איך ישנים במקדש על הר קדוש?

ובכן. ישנים טוב.

קצת קשה על הרצפה ובכל זאת הקדושה אופפת אותנו אבל בחוץ גשם והכל טבע יפה. וקר. ממש ממש ממש קר. בלי לציין שמות או להצביע על אנשים אבל אלו מאיתנו שלא ישנים הרבה וקמים מוקדם יהיה להם יותר קל לקום לתפילת הבוקר.

KoyasanDay1_4979_180411

בשעת בוקר מוקדמת עזבנו את קיוטו בתחושה שאפשר היה עוד. אפילו אם נתעלם ממקדשים ודומיהם – יש עוד המון מה לעשות. אבל לא באנו להנות (לא סתם טסנו עם LOT – חברת התעופה הפולנית.

עולים להר הקדוש. הר קויה הידוע בשפתם  Kōya-san. פסגת גבוהה המוקפת סביב 8 פסגות אחרות, עטורה יערות עבותים ומהווה את המרכז העולמי (והיפני) של הזרם הבודהיסטי של שינגון או אם אצטט בנוצרית שם קל יותר להסביר – Shingon sect of Esoteric Buddhism

סוכנת הנסיעות שלנו והמפיקה הראשית של המסע היפני ויו”ר הנהלת הבלוג – נורית, זוגתו שתחייה, דאגה לנו לחוויה יפנית אחרת. על פסגת ההר עומדים מעל 110 מקדשים. 50 מהם מארחים אנשים כבית הארחה. ישנם אנשים הנשארים ימים, שבועות, חודשים וגם שנים. אנחנו נישאר לילה אחד של לינה במקדש ונקום מוקדם לטקסי הבוקר ותפילה. הלינה שם היא יפנית לחלוטין ופשוטה, עם חדרי שירותים וחדר רחצה משותף לכולם. מה שטוב לנזירים של קויה-סאן, טוב גם לנו.

המסע מפרך. מרחקים שבלי רכבת ועם מערכת תחבורה ישראלית היו לוקחים הרבה יותר אבל צפוי מסע ארוך והמון רכבות להחליף בלי לדבר על זמן “קושיליראבק! לאיפה עכשיו?”

בזמנו שנורית בדקה איך מגיעים מקיוטו לקויה-סאן, גוגל פירט מסלול ארוך רצוף רכבות. ויום אחד גוגל הודיע שאין דרך להגיע. זהו. לא הבנו מה קרה אבל הנחנו שיש איזה גליץ’ או באג במערכת האח הגדול של גוגל. אבל נקפו השבועות וגוגל לא מוצא דרך להר. נורית בדקה ואני חפרתי ומתברר שגוגל הם לא אח גדול אלא אח עצום.

טייפון פגע בהר וגרם למפולת בוץ ואבנים שקברה חלקים מהמסילה. היפנים עובדים אבל גוגל לא יודע לומר לנו איך נגיע להר. בסוף מצאנו אתר יפני שסיפר את הסיפור והבטיח שיש אוטובוס שיעקוף את הקטע הקבור ויקשר רכבות אבל לא ידענו איך ואיפה. סמכנו על אלוהי ישראל ובודהה שידאגו לנו. בעיקר סמכנו על היפנים שציינו באתר אחר את ה 30 למרץ 2018 כתאריך פתיחת המסילה מחדש.

לוקחים רכבת לאוסקה, העיר השנייה בגודלה ביפן, שם עומדים תמהים מול השלטים ועשרות אלפי האנשים שיודעים לאן הם הולכים ומחפשים את הקו שייקח אותנו לקויה-סאן. עולים על הרכבת ונוסעים עוד שעתיים ואז הרכבת שכתוב היה עליה שתגיע לקויה-סאן עוצרת ומודיעים שזו התחנה האחרונה. וערימת אשכנזים מבולבלת יורדת וכמה יפנים לרציף במקום שנקרא האשימוטו והוא נראה די נידח. והרכבת שהביאה אותנו עד הלום ויש עליה שלט של קויה-סאן פשוט חוזרת אחורה ונעלמת. ועכשיו נעשה סגריר יותר וקר יותר ולא ממש מובן עד שלאחר כמה דקות, על אותה המסילה מגיעה רכבת זהה אבל מהכיוון השני ועוצרת. הכרטיסן שיורד עונה לכולם בסבלנות שזו הרכבת ועולים עליה.

