נוסטלגיה מתעתעת בפסטיבל הפסנתר 2017

רוקפור וקצת אחרת. נוסטלגיות ברורות – השניה קלאסית כלל ישראלית שגם עומר אדם מכיר והראשונה קלאסיקה יותר נישתית. למרבה הפלא, לאחר שיחת סיכום ותחקיר מעמיק שנערך על כוס יין בשישי בלילה הוחלט שלמרות יתרון העליונות הברור של שלישיית שם טוב לוי, שלמה יידוב ושלמה גרוניך – רוקפור לקחו במדד האושר לאחר ההופעה. כמו קבוצה מאמצע הטבלה שמופיעה ונותנת בראש יותר מהמובילה.

בלילות הסתיו, כמאמר שירם של דוד פוגל ושם טוב לוי (פוגל כתב ושנים אחריו לוי הלחין), יצאנו אל פסטיבל הפסנתר. במרוצת השנים הרימו המנוולים כמה הופעות מופלאות של חיבורים חד פעמיים מוצלחים ביותר. איך שמגיעה ההודעה, אני כבר בוחן במהירות מה יש לצלילי הכרטיסים הנמכרים במהירות לקהל התל אביבי השבע. 1f7536e875b49f91e9d56bc09a6948b4_Piano-Festival_november

אז התחלנו עם רוקפור

PianoFest2017Rockfour_200115_171109

אני לא איזה מעריץ של רוקפור ומעולם לא ראיתי אותם בהופעה אבל אני אוהב את הצליל שלהם, עם הנגיעות הפסיכדליות של שנות ה60 ואוהב מאוד כמה שירים שלהם וגם את גרסאות הכיסוי לשבלול. אז הלכנו.

מה אומר, הייתה יופי של החלטה!

אמנם הגענו אל האולם עם הלשון בחוץ אחרי שעפנו במהירות להגיע בזמן (ימים עמוסים באֲגוּדָּה) אבל 20:00 ישראלי אינו באמת שמונה בערב, למזלנו. אבל כשהתיישבנו במושבנו שמחתי לגלות שבחרתי מושבים מעולים שאמם הייתה רחב המקראית.

רוח עצלנית נושבת ולכן התמונות מובאות לכם בחסות טלפון הגלקסי S7 שלי (וקצת ניקיונות אחרי) ולא זומים מטורפים של המצלמה הגדולה יותר.

לא צעירים החבורה שעלתה לבמה. רעמות אפורות למי שנותר לו שיער ואלי לולאי, הסולן, קרח ומתוח כמו קפיץ. הוא נראה תזזיתי כבר כשהוא פוסע לבמה.

נורית קצת חששה שלא תכיר אבל “שוב לא שקט", "הכעס", "מכונת הזמן", "חור בלבנה" וכמובן “אבשלום” הרגיעו אותה.

PianoFest2017Rockfour_203052_171109

PianoFest2017Rockfour_202552_171109

נתנו בראש רוקפור. כן, הם לא נורא מקוריים ולא יצאו בעיבודים מיוחדים לפסטיבל, אבל נתנו הופעה אנרגטית, מאוד בטוחים בעצמם ואין על היחידה הזו שהיא רוקנרול נטו – גיטרה, תופים, בס, זמר. טוב, יש קלידים שהם גם עלה התאנה של פסטיבל הפסנתר (שם משמאל, שמאלה מהגיטריסט ברוך בן יצחק)

PianoFest2017Rockfour_203045_171109

להיט רודף להיט ואני מבסוט. יושב לי בשורה השנייה שלי מתופף באוויר וקצת על הרגל של נורית עד שביקשה רחמים. חסר לי רק אורגן המונד או איזה מלוטרון שרוקפור השתמשו בו כדי לתת צבע שנות 60 שכזה. פשוט כואב הלב לשבת על כיסא במקום לקפץ ולפזז.

ואז נכנס מיכה שטרית.

וואלה, לא ידעתי שיגיע.

איזה כיף, יא אלוהים, מיכה שטרית!

נראה קצת דוד, מיכה, הלבין, הקריח, התעבה קצת ככה בהיקפים, אבל רק נכנס וכבר משרה איזה אווירה של נעימות.

הביצוע של “על קו הזינוק” אולי לא היה הכי מדויק אבל היה מצוין ונראה היה שכולם נהנים.

