גורילות בברלין עם הגור האישי

הכול התחיל בגורילות. לא אלו של דרווין ותורת האבולוציה (למרות שגם זה נכון) אלא בגורילות שהגו שני אנשים מאוד מוכשרים – המוזיקאי הבריטי דיימון אֲלְבֶּרְן והאנימטור הבריטי אף הוא, ג’יימי היוּלֵט. מדובר בלהקה מאוד מוצלחת שלא ממש קיימת אבל אסביר אחר כך. בגללם בילינו אני ואוהד יממה וחצי על אדמת ברלין כדי לראות אותם ולחזור. בשעה הראשונה לסיבוב הברלינאי, ברחובות הקרים והחשוכים אמר לי אוהד “אני לא מחבב את העיר, היא רעה כזו ולא נחמדה”. 52 שעות לאחר מכן יכול היה לצטט את דבריו האלמותיים של JFK ולומר בפה מלא “Ich bin ein Berliner”.

זה סיפורן של אותן שעות גורליות וסיפור כל ההרפתקאות שלי ושל אוהד.

כמנהג הבלוג ולמען הסר ספק, אדווח ישר על הסוף למניעת מתח (זה לא בריא)  – ההופעה הייתה מעולה ומעלפת.

BerlinNov17_211519_171117

נחזור לגורילות. אני גיליתי את הגורילז, שזהו השם העברי שאכנה כאן את ה Gorillaz ב 2001 עם הלהיט הגדול הראשון שלהם (‘Clint Eastwood’ שאתם גם מכירים בוודאות – הנה תראו). לפני כמה שנים הנחתי אותם לפני אוהד ואמרתי לו “ילד, אני חושב שאתה תאהב אותם כי יש להם מוזיקה מעולה וגם גרפיקה וקליפים נפלאים”.

צדקתי. הילד התאהב בגורילז מעל לראש, מכיר כל ניואנס, כל שיר ורצועה הכי טריוויאלית ואת כל ההיסטוריה של הלהקה שהשתתקה ב 2010. השנה, 2017, הם הוציאו אלבום חדש וברור היה לי שמיד יצאו לסיבוב הופעות. נערכתי מראש בצורה ממש לא אופיינית, איתרתי הופעה בברלין בסופה”ש כדי לא להפסיד לימודים ורכשתי כרטיסי טיסה מוזלים.

BerlinNov17_090327_171116

טיבם של תכנונים מראש שזמנם מגיע. אז בואו ואספר לכן על הגיחה המהירה וכדי ליצור את תחושת הזמן העובר, בסגנון סדרת הטלוויזיה ההיא מאז, 24, אציין את השעות.

יום חמישי, 12:53 [0:07- שעות לזינוק הגרמני]
עולים לטיסת EasyJet היישר לברלין, עם המון מצב רוח טוב, כל המוזיקה של הגורילז ואוזניות. אוהד בגישת “די, אבא!” אבל מבין שיצטרך לסבול. כמו שאמר חניבעל לקלאריס – quid pro quo

BerlinNov17_125336_171116

יום חמישי, 17:48 [3:07 שעות לזינוק הגרמני]
את השקיעה של יום חמישי ראינו כבר במרחב האווירי הגרמני מעל כנף המטוס. בנחיתה כבר היה חושך וקר ממש. יצאנו מ 25 מעלות והגענו ל 7 מעלות בערך.

BerlinNov17_174807_171116

אמנם הילד כבר היה לפחות פעמיים בגרמניה, אבל כששאלתי אותו מה הוא זוכר מהפעם שהיה בן 3 חודשים, הוא לא זכר יותר מדי. הגענו למלון וכיון שאין זמן יותר מדי פשוט השלכנו את חפצינו והתארגנו לצאת. אוהד מראש ביקש וקיבל סווטשירט של הגורילז כהכנה להופעה שהמתין לו במלון. אני חושב שהוא בדק אותו לפני שביקר רגע בשירותים לאחר כל הטיסות והכל. ככה זה הנעורים. אני מבין אותו ובכל זאת הפכתי את העדיפויות.

BerlinNov17_183018_171116

אין זמן. צריך להסביר לילד מה זה הברלין הזה שלכם, להאכיל אותו טוב ולחזור לישון כי יש יום ארווווווך לפנינו. וכל זה כשיש 3 מעלות בחוץ וכמו כל דבר בגרמניה, גם הקור שלהם מדויק ויעיל.

