פריחת הדובדבן, מר טראמפ ולמה אני ממיר דתי לשינטו

טוקיו, לקראת צהריים, ה 4 לאפריל 2018 ומולי עשרות עצים שהיו פעם עם פריחת דובדבן ו26 מעלות. אני פונה אל מר טראמפ, כמתנגד המפורסם ביותר לתיאוריות של התחממות גלובלים ושואל “באמת? תחילת אפריל וגל חום מטורף? איפה האביב היפני ומה קרה לדובדבנים?”

התמונות מלפני שבועיים הראו אזורים שלמים מכוסים בתפרחת היפה הזו שהיפנים עפים עליה. עכשיו?

דרדלה. חצי כוח ומטה. פה ושם כמה עצים וזהו.

TokyoDay2_3066_180404

ואנחנו בפארק Ueno אחד מהמקומות הכי פופולריים לחזות בפלא.

לכן, כשמצאנו אחד, התעלקנו עליו קשות

TokyoDay2_2998_180404

וגם נורית זכתה לבוק שלם. תוך שימוש במיומנויות חיתוך וצמצום, אין כמעט אספסוף מסביב בפינה.

TokyoDay2_2995_180404

בתחילה, אכזבה גדולה נחתה עלינו אבל אז חשבנו על זה יותר לעומק. פריחת הדובדבן היא למעשה, אמצעי ולא המטרה. זה אירגן לנו את התשתית לבוא לפה, לארצם של היפנים ולכן לא נורא הדבר אם לא נמצא יותר מדי עצי דובדבן פורחים. אנחנו פה, ביפן, ונהנים מכל רגע, בין אם שדירת עצים תפרח או לא.

לאחר שירדנו לאגמון במרכז הפארק וראינו תפרחת דובדבן מהי, הבנו שיש ממה להתלהב. אז התלהבנו.

TokyoDay2_3127_180404

מהרגע שראיתי את התמונה הזו בראש ואחרי שצילמתי וגם עכשיו בעודי יושב ורושם לא מספיק להתנגן לי שירם של הצמד הצרפתי Air (ברור איזה שיר! Cherry Blossom Girl)

העצים פורחים בכמה צורות, כנראה בגלל שהם זנים שונים וכולם לא נותנים פרי אחרת היפנים היו החזקים בעולם במוצרי דובדבן והרי ידוע משלושה דובדבנים עושים 1000 חתיכות של קרטיב דובדבן.

הפרחים ממש יפים מקרוב

TokyoDay2_3005_180404

גם אני רוצה פריחת דובדבן!

TokyoDay2_3132_180404

אז החורף השנה היה קשה וכל חזאי הדובדבנים חזו פריחה מאוחרת ואנחנו חיככנו ידינו בשמחה. אבל אז פתאום החלה התחממות גלובלית ולוקאלית ביפן והעונה זזה. התברר לנו שכנראה זה לא היה רע ליפנים עצמם. ראשית, הם לא צריכים לבוא בטיסה ארוכה ויקרה. שנית, השנה הפיסקלית שלהם רצה מאפריל לאפריל ואז יצאה להם פריחה בסוף שנת הכספים ויש תקציבים משפחתיים לבזבז, בונוסים לנצל ושאר דברים טובים. אז לכל אחד יש נקודת התבוננות אחרת.

את העובדות הללו למדתי ממרים.

מרים היא מדריכה באחד מטיולי החינם שיש בטוקיו. מנהג הוא לי, לאורך שנים, לקחת את אחד מטיולי החינם שיש בכל עיר גדולה בעולם. המדריכים בדרך כלל הם צעירים שחיים בעיר כמה שנים ומאוד מכירים ובגלל שהם חיים מהטיפ שתעניק להם בסוף ולא על תשלום קבוע, הם רעבים יותר ומשתדלים יותר. לי זה עובד נהדר.

פגשנו אותה בבוקר מוקדם באקיהאברה (Akihabara), רובע האלקטרוניקה והמנגה לסיור כללי וההיסטוריה של העיר ויפן. בתור בחורה סינית צעירה שלמדה באנגליה וחיה ביפן, היא הייתה שילוב מעולה של אסיאתיות עם ציניות בריטית והמון ידע.

היא למשל הסבירה לנו על מנהגי ה Hanami, הפיקניק שאוכלים היפנים תחת עץ הדובדבן. זה נראה ספונטני אבל זה לא ממש. ראינו המון אנשים יושבים בקבוצות על מחצלות כחולות, אוכלים ושותים. היו שרק שתו תה ואכלו עוגייה והייתה ארוחת פיקניק של החבורה הזו ששלפה כל הזמן דברים טובים ואלכוהול מהצידניות וחילקו לכל חברי הקבוצה.

TokyoDay2_3031_180404

אנחנו לא רצינו לקלקל את אווירת החג. ממוכרת בצד קנינו צידה מועטה, מצאנו מקום על מחצלת וישבנו לנו ליד חבורה ונישנשו לנו בשקט מעט נודלס להרגיש גם אנחנו כיצד אנחנו, שני אשכנזים (כל מי שלא מקומי נקרא מבחינתי אשכנזי, גם אם הוא יליד מדריד) חוגגים את חג פריחת הדובדבן.