“מסמרים ונוצות” ועוד שיתופי פעולה ואלי לולאי ביטא את מה שכל הקהל חש כשביקש ממיכה שטרית להישאר איתם עד סוף המופע כי השילוב היה גדול מסך חלקיו. אבל סדר צריך להיות והמיכה ירד והותיר את רוקפור להמשיך בתנופה.

PianoFest2017Rockfour_210017_171109

לאחר מכן, על הבר באואזיס של השפית רימה אוליברה (כן, רבותי, אם כבר שחיתות אז עד הסוף!) סיכמנו שהיה זה ערב מאוד מוצלח – גם הרוקפור וגם התפריט של רימה. רוקפור נתנו את הנשמה והרימו את הקהל ממש כמו אצטדיון, בתוך אולם מעונב במוזיאון תל אביב.

אך לא ינום ולא ישן שומר ישראל. בשישי יש עוד יותר נוסטלגיה – קצת אחרת  – הרכב הרוק המתקדם שנוצר לו ככה סתם ב 1974, ייצר אלבום מופתי אחד והתפרק. שם טוב לוי סיפר על הפגישה עם שלמה גרוניך ככה סתם ברחוב שממנה התחיל שיתוף פעולה ואז גרוניך הביא את שלמה יידום במסגרת ‘חבר מביא חבר’.

אתן מכירות את השירים האלו. את “הנסיך הקטן”, “שיר בין ערביים” (מבדידות האנשים הופכים קשים / מעטים יוצאים ממנה נשכרים / יש הפוחד מהדממה / יש המגלה בה נשמה) ועוד קטעים שהשלושה רשמו בטאבו של המוזיקה הישראלית. יותר מ40 שנה חלפו מהאלבום ההוא, פרץ אנרגיה יצירתית ענק והוא עדיין רלוונטי. שיני הזמן החליקו מעליו ואולי רק שייפו את המוזיקה שנשמעת חדשנית גם היום. הוא השאיר חותם ענק ויש הרבה מוזיקאים ומוזיקה שהושפעו ממנו וכמובן ההרכב הזה שיגר את השלושה לכיוונים שונים ולפתח את המוזיקה הישראלית הלאה.

את כל זה לא הייתי צריך להסביר בחוזרנו לאיטנו לזירת הפשע, אל המוזיאון בערב יום שישי. זה ידוע

ומוכר וגם נורית הרגישה יותר בביטחון שהפעם היא מכירה טוב את המוזיקה שעומדים אנו לשמוע.

PianoFest2017KzatAheret_194543_171110

האולם מראה חתך רחב של החברה הישראלית. משקל גדול יחסית לשבט הלבן אבל בכל זאת השורות מלאות בכולם, בכל עם ישראל (חוץ מאלו שתורתם לא מרשה להם לבוא לשמוע משהו שהוא הכי קרוב לשירת הלויים במקדש). ואנחנו שהפעם הגענו בזמן ויש אפילו זמן לסלפי

PianoFest2017KzatAheret_200714_171110

שני פסנתרים וביניהם כיסא גבוה גורמים לי גם לציפייה וגם מחזירים אותי לרוג’ר ראביט ולרגע שבוא אדי ואליאנט יוצא למועדון “Ink and paint” לפגוש את ג’סיקה ראביט וצופה בקרב פסנתרנים בין דונלד ודאפי דאק. למי שצריך, הנה תזכורת

מה לעשות. אין לכן מה להתלונן. אני צריך לחיות עם זה יום יום.

השלישיה שעולה מתקבלת בתשואות. שלושה מאסטרים של המוזיקה הישראלית. שם טוב לוי מרכיב משקפיים ומתנצל שהוא לא זוכר מה לנגן עכשיו והם יוצאים לדרך. עם שיר הנסיעה הפותח את האלבום והמספר על איך שהם נוסעים להופעות שלושתם.

הנה, רשימת השירים, כדי שיהיה קל

PianoFest2017KzatAheret_214647_171110

יידוב הוא ג’נטלמן ארגנטינאי. שם טוב לוי הוא הוא פשוט איש נחמד בצורה פלילית. עם גרוניך יש לי בעיה. בזמנו הכרתי את כל האלבומים שלו, ראינו אותו המון פעמים מופיע, אפילו רקדנו לצליליו בחתונה שלנו (“הזמן עובר”) ועכשיו יש עננה כבדה מעל ראשו של נשים שהעזו וצעדו קדימה בהאשמות כבדות של הטרדות מיניות. דיברנו על זה, נורית ואני כל הדרך ולא הצלחנו להחליט אם אנחנו לא בסדר שמגיעים להופעה או שאנחנו צריכים להעניק זכות של חפות.

