שתי בריתות עם השטן – פעמיים פאוסט

בפעם השנייה קיויתי שאותו פאוסט יבין. איך לא לומדים מטעויות? הוא כרת ברית עם השטן ולא ממש יצא לו טוב וכולם מתים בסוף. אבל ככה זה באופרה, אתה מוכרח לחזור על טעויותיך שוב ושוב.

אופרה? שוב?

וואלה, כן. ויותר מזה. בהפסקה השנייה במהלך החזרה הגנרלית הסתכלתי על יוסי צבקר, צלם וג'נטלמן שישב לידי. "וואו!" אמרתי לו. "וואו ממש", הסכים ואף ציין שזו אחת האופרות הטובות שראה (והוא ראה מאות, בתור הצלם הרשמי של האופרה הישראלית). לא עמדתי בפיתוי ולאחר שיחה מהירה עם נורית היא רכשה שני כרטיסים לאופרה (חכו לסוף!)

אני. אופרה.

מי היה מאמין?!

בזמנו, כשהצטרפתי לקבוצת הצלמים שזכתה לצלם בחזרות הגנרליות של האופרה, נהניתי מהוויזואליות של זה אבל לא ממש התחברתי לכל המהלך המורכב הזה שנקרא אופרה. טענתי אז שזה טעם נרכש ושעוד לא רכשתי אותו. אז כנראה שאחרי ארבע זה מתחיל להידבק.

אבל הרשו לי לחזור לד"ר פאוסט ולטבעת.

כולם מכירים את הסיפור. גם אם לא את המקור הגרמני של גתה, לפחות את העיקרון של האיש שמוכר את נשמתו לשטן. בתמורה להטבה חומרית בעולם הזה הוא מבטיח את מקומו לצד השטן בעולם הבא. אצל גתה וגם באופרה של גונו הצרפתי, ד"ר פאוסט חותם עם השטן, מפיסטופלס, על מנת להיות שוב צעיר ונאהב. לאחר מכן הוא מפתה נערה צעירה ותמימה, מרגריט בגרסת האופרה ולבסוף מכניס אותה להריון. כשהיא מבינה מה ומי היא הורגת את תינוקה ועל כך נאסרת, אבל לבסוף בעוד שפאוסט מגיע לגיהנום, מרגריט ניצלת ועולה לשמיים בשל תמימותה. זה בערך. באופרה זה לוקח יותר משלוש שעות להגיע לאותה המסקנה.

והטבעת?

הטבעת היא השחקנית הראשית בהפקה המדהימה שהועלתה פה.


כשהמסך עולה, יש על הבמה טבעת. ענקית. במשך כל הערב היא תעלה, תרד, תסתובב וכל פעם תמסגר את ההתרחשות. לעיתים היא רקע לקטע אינטימי (וזה לאחר שגדלו בתוכה שני עצים ענקיים)



ובמערכות האחרונות, כאשר סיפור המעשה עובר אל הגיהינום, הטבעת סוגרת על הנשמות המתות כשמפיסטו, אדון הגיהינום ופאוסט הולכים מסביב, על החומה הסוגרת על הנשמות . בפעם הראשונה, בחזרה הגנרלית שם נדחקנו לשורות אחוריות יותר משאנו מורגלים, לפי דרישת הבמאי, התקשיתי לעקוב אחר העלילה אבל מצד שני, היו רגעים רבים שפשוט הרמתי את העין מהמצלמה על החצובה, כי פשוט רציתי לראות את התמונה הגדולה ולא חלק ממנה.

לעומת זאת היו הרבה רגעים שפשוט היה לי קשה להוציא את העין מהזום כי רמת הפרטים על הבמה הייתה חולנית. הבמאי האיטלקי, סטפנו פודה, שנושא בתארים במאי, מעצב תפאורה, תלבושות ותאורה וגם כוראוגרף עיצב את התלבושות ואת הבמה עם נגיעות קטנות שלא ברור לי למי כיוון אותם כי רוב הקהל לא יכול לראות אותו, בוודאי אם נניח שרוב קהל חובבי האופרה בארץ הקודש הוא, אההם, קהל בוגר שראייתו לא טובה כבימי נעוריו (כולל אותי…)

למשל, כשהצמד, פאוסט ומפיסטופלס יורדים לגהנום, הטבעת שעל הבמה הופכת לחומות הגהנום ועליה ניצבים שדי השאול השומרים על הנשמות

OperaFaust_0698_170303.jpg

אני לא יודע מי ראה את כתרי הקוצים, סטייל ישו, על ראשי הנשמות התועות, כולל האיפור והדם הנוזל על מצחם וכל הלבוש המדמם הזה.

OperaFaust_0698_170303 DETAIL.jpg

ובכלל התלבושות מרהיבות וכוללות המון פירוט שחשתי שרק אני (וחבריי לשורה, חמושים בעדשות זום בעצמם) יכול לראות – אם זה הכיתוב שעל הבימה והכדור וכל הפרטים של התלבושות

OperaFaust_0508_170303.jpg

OperaFaust_0084_170303.jpg

ואם בתלבושות עסקינן, הרי שהאופרה נראתה כמו תצוגת אופנה. מדי פעם, נהרו אל הבימה נשים וגברים לבושים באופנה עילית תפורה היטב. משקפי שמש וכובעים רחבי תיתורה לנשים ביריד שנערך בעיר כשפאוסט ומפיסופלס מגיעים.