אחרי כמה דקות הבנו. הרכבות פשוט עשו מרוץ שליחים. מהנקודה שבה העבירו אותנו השיפוע של המסילה מתחיל להיות גבוה והרכבת מאיטה בטיפוס לכיוון בסיס ההר.. הנוף האורבני מתחיל להעלם ואני פשוט נעמד ליד הדלת ומסתכל החוצה בהשתאות על יערות ועמקים וטרסות חקלאיות וישובים קטנים וחורשות במבוק ופרחים הצומחים בפאתי היער וזה כל כך שונה מיפן שראינו עד כה.

KoyasanDay1_4918_180411

והמסלול מטפס ומטפס וכל פעם יש תחנות קטנות ונידחות שאני לא מבין את עצם קיומן כי לא רואים ציוויליזציה מסביב אבל תמיד עומד איזה קשיש יפני או שני ספרדים אופנתיים.

ועד מנהרה ועוד מקום קטן ואז חולפים על המקום שבו קרתה המפולת. כמות עובדים מרשימה וציוד כבד והרכבת נעה קדימה (מחר, יעמוד לידנו איש של הרכבת ואני אטריד אותו בשאלות והוא יצביע על המיקום המדוייק ויסביר שהם חילצו מסילה אחת ובנו מסוט זמני והרכבות חולפות על אותו סט פסים עד שכל הקוו ישוחזר. ככה אני, חוזה את העתיד על כל פרטיו)

KoyasanDay1_4923_180411

עוד גשר יפה, עץ אדום מעל מים סוערים ובודהה קטן שישמור עליו והרכבת מחליקה בצרימה לעצירה, עוד יותר באמצע כלום. אבל יפה. וממש קר. בלי רוח בלי כלום. קור פשוט. כזה של לא הרבה מעלות.

KoyasanDay1_4924_180411

הפעם היינו מוכנים. כולם רצים למעלה, לתחנה הבאה של הרכבל שיטפס על ההר. מזל ששלחנו את רוב הציוד הלאה.

ליפנים יש מערכת דואר מרשימה. אתה עומד במלון בקיוטו ואומר שאתה רוצה לשלוח שתי מזוודות שיגיעו למלון בקאנזאווה בעוד יומיים. הם מודדים את המזוודות (גודל בלבד), גובים 100 ש”ח בערך ונותנים קבלה. המזוודות נשלחות עם דואר יפן ויגיעו בשעה המיועדת. פלא אמיתי. אז להר אנחנו עולים עם מזוודה אחת מלאה בכל בגד חם שיש לנו.

ועולים על הרכבת האחרונה להיום. חמש רכבות החלפנו .יצאנו בבוקר, לפני שמונה בבוקר (עם עצירה לאסוף מאפים) ולאחר 5 דקות טיפוס על ההר אנחנו מגיעים סוףסוף לאוטובוס שיביא אותנו למקדש ‘שלנו’.

KoyasanDay1_135245_180411

כמעט שש שעות חלפו ואנחנו עומדים בשערי Muryokoin – המקדש ובית ההארחה שלו שבו נבלה את הלילה.

KoyasanDay1_4925_180411

היופי פה הוא שונה. ראשית הכל מוקף יערות. השילוב של האדום של המקדשים והירוק של היער נפלא. שנית. בגלל הגובה של ההר (800 מטר מעל פני הים) והקור, פריחת הדובדבן מאחרת. בעוד שבטוקיו כבר העסק סוגר עד לשנה הבאה, בקויה-סאן רק מתחילים וזה כל כך יפה

KoyasanDay1_4930_180411

KoyasanDay1_4948_180411

זרקנו את המזוודונת במקדש ורצנו מטה למרכז המבקרים – בימי רביעי יש סיור מודרך באנגלית ובשלוש יש סיבוב אחרון ומתחיל גם קצת גשם אז צריך לרוץ וחוץ מזה למקדש יש לו”ז מוקדם וצריך לחזור אליו לעשות צ’ק-אין בחמש וכבר בשש וחצי יש ארוחת ערב.