בדרכנו החוצה דרך הרחובות החשוכים, הקרים ודי ריקים מאדם אמר לי אוהד שהעיר מרושעת כזו, פחות נחמדה מבודפשט שם בילינו לפני כחודש. אני הבטחתי לו שאשנה את הקונספציה, רק שיתן לי הארכה של יום וחצי. הוא הסכים (מה, יש לו ברירה?!) והמשכנו הלאה.

יום חמישי, 19:49 [6:49 שעות לזינוק הגרמני]

הליכה קצרה ברגל לעורר את הדם והשרירים ואנחנו בשער ברנדנבורג. אמנם מצאתי כמה אנשים שיצלמו אותנו, שנינו במצלמה האמיתית אבל תבוא המארה על ראשיהם כי גם כשהכול מכוון ומסודר ואוטומט הצליחו לדפוק את זה. מה שיש כאן זה סלפים טלפונים בשילוב המצלמה הנאמנה שלי.

BerlinNov17_6984_171116BerlinNov17_194804_171116

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חדות העין שבכן יבחינו שקר. אחדות מהחדות יבחינו שסווטשירט שהונח במערכה הראשונה ימשיך ללוות אותנו הלאה בשאר המערכות.

ליד שער ברנדנבורג הנצחי ישנה כרגע אנדרטה של  Manaf Halbouni אמן גרמני-סורי שהעמיד שלושה אוטובוסים על ישבנם, מתריסים אל השמיים הקרים של ברלין אל מול עמודי השער. לאנדרטה קוראים Monument והיא תזכורת למלחמת האזרחים הסורית בלב הבירה הגרמנית (הנה, האתר של מנף והנה הטיימס הניו יורקי). מנף לקח תמונה מהמצור על חאלב (Allepo בלשונם), תמונה שהתפרסמה ובה שלושה אוטובוסים שהונחו כמחסום בפתח רחוב על מנת לעצור את כוחות הצבא ויצר אותה בברלין (למעשה זה מונומנט נודד בין ערים).

BerlinNov17_7004_171116

BerlinNov17_195613_171116BerlinNov17_6994_171116

 

 

 

 

 

 

 

 

זו היתה הכנה טובה לדיון על היסטוריה וגרמניה בעודנו הולכים דרך הפארק הקפוא לכיוון הרייכסטאג הגרמני, חוצים את סימון החומה המסומן על הכביש באזור שהיה נטוש ומופצץ.

BerlinNov17_6999_171116

אי אפשר לעמוד שם בלי ללכת כמה מאות מטרים הצידה ולראות את אנדרטת השואה שהוקמה מתחת לרייכסטאג וליד שער הנצחון של ברנדבורג כדי להיות תזכורת מתמדת בלב הבירה הגרמנית למה שהתחולל במלחמת העולם השנייה. אז הלכנו להסתובב בינות לקוביות הבטון הענקיות. מעולם לא הייתי שם אחרי החשיכה, כשהאנדרטה נטושה וללכת בפנים הקומפלקס בחושך ובקור מעורר עוד יותר מחשבות, במיוחד כשמעמיקים פנימה והמקום סוגר עליך. אתה נאלץ לדבר בשקט, בהיסוס והסביר לנוער את המשמעות של המקום ולכבד את הגרמנים שלא דחפו איזה עמוד זיכרון קטן באיזו פינה, אלא שמו את השואה באמצע.

אבל אי אפשר להיות רק רציניים, במיוחד כשקר ורעבים (טוב, הקישור לשואה כאן קצת בעייתי, אבל אני אחליק את זה).

אוּבֶּר מהיר ואנחנו בשכונת נויקולן ב Markthalle Neun.

יום חמישי, 21:02 [8:02 שעות לזינוק הגרמני]

Markthalle Neunפירושו אולם שוק מס' 9 הוא שוק אוכל רחוב, ענק, בכל יום חמישי בערב. חם. טעים. הומה אדם במובן הטוב של המילה. כתבתי עליו כבר כאן והוא גם מופיע באוסף ההמלצות שלי לברלין שכמובן חקוק על לוח ליבכן.

