תמונות בתערוכה. שלי.

ובכן, לא הרבה מאז שהגעתי למצוות, הגעתי גם לתערוכה.

לא. לא רק שלי, אבל בכל זאת, מכובד.

כזו ששמי מופיע על פתק קטן ליד ואנשים עומדים ומנסים להבין מה הייתה כוונתי ומחווים דעה על הטכניקה ושאר ירקות.

ממש משעשע.

הריגוש החל כשקיבלתי את התג בכניסה.

PhotoFestivalOpera_190405_171123

לא משתתף, או חבר במועדון, או מציג בחבורה.

אמן. לא פחות ולא יותר. הנה האמן ויצירה אחת חביבה

PhotoFestivalOpera_8931_171201

חמש תמונות ורצועת קומיקס שלי הוצגו כחלק מתערוכת תערוכת צילומי אופרה. ותיקות הבלוג בוודאי נאנחות עכשיו בפולנית מדוברת. “נו שויין, עוד פעם ההוא והאופרות שלו!”

בשנה ומשהו האחרונות זכיתי להיות חלק מקבוצה קטנה אך איכותית של צלמים שמגיעים בדבקות אין קץ לצלם בחזרה הגנרלית של האופרה הישראלית, יום, יומיים לפני הבכורה. כל זה בשיתוף עם האופרה שמגלים סובלנות ואיפוק ובנחייתו של צלם וג’נטלמן, יוסי צבקר.

הנה, כל הרשימות והחוויות והתמונות משבע האופרות שצילמתי בהן ואני עדיין לא ממש אוהב אופרה!

כיון שנבנה גוף עבודות מכובד להפליא ומרשים ולכן ראוי להעניק לו מקום מכובד. הבימה שנבחרה היא פסטיבל הצילום הבינלאומי או כפי שהוא נקרא עכשיו PHOTO IS:RAEL שנערך פעם בשנה ועכשיו בפעם החמישית הוא פסטיבל מרשים בהיקפו שמצליח להביא כל טוב מקומי ועולמי. זו לא ‘עדות מקומית’ או פסטיבל תמונות הטבע, אלא משהו יותר אמנותי (למרות שיש בו תערוכות דוקומנטריות). כיון שהפעילות שלנו באופרה היא תחת המטרייה של העמותה שמריצה את הפסטיבל היה זה טבעי. מחיר נקבע להשתתפות (להדפסות, תלייה וכו’), שולם והעסק יצא לדרך.

אייל לנדסמן, עוד צלם וג’נטלמן ומנכ”ל הפסטיבל התנדב לאצור את התערוכה ובמסגרת של כמה פגישות הלך וצמצם את כמות העבודות הנבחרות לעיתים למורת רוחם של המשתתפים אך הכל תוקן ברוח טובה. לא תמיד האוצר והצלם מסכימים – בשביל זה יש אוצר שמסתכל על הכל ורואה דברים אחרת.

התמונות שלי שנבחרו לתערוכה לא הציגו קו אחיד – כי אין לי קו אחיד.

מהאופרה ‘כוחו של גורל

LaForzaDelDestino_3174_170510 Sepia

מהאופרה ‘נורמה

הקומיקס שהכה גלים המתעד את האופרה ‘איפה השָלַט של הטלוויזיה?!’ (הנה היא במלואה)

והאחרון שנבחר היה דימוי מהאופרה ‘כוחו של גורל’ אבל בגרסת הפליימוביל החביבה

הנה

LaForza_01_Eitan_2870 Playmobil 600px

האתר שנבחר לפסטיבל כולו היה במגדל החדש הנבנה בתל אביב, מידטאון שמו, העומד על השטח שהיה פעם מחלבות תנובה, בין מגדלי עזריאלי לתחנת הרכבת. האופרה הישראלית אף היא הרימה את הכפפה והבטיחה להרים מופע פתיחה בתערוכה בהשתתפות זמרי האופרה ולהביא תלבושות כדי לתת לתערוכה נופך יותר, אמממ, אופראי.

ההזמנה שנשלחה לכולנו הרימה את הדופק. הנה אני, שם על ההזמנה. הפעם האחרונה ששמי הופיע על ההזמנה, עמדתי תחת חופה.

IMG-20171123-WA0001

ערב הפתיחה הגיע, מגולח, מצוחצח ומעונב הגעתי, מלווה בבני משפחה וכמובן חברי הקבוצה.

כגודל הציפיה, כך הייתה האכזבה.

היו המון תקלות בתערוכה, אבל היא הייתה חשוכה מדי, עמוסת תלבושות בכמויות שהסתירו את התמונות וגנבו את ההצגה. תמונת הפליימוביל לא קיבלה אור ותמונה אחרת הייתה מלוכלכת ומאובקת כאילו נשלתה מארכיון עתיק. מה שהרים לי את לחץ הדם והביא לי את הסעיף הייתה העובדה שהקומיקס שזכה לתגובות נלהבות הודפס קטן ונתלה כל כך נמוך שגם טיריון לאניסטר, הגמד ממשחקי הכס, היה צריך להתכופף.

