משפחתיות בבודפשט

הופתענו. היו לנו ציפיות אבל בודפשט תפסה אותנו בהפתעה. חופשה משפחתית מושלמת לכל הדעות. כשזה מתעלה על מה שחשבת שזה יהיה, זה עונג צרוף.

אז מה היה לנו?

1 חופשה בבודפשט
2 הורים
2 בנים או לפי כמות האוכל, שני גודזילים שפשטו על העיר השלווה
6 ימים
1 דירת Airbnb בלב ליבו של הרובע היהודי
1,000,000,000 קלוריות

– “למה בחרתם להגיע לבודפשט?” שאלה מדריכת סיורים את ההמון שהתאסף לסיור החינמי יחד איתנו.
– “בגלל הטיסות הזולות!”, שאגתי חזרה, מוגן באנונימיות של קבוצה גדולה.
היא נראתה מאוכזבת ואני התחרטתי. חבל, לא מגיעה לה ככה.

למען האמת, הטיסה בסוכות לא הייתה זולה, בטח לא בלואו-קוסט אבל משהו אחר משך אותנו כנראה. אולי זה שני האנשים האלו שאוחזים תינוק קטן. הנכד הראשון שלהם. אני.

MukiSavtaMe 600px

סבתא ציפורה וסבא מוקי (משה). בארץ הולדתם הם היו פירי ושנדור. שם בהונגריה. ולשם ההורים שלי גם חוזרים כל פעם, לפגוש את המשפחה שהורכבה לה יחדיו ממה שהגרמנים פספסו. אז גם זה היה שיקול.

לשם השוואה, זה אני פה משמאל

BudapestOct17_5674_171007

וזה כל הצוות ליד כנסיית מתיאס הקדוש. שם, למעלה בצד של בּוּדָה. הנה, זו הכנסייה זאת

BudapestOct17_5733_171007

אז זו הייתה חופשת הסוכות שלנו. נכון, בחנויות יש כבר סופגניות אבל מוטב מאוחר מעולם לא. אני עמוס בימים אלו באֲגוּדָּה אז לקח קצת זמן. כל עוד שלא חנוכה, אז זה בסדר.

וחזרה לבודפשט

BudapestOct17_5553_171006

יפה בודפשט הזו שלכם. הדר אירופאי עם ניחוח של קיסרות והיסטוריה. רק הגענו אחה”צ וכבר יצאנו אל הנהר. לי הייתה את הזכות לחזור לבודפשט כי הייתי כבר ב 2013 פעם אחת ל 24 שעות בבודפשט במסגרת סיורי המפעל ולכן יכולתי ללפות עכוז (בבלוג מכובד שכזה לא נהוג לתפוס תחת) ולחכות עד שיגיעו כולם אל הנהר כדי לתפוס את מבטי ההשתאות מהטירה המתנוססת מעל הדנובה.

BudapestOct17_5575_171006

בכלל, נהר אמיתי זה מוצלח. למחרת בבוקר, כאשר סיירנו במרכז העיר, במסגרת אחד מה Free  Walking Tours (הקלאסי) וחצינו מצידה של פֶּשְט, העיר המודרנית יותר, אל בּוּדָה הלכנו לנו לאיטנו על גשר השרשראות המפורסם ובאמצע עצר אוהד ואמר “אוקי, זה נהר כמו שצריך”. לא יכולתי שלא להסכים איתו למרות חיבתי הפטריוטית לנהרות ארצנו (ירדן, ירקון, הכניסה לשכונה אחרי גשם) הדנובה הוא נהר חוקי.

BudapestOct17_5891_171009מבט על הדנובה דרך ויטראז’ בפרלמנט ההונגרי

היו לנו חמישה ימים מלאי פעילות אך עם זאת נינוחים. זה נהדר לטייל כך ארבעתנו. אני אזהר ואומר שנראה לי שעשינו, נורית ואני, עבודה לא רעה על השניים האלו. הלכנו, דיברנו, למדנו דברים חדשים, לקחנו סיורים (האחד כללי להכיר את העיר ושני ברובע היהודי וההיסטוריה היהודית), ביקרנו בפרלמנט, ראינו מוזיאון אחד בלבד (מוזיאון ויקטור וסרלי), הלכנו עוד קצת והמון אכלנו. טונות אוכל אכלנו. וגם שתינו בירות ויין לרוב (רק אלו מעל גיל 18 שתו אלכוהול, תירגע ד”ר יצחק קדמן – למרות שגיליתי שפרש ב 2016, עדיין מבחינתי הוא ורק הוא הכתובת למועצה לשלום הילד ולא המפקדת החדשה, ורד וינדמן)

BudapestOct17_6241_171011המשפחה הולכת חזרה ממוזיאון וסרלי דרך האי מרגיט שעל הדנובה

זו לא הפעם הראשונה שאנו מטיילים עם השניים. אבל זה נעשה נעים יותר עם הזמן. כולנו מסונכרנים בטעם פחות או יותר, אנחנו גם משחררים וכל אחד מקבל את הביטוי שלו. צמדים נוצרים ומתפרקים כאשר

נורית ואוהד ננעלים על משהו ואני ונדב ממשיכים או אני ונורית או נורית ונדב. כמו הדנובה, זרמנו.