TokyoDay2_3036_180404

נחזור רגע למרים שהוא לא נשמע שם נפוץ בסינית.

התחלנו באקיהאברה, רובע האלקטרוניקה הידוע. הייתי שם, לפני 18 שנה, וזה היה מדהים. מליון חנויות אלקטרוניקה ששוטטתי המום ביניהן. אז המקום השתנה במקצת ונעשה יותר נקי והמון חנויות החשמל והאלקטרוניקה הפכו להרבה פחות וחלקן הגדול הפך לחנויות לסלולר ועוד אולמות משחק.

TokyoDay2_2856_180404

אמצע השבוע, 09:45 בבוקר ויש תור עצום ליד בניין מעוטר בדמויות מנגה. חשבתי שזה קופת חולים ורוב החולים הם גברים, אבל בערב, כשחזרנו לבדוק מה פשר התור מצאנו קומות על קומות של אולמות פאצ’ינקו עצומים.

פאצ’ינקו הוא תופעה יפנית משונה. אתה קונה ערימת כדוריות מתכת בכסף, יושב מול מכונה, מזין אותם פנימה ובידך הימנית אתה שולט בברז שכזה שמשגר אותם לחלק העליון של מסך שבו קבועים מסמרים קטנים וגלגלי שהכדורים הנופלים פוגעים ומדלגים וצוברים נקודות שהופכות לעוד כדורים שנופלים. אם אתה טוב, 100 הכדורים שקנית יהפכו ל 2,000 ואתה תמיר אותם בכסף. לרוב, אתה תשתמש ב 2,000 עד שיעלמו ותצא לרחוב, מסריח, מבולבל ואם אתה מיומן, עברו 3 שעות.

TokyoDay2_3159_180404

היום המכונות שונות ממה שזכרתי ויש מסכים וגרפיקה ממוחשבת ועוד יותר רעש שזה לא להאמין.

אבל לא לשחק פאצ’ינקו יצאנו לסיור אלא להבין את הסיפור של טוקיו, דרך הרובע שהפך להיות רובע אלקטרוני בשל הניצחון האמריקאי במלחמת העולם השנייה. המנצחים החלו להביא מכשירי רדיו צבאיים ועוד ציוד חשמלי לתיקון במקום בו הייתה תעשייה קלה והיפנים למדו. למדו מהר והרבה מאוד מקונצרני הענק האלקטרוניים שאנו מכירים היום החלו באותם ימים בסדנאות תיקון.

מרים סיפרה לנו על התהליך שעברה אדו, הלו היא טוקיו העתיקה יותר, דרך שלטונו של השוגון הידוע Tokugawa שהפך אותה לעיר הגדולה ולעיר הבירה, בעודו מותיר את הקיסר כדמות טקסית בקיוטו. נורית, שקראה שוב את הספר שוגון, שוב לפני הנסיעה הנהנה בהסכמה למילותיה. המסלול לקח אותנו דרך מקדשים ועוד מקדשים. חסרה לי מילה בעברית להפריד בין Shrine ל Temple.

ה Temple הוא מקדש בודהיסטי. שם סוגדים יותר לרעיונות כללים כמו אחידות המשפחה ויותר לחיים שלאחר המוות. בשינטו מתרכזים בחיי היוםיום העכשוויים ולא מה יהיה אחרי החיים.

ישנו ה Shrine שהוא מקום סגידה של שִינְטוֹ – הדת המקורית של היפנים, שהיא סגידה לאלים פשוטים (קאמי, שמם) שהם אלי הטבע, נוכחות רוחנית או סתם חפצים המסמלים משהו. ל Shrine יש תמיד בכניסה שער, טורי (Tori) שפירושו המילולי הוא ציפור ביפנית כי הוא פורש כנפיים והוא השער שמפריד בין העולם שלנו, לעולם הרוחות. אתה עובר דרכו ונכנס לעולמם של הקאמי. שערים כתומים מסמנים מקדש ל Inari שהם רוחות שועלים המשמשים כשליחי האלים ובגדול הם אחראים להצלחה עסקית.

TokyoDay2_3044_180404

נורית בכניסה ל  Hanazono Inari Shrine בפארק Ueno

והנה שועל שכזה, לובש סינר מסורתי שקיבל ממישהו שממש רצה להצליח בעסקיו. השועלים ממש יפים ולמרות שהם נראים זהים, הם תמיד שונים וממש מסוגננים.

TokyoDay2_3059_180404

נורית וחבר חדש ב  Hanazono Inari Shrine בפארק Ueno

TokyoDay2_3147_180404

עשיתי לי סימן. Shrine הוא שינטו, שועלים (הכל מתחיל באות ש’) ויש לו טורי (שער). המילה Temple  מתחילה כבר ב T אז אין לה צורך ב Tori (אות T) כלומר אם אין שער Tori אז זה Temple. נשמע מורכב? הלו, אני חי עם המורכבות הזו שנים רבות. אין לכם על מה להתלונן.