BerlinNov17_7016_171116

סיבוב מהיר בשוק שכבר היה בשלבי האטה (נסגר ב 22:00:00.00, כמו שצריך) הניב כמה מציאות כמו ארנציני מופלא שהרגיע את הרעב המיידי (כדור ריזוטו שהיה ממולא בבשר וגבינה, מצופה בפירורי לחם ומטוגן עמוק – קראנצ’י ורך ומתמוסס ונפלא), מנה של שפצל שוויצרי עם גבינה מותכת בין נטיפי השפצל הטריים שעוררה מאוהד גניחות של אושר

BerlinNov17_210308_171116

שחיתותבורגר שהיה בגודל ביס של אליגטור מתחיל והכיל את כל אבות ועוד כמה ממש הוסיף לאושר שלנו והיה הפרטנר המושלם לבירה קרה ומצויינת לאלו מאיתנו שלוגמים אלכוהול ולאלו שלא איזה משקה תוסס טעים.

להלן העדויות – מימין, רואים את האושר כשרק הגענו, קפואים ורעבים. ומשמאל השוני לאחר שהעצמות חוממו והבטן המקרקרת מולאה קלות לפני השחיתותבורגר.

BerlinNov17_212417_171116BerlinNov17_210755_171116

ואז חזרנו מהר לישון.

יום חמישי, 23:20 [10:20 שעות לזינוק הגרמני]

כיבוי אורות, אי שם בקומה הרביעית של מלוננו בלב רובע Mitte (מלון Zoe, חביב, ממוקם מעולה, קטן, אינטימי ואפשר למצוא גם דילים טובים מספיק זמן מראש). שנינו נפלנו כמו שקי תפוחי אדמה.

יום שישי, 06:05 [17:05 שעות לזינוק הגרמני]

יקיצה טבעית וצפייה מוקסמת בקטע הרחוב שמתחת למלון שבו אסורה הכניסה לרכב ורק טראמים חונים בו, נעצרים ויוצאים. לזכות המלון יאמר שלא שמענו כלום.

BerlinNov17_7042_171117

מתארגנים ליציאה, מתכוננים לשהייה ארוכה החוץ אבל קודם צריך ארוחת בוקר מעולה שתבהיר לנער מהי איכות.

יום שישי, 08:26 [19:26 שעות לזינוק הגרמני]

בתוך אזור Hackescher Markt (הֲ-קָ-שֶר מַרְקְט), איזור יהודי לשעבר (לאן הם נעלמו?!) רווי חצרות פנימיות יפות יש פסאג’ מדהים שבו נשארה עדיין תרבות אלטרנטיבית בלב הבורגנות. יש שם מוזיאון של אנה פרנק (למרות שהנערה לא חייתה בברלין) וכמות מפוארת של אמנות רחוב – חלקה מוזמנת וחלקה הגדול ספונטנית. למרות שהיו לי תוכניות להספיק לסיור מודרך של אומנות רחוב, הייתי חייב להראות

לאוהד שיש יופי מופלא בברלין הזו שהלכה ואיבדה את סטטוס הרוע שקיבלה בערב לפני

BerlinNov17_7057_171117

BerlinNov17_7064_171117

BerlinNov17_7059_171117

הקוף הוא די ידוע, ראו איך הוא משתמש במנורת הרחוב בצורה מתוחכמת והוא מטאפורה לתייר הברלינאי (קרי, אנחנו) שהולך ומצלם בכל מקום כמו, ובכן, כמו קוף.

יום שישי, 08:57 [19:57 שעות לזינוק הגרמני]

גם את ארוחת הבוקר רציתי לחלוק עם אוהד. ב zeit für Brot יש את עוגות השמרים בין הטובות שיש. בטח בברלין. אולי אפילו בגרמניה. יכול להיות שבארופה המערבית. שמעתי שאומרים שאפילו הן הטובות ביותר בזרוע הזו של הגלקסיה. רק מטר מאיתנו ואתה נכנס לעולם קסום של אפייה. מליון כריכים ולחמים אבל אני מגיע לשם רק בגלל עוגות השמרים שיוצאות כל הזמן במגשים מאורכים וריחם ריח גן עדן.

BerlinNov17_085732_171117

מחקר עומק שנערך במקום גילה כי הקינמון הוא הטוב מכולם.

BerlinNov17_7072_171116.

וכמו שיעל טענה – הקפה עצמו לא הכי מוצלח אבל לשבת שם בחמימות שמתפשטת ברחבי הגוף זה מצוין. ישבנו ודיברנו והסברתי קלות על התחנה הבאה שלנו – בונקר ממלחמת העולם השניה שהיום מארח אוסף אמנות פרטי. הורדנו כלים מהשולחן, התעטפנו במעילים ויצאנו לדרך ברגל קלה, מלאי אנרגיה וסוכר.