BudapestOct17_133304_171007נדב ונציג הבלוג ליד אותה כנסיית מתיאס הקדוש ואריחי הז’ולנאי הצבעוניים שלה

BudapestOct17_6012_171010נדב ואוהד מחכים לאמא שלהם המודדת חולצת מעצבים מהממת

אז מה עשיתם? אני שומע את השאלות כבר בראש

יום אחד יצאנו לסיור בקצת פֶּשְט, העיר המודרנית יותר, והרבה בּוּדָה וטיפסנו על הגבעה, מי כמו איילה שלוחה ומי עם לשון קצת בחוץ. על הגבעה מצאנו את הארמון, כנסיית מתיאס, מצודת הדייגים וכל הג’אז הרגיל. הכל במסגרת סיור חינמי שאינו כזה (נהוג לשלם למדריכה כראות עיניך). לאחר ארוחת צהריים מצויינת במסעדה מקומית חסרת תיירים בשכונת Taban – אני אנסה לשחרר כתובות והמלצות בפוסט נוסף – יצאנו אל בית החולים שבתוך הסלע.

BudapestOct17_5687_171007מעל פסגת מצודת הדייגים, אשתחווה לך אפיים!

בית חולים שלם ומקלט אטומי בתוך סט מערות טבעיות שחוברו להן יחדיו והיו פעילות בתקופת מלחמת העולם השניה והתקופה הקומוניסטית. מקברי, מצחיק ולא לחוששים מקלאוסטרופוביה. מלא בדמויות שעווה נאנקות ומדממות אבל מעביר את התחושה של המצור על בודה יפה, תוך כדי התעלמות אלגנטית מגורל היהודים. שווה ביקור.

יום שני הוקדש ליהודים.

אמנם יש ביננו חובבת שואה רצינית (אני לא רוצה לציין שמות או להצביע) אבל היהודים של הונגריה שזורים כל כך עמוק לתוך העיר שהיה זה טבעי לחלוטין להקדיש זמן להסטוריה היהודית של בודפשט. שוב סיור חינמי (הנה, זה). אני לא טורח לבקר בתי כנסת יהודים בטיולים אבל בית הכנסת הגדול של בודפשט הוא משהו ממש מטורף והתברר שהוא נמצא בקצה רחוב המגורים שלנו.

אכן יפה. בסגנון שאינו דומה לבית כנסת המוכר לנו, אלא שילוב בין כנסיה והסגנון השולט בדרום ספרד – סגנון המודחר (Mudejar), הסגנון המוּרי.

BudapestOct17_5807_171008

האדריכל הוינאי לודוויג פורסטר שבנה את בית הכנסת בין השנים 1854 ל 1859 בחר ללכת לספרד של תור הזהב של היהדות והלך על הסגנון המורי השלט באותה התקופה.

BudapestOct17_5837_171008

אבל בבית הכנסת ובסיור כולו ברובע היהודי עומדות לצידנו רוחות הרפאים של יהודי הונגריה. הופתענו לגלות כמה מהר חוסלה יהדות הונגריה. היא בוצעה ברובה בתוך חודשים ספורים, בין מאי ליולי 1944. יעילות גרמנית שתוגברה בהתלהבות אנטישמית הונגרית. דנו ביננו לבין עצמנו ולבין המדריכות השונות שעמדו לרשותנו במהלך היום (בסיור ובתוך בית הכנסת) האם הדירה שלנו הייתה חלק מהגטו. הדירה הגדולה ורחבת הידיים שהכילה אותנו בנוחות. האם נדחסו בה משפחות יהודיות רבות בתקופה הקשה של הגטו?

הרחבה הפנימית של בית הכנסת מכילה קבר אחים גדול, את כל הגופות שנמצאו בגטו כשהצבא האדום נכנס ושחרר את פֶּשְט. מי שזוהה, שמו נרשם על מצבה קטנה אבל קבורים שם אלפים והשמות על המצבות מועטים.