במרכז פגשנו את קוזו, המדריך שלנו להיום – איש חביב שעושה רושם שיודע המון אבל אומר מה שהוא יכול ולא מה שהוא רוצה. הוא נתן לנו כרטיס ביקור ייחודי אז אני משתף. יש בו הסבר על חמשת היסודות שמרכיבים את העולם, לפי הבודהיזם, והצבעים שלהם ואת המשפט שעלינו לומר בטקס ואת הפרטים של שוזו שמדי פעם התבלבלתי וקראתי לו קוזו (של שמו של המפגע הידוע מנתב”ג – אני מתנצל שוזו!)

KoyasanDay2_card_5039_180412

פה פגשנו גם את רבקה (Rebecka) וריצ’רד ובנם הפעוט ג’ספר. הם כמו האקדח במערכה הראשונה של צ’כוב. חכו.

במקרה שמתי לב שהנצחתי את שוזו (פינה שמאלית תחתונה) וריצ’רד (מנשא כחול עם גג אדום לגשם ובתוכו את ג’ספר שקצת חולה) וכל זה

KoyasanDay1_4937_180411

אתם מכירים כבר את השיטה. בזמן שמתארגנים, תנו לי ואספר מה זה כל הקויה-סאן הזה, קובודאשי, זרם השינגון ושאר ירקות.

הסיפור מכיל עובדות היסטוריות וכאלו שקצת פחות.

סיפורנו מתחיל במאה השמינית לספירת הנוצרים. נזיר בודהיסטי ודמות היסטורית בשם קוקאי (Kūkai) שלאחר מותו (טוב, אני אגיע לזה) קיבל את השם קובו-דאשי (Kōbō Daishi) שהיה גם משורר ומלומד וגם צייר קליגרפיה מוכשר וממציא (הוא בנה את מערכת ההברות שביחד עם האלפבית הסיני, הקנג’י, הוא הבסיס ליפנית הכתובה עד ימנו). קוקאי למד בנארה (שם היינו שם רק אתמול) ובגיל צעיר הוכנס ברזי הבודהיזם שרק החל להתפשט ביפן. הוא נהג להתבודד בהרים ולזמר מנטרות עד שהסתבך עם טקסטים שלא תורגמו מהמקור ההודי כפי שצריך. הוא הצליח להתברג כפקיד למשלחת רשמית יפנית שיצאה בברכת הקיסר לסין ושם מצא לו את המורה שלו. לאחר שנתיים חזר ליפן, מלא במגילות ותרגומים וידע רב, גם מעשי וגם בודהיסטי. לא אלאה את הקוראים בכל התהליכים שעבר מול הקיסרים השונים שהכירו בזרם הבודהיסטי שביקש להקים כשונה מהזרם הקיים ביפן. בתחילה ישב 14 שנה בפאתי קיוטו עד שהפך לראש המקדש טודאג’י בנארה, זה שמותקף היום על ידי צבאים ומונה לדמות ראשית בממשל הקיסרי. שנים חלפו ועוד קיסרים עד שקיבל רשות רשמית לעלות להר קויה ולהקים שם מרכז רוחני.

