מחופי קוסטה בראווה אל פסגות הפירנאים–ברצלונה #1

ראש הממשלה המנוח יצחק שמיר היה זה שדיבר על הים. הוא קבע “הים אותו ים” בנוגע לים התיכון ועל כך אני רוצה להגיב ולערער את בטחונו של אותו איש מוצק עם שפם. הרשו לי להציג את הראיה הראשונה

SpainCapDeCreus_0504_180715

הנה, מקרוב, למקרה שלא שמתם לב

SpainCapDeCreus_0509_180715

תסתכלו על הים שלכם, עכשיו על שלי. שוב על שלכם ושוב אלי. לצערי, זה לא כמו הים שלכם. הוא שקוף יותר, טורקיז יותר ומדהים.

הנה, אוהד ואני, למקרה שלא חשבתם שזה אנחנו

SpainCapDeCreus_0520_180715

בקצה של השפיץ של ספרד, הכי ימינה שיש, הכי מזרח שאפשרי בספרד (לא אתדרדר לבדיחות על ספרדים ומזרחים, כן?). במקום יפיפה שנקרא Cap de Creus שהוא המקום שבו רכס ההרים הפירנאים גולש לו מעדנות אל תוך הים, לאותו הים התיכון ממנו הגיחו לפני 100 מיליון שנה.

הנה פה. Cap de Creus על הקצה והים טורקיז, צלול, קריר ושקוף ברמות של לראות מי מהדגים לא חופף ויש לו קשקשים.

CapDeCreus

משכתי את תשומת לבכן? יפה. זה מה שניסיתי לעשות.

קיבלנו מנדב פרק זמן. בין בחינות האוניברסיטה נותר פער של 7 ימים ומיהרנו לבנות חופשה משפחתית בברצלונה ובסביבתה. נחתנו בברצלונה ותכננו שלושה ימים בקוסטה בראווה, רצועת החוף הידועה צפונית לברצלונה ועוד ארבעה ימים בברצלונה, העיר, הגאודי והאגדה.

נאמן למסורת עתיקת יומין, הריני מנסה לתפוס ולתעד, לכן, שלושת הקוראות היקרות וגם לעצמי את עלילות אותם ימים. בניגוד למסורת עתיקת יומין אני עושה זאת לאחר מעשה כי הטיולים שלנו השתנו ועתה כשאין לי ילדים קטנים, אין עלי להשאר בערב במלון ולכתוב, אלא מצווה עלי לצאת ולקרוע לעיר את הצורה בלווית זוגתו שתחייה ובניה הגדולים.

נחתנו בברצלונה בצהריים ושעה לאחר מכן חנינו במונטסראט (Montserrat) הר גבוה, משונן ומשונה בצורתו, שעל פסגתו הוא מאפסן את הכנסיה והמנזר השניים בחשיבותם בספרד (אחרי סנטיאגו דה קומפוסטלה בצידה השני של ספרד). הם חשובים כי בכנסיה יושבת לה המדונה השחורה של מונטסראט.

אז באנו למונטסראט לראות וללכת.

SpainMontserrat_0260_180714

לראות את הבתולה השחורה, פסל עץ קטן של מריה המחזיקה את ישו בידיה. המסורת המקומית מודיעה לנו כי הפסל נמצא על ידי רועה צאן, לאחר שהוחבא בהרים על ידי תלמידיו של ישו (!) שהגיעו לכאן להחביא את הפסל (!!) שגולף על ידי לוקאס הקדוש, אחד מארבעת השליחים. או שפשוט הפסל נתרם במאה ה 12. יש תור לפסל – אבל אם טרחנו ובאנו – נעמוד בתור.

SpainMontserrat_0263_180714

SpainMontserrat_0268_180714

אחלה פסל שבעולם. קטן ושחור ואם מלטפים הכדור השחור שבידה זה מביא מזל, במיוחד לזוגות. ליטפנו. מה יש לנו להפסיד?

אנחנו הסתובבנו בכנסיה בעניין, בשעשוע, בסקרנות אומנותית, בעוד שאחרים נעו באמונה רבה, בדבקות וניכר בהם שזה מרגש

SpainMontserrat_0283_180714

ואז לטייל.