BudapestOct17_5815_171008

יש שלווה בגן הירוק. כל כך שונה מבית קברות יהודי, יפה, ירוק ומלא מחשבות.

מעבר לו, אנדרטה נוספת, בצורת ערבה בוכיה ופסל שיש שחור עם שני חללים היוצרים את לוחות הברית (שבעצם אינם שם, אלא הם חסרים – אולי לרמוז שהברית בין האל לעמו נשברה בשואה ושהוא לא עמד שם לצידם?!)

BudapestOct17_5844_171008

כן, הצוות מחייך כי ניצחנו.

BudapestOct17_5821_171008

על העלים יש שמות של נרצחים בשואה. בירור מהיר גילה שראשית, הנרצחים ממשפחות פיליפ, שלנגר ואובלט – שני הצדדים של אימי (תחשבו רגע למה שלושה שמות משפחה)  – לא מצויינים שם. שנית גילינו שמדובר בסכום לא פעוט להנצחה, אז החלטנו שיש דרכים אחרות להנציח

BudapestOct17_6088_171010

הנה צורה טובה להנציח, ולו רק את הצד השלנגרי של המשפחה. בערב אחד יצאנו לפגוש את הדור הצעיר ודובר האנגלית במשפחה. זה לא באמת הדור הצעיר, כי הדור הצעיר ממש לא הגיע ברובו כי יש גנים ובתי ספר אבל היה כיף לשבת כמה שעות בדירה פרברית בבודפשט, לדבר עם אנשים שחלקם ממש מזכירים את סבתא שלי (סבתא ציפורה) ולהיזכר שדם סמיך יותר ממים. גם משחק הSET שהבאנו סייע לשבור את הקרח במיוחד כשעצרנו את שני הגודזילים הפרטיים שלנו מלדרוס את בני משפחתם הרחוקים. כמו שאמר פלדרמאוס – Give them a fore.

BudapestOct17_6075_171010

יום אחר הוקדש לסיור בפרלמנט המפואר של הונגריה (בהזמנה מראש). שוב, הליכה נעימה במזג האוויר שפשוט האיר לנו פנים עם שמש נהדרת וחמימות סבירה. פרט לשתי נסיעות רחוקות שגם מהן חזרנו ברגל – את כל המרחקים חרשנו ברגלינו, נאמנים לתפיסה שכדי להכיר מקום, צריך ללכת בו. זה נכון למדבר יהודה וזה נכון לבודפשט. ככה גם פוגשים אנשים ופסלים חביבים כמו אימרה נוג’, מי שהיה ראש הממשלה ההונגרי בשנים 1953 עד ל 1956  שאז היה ממנהיגי המרד בברית המועצות ועל כך הוצא להורג.

BudapestOct17_133131_171009

הפרלמנט מרשים, יפה ונגיש להפליא, במיוחד אם משווים לכנסת ישראל. נמצא בו העצם היקר ביותר להונגרים. לא, זה לא נקניק משובח אלא כיתרו של המלך ההונגרי הראשון, סטפן (הקדוש!) שניתן לו בשנת 1,000 לספירתם. אי אפשר לצלמו אז אני אגנוב תמונה ממישהו אחר.

זה הכתר. הוא יושב לו על כרית קטיפה באולם המרכזי בפרלמנט. יש לכתר היסטוריה עתיקה של משיחת אנשים למלוכה, גניבתו על ידי אנשים רעים ומציאתו על ידי אנשים טובים שהחזירוהו לידי ההונגרים. בפעם האחרונה העלימו אותו ההונגרים מידי הצבא האדום המתקדם בסוף מלחמת העולם השנייה ומסרו אותו באוסטריה לאמריקאים שבלי היסוס דחפו אותו לכלוב מוגן בפורט נוקס, שם מוחזקות רזרבות הזהב של ארה”ב. רק ב 1978 הנשיא קרטר החזיר אותו.

אבל אותי הטריד שמאז המאה ה17 הצלב בראשו עקום. כנראה שסגרו עליו בכוח את המכסה של התיבה ועיקמו אותו. יותר מ300 שנה ואף אחד לא תפס אותו ויישר אותו.

הצעתי לבנים שיסיחו את דעתם של השומרים שהרי הם רק חמושים בחרבות ואני אפרוץ ואיישר את הצלב ואציל את כבודה של האומה.

אבל ראינו שאפילו על הגשרים בחוץ יש תבליטי אבן ענקיים עם הכתר והצלב העקום, אז ויתרנו על העזרה שעמדנו להציע ולו רק בגלל כל התיקונים בכל רחבי הונגריה.