האמת שסיפורו ההיסטורי מרתק. הוא באמת היה איש אשכולות פרט להיותו דמות חשובה בבודהיזם. עכשיו מגיעים קטעים משעשעים. לפי הסיפור, לפני שיצא לסין זרק לאוויר את ה Vajra שלו, חפץ משונה ששמו בסנסקריט הוא גם יהלום (רמז למנדלת היהלום) וגם ברק והמשמש בפולחן הבודהיסטי ואז כשקיבל את הרשות להקים את המרכז של זרם השינגון בהר קויה עלה להר וחיפש את ה Vajra שלו. כיון שההר מוקף בשמונה פסגות אחרות, ראה בו הגשמה של נמדלת היהלום שהיא אחת המנדלות המרכזיות של הבודהיזם (הפגודה שלמעלה נמצאת לפי האמונה במרכזה של המנדלה) וגם בדמות פרח הלוטוס, הפסגות המקיפות את ההר הן כמו עלי הכותרת של הפרח החשוב לבודהיסטים (הוא יפה ומושלם וגדל בתוך ביצות וסחלה – מתוך ג’יפה עולה יופי מושלם).

אז הוא פגש צייד שנתן לו את שני כלביו – זכר ונקבה, שחור ולבנה שיעזרו לו לחפש את ה Vajra שלו. למחרת פגש אישה שנתגלתה לפניו כאלה. היא הודתה שהצייד היה התגשמות של בנה ונתנה לקוקאי את הרשות להקים את המקדש המרכזי שלו בהר והבטיחה שהיא ובנה יישארו בסביבה להגן עליו. כך, במקום שבו נתקעה ה Vajra בעץ, עשרות קילומטרים והרבה שנים אחרי שהשליך אותו בנה קוקאי את מרכז זרם השינגון. כיון שבסין, לא המשיכו באמונה הספציפית הזו, למעשה ביפן, בהר קויה נמצא המרכז.

הנה הוא, הדימוי שמופיע בכל במקום עם ה ווג'רה הזו שלו ביד ותמיד היד עקומה ככה.

אין לי שום כוונה להסביר את כל כללי הזרם – מה עוד שאיני ממש מבין אותם אבל וויקיפדיה תשמח לספר על בודהיזם בנוסח השינגון. אני רק יודע שעוד עובדה היא שלקראת מותו הופיע בחלומו של קוקאי מורו, הסיני וציווה עליו להיכנס למדיטציה לעד (Eternal Meditation) עד שיופיע הבודהה העתיד לבוא. האמונה של שינגון ובכלל היא שבקצה בית הקברות של קויה-סאן, בלב האזור הקדוש ישנו מאוזולאום בו מודט קוקאי שנקרא לאחר מותו שלא באמת קרה כנראה, קובו-דאשי. כל יום בשעה 10:30 נערך טקס בו מציעים לו מנחות של אוכל כדי שיזין את עצמו בהמתנה לסוף הימים.

זה בכמה פסקאות הסיפור בכללי. יש המון פרטים ששמענו ועצם העובדה שמדובר באנשים באמת חיו ופעלו והשאירו חותם עושה את יותר מעניין מאנשים עם זקן שייבשו את הים ועברו בתוכו בחרבה, או איזה פרחח שעצבן את הרומאים שתלו אותו על צלב.

שוזו לקח אותנו לסיבוב וסיפר לנו חלק גדול מהדברים האלו וענה בסבלנות על כל השאלות שלנו (שלי בעיקר – אני חופר). עברנו איתו ב  Danjo Garan – קומפלקס המקדשים חשוב של השינגון בודהיזם ואחד המקומות הכי קדושים בקויה-סאן, על הפגודה שבו, המבנה שבו (הוחזקו בעבר) ספרי הקודש, המגילות של כל הסוטרות.

שוזו ציין על כל דבר, בעליצות לא ברורה – “זה נשרף 7 פעמים… זה נשרף 5 פעמים…”. באזור גבוה, מקדשי עץ גדולים המושכים ברקים לא שורדים לאורך זמן. כל המקדשים נבנו מחדש, חוץ ממבנה קטן בצד שנחשב אוצר לאומי כי הוא מקורי מתקופת ההקמה של המרכז.