מאחורי הקפטריה המגעילה יש קו רכבת שמטפס מעלה אל הפסגה של השפיץ. אנחנו, עצלנים שכמונו לקחנו את funicular ועלינו, כמו צביקה פיק בשעתו מעלה-מעלה-מעלה. ואז, כשעתיים וחצי בערך אחרי שגלגלי המטוס נגעו במסלול הספרדי, גם אנחנו היינו במסלול ספרדי.

הנוף המשונן של הר מונטסראט עושה אותו למשהו מיוחד. הוא נראה לעיתים משהו לא מהעולם הזה. לפעמים מקום שהיה אפשר לצלם בו קרב דרקונים ענק במסגרת משחקי הכס והשילוב של הסלעים האנכיים והעצומים האלו והירוק שמסביב הוא נהדר. רק חבל שממש ממש חם ואנחנו בג’ינס מהטיסה

SpainMontserrat_0296_180714

אבל ירידה זה קלללל. מולנו עולים כל הזמן ספרדים וספרדיות חסונים עם חבלים וחגורות מלאות ציוד טיפוס ועל כל שן סלע משוננת מסביב רואים כתם צבעוני קטן שמביע גם כמה הסלע ענק וכמה הספרדיה ספורטאית וכל זה גורם לי להרגיש עוד יותר לא בכושר כי הנבלות אפילו לא מתנשפים בעלייה

SpainMontserrat_0308_180714

לוקחים את הסיבוב והמנזר שוב לפנינו, תלוי לו על הצוקים, דומה קצת לאחיו היוונים במטאורה.

SpainMontserrat_0310_180714

קשה קצת להאמין שקמנו בשעה לא סבירה לפנות בוקר, שתי טיסות ובלאגנים של שדה תעופה ופתאום אנחנו הולכים על הר ספרדי וחולפים בחורש אלונים והכל כל כך יפה ונחמד ואפילו פקניק קטן כבר עשינו של המאכל הלאומי בבאגט קטן. פלאי הטכנולוגיה ממש.

SpainMontserrat_0316_180714

את הערב עשינו בנהיגה מהירה צפונה לכפר קטן מאוד שנורית מצאה בו AirBNB. לא ברור איך ומה אבל בכפר בשם Orriols, לא רחוק מהעיר גירונה, כפר שבו 100 תושבים ביום טוב אנחנו נלון בבית אבן כפרי שני לילות חמימים. קשה לקרוא לזה אפילו קהילה כפרית. בבניין בישראל הצפופה שלנו חיים יתר אנשים. אבל יפה שם ושליו ואין אפילו חנות או מסעדה אבל יש רכב וסבלנות ושדות עד האופק של חמניות.

בבוקר יצאנו אני ואוהד לתור את השדות והאזור הקרוב לכפר. נתקלנו במיקי כלב רועים פירנאי עצום שיצא ללוות אותנו בנביחות עמוקות (הוא woofer, קבע אוהד ולא barker) והמשיך איתנו למרות שבעליו, איכר קטלוני נחמד ניסה לשכנע אותו לחזור הביתה. האיכר, בספרדית מהירה הסביר שמיקי מלווה ורועה מטיילים ולעיתים נודד לו 20 קילומטר לכפרים אחרים והוא צריך לנסוע להביא אותו. אבל כלב ששוקל 60-70 קילו ולא רוצה לחזור ונהרת אושר ממלאת את פניו קשה מאוד לגרור חזרה הביתה.

אולם לאחר שראה שאנחנו רק מתעניינים בפרחים עזב אותנו וחזר עם בעליו שנפרד מעלינו בברכה.

OrriolsSunFlower_0360_180715

OrriolsSunFlower_0328_180715

זה כל כך יפה שהתמונה הבאה מפארת לי את הדסקטופ במחשב. לחצנה עליה לקבל גרסה ב HD לדסקטופ שלכם גם, אם בא לכן.

