מחפשים כתום כל הדרך לכנא – גבר, בשורה

השרירים קצת עציים, אבל לא נתפסו. נראה מה יהיה מחר. 16 ק"מ הלכנו היום,  מליבו של השוק בנצרת החל מהדלת של הגסטהאוס שלנו בו עד לגסטהאוס באמצע של כפר כנא, מרחק נגיעה מכנסיית החתונה. שלוש וחצי שעות הליכה ועוד שעה מצטברת של הליכה לאיבוד ומציאת הדרך. 

היתרון לסיים מסלול בכפר ערבי בגליל הוא שעכשיו בערב, יושבים אבא ובן בחצר הגסטהאוס על תה ומגש מופלא של בקלאוות טריות שנקטפו זה עתה למטה בכפר

אתמול  בערב, במסגרת תוכניתנו "אבא עושה בושות"  סחבתי את נדב לראות את כנסיית הבשורה בלילה. כשהתקרבנו בירכו אותנו יפה והזמינו אותנו לחצר, מה שמיד עורר את סקרנותי. לנר שמוגן בקרטון עם ברכות סירבתי אבל התערבבנו פנימה עם ערב רב של צליינים מכל קצוות תבל. ההוא משיקגו נתן לי הסבר קל על התהלוכה והזמירות שתיכף תתחלנה ונראה לי,  למרות המחאות הרפות של נדב שזה שווה. החצר התמלאה ואנו נדחפנו כמו יהודים טובים לשורה הראשונה עד שנדב החל לדאוג שמה הנוצרים הנחמדים גם ייזכרו מי חיסל להם את המושיע ויעשו בנו שמות. היה נחמד ולמדתי לשיר בלטינית ובערבית את אווה מריה לאחר שלימדו את הקהל לקראת בואו של פסל הבתולה אבל החינוך היהודי שלי מנע ממני לשיר עם כולם, אלא רק במקלחת בערב, כשסיבנתי את התזכורת  לכך שאני יהודי

וחזרה לשביל שהוא הסיבה לכל זה

שביל ישו מסומן בכתום. למה כתום? אני מניח ששאר הצבעים כבר תפוסים ע"י השבילים הרגילים.  הסימן הראשון היה מחוץ לפאוזי עזר אין, הגסטהאוס שהיה סבבה ובמרכז השוק 

עקבנו אחרי הסימנים הכתומים במעלה העיר נצרת שהתגלתה כעשירה בגרמי מדרגות מזעזעים  לפחות כמו הכפרים ההרריים של צ'ינקווה טרה, מה שהכניס אותי ליאוש קל, כי אם 10 דקות מהדלת אני כבר מתנשף, מה יגידו אזובי השביל? 

אבל ברגע שיצאנו את נצרת והררי האשפה המקיפים אותה והתחלנו ללכת בטבע הלב התרחב. שמש, פרחים, ירוק, ילד ומסלול שלם לפני. מה צריך עוד אדם? 

סימונים. זה מה שהוא צריך. 

השביל פחות מוכר ולכן אין את הנתיב הכבוש הזה שכה מוכר מכל טיול. זה שטח פתוח ואנחנו מדלגים מסימן לסימן. לפעמים הם נעלמים ואז עוצרים עד שמי מאיתנו מוצא ומורה על הדרך. 

בכמה מקומות פשוט נתקענו.לא ידענו איך  להמשיך. הלכנו אחורה לסימן מוכר אחרון ויצאנו שוב לסרוק אחר הסימן. גם סיפור הדרך שקיבלנו בגסטהאוס וגם ספר השבילים שלי לא עזרו. רק מפת סימון שבילים) מספר 3( חדשה היתה לעזר. 

יש מקומות שהשביל מתאחד עם מסלולים אחרים ואז הלבן-כתום-לבן הופך לנקודה כתומה על הסימון המוכר ולרגע מכובד אחד האדום התאחד עם שביל ישראל ביציאה מציפורי הקדומה  וקיבלנו שלושה במחיר של אחד

איך יודעים שמתקרבים לכפר ערבי? ערימות אשפה זרוקות בטבע. הכל מכל. זה היה הסימן שלנו למשהד שדרכו חלפנו באיטיות, שוב מטפסים למעלה

ואז יורדים ועולים והגענו לכפר כנא. מחוז חפצנו ליום הראשון. שלוש וחצי שעות ו 16 ק"מ של הליכה רצופה. איך שראינו את מסעדת המעיין בכניסה, התחיל רעב. 

פלאפל שמן ופריך וירוק וטעים שלא הפסיק לזרום עזר אבל חומוס עם נתחי כבש החזיר לנו את החיוך לעיניים. לקום מהשולחן בסוף,  היה טיפה  קשה.  מזל שיש עוד גבעה לטפס לcana guesthouse. 

עכשיו אחרי מקלחת חמה ותה וטיול לכנסיה שנמצאת 7 מטר מאיתנו ולאחר ששוב התפלחנו לתוך קבוצת צליינים למורת רוחו של  נדב, אני  מרגיש טוב יותר.

כשקרני השמש האחרונות חודרות מבעד לחלון הכיפה 

לקחתי את יוסף ומריה לביקור נוסף לאחר 2000 שנה חזרה לכנסיית החתונה, שם התחיל היהודי הצעיר ההוא ישוע, את דרכו

ועם שני אלו אשאיר אתכם. מחר יום צעידה דרך יער בית קשת לאילניה. 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Playmobil, Travel, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s