KoyasanDay1_4942_180411

נזירה, די נדירה בעיר שכולה נזירים, אחת מ 40 היחידות בעיר

היה מעניין ללמוד ממנו על הדברים הקטנים. על נתיב העלייה לרגל שמסתיים בקויה-סאן. מתברר ששוזו עצמו עשה את הנתיב לפני שנים כחופשה מהעבודה.אבל הוא עשה אותו ברגל על כל 55 המקדשים שצריך לעבור בהם ולא באוטובוס תיירים. מתברר שיש הרבה סינים ואשכנזים ואפילו יפנים שעושים חלקים מהנתיב סביב ההר כמסלולי טיול. אבל אנחנו לא ערוכים ואין לנו זמן. הסתכלתי בקנאה בטיילים שעוברים גם הם בעיר ורשמתי לי לפעם הבאה.

ביקרנו גם ב Kongōbu-ji מקדש וקומפלקס המתפרש על שטח גדול והוא המקדש הראשי של זרם השינגון הבודהיסטי ומתהדר בכמה וכמה אלמנטים יפים – דלתות האולמות מצויירות ביד אומן ומספרות, בסוג של קומיקס עתיק את סיפורו של קוקאי – סצינות מפורסמות מחייו, למשל ההפלגה לסין וההגעה למנזר הסיני שם למד ועוד. המקדש מתהדר בגנים, כמו שראינו כבר בקיוטו אבל בגודל הרבה יותר גדול (לטענת מקורות זרים – הגדול ביותר ביפן).

KoyasanDay1_4970_180411

על חצץ לבן מונחים סלעים שחורים ואפורים האמורים לייצג שני דרקונים העולים מתוך העננים, דרקונים המגינים על קויה-סאן. האמת שאם תסתכלו בתמונה הבאה, הצלחתי לייצר זוית שבה יש משהו שדומה לראש של דרקון.

KoyasanDay1_4963_180411

וכמובן שבמקדש חשוב וגדול שכזה, עולת הרגל הנלהבת צריכה לקבל עדות שהייתה פה המעיל, הצעיף ושאר השכבות למטה מעידות על הקור ועל הגשם הקל שהחל לרדת, מאיים להפוך לגשם כבד.

KoyasanDay1_4958_180411

לאורך הסיור קשקשנו עם הזוג השני – ריצ’רד, פרופסור למשפטים בריטי ורבקה, בעלת חברה יעוץ לאירועים בינלאומיים, גרמניה ושניהם חיים בדרום אפריקה. איכשהו נוצר קליק והמשכנו לדבר גם אחרי הסיור, במיוחד שלמדנו כי בימים הקרובים אנו נעבור מסלול זהה בשל הפסטיבל שכולנו רצים לכיוונו בטאקאימה.

יש משהו קסום בטיול בסגנון הזה שבו אנחנו מתחברים לאנשים שבשום מקום או הזדמנות אחרת היינו מדברים איתם. לרוב הפגישות הן קצרות ושטחיות ואילו הפעם היה משהו בזוג השני שמצא חן בעיננו (וכנראה שגם הפוך). זה כמו ספינות בערפל – נפגשות וממשיכות הלאה. אבל משהו אחד קיבלנו מהם – את האמונה במזג האוויר של הנורבגים.

yr-logoבעוד שאנו שואלים את גוגל מה מזג האוויר, ריצ’רד נשבע בדיוק של אתר (ואפליקציה למובייל) נורבגי בשם YR (או אתר http://yr.no). לטענתו הוא משתמש בהם שנים והם מדוייקים להפליא לכל מקום בעולם. רק אומר שבימים שלאחר כך גילינו תלות קשה באפליקציה הזו שהפתיעה בדיוק שלה (ברמת השעה – הגשם יפסק ב 11 ואז ב 11:03 הוא נפסק) עד שנטבעה מטבע הלשון: “ומה אומרים הנורבגים?”

אבל אין המון זמן להכיר כי אנחנו על לוח זמנים של המקדש. צריך להגיע עד חמש לכול המאוחר ולהתארגן בחדר כי בשש וחצי יש ארוחת ערב.