OrriolsSunFlower_0337_180715

כל האזור הזה של קטלוניה לא מותיר שום שאלה בנוגע לעמדתו הפוליטית. בבוקרו של  ה-1 לאוקטובר 2017 (1/10/2017) נפתח משאל העם בקטלוניה. הפרלמנט של קטלוניה, גוף עתיק המכהן באוטונומיה חלקית מהממשל המרכזי במדריד, יצא במשאל עם להחלטה על עצמאות החבל מספרד כולה. אזרחי קטלוניה נדרשו לענות על שאלה אחת, “האם ברצונך שקטלוניה תהפוך למדינה עצמאית במודל של רפובליקה?” – התשובות היו או כן או לא.

קל לראות את עמדת הכפריים ב Orriols – שם שלטי ה Si, כן, מאוד דומיננטים יחד עם דגל החבל.

Orriols_0376_180715

אל דאגה, עוד אדון במשאל העם. אבל לפני הפוליטיקה – אמנות קודם.

בדרכנו לחופים המעטירים של קוסטה בראווה, עצרנו ב Figueres, עיר הולדתו של האמן הספרדי כל כך – סלבדור דאלי שנולד שם ב 1904. בעיר היה תיאטרון שאותו פקד דאלי כילד ובמלחמת האזרחים הספרדית נשרף כולו. בשנות ה 60 פנה דאלי לעיריה שהסכימה לתת לו את התיאטרון כדי שיבנה שם מוזיאון מסוג אחר, שיארח את היצירה של האמן מכל התקופות והסגנונות.

מאוד קל לאתר את הבניין

FigueresDali_0441_180715

FigueresDali_0435_180715

הוא מעוטר מאוד ובפנים הוא מרתק, גם למי שלא חובב את האמנות של דאלי. מבוך מפותל של חדרים ושאר מוצגים, כולל חדר מלא רהיטים שמנקודת מבט גבוהה נראה כמו פנים של אישה. התכשיטים שיצר, דאלי, עבודות פחות מוכרות שלו וגם כמה מוכרות הן סיבה מצוינת לעצור לכמה שעות ב Figueres (יש טיולי יום מברצלונה עם אוטובוס לשם)

FigueresDali_0388_180715

אבל עכשיו צריך ים!

קוסטה בראווה רצופה כפרים קטנים ורצועות חוף מלאות אטרקציות תיירותיות שמזכירות את אילת רק בהעתק-הדבק. עוד מתחם קארטינג, עוד מרכז קניות, עוד פארק מים, עוד משהו להעסיק ילדים בחופשה והלאה.. מזל שיש גם את כל הכפרים הלבנים האלו שיושבים על אינספור המפרצונים המעטרים את החוף, ממש כמו פרקטל שבו תמיד תמצא עוד מפרץ קטן, קסום ואולי לא יהיו בו צרפתים שזופים מדי.

Cadaques_0497_180715

איכשהו תמיד לחופיו של הים התיכון, יש כפרים לבנים.

גם ב Cadaqués יש את אותם בתים צחורים על שפת המים וזה כל כך יפה ושליו ונעים בעין. אבל לחופיו של הים יש גם נעים לבטן בדמות פאייה ראשונה לטיול זה – פאייה של ים שאפילו ילדים מנסים ואוכלים, כל אחד חלקים אחרים

Cadaques_0468_180715

אחרי שהקיבה מתמלאת, הבירה מתיישבת היטב וסוגרת את הפינה הכל נראה ממש טוב יותר

Cadaques_0488_180715

אוהד מוקסם מהמים, מהצלילות שלהם ומהעובדה שרואים להקות דגים חולפות אבל הקירבה לגבול הצרפתי וכיון שאנחנו ב 15 ליולי, יום לאחר חופש של יום הבסטיליה ויומו של גמר המונדיאל בין צרפת לקרואטיה, יש צרפתים צוהלים ואדומים מדי בכל מקום, על כל פיסת חול או סלע. אני מניח שזה פשוט זול להם יותר מרצועת החוף שלהם שהיא פשוט קצת יותר צפונית ולא נראה לי שהריוויירה הצרפתית שונה מהותית מזו הספרדית אלא אולי רק בשל המצב הכלכלי הספרדי שנותן לצרפתים יותר כוח קנייה.