BudapestOct17_5913_171009סמנכ”ל התפעול של הבלוג ליד הכוכב האדום שהורד מגג הפרלמנט עם הסתלקות הרוסים ב1990

מחוץ לפרלמנט, על גדת הדנובה יושבת לה אנדרטה שחיכינו לה. פשוטה ונוקבת היא מורכבת משורות של נעלי מתכת על שפת הדנובה.

BudapestOct17_5956_171009

היא מספרת את הסיפור הנורא של חיסול יהודי הונגריה ובמיוחד את מאות האנשים שנורו פשוט על שפת הדנובה והושלכו אל המים הקפואים, על ידי אנשי צלב החץ. האנדרטה מאוד חזקה ולמרות ששמענו עליה ועל כל מה שהיא מדברת עליו, עדיין מעוררת מחשבות. האנדרטה לא במצב הכי טוב ואולי זה מעיד על היחס הנוכחי בהונגריה לשואת היהודים עם העלייה בכוחו של ראש הממשלה ויקטור אורבן והמדיניות הלאומנית שלו.

אבל עזבו רגע את כל הרצינות הזו. הנה שני הפעוטות שלנו על גדת הדנובה (אין לי תמונה של חתול)

BudapestOct17_5944_171009

ואת שני הזאטוטים הללו נטשנו במרכז בודפשט, לבדם, ללא אם ואב ושלחנו אותם אל הדירה, כשהם מנווטים את דרכם לפי גרמי השמיים (וקצת גוגל והרבה זיכרון של אוהד).

אנחנו יצאנו לבדוק, עבורכן, קוראות יקרות, את סצנת המרחצאות ההונגרית.

בודפשט יושבת על כ 125 מעיינות חמים הנובעים מבטן האדמה. לא סתם הרומאים, חובבי רחצה שכמוהם, הקימו עיר בשם אקווינקום במקום שהיום היא בּוּדָה הישנה. גם התורכים תרמו לפיתוח תרבות הרחצה והיום יש די הרבה מרחצאות בבודפשט ולכל הונגרי יש דעה מוצקה לגבי איזה בית מרחץ הוא הכי טוב, נכון, נעים, נקי שווה וכמובן שהאחרים הם לא. כמו יהודים ובתי כנסת.

אנחנו הקשבנו, קראנו, התייעצנו ופשוט בחרנו את זה הכי נגיש, הכי מפורסם וכן, כנראה הכי תיירותי. אז מה…

בית המרחץ Széchenyi Baths  או בעברית פשוטה סְצֵ'נִי הוא הכי גדול והכי מצועצע בבודפשט והוא גם פשוט להגעה כי הוא באמצע פֶּשְט. רכבת, הליכה קלה, קופה לקנות כרטיסים ותא הלבשה, מחליפים לבגדי ים (כי הוא גם מעורב ולכן צריך בגדי ים) ויאללה החוצה.

BudapestOct17_165353_171009

יש המון בריכות בפנים. חמות, חמימות, קרות, חמות מאוד וקפואות. מבחינים במקצוענים עוד מרחוק כשהם טובלים במתינות ועוברים הלוך ושוב בין חם לקר בפנים קפואות. אנחנו פשוט דילגנו בכיף, נהנים מהחוויה ומהאינטימיות המזויפת של רק שנינו ועוד מיליון אנשים. מדי פעם נכנסים לחדר סאונה של 50 מעלות ואז קופצים לבריכה של 18. בדיעבד זה תענוג. באותו הרגע זה טירוף.

הקסם האמיתי מבחינתי, היה בחוץ. הבריכה החיצונית הגדולה עומדת על חום יציב של 38 מעלות בעוד שאוויר הערב הצליח להגיע רק ל 13 מעלות. אתה יוצא מהבניין החמים, רטוב כולך וצועד ב 13 אל הבריכה.

BudapestOct17__171009

חשוב ללכת לאט. גם שלא תחליק אבל בעיקר להחזיק פאסון, להיראות אדיש שהקור לא מזיז לך למרות שתחת בגד הים הרטוב קופאים לך איברים חיוניים. ואז נכנסים לבריכה החמה והאושר מכה שנית.

BudapestOct17_01_171009מנהל התוכן של הבלוג ויושבת ראש הקונצרן במים החמים

ביום האחרון המשפחה הרגישה טיפה יותר תרבותית. לפיכך שמנו פעמנו אל מוזיאון ויקטור וָסָרֶלִי. המוזיאון שנפתח מחדש לאחרונה נמצא הרחק מהמרכז, באזור בודה הישנה, או, אובודה. אני הכרתי את עבודתו של וסרלי, בין השאר בעזרתו של סבא שלי, סבא מוקי שאהב והכיר אמנות ומבחינתו כל מה שהונגרי היה טוב ולכן זה שילוב מנצח.