אנחנו ממהרים דרך העיר השלווה, עוברים עוד מקדש ועוד מקדש. המזג הולך ומקדיר והגשם מתחיל לרדת ביתר שאת. אנו מגיעים ופרח נזירות חייכן מציג אותנו לחדר שאותו הצגתי למעלה ולשאר המיקומים החשובים – אזור השירותים (גם פה יש אסלות מחוממות ובטמפרטורה של הערב זו ברכה) וחדר המרחץ המתהדר באמבט טבילה ציבורי כמו כל בית מרחץ יפני מסורתי, לא ממעיין חם אלא מדוד חם אבל לפי כל כללי הטקס היפני. המסדרונות מכוסים שטיחים ואנחנו מטופפים בכפכפים מכוערים שקיבלנו (קטן מדי לי, גדול מדי לה) בחדר מציג לנו הפרח (הוא מתלמד) את היוקאטה שלנו, קימונו כותנה פשוט ודק ששימש בעבר כקימונו קייצי והיום מקובל כלבוש ביתי ולבוש לשינה. החגורה מקופלת בצורה מדהימה שנורית מחייבת אותי לצלם ואז ממהרת לדגמן יפניות ראויה.

KoyasanDay1_4977_180411

KoyasanDay1_4983_180411

החדר שלנו רחב ידיים ומסודר עם אזור ציבורי ואזור פרטי הכולל שני פוטונים מגולגלים שאותם נפתח לשינה מאוחר יותר. הכל פשוט ויפה.

מתארגנים ומסתדרים, מתכוננים לארוחת הערב ואז נקישה בדלת הנייר. נזיר בדלת להודיע שארוחת הערב תוגש בחדר. מאוכזבים משהו, כי קיווינו לפגוש עוד אנשים ולראות מעבר לחדר, אנחנו מפנים מקום בחדר הקדמי ואז מגיע הנזיר עם מגדל מגשים. להפתעתי הרבה הוא מסדר את כל הערימה בחדר שלנו ויוצא.

KoyasanDay1_4986_180411

כאן המקום להסביר את החשש מארוחת הערב. כשנורית הזמינה לנו את המקום היא הקפידה לומר לי שנקבל ארוחת ערב בודהיסטית צמחונית. כל האתרים שקראה דיברו על הארוחה ואתרים רבים, במיוחד בעברית מסרו תיאור של ארוחה סגפנית שאין מה לאכול והמליצו להתארגן בהתאם. אנחנו קנינו כמה מאפים וצ’יפס כחירום והסתכלנו ברכבת איך זוג צרפתי שכנראה קרא אתרים דומים מאביס עצמו בארוחה של חמש מנות כמיטב המסורת הצרפתית.

הארוחה הייתה לא פחות מנהדרת. המנזרים כולם מתמחים בארוחה מסוג  shōjin-ryōri – ארוחה מורכבת, צמחונית רבת טעמים וסוגים. הכול היה טעים והרבה דברים היו משונים שכמותם לא אכלנו כולל טופו מיוחד ורב טעמים.

KoyasanDay1_4988_180411

לא מבין את כל המתלוננים. היה מבחר, טעמים וטקסטורות, יופי וכמות מספקת. ישבנו בנחת, אוכלים בהנאה, נהנים מהרגע ומהחוויה, על הטאטמי כשמעבר לדלתות נייר האורז אנחנו שומעים את הגשם יורד על הגן הנשקף מהמסדרון. לא יכולתי לבקש יותר.

התברר לנו, עוד קודם משוזו ואז אחר כך מנורית שבמנזר שלנו חי נזיר שוויצרי. קורט גובלי (Kurt Kubli Genso) שמו, חי שנים רבות במנזר ונורית נתקלה בו במסדרון ופיתחה איתו שיחה (היא יותר מדי מושפעת ממני). הוא הסביר שהמנזר נראה מודרני כי הוא אכן חדש. בעיר שעשויה כול כולה מעץ ישן ונייר שריפות הם דבר רציני והמנזר העתיק לא עמד בשום תקן אז פירקו אותו ובנו עליו מבנים חדשים לפי כל התקנים ובהזדמנות זו גם בנו אותו לאירוח. הוא אפילו לקח את נורית לאולם התפילה שאליו אנו אמורים להגיע בבוקר.