יום שישי, 10:30 [21:30 שעות לזינוק הגרמני]

ב2003 רכשו בני הזוג כריסטיאן וקארן בורוס (Christian and Karen Boros) בונקר.

BerlinNov17_7125_171117לא ממ”ד או תמ”א 38 אלא בונקר של ממש שאותו ציווה היטלר לבנות ב 1943. בונקר עילי, בניין של 5 קומות עם קירות בעובי של 3 מטר בטון מזויין.

הבונקר שירת את האזרחים באזור תחנת הרכבת כשחיפשו מחסה מהפצצות. בתקופה החשוכה ההיא הוא יכול היה לקלוט כ 4,000 איש שנכנסו אליו במהירות דרך 8 פתחים. אחרי המלחמה הוא שימש כבית כלא ואחר כך כמקום איחסון לירקות ופירות, כיוון שהטמפרטורה בפנוכו היא 11 מעלות באופן קבוע. במיוחד אוחסנו שם בננות שהגיעו מקובה הקומוניסטית לשימושם של חברי המפלגה. לכן קיבל הבונקר את הכינוי Banana Bunker.

אחרי נפילת החומה השתלטו על הבונקר החשוך אנשים בעלי יוזמה ופתחו בו מועדון טכנו, מועדון מטאל ומועדון פטיש שחיו להם זה בצד זה – ללא אוורור, חלונות, תאורה או שירותים מה שהביא בסופו של דבר לסגירתם, לא לפני שהרימו כמה מסיבות שלא נשכחו.

כך זה המשיך עד שהזוג בורוס קנה אותו ובמשך 4 שנים שיפצו אותו, כולל פנטהאוז של 450 מ”ר על הגג. ב 2008 נפתחה התערוכה הראשונה של אוסף האמנות הפרטי של הזוג שהוצגה בבונקר.

BerlinNov17_7100_171117

לסיור בבונקר צריך להזמין מקום. כל חצי שעה יוצאת קבוצה של כ 10 אנשים. אני הזמנתי 3 חודשים מראש (הנה, כאן) וזה מתמלא במהירות.

הזוג בורוס קונה אמנות מודרנית ואוצר את חלל התצוגה שבנו. הם בונים את התערוכה בעצמם, כשהם מחליטים איך ואיפה לשים כל דבר. חצי שנה של הכנות כולל להביא את האומנים מכול קצוות תבל כדי שיתלו או יניחו אותה לפי רצונם וגם יתנו עוד רקע. ואז האוסף נפתח ל 4 שנים. כרגע אנחנו באוסף מספר 3 שנפתח במאי 2017. כלומר עד סוף 2021 זה אותן היצירות.

כיון שאוהד הוא סטודנט לאמנות חשבתי שזה יהיה לו משהו יוצא דופן וגם כל האקסקלוסיביות הזו משעשעת. מגיעים לבונקר, מושכים דלת פלדה כבדה ונכנסים לעולם של בטון ומתכת שבו הטמפרטורה קרירה אבל בסדר.

BerlinNov17_7121_171117

אסור לצלם בבונקר (למרות שאח”כ הצעתי לצוות שיפתחו גם סיורי צלמים) ומחכים לאריק המדריך בחדר כניסה שכזה שמראה יפה את מה שקרה בארבע שנות שיפוץ. יש בו שילוב של הבטון הברוטלי של שנות ה 40 עם סימנים מאז, של חיצים לאיפה לרוץ וכו’ ושילוב של לבן מודרני ונקי.

BerlinNov17_102731_171117

הסיור לקח אותנו פנימה לשעה וחצי (מדויק כולל בדיחות, מבטים משתאים, קריאות “אוהההה” ולא יותר משלושה שיעולים לכל מבקר). המדריך שהוקצה לנו, אריק נראה מעניין, ערפדי משהו והתגלה כבעל אנגלית משובחת וידע מושלם על כל מה שנראה ברמה שאפילו אני, שבתור לבריכות הלבה בגיהינום, תהיה לי שאלה או בדיחה או הבהרה – נשארתי דומם. ניתן לומר שבכלל עם כזה מראה ושם כמו Erik van den Storm אפשר לצפות להרבה.