הייתי מופתע מכמה זה הפריע לי. אני מחזיק מעצמי אדם שקשה להעליב אותו אבל זה ממש פגע. אני ממש כעסתי. גם שם וגם בלילה כשהגעתי הביתה והלכתי לישון. שאר חברי הקבוצה הסתובבו אף הם בחלל התערוכה עצבניים.

לאורך מופע הפתיחה שבו הוקרנו התמונות מאחורי הזמרים, רתחו הרוחות. במקום להסתובב כחתנים וכלות ביום כלולות, החבורה נעלבה עד גבה גלי.

PhotoFestivalOpera_203001_171123

גם עכשיו, בדיעבד, לאחר שהכל נסגר ופורק זה עדיין צורם. הפסטיבל כולו הופק בצורה מרשימה וכאן פגעו בציפור נפשנו. עזבו נפשנו – ציפור נפשי. הימים הראשונים התנהלו כשהודעות זורמות בקבוצת הווצאפ והיעלבויות שונות בעוצמתן עלו וצפו. זה ביאס עוד יותר שהקבוצה שחושלה לה יחדיו באש המוזיקה החלה להראות שברים.

בימים שלאחר הפתיחה יצא לי להיות כמה וכמה פעמים בפסטיבל ודיברתי עם כל מי שצריך. דברים קטנים קרו אבל הקומיקס שלי עדיין סבל מהזנחה. גם  תקלות אחרות לא תוקנו וצילומים נוספים סבלו מהזנחה

ואז קרה הקסם.

הייתי בשעת שישי בצהריים בפסטיבל ועליתי לתערוכה כדי לראות מה השתנה הלילה הזה. כלום לא השתנה אבל בזמן שעמדתי שם מסתכל על התמונות והנוף מהקומה ה 35 עברה מישהי בתערוכה. נעצרה מול התמונה שלי, הפליימוביל והסתכלה. אחר כך רכנה לקרוא את השלט הקטן, שלפה טלפון וצילמה את התמונה. גיחכה לעצמה, פנתה אלי, סתם לעוד מישהו שעומד שם בתערוכה ואמרה

– “זה מעולה, לא?”
– “תודה…”, עניתי, מחוייך
– “מה? זה אתה צילמת?” היא שאלה
– “כן…”

עברתי איתה על התמונות בתערוכה והיא שאלה שאלות ואמרה שזה ממש יפה. אחריה באו עוד אנשים והסתכלו. ואז ראיתי עוד אנשים מצלמים את התמונות והמון עצרו מול אותה אחת וצילמו

PhotoFestivalOpera_8932_171201

זה סובב לי משהו במוח.

כן, היו פשלות בתערוכה ונכון, שילמנו כסף טוב אבל זכינו להופיע כחלק מפסטיבל גדול ואנשים עומדים מול הצילומים ומדברים עליהם. זה עזר לי לשים דברים בפרספקטיבה ולזכות שוב בשלוות נפש (לפחות בגיזרה הזו, כן? יש עוד המון דברים אחרים לא פתורים!). אני לא מתהדר באגו גדול, אבל גם אני נהנה מלטיפה על האגו מפעם לפעם, בטח מאנשים שאני לא מכיר ושאין להם שום אינטרס מולי. אם מישהו צחק מהקומיקס שלי או התלהב מהתמונות שלי עד שהיה צריך לצלם לעצמו עותק פרטי – דייני.

הנה, לילי מהקבוצה שלחה לי כמה תמונות משבת

PhotoFestivalOpera_0001_171209PhotoFestivalOpera_0003_171209

 

 

 

 

 

 

 

 

PhotoFestivalOpera_0005_171209שלוש התמונות באדיבות לילי סגל

זה סגר לי את הפינה. אני עדיין חושב שהיה אפשר לקבל מוצר הרבה יותר טוב וכנראה שהייתי/היינו צריכים להיות יותר מעורבים ואולי לשים לב יותר מראש אבל היינו תערוכה ויש כל מיני פייסבוקים ואינסטרגמים ובטח גם ווצאפים עם התמונות שלי.

לפיכך, אם היה עלי לסכם את החוויה, עלי לומר שהיה טוב ויכול היה להיות מעולה אבל יצאנו גם ממצריים וגם מפולין.

ואם הכותרת הזכירה לכם יצירה מוזיקלית, אין זה מקרה. ‘תמונות בתערוכה’ של המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי ליוותה אותי במהלך הכתיבה ואתם מכירים אותה – אז הנה לכם

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה photography, Thoughts, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.