אחרי שסיימנו לאכול ולנוח קלות מעמל יומנו יצאנו אל אולם המרחץ. נפרדנו בנפנוף לשלום  (רחצה נפרדת – נשים וגברים) ונכנסנו. לשמחתי אחד הנזירים, בחור סיני רזה להחריד (אני יודע, ראיתי אותו ערום) נכנס שנייה לפני ויכולתי לחקות את הפעולות ולחסוך מעצמי פדיחות מיותרות).

מתפשטים, לוקחים מגבת ניקוי קטנה, ריבוע בד חד פעמי ונכנסים, עירומים לחלוטין לאולם הרחצה מהמבואה המחוממת. שם יש סוללות ברזים רבות, שרפרפי פלסטיק קטנים וגיגיות קטנות.

שוטפים את הספסל במהירות ויושבים עליו כשהפנים לקיר ורוחצים עצמך בטוש. בגיגית הקטנה מוסיפים סבון ומקרצפים את כל הגוף עם המגבת וסבון ואז נשטפים שוב, קמים, שוטפים את הגיגית והשרפרף ועכשיו אתה מוכן להיכנס למים. פוסעים בזהירות אל הבריכונת הקטנה והמהבילה ובזהירות נכנסים כי המים ממש חמים. ויושבים בפנים. זה מנזר אז זה פחות אירוע חברתי אבל זה עדיין כיף.

אנשים נכנסו ויצאו ואני ישבתי בפנים, מפשיר גופנית ורוחנית. ליאות מקסימה פשטה באיברים והזמן האט את מרוצתו. כל הקר הזה והרכבות והנסיעות והגשם – הכל נראה רחוק כשהאדים מהאמבט הגדול הקיפו אותי. הרגשה נהדרת למרות הידיעה שתיכף אצטרך לצאת אל העולם הקר.

יציאה, שטיפה חוזרת בלי סבון הפעם ונסיגה מהירה להתלבש כי פשוט קר, למרות כל החימום.

אני חוזר לחדר, לובש את היוקאטה שלי ומרגיש יותר יפני מיפני. ערכת התה המונחת בצד עם תרמוס גדול מלא במים רותחים וסוג של סופגנייה שנקנתה הבוקר סוגרים את התמונה לכלל שלמות.

היו לי תוכניות לצאת ולהסתובב בבית הקברות שבוודאי מואר יפה, אבל טוב לי. אני רך וחם, כמו ג’חנון שזה עתה הגיח מהתנור בשבת בבוקר. למי יש כוח לצאת את המנזר בחושך, בקור ובגשם שהתחזק משמעותית.

נורית מגלגלת לנו את הפוטונים ומכינה הכל לשינה ונרדמת תוך שניות. אני פותח מחשב. צריך לכתוב, לתעד, לערוך תמונות. יושב לי במנזר, על ראש של הר, מרגיש מוזר, יושב, כותב ומאושר.

KoyasanDay1_195645_180411

חום של תנור ותה עושים את העבודה שהחלה ברגע שחזרתי נקי וחם מבית המרחץ. אני מנקר קשות על המקלדת, כותב שטויות עם שגיעים והמון ללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל שכאלו.

זמן לישון לצלילי הגשם והרוח שדופקת בחלונות ואשכנזים שעוברים במסדרון ולעיתים שוכחים שהם בבית עם קירות נייר. לצאת לשירותים – אתגר של קור ורצון חזק ואז אני מאבד את ההכרה על הטאטמי בחושך לצלילי הנשימות של נורית והגשם הזורם, נושא תפילה לבודהה ולנורבגים שמחר מזג האויר יהיה טוב יותר. בידיעה שבשש יש טקס אני נרדם.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על איך ישנים במקדש על הר קדוש?

  1. צאלה הגיב:

    נראת חוויה יוצאת דופן ומעוררת את כל החושים . יום אחד נגיע גם לשם .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.