OperaFaust_0201_170303.jpg

ושוב ושוב הטבעת הזו.

כל פעם זה מפתיע מחדש, הטבעת נעה, הבימה מסתובבת ויוצרת וממסגרת את המתרחש בצורה מושלמת. כמה פשוט וכמה מבריק.

בין אם הטבעת היא חומת הגהינום על שומריה והנפשות המתות או רקע להתחבטויות הנפש של סיביל, צעיר המתחרה עם פאוסט על ליבה של מרגריט בלי שהוא מבין שהוא מתעסק פה עם כוחו של השטן

OperaFaust_0363_170303.jpg

או שהטבעת מתכסה בצלב גדול כאשר נוצר הקונפליקט בין הגיהנום שמתחת לשמיים שמעל (וכן ההיא שם בצד ערומה).

OperaFaust_0827_170303.jpg

אחרי זמן מה החלטתי לנסות ולתת תחושה של זמן לטבעת הזו, לצורה שהיא ממסגרת את הדרמה ופתחתי את המצלמה לחשיפה ארוכה – 10 שניות שנראו לי כמו נצח אבל קיבלתי את שרציתי.

OperaFaust_0764_170303.jpg

לאחר שמרגריט הורגת את תינוקה, תוצאת הלילה בו פאוסט כבש אותה, היא מושמת בכלא שאותו היטיב הבמאי להציג, שוב באמצעות הטבעת האחת, זו ששולטת בכל.

OperaFaust_1036_170303.jpg

ספויילר – בסוף מרגריט לא יורדת לגיהנום, למרות החטא הקיצוני שלה. בגלל שהיא הייתה תמימה ולמרות שמפפיסטופלס מקלל אותה, היא נגאלת ורק לפניה נפתחים שערי השמיים – עוד טבעת שנפערת בסוף האופרה

OperaFaust_1071_170303.jpg

מה שחיסל אותי סופית היו הרקדנים.

"מה עכשיו?" אתם שואלים "לא די באופרה וזמרים כאלו שעומדים על הבימה ועושים אוווווווווווו חזק כזה שאתה מביא לנו ריקוד?"

תקשיבו. זה מטורף. אחרי שיש לנו זמרים שהם שחקנים מעולים שנותנים לא רק שירת אופרה (שלאוזני הלא מיומנות נשמעת מושלמת) שנשמעת בכל מקום וגם משחקים נהדר, על כל הניואנסים

OperaFaust_0519_170303.jpg

יש גם מקהלה שמהלכת, ושרה לבושה במיטב האופנה ויש גם רקדנים. הם משחקים את הנשמות בגיהנום. כשהטבעת מתרוממת, נחשפת קבוצת אנשים עירומה הצבועים בשחור ורק גלגלי העיניים הלבנות מביעות הכל ואז מתחיל קטע ריקוד מטורף.

גם אופרה וגם בלט מודרני. שניים במחיר של אחד. מה שכל ישראלי אוהב.

OperaFaust_0955_170303.jpg

פאוסט מהלך לו בינהם עד שברגע מסויים הוא צובעים עליו והוא פשוט טובע. מרוב התפעלות אני כמעט שכחתי לצלם את התמונה המטורפת הזו שכולנו תפסנו (ראיתי דוגמאות טובות משלי). זה פשוט נקודה שאתה אומר לעצמך – הבמאי גאון. איך הוא צייר את התמונה הזו, יצר אותה בעיני רוחו ואז בנה אותה על הבימה.

זו רבותי, אופרה. הכל גדול מהחיים.

OperaFaust_0984_170303.jpg

וזו בדיוק הסיבה שסחבתי את נורית לאופרה פאוסט.

לא ראיתי כזה דבר. אמנם יש לי רק ארבע אופרות על החגורה, אבל אני יודע להעריך משהו יוצא דופן.

אז קנינו כרטיסים ובערב ההוא הודעתי לה שצריך לכבד את המעמד ויצאנו יפים ומכובדים אל האופרה. פרוות כבר לא ממש באופנה אבל שאלתי ממרסל פפיון (אך אבוי, אין לי חולצה מתאימה!) ויצאנו אל האופרה.

היה מעולה. אני נהנתי לחלוק עם נורית את התחביב החדש והיה לי משונה לראות הכל בלי מצלמה. היה הבדל אחד עצום. אני לא הייתי מוכן להשקיע כדי לקנות את המושבים שאנו יושבים בהם במהלך הצילומים, בצנטרום של הפיילה, כמו שאמרו הגששים ולכן ישבנו למעלה במושבים של היותר בזול.

יש הבדל, רבותי. אולי הייתי צריך לקחת את נורית לפעם הראשונה למקומות השווים, אבל לא קרה ולפי העדות שנגבתה ממנה בדרך חזרה, היא אכן נהנתה למרות שציינה שהיה די אכזרי, מה שנכון.

OperaFaust_195759_170311.jpg

 יש כבר עוד אופרה בקנה. אבל, היא כבר נידונה להיות פחותה, לאחר הגובה המטורף שזו תפסה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, photography, Uncategorized, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s