Cadaques_0455_180715

אבל אנחנו נמשיך הלאה לקצה של ספרד, ל Cap de Creus, למצוא קצת יופי פראי יותר.

נוף סלעי חשוף מחכה בקצה. הרי הפירנאים משתפלים כאן אל הים ועקבות מאוד ברורים של עבר סוער ניכרים בשכבות הסלע שלעיתים הן אנכיות לשאר השטח, זכר להתנגשויות אלימות של כוחות טקטוניים. האזור ידוע בסערות קשות ורוחות מטורפות שגרמו להרבה כלי שיט להיפגע. לכן על הנקודה הכי מזרחית, על המצוק עדיין בימינו אני של GPS ולווינים יש מגדלור. כמה רומנטי.

CapDeCreus_0555_180715

CapDeCreus_0529_180715

התחלנו לצעוד לכיוון קצה האדמה. בנקודה מסויימת נדב ונורית התעכבו מאחור ואוהד רץ קדימה ואני יצאתי אחריו כי הים נראה טיפה עמוק והוא אכן ממש עמוק. חזורנה רגע לתמונות שפותחות, למעלה ואז חיזרו לכאן.

רצינו שנינו לרדת ולטבול אבל לא ראינו שנוכל לטפס על הסלע החלקלק חזרה ולכן בחרנו רק לשלוח יד ולטבול במים הקרים והצלולים. סרטנים, דגים והמון אצות ממלאים את המפרצונים הקטנים של הקייפ ואפשר לשבת שם שעות ופשוט להסתכל.

יש מיליון סוגי אבנים על החוף, מינרלים ושאר סלעים יפים. מילאתי כיסי בזהב של שוטים, אבנים עם מה שנראה כמו זהב אבל הוא ממש לא. אבנים ורודות ושאר דברים יפים אבל הילדים שלי שקיבלנו חינוך טוב ביקשו שאשאיר אותן שם וכמובן הם צדקו והכל נשאר שם, על הסלעים

CapDeCreus_0541_180715

יש ממש מתחת למגדלור, שם ישבנו ושתינו בירה, חוף נסתר ויפה שאפשר לרדת אליו. כשגילינו את זה כבר איבדנו את החשק לרדת ורצינו לשוב לכפר שלנו לפני שהכל ייסגר.

בדרך, בסופר, צרפת כבר ניצחה 4-2 את קרואטיה והסופר געש כולו והמון צרפתים קנו הרבה אלכוהול. אנחנו קנינו מצרכים ואת ארוחת הערב והבוקר שלמחרת הכנו במטבח הכפרי שלנו

NAME_0565_180716

הבוקר אחרי יומיים בחוף וטעימה שהשאירה טעם של הרבה עוד, אנחנו עולים להרים. אל עמק הנוריה הקרוי על שמה של נורית –  Val de Nuria

הכיוון ברור. נצא מ Orriols, שם ביתנו וביתו של כלב הפירנאים מיקי, וננהג אל Ribes de Freser שבהרים ומשם נעלה לכפר Queralbs. מהכפר ניקח רכבת שמטפסת על דופן ההר עד למרכז מבקרים, גבוה מעל הכל וממנו נרד בחזרה, מהלך של 3-4 שעות של מסלול הררי.

דרך אגב, את הקרדיט על המסלולים אני חייב להגיש לגיא רייפנברג שכתב כתבה שהכילה בדיוק מקומות שרצינו להגיע אליהם ומסלולים שלא צריך הערכות מיוחדת אליהם (או כך חשבנו…)

אבל, תכנון הוא משהו שלעיתים מפחיתים בערכו.

כשהסתכלנו על תחזית מזג האוויר הכל נראה סבבה. הימים היו חמים עם תנועה בין 23 מעלות ל30. מאז הטיול ביפן אנחנו מאמינים גדולים בנורבגים שלהם יש אתר ואפליקציה מדוייקת לחיזוי מזג אוויר yr.no. כשהסתכלנו – מזג האוויר שציפה לנו נראה קריר אך תקין.