90 דקות של הליכה איטית בחללי הבונקר הפרושים כרשת על 5 קומות. השיפוץ יצר חיבורים מעניינים, שבר רצפות וקומות לבנות חללי ענק וגם חדרים קטנים. נשארו שרידים מתקופת המועדונים הפרועה כצבעים על הקירות (גם בחדר שבו היו משתעשעים בירי של פיינטבול בעירום יש צבעים זוהרים על הקירות). כל אחד מהמוצגים שלא את כולם חיבבתי מקבל מקום מיוחד והסבר מלא מאריק על האמן, הרקע ליצירת המוצג ואולי כמה פרשנויות אפשריות. אסור לצלם ולכן אפנה אתכן לדף  הרשת של האוסף שם אפשר לראות בתצוגה מתחלפת חלק קטן מהאמנות המוצגת.

הנה פסל אריה שכזה בכניסה, עבודה של  Justin Matherly שמעתיק פסלים שהוא מוצא באינטרנט בטכניקת בטון שיוצרת פגמים וחיתוכים ומעמיד אותה על משהו שמדגים נכות או קושי, כמו קביים או הליכונים.

BerlinNov17_7116_171117

אוהד עף קשות. הוא נהנה וראיתי לשמחתי איך הוא ממריא לו הלאה ושותה בצמא את ההסברים. מצאנו את עצמנו הולכים ומדברים על היצירות וכל ההסברים ההיסטוריים. כיף לקבל פרטנר כזה מרתק ומרענן. אני נהניתי מהחוויה ומרוב יצירות האמנות שחלקן גרמו לי למבט של WTF, אבל עדיין היה זה משהו מיוחד ומרתק. אפילו הצלחתי לשבור את אריק הקורקטי ולגרום לו לצחוק בלי לקבל מבט של “דייייי, אבא!”

ואז נגמר.

אספנו את מעילינו וחפצנו מהלוקר ונפלטנו החוצה ליום יפה וקר. יש לנו פחות משעה להגיע לאלכסנדרפלאץ למפגש של סיור אמנות רחוב ותרבות אלטרנטיבית ואולי לאכול משהו?

טראם M1 עמד לרשותנו ויצאנו לדרך

BerlinNov17_7129_171117

יום שישי, 12:54 [23:54 שעות לזינוק הגרמני]

הגענו כמובן דקות לפני תחילת הסיור. חטפנו כריך פשוט ומטה באיזה בית קפה באלכנסדרפלאץ ופגשנו את הקבוצה. אני חובב את הז’אנר של סיורים רגליים חינמיים (Free walking tours) שניתן היום למצוא בכל מקום שבסופם משלמים לפי כמה שנהנית. זה מחייב את המדריך להיות סופר טוב ובדרך כלל אלו הם אנשים המעורים בקהילה ובנושא שעליו הם מדברים והם מדריכים בהתלהבות מידבקת.

גם קסוויאר הצרפתי (כן, כמו פרופסור X) היה כזה.

BerlinNov17_7139_171117

בסיור שהיה אמור לקחת שלוש שעות (ולתת לנו זמן מנוחה) לקח אותנו סוויאר (ה ק’ שקטה) לטיול הליכה של חמש שעות. ראשית באזור אלכסנדרפלאץ, בואכה אזור Hackescher Markt (כבר הסברתי , זה הֲ-קָ-שֶר מַרְקְט) ואז לקרוייצברג. החבורה הייתה משעשעת, מזג האויר הקר היה נחמד אלינו והקצה לנו שמש ששטפה את הכל באור רך וההסברים היו טובים.

האו כמובן הציג את השחקנים המרכזיים בסצינת הרחוב הברלינאי כמו את SOBR שמצלם מפזזות ורוקדים במועדונים, מעבד לנייר ומדביק במקומות שונים כשהוא מפזר נצנצים מסביב.

BerlinNov17_7141_171117

BerlinNov17_7137_171117

BerlinNov17_7146_171117

כדרך אגב למדנו שלצייר על הקיר בברלין זה וונדליזם ויכול להגיע ל7,000 יורו קנס. להדביק נייר על הקיר זה לכלוך והקנס הוא 25 יורו אם אתה נתפס אז לכן סצנת ה PasteUps פורחת בברלין כמו למשל הרובוטים הרוקדים האלו (צריכים למצוא את כל שבעת השלבים ואז זה כמו אנימציה)

BerlinNov17_7133_171117

יש אמנות פוליטית כמו פוטין התינוק חומד לו עוד קוביה למשחק, הקוביה של חצי האי קרים

BerlinNov17_7166_171117

או הפסל התעשייתי הזה של צ’יף אינדיאני שנוטל חלק במחאה של שבט הסיוקס האינדיאני (Standing Rock Sioux Tribe) בצפון דקוטה המוחה על הכוונה של חברת נפט להעביר צינור נפט דרך השמורה שלהם ודרך האדמות הקדושות להם. לכן הצ’יף לבוש החולצה האירונית נמצא פה ברחוב, קשור לסבכה ליד תחנת הרכבת של אלכסנדרפלאץ.

