איטלקיה בסקוטלנד יוצאת מדעתה – לוצ'יה די למרמור

הבמה גמרה אותי. הבמה העצומה שנראה שהשתרעה משדרות שאול המלך, בתל אביב, עד לסוף גן דובנוב הייתה פשוט מטורפת. פעם שטופה באור וכולם צלליות ולעיתים אדומה וקודרת עם המון אנשים ותלבושות. גם המוזיקה התגלתה כמצוינת וזה לפני ערימת הגנגסטרים האיטלקים שישבו שם. ואני תמיד חשבתי שהאופרה לוצ'יה די למרמור היא המצאה של אורי זוהר במערכון האלמותי של חבורת לול. אבל זה היה שילוב של עלילות משחקי הכס והחתונה האדומה עם חן של דארת' ואדר שחור ומאיים.

LuciaDiLammermoor_9065_170115

למאזינים שהצטרפו זה עתה – אני שוב באופרה, מצלם בחזרה הגנרלית תחת פיקודו רב ההשראה של יוסי צבקר, צלם הבית של האופרה. הפעם, מתארחים באופרה לוצ'יה די למרמור. הסיפור, כהרגלנו, קשה, טרגי וכמו שסבתא שלי הייתה אומרת – "זה יגמר בבכי". לאחר שירד המסך וכשעלה האור נאלצתי להסביר לזו שישבה לידי שקינחה לחלוחית בזווית העין שהם לא באמת מתו ומאחורי המסך הם הולכים לשתות תה.

העסק מתרחש בסקוטלנד של המאה ה17, על פי ספרו של וולטר סקוט "הכלה מלמרמור " ואפילו יש כזה מקום במציאות – הנה הוא על המפה. כיון שדוניצטי האיטלקי כתב את האופרה, לוסי אשבורן הופכת ללוצ'יה. אחיה הרשע, הנרי, שהופך, כמובן, לאנריקו רוצה שאחותו תתחתן עם לורד ארתור, הלוא הוא ארתורו כדי להבטיח את מעמדה של המשפחה בסקוטלנד. בטירה בגבעות להמרמור בסקוטלנד. אבל היא אוהבת את אדגרדו (אדגר…) שנושל ע"י משפחתה של לוצ'יה מטירתו ולאחר שהוא מבטיח לאהוב את לוצ'יה ולהתחתן בורח לצרפת. האח הרשע מכריח אותה להתחתן ואז היא הורגת את המיועד בליל הכלולות, יוצאת מדעתה ומתה. אדגרדו שמרגיש נבגד שומע ומחליט שגם הוא צריך למות.

אכן תמונות קשות, יונית.

LuciaDiLammermoor_8924_170115אנריקו, לוצ'יה ואליסה – המשרתת של לוצ'יה

אני שב ואומר שאיני אדם של אופרות אבל לאט לאט אני חש איך השינוי מתחיל בתוכי (אולי בגלל מרכז מהותי של שרי אריסון שנמצא מול האופרה).

אני לא מכיר את האופרות כמו רוב חברי לצוות הצלמים. מקסימום, מבקש מיוטיוב שיסביר לי את סיפור המעשה בנהיגה אל האופרה. אבל על הבמה, אני נכבש לחלוטין בקסם.

ויש המון קסם בהפקה הזו של לוצ'יה די למרמור. ראשית המקהלה הגברית שכולה לובשת שחורים כערימת גנגסטרים איטלקים, חמושים בלופארה, רובי צייד עממים איטלקים החביבים על המאפיה כשהם יוצאים לצוד שופטים. נורמנו, ראש המשמר של אנריקו עם הרטייה על העין בכלל נראה מפחיד.

LuciaDiLammermoor_8670_170115

התאורה בהפקה היא אחד השחקנים הראשיים. כצלם אני רגיש לאור שעל הבמה, מחפש איך הוא נופל, מנסה להבין את הצבע שלו , כמה הוא באמת מאיר או רק נותן טעם קל ואיך אני תופס את התמונה שאני רוצה בהינתן מה שיש.

לעיתים האור נתן לנו רגעים אינטימיים בתוך במה ענקית, כמו אי קטן באמצע החושך

LuciaDiLammermoor_8984_170115

LuciaDiLammermoor_9362_170115

לעיתים האור חרך את האולם כשעומק הבמה, הקיר האחורי, הפך לרקע בהיר כמו השמש, יוצר משחקים נפלאים של צלליות כאילו זמרי האופרה היו מגזרי נייר בתיאטרון צלליות אסיאתי . אלו הם ממש רגעי קסם. שבהם הרבה פעמים הנחתי את המצלמה כי רציתי לראות את הכל ולא דרך עינית שסוגרת לי אזור מסוים. LuciaDiLammermoor_8712_170115

והיו הרגעים האדומים.