אבל.

אבל כשהגענו לאזור ההרים התחיל להתקרר מאוד, השמיים קדרו וגשם החל לרדת.

Queralbs_0568_180716

כשהגענו אל Queralbs, כבר היה ממש קר וגשום.

בירור בתחנת הרכבת ועם מטיילים אחרים הבהיר. למעלה יש 8-9 מעלות וגשם כבד. המסלול רטוב. אנחנו עם קצר, בלי ציוד מתאים ובלי נעליים מתאימות.

אני חשבתי שעד ונגיע הגשם יפסק ונסתדר עם הקור כי בהליכה נתחמם. אוהד שהסתובב איתי ונדהם מיופיו של האזור ומהסיכוי ללכת רצה לעלות. נורית לא הייתה מוכנה לצאת מהרכב כי קר לה ונדב סתם התעצבן.

אז עמדתי ולהירגע צילמתי את ענני הגשם הבאים ודגל קטלוניה המתנוסס מעל לבתי האבן

Queralbs_0587_180716

Queralbs_0577_180716

ניסנו לחזור לעיר Ribes de Freser ומצאנו שם חנות ציוד אבל המנוולים רצו הרבה כסף למעילים. אז פשוט הסתובבנו והתחלנו לנסוע לברצלונה. גם ביפן, התחרבן לנו התכנון של מסלולי הליכה בהרים בהאקונה, בשל גשם כבד. אין לנו מזל בתחום לאחרונה.

נסענו בשתיקה. כולם כועסים על כולם ועל מזג האוויר. נורית כועסת על עצמה שלא נערכה מראש. אני כועס על כולם כי אולי היינו יכולים לעשות זאת ולהירטב קצת. מה קרה? אוהד עצבני על כולם כי רצה ללכת ונדב כועס עלינו כי כולם עצבניים.

נסענו כך בשתיקה כשרק תחנת רדיו מקומית מנסה להרים את המצב. כמובן שלא עבר זמן רב והשמש יצאה ואני הרגשתי שאני עוד יותר מתעצבן כי הנה, היינו יכולים לחכות. ברור לי עכשיו שבגלל שירדנו מההרים ודהרנו דרומה מזג האוויר השתנה. הפרש של יותר מ 20 מעלות!

על מנת להירגע, החלטנו לעצור ולאכול.

נורית איתרה עיר קטנה ולא ממש מוכרת בשם Vic. אני נזכרתי מיד במחשב הישן מ 1981 הלוא הוא מחשב ה 8bit הקסום Vic-20 שהיה בעל זיכרון בגודל פנומנלי של 4kb.

Commodore-VIC-20-FL

נורא רציתי למצוא שלט שמורה על 20 ק”מ מהעיר ולצלם אותו, אבל לא היה.

עיר חסרת עניין, אבל מצאנו שם מסעדה מומלצת מישלן ובמחיר סביר אכלנו ארוחה טובה במרתף יפה ודיברנו כמו אנשים גדולים וליבנו את הענייניים. יצאנו מאוששים, מעודדים והשארנו את הכל מאחורינו.

אז רק בשביל זה – הנה המסעדה:

המלצה:

בעיר Vic בדרך לפירנאים מסעדת מומלצת (לא מכוכבת) מישליין:
Magda Subirana
SANT SADURNÍ 4, 08500 VIC 

http://magdasubirana.cat/?idioma=en

עיניכן הרואות. אחרי הארוחה והשיטוט בעיר העתיקה (הרומאים בנו את Vic!) הכל נראה טוב יותר

VicSpain_0596_180716

עוד קצת וחנינו מתחת לדירה בברצלונה.

אבל לי היה רעיון אחר. אם יש לנו רכב וזמן, למה שלא נלך לפגוש מגדל אנושי? היה רעיון, קישור בלתי הגיוני, אנשים שלא הכרתי ומועדון של מטפסים בעיר סמוכה לברצלונה – מה כבר יכול להיות.

בפעם הבאה, אשמח לספר על האנשים שלא מאמינים בשטויות של ניוטון על כח כבידה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Travel, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.