BerlinNov17_7149_171117

הקסום ביותר במקום לגבי אוהד ואנוכי הוא מחאה קטנה של מורה יוגה בא בימים, איש בשם יוזף פוס שמניח אנשי שעם קטנים בכל מיני מקומות בעיר שעושים משהו. כמו כאן, מוחים לשחרורו של דניז יוסל, עיתונאי גרמני-תורכי שנאסר בתורכיה.

המורה הגמיש מטפס בשקט למקומות שונים ומניח את אנשי השעם שלו (Korkmännchen) ברחבי העיר.

BerlinNov17_7158_171117

BerlinNov17_7158_171117-zoom

ב Hackescher Markt כבר היינו (זוכרות? זה הֲ-קָ-שֶר מַרְקְט) אנחנו  הרגשנו כמו גדולים כי כבר היינו שם בבוקר אבל לא בחצר הפנימית שם מאחד הברים בקעו צלילים מוכרים של מוזיקה. מישהו שם התכונן להופעה של הערב!

BerlinNov17_7188_171117

BerlinNov17_7194_171117

BerlinNov17_7220_171117

זינוק רכבת קצר לשכונת קרויזברג המגניבה מיוחד (כרגע, עד שהג’נטריפיקציה הזוחלת תשלח את המגניבים הלאה) ולכמה Squats מפורסמים. אוהד מוקסם. אמנם קר להחריד אבל הוא ממשיך בכיף הלאה ונראה שהוא מבסוט.

– “העיר ממש מגניבה” הוא אומר לי, “איזה חבל שמחר אנחנו עוזבים…”.

נו, כמה שקר בחוץ בפנים מתחמם. כמה שכבר ארוך הזמן ואנחנו כבר שעות ארוכות מסתובבים בלי ממש לאכול כלום בחוץ – עדיין תענוג.

האסטרונאוט המפורסם עדיין מרחף, למרות שאיזה אדיוט ניסה לצייר לידו עם מטף כיבוי מלא בצבע ולא ממש הצליח.

BerlinNov17_7243_171117

הסיור וסוויאר לקחו אותנו הלאה, פנימה אל הרחובות הקטנים, אל בית העץ המפורסם של Osman Kalin שבנה אותו בשטח מת בין החומות ב 1983 ודרך עוד כל מיני אבני דרך מפורסמות בשכונה שהציגו את דרך החיים השונה שיש בברלין, על כל זרמיה ואיך ההיסטוריה והעיר יצרו את כל התרבות העשירה הזו.

סיימנו ב YAAM – קומפלקס אפריקאי על גדות נהר השפרי. הסיור היה הרבה יותר ארוך ממש שתכננתי. לא נותר ממש זמן למנוחה לפני ההופעה.

BerlinNov17_7250_171117

יום שישי, 17:16 [28:16 שעות לזינוק הגרמני]

פרידה מהירה מהקבוצה ויציאה חזרה ברכבת אל המלון להוריד את מה שאסור להכניס להופעה (תיקים, מצלמה, שאר ציוד) ולקחת את מה שמותר (כרטיסים). אין הרבה זמן אז נשכבים ל10 דקות לפעילות הידועה במשפחת אלקין “רק לישר את הגב” וקמים כי צריך לאכול משהו ולהגיע להופעה!

יום שישי, 18:42 [29:42 שעות לזינוק הגרמני]

פקידת המלון המליצה והמסעדה (Zur Rose) יושבת על הטראם שייקח אותנו להופעה אבל יש מלצרית אחת מסכנה והמסעדה מתמלאת. בכל זאת גרמניה אז אנחנו מזמינים נקניקיה משובחת (כל אחד אחרת) ומאיצים במלצרית. אני לא הולך לפספס בגלל מטבח איטי!

הנקניקיות מגיחות בשעה שבע בערב. מזל שאנחנו רעבים והן בצורה הנכונה להוריד אותן במהירות.