וסרלי היה אמן – צייר ופסל – שדי המציא ודחף את האופ ארט. זו אמנות חזותית, בעיקר בתחום הציור, העושה שימוש באשליות אופטיות ובהפשטה גאומטרית. הנה דוגמה:

BudapestOct17_6191_171011

BudapestOct17_6185_171011

אחד הדברים המגניבים במוזיאון הנוכחי הוא פינה של VR – מציאות מדומה – שבה חובשים משקפיי תלת מימד ופשוט נכנסים לתוך יצירות של וסרלי. זה שימוש מעולה בטכנולוגיה חדשה שנותנת פרשנות לציורים.

BudapestOct17_6176_171011

כששמנו פעמינו בחזרה למרכז נתקלנו במשהו משונה.

BudapestOct17_6129_171011

מבט מעמיק יותר גילה מצלמות קולנוע, צוות צילום ענק, במאי סיני עצבני במיוחד, מנהל סט אמריקאי רגוע והמון ניצבים הונגריים

BudapestOct17_6141_171011

אני אחזתי במצלמה בביטחון ופשוט פסעתי אל תוך הסט, מחפש את הזוית הנכונה. כך יצא לי לדבר עם כמה מהאנשים כדי לגלות שמדובר בהפקה סינית בשם Rookies שמצטלמת בבודפשט. כל ההמולה שראינו היא סביב צילום סצנת פעולה שבה שני הבריונים (משמאל בתמונה שלמעלה) יוצאים בריצה מהמכוניות ושולפים אקדחים בתוך המון ביריד שכשזה.

BudapestOct17_6150_171011

ואז מופיע השחקן הראשי שנשמר עד לרגע זה באוהל שלו ובמקומו עמד הונגרי כחוש לבוש באותה חליפה

BudapestOct17_6155_171011

זה הרגע שסילקו אותי, אבל הספקתי לדבר ולצלם גם כמה ניצבים שבאופן מוזר לבשו לבוש של ההוסארים – פרשים הונגריים מהמאה ה18. גם הם לא ידעו להסביר מה בדיוק הם עושים בסרט. נאלץ לחכות ליציאתו לאקרנים.

BudapestOct17_6212_171011

את הערב האחרון בבודפשט בילינו בהליכה איטית מהמוזיאון והמסעדה שגמרה אותנו (כמויות לגדוד של הוסארים רעבים) דרך האי מרגיט אל דירתנו. זה נפלא שיש טבע ענק שכזה באמצע העיר. הולכים לאט, מדברים ומסכמים יופי של טיול. כמובן שאבא דופק סלפים אבל בד”כ ילדים טובים ומוכנים להשתתף.

BudapestOct17_171026_171011

היו עוד המון חוויות נהדרות ודברים קטנים וחנויות ווינטג’ מעולות (רגלנו לא דרכה ועינינו לא שזפו חנות רשת או קניון).

ועוד לא דיברתי בכלל על המסעדות ועל האוכל וגם על כל הברים המעולים הפזורים סביב לדירה שלנו. כל ערב הסתיים באיזה בר, בין אם זה רק אני ונדב, או עם נורית (אוהד בחר ללכת לישון)

BudapestOct17_222218_171009

זה עוד כיף אחד שמגיע כשהם גדלים. דוד גרוסמן כתב על מישהו לרוץ איתו ואני מדבר על מישהו לשתות איתו ושלומד להעריך בירת בוטיק טובה. כשמרחיקים אותו מהמחשב בבית הוא מתגלה כאיש מקסים ובן שיחה מעניין. נו, בשביל זה צריך לטוס לבודפשט.

BudapestOct17_223604_171009

נראה לי שכבר ארוך מדי.

אולי יש פה אחת שתגיע עד הסוף ולכן נראה לי שאת מדור האוכל אני אדחה ליום אחר ולפוסט חדש.

אז לאורו של הפרלמנט המשתקף במימי הדנובה, אסיים כאן ואקווה לכתוב את הבא לפני חנוכה!

BudapestOct17_6323_171011

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Travel, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על משפחתיות בבודפשט

  1. נועה אלקין הגיב:

    הנעליים על הדנובה זאת מצבה להרבה יהודים שנורו ,ונפלו לדנובה ובין הנספים שתי דודות שלי
    אמא שלך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.