והנה אנחנו יושבים באולם, אז או שיצאנו מלפפונים או שאנחנו חומלים. אמשיך הלאה ברשותכן.

שלושה ענקי מוזיקה. כל כך הרבה כישרון על במה אחת. הרמוניות קוליות שמשלבות זו בזו כמו רהיט איקאה וכאילו לא מדובר באנשים שנושקים לגיל 70. שם טוב לוי מפליא ומלהטט בין פסנתר לבין החליל.

זה יופי צרוף. הנשמה ממריאה רחוק וגבוה.

PianoFest2017KzatAheret_204838_171110

גם השירים מוכרים ולמרות שיש להם קונוטציות עצובות – הנסיך הקטן מפלוגה ב’ הוא קלאסיקת יום הזיכרון – לשמוע אותו חי מפי שם טוב לוי זה מרטיט.

לפחות הוא גם מספר סיפורים. על איך שפגש את החברים, איך פגש את אריק איינשטיין. מסתבר שקצת אחרי שהשתחרר מהצבא הלך איזה ערב לנגן עם חברה ברחוב חובבי ציון בתל אביב. בעוד הם מנגנים בפסנתר, נשמעת דפיקה בדלת. היא פותחת ובפתח עומד השכן מהדירה למעלה. אריקשטיין בכבודו ובעצמו ובמקום לנזוף על הרעש הוא מבקש להיכנס ולשמוע. אחר כך ביקש להיפגש עם שם טוב לוי שהעניק לו כמה מנגינות. אריק לקח והלך.

חודשים ספורים לאחר מכן, כך סיפר לוי על הבמה, מצלצל הטלפון. אריק איינשטיין על הקו. “לא שכחתי”, הוא אומר, “הרשיתי לעצמי לכתוב מילים למנגינה. רוצה לשמוע”. לוי סיפר שמרוב הלם הוא לא הצליח לדבר ואריק המשיך והקריא לו שיר שכתב.

שיר ישן נושן, שיר של חיילים
שחוזרים אחרי הקרב
שיר של אהובה, מחכה לך –
מישהו שר את זה קודם

זהו שיר אחרי מלחמה…

ואז שם טוב לוי החל לשיר וביקש מהקהל לשיר איתו

בסופו של השיר הוא פנה אל הקהל והודיע שיש לו צמרמורת מכמה שזה היה יפה. “זו לא מקהלה מקצועית ששרה בדיקציה מעצבנת ובעברית נכונה”, אמר. “בואו בבקשה איתי מחר בערב, זה היה כל כך יפה”

שיר רדף שיר, קטע אינסטרומנטלי אחד אחרי שיר ענק. מדי פעם ירד אחד מהם או שניים ופינו את הבמה לשלישי. לא יודע למה. האם בגלל הגיל הם צריכים לשירותים או שהם לא רגילים להיות יחדיו?

PianoFest2017KzatAheret_213625_171110

וזה נגמר.

הדרן ועוד אחד וזהו.

לאחר מכן, על כוס יין ומנה קטנה במסעדת טוטו, רק כדי לסגור את ההופעה יפה (נו בסדר, יש כאן קצת התפזרות) הגענו שנינו למסקנה שרוקפור ומסעדת אואזיס לקחו בהליכה את המאסטרים של קצת אחרת ואת מסעדת טוטו המוגזמת והנובורישית להחריד (מחירים מופרעים לאוכל שלא עומד ברמת המחיר וקהל שבא להראות כסף).

היה שם יופי אבל שקט מדי, מאופק מדי ולא הייתה חיבוריות ואנרגיה כמו ברוקפור. השלווה הזו, השקט והמלודיות לא מילאו את הראש ונתנו לו מקום לחשוב. אולי זה החיבור של השירים לאירועים עצובים שמנמיך משהו.

“זה לא תחרות!” אמרו לי תמיד, אבל בנקודות, רוקפור לקחו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.