יום שישי, 19:37 [30:37 שעות לזינוק הגרמני]

אנחנו בפנים.

אין מקומות מסומנים ובדקנו זוויות ומצאנו מקומות עם ראות מצוינת. אני קצת מתבאס שהתקמצנתי ולא רכשתי כרטיסים על הרצפה ליד הבמה. אחר כך אגיד שטוב עשיתי כי הרצפה ישרה ללא שיפוע והלחץ שם יהיה גדול.

BerlinNov17_194357_171117

יושבים מאושרים. את המעילים ושאר האקססוריז הפקרנו במלתחה. יושבים ומדברים. ההופעה אמורה להתחיל ב 20:00.

יום שישי, 20:00 [31:00 שעות לזינוק הגרמני]

האורות כבים!

עולה ראפרית בריטית צעירה Little Simz שמה. מה אומר ומה אגיד. הופעת קירור. כמעט נרדמתי לה שמה. היא מונוטונית ומרפרפת כשברקע מוזיקה מונוטונית קבועה ודי משעממת. לא רק אותי כי הקהל פשוט מתעלם ממנה וצובא על הבארים ודוכני האוכל.

היא ציננה אותי לגמרי. אני ממש התחלתי לנקר עד שפשוט קמתי להסתובב וראיתי כמה רחוק צריך ללכת לשירותים (לטפס, לרדת, לעלות, לחכות).

יום שישי, 21:00 [32:00 שעות לזינוק הגרמני]

האורות כבו שוב והפעם זה הדבר האמיתי. הרגע לו חיכינו!

BerlinNov17_211207_171117

כרגע אני מסתכל על הפוסט והוא ארוך למדי. אז אתן לכן תמונה ואשלח אתכן לפוסט הבא לשמוע על ההופעה המ-א-מ-מ-ת שראינו של הגורילז.

יום שישי, 23:03 [34:03 שעות לזינוק הגרמני]

נגמר.

היה מעולה ושעתיים של אושר ושירים מעולים והופעה כמו שצריכה להיות. נפלטנו כמו שני עטלפים מהגיהנום ורצנו לזכות חזרה במעילים שלנו מהגרדרובה ועם הנחיל החוצה אל הטראם שיקח אותנו למיטה.

BerlinNov17_230003_171117

יום שבת, 07:40 [42:40 שעות לזינוק הגרמני]

יקיצה בעזרת שעון שמצלצל כבר פעם שלישית. אין ברירה. יש טיסה חזרה. יש חיים ובית ספר.

השמש רק החלה לגעת בגגות שממול ואנחנו חזרנו אל zeit für Brot כי למה לנסות כשאין זמן.

BerlinNov17_7251_171118

כיון שלא אהבנו את הסנדביצ’ים שלהם וצריך כריך לטיסה זולה חזרה, נרכשו שם שתי לחמניות מפוארות ובמעדנייה קטנה ומעולה ליד האקשר מרקט נרכש נקניק ובחדר המלון אולתרו כריכים מעולים לדרך חזרה.

BerlinNov17_093023_171118

נסיעת אובר מהירה לשדה (לא לפני שנהג האובר הצעיר והעצבני כמעט הלך מכות עם נהג אמבולנס לאחר שהאמבולנס חסם את דרכו וההוא יצא והיכה בחלון ובעט באמבולנס). בדיקות ושוב בדיקות.

יום שבת, 11:40 [46:40 שעות לזינוק הגרמני]

אנחנו יושבים בפנים ומתחילים להתגלגל חזרה.

BerlinNov17_114054_171118

יום שבת, 18:01 [52:01 שעות לזינוק הגרמני]

סיום.

BerlinNov17_180133_171118

אבא ובן שוב בבית.

אמא הכינה סיר מרק ואפשר לשבת, להוריד נעליים ולספר את סיפור 52 השעות שעברו עלינו.

היה מעולה. זה כזה נהדר שיש אוהד שנהנה וסופג ומגיב לכל ההרפתקה הזו. כבר אמרתי קודם, כשלוקחים אותם מהמחשב והטלפון ומסתובבים איתם אני מגלה שעשינו עבודה לא רעה בכלל ויש כאן אנשים מרתקים ומענינים ובני שיחה וחברה נפלאים.

ילד מוריד את הסווטשירט של הגורילז (ראיתן שהוא בכל התמונות?!)

ילד מתרסק למיטה.

סוף.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Music, Travel, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s