחוב אבל זה לפעם אחרת.

BarcelonaDay3_1441_180719

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Travel, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.