TokyoDay2_2915_180404

Myōjin Kaikan Shinto Shrine  אי שם בתוככי Akihabara

ל Shrine יש כמה סממנים חביבים שגרמו לי להתלהב משינטו. הכל פשוט והאלים שם, הקאמי, הם צריכים הכל שיהיה ברור בלי כוונות נסתרות. דבר ראשון, יש בכל מקום מקדש. בתוך שכונת מגורים והכל נגיש ולא צורם לך. למשל Myōjin Kaikan שעברנו בו באקיהאברה הוא ממש משתלב יפה.

אחרי השער יש מקום לאֶמַה – שלטי עץ קטנים שעליהם אתה כותב משאלה ותולה. במשך השנה המשאלה תתגשם. או לא. אם לא. אתה כותב אותה שוב. אחרי שנה, או שהתגשמה או שאתה מחליף מקדש. פשוט.

TokyoDay2_2924_180404

מרים והאמה ב Myōjin Kaikan

אתה יכול לרכוש פתק אקראי ובו כתוב לך מזל. אם הגורל שהוצע לך הוא טוב, אתה שם בכיס והולך שמח כי הובטחו לך דברים טובים. אם זה לא טוב, אתה קושר את הפתק למסגרת יפה במקדש והולך שמח כי השארת את המזל הרע בתחומי המקדש.

TokyoDay2_2931_180404

יש פסלים יפים בכל מקום של קאמי, אלים קטנים ומקומיים שיש להם אחריות זו או אחרת, למשל הבחור הזה שהוא במקור פטרון של דייגים – ולראיה, הנה הגל הגדול של הים מלא בדגים שמנים אבל הוא למעשה מבטיח עושר כי הרבה דגים זה שגשוג כלכלי. והוא דומה לנסיכה ליה בשילוב עם יודה.

TokyoDay2_2927_180404

הכי מגניב, היא העובדה שבמקדש, אתה זורק מטבע לארגז תרומות מעוצב כדי ליצור קשר עם האלים. נהוג להשליך מטבע של 5 ין, כי המילה היפנית לחמישה ין (go en 五円) מקבילה למילה של קשר, יחס כללי go-en (御縁) ולכן זה טוב ליצירת קשר עם האלים וזה זול (16 אגורות ישראליות נכון לאפריל 2018).

אתה משליך מטבע, מנחה. משתחווה פעמיים ומוחא כפיים חזק, פעמיים להעיר את האלים ולמשוך את תשומת ליבם, מתפלל ומבקש ואז משתחווה שוב פעם אחת לכבוד. זהו.

לא צריך לקום מוקדם בבוקר ולכרוך רצועות עור על היד או לשבת עם יותר מ 10 אנשים במקום אחד ולקרוא תפילות ארוכות. שתי דקות שלוות ואתה ממשיך הלאה.

לא רק תפילות נשאנו, גם מאכלי רחוב, כמו ה Taiyaki הזה שהוא בצק טעים בצורת דג הממולא במחית שועית אדומה מתוקה (מת. על. זה!)

TokyoDay2_2968_180404

TokyoDay2_2961_180404TokyoDay2_2963_180404

ובכלל ליום שני ביפן הספקנו די הרבה לראות, לספוג ולהבין. הבעיה שלנו היא שיש כל כך הרבה לראות, לטעום ולהספיק שאנחנו מושכים עוד ועוד ומגיעים בסוף לקצה. חרשנו את אקיהאברה ביום, את פארק אואנו וגם קצת פריחת דובדבן ואוכל ואז אקיהאברה בלילה שם אפילו נורית נשחפה בשגעון משחקי שליפת הפרסים (יש שווים!)

TokyoDay2_190403_180404TokyoDay2_191130_180404

 

 

 

 

 

 

 

 

 

את היום הארוך סיימנו בבר, באזור שינג’וקו, בגודל של חדר בשיכונים לכוס בירה אחרונה לפני שגומרים את היום בעילפון.

TokyoDay2_220352_180404TokyoDay2_220741_180404

קמפאי!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על פריחת הדובדבן, מר טראמפ ולמה אני ממיר דתי לשינטו

  1. הדנה הגיב:

    את הפוסטים היפניים שלך אני קוראת פעמיים לפחות. פעם ראשונה מריצה קדימה ומסתכלת בתמונות כי קשה להתאפק ,,, כל כך יפות. אחר כך מתחילים שוב וגם קוראים. כיף לקרוא וכיף לראות וכיף בכלל ועושה חשק לסמן על המפה כיעד הבא… תמשיך לכתוב , תמשיך להנות נמשיך לעקוב ודרישת שלום חמה מבסיס האם.

  2. רחל הגיב:

    אביב שמח לכם! כולי קנאה… תיכף גם שולחת כתבה על כל מיני מתוקים שיש ביפן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.