אולם חתונות צבוע כולו באדום. הקירות המתכתיים של הבמה בהקו זהב אדמדם אל הרצפה שכוסתה בקטיפה אדומה כשכולם לובשים אדום. ממש החתונה האדומה של משחקי הכס.

LuciaDiLammermoor_9042_170115

וכמובן היו גם רגעים שהראש שלי שוטט – אנריקו שמסתובב עם גלימות שחורות ויוצא בדו קרב פשוט הקפיץ לי דימוי של מישהו אחר, טיפה יותר מוכר שנוהג לעשות את זה. אני יודע שכבר באופרה הקודמת הבאתי את הנסיכה ליאה (קארי פישר, אללה ירחמה) ואני מסתכן בסדרתיות גיקית מסוימת, אבל זה סיכון שאני לוקח בעיניים פקוחות.

LuciaDiLammermoor_9150_170115 with Vader

רגע, אופרה זה גם מוזיקה, לא?

יש קטע, שאני מניח שכל חובב אופרה רציני יניד בראשו, כאומר, "ילד, מה הוא מבין…" שלוצ'יה מאבדת את זה. היא יוצאת מדעתה. בהפקה הזו היא גם כותבת על הקירות , לבושה בבגדי כלולותיה

LuciaDiLammermoor_9232_170115

ואז לוצי'ה פוצחת בסולו לעיניהם המשתאות של שאר באי החתונה. הזמרת (מריה חוזה מורנו הספרדיה, כפי שתיקנו אותי ולא הילה בג'יו בהפקה שאנחנו צילמנו) פותחת בדואט עם חליל צד. זו "הסצינה המשוגעת" שכתב דוניצטי ומהווה כר פורה לסופרנו שיכולות להמריא כאן לגבהים מטורפים ולעוף, לסלסל ופשוט לצאת במחול וואקלי.

LuciaDiLammermoor_9304_170115

LuciaDiLammermoor_9376_170115אליסה, בת לווייתה של לוצ'יה מסתכלת בעצב על כל העסק

זה היה יפה.

ממש יפה. אני נשענתי אחורה במושב המשובח (שורה 5, בייבי!) והקשבתי. ומחאתי כפיים והודיתי ב Bravi כי זה מה שפרנסואה שישב לידי קרא והוא נראה לי מבין יותר וככה אני גם נשמע רציני.

ומשם זה המשיך. כמות הסימבוליות והיופי שנשפך מהבמה גרם לי אושר רב. בד הקטיפה האדום שנראה אחרי הרצח כמו כתם דם נשאב במהירות דרך חור קטן ברצפה, כמו שלולית דם שנמחקת אל מול פניו הנדהמות של אדגרדו – כאילו מוחקת את זיכרון הדם שנשפך. נשף המסיכות שמאחוריהן אורחי חתונת הדמים מסתתרים, מתעלמים מלוצ'יה שמאבדת את זה.

LuciaDiLammermoor_9210_170115

וכמו שסבתא שלי הבטיחה. זה נגמר בבכי, כשאדגרדו מוצא את לוצ'יה שלו מתה בסופה של תהלוכה של צלליות שחורות על רקע בוהק.

LuciaDiLammermoor_9449_170115

אבל שזה לא יגמר בעצב, הנה לכם המערכון המבריק של אורי זוהר וחבורת לול. המערכון שאני לתומי חשבתי שהמציא את האופרה "לה מירמור"

בפעם הבאה – פאוסט! ערימת טבטונים מחוללת ושרה!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, photography, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על איטלקיה בסקוטלנד יוצאת מדעתה – לוצ'יה די למרמור

  1. שחר הגיב:

    שבת שלום!
    הזמרת שראית וצילמת כה יפה היא מריה חוסה מורנו שהגיע מספרד.
    תודה על התמונות היפות. שמחים שנהנית

  2. יניב מולאי הגיב:

    אפרופו בובי צ'רלטון, מאתמול, ויין רוני…

    • eitanel הגיב:

      יניב, אתה בטוח שההגבת במקום הנכון?
      ויין רוני עובר לסין, שבר את שיא ההבקעות במדי מנצ'סטר יוניטד, שיא היסטורי של בובי צ'רלטון – אבל אני לא מוצא את ההקשר – הם לא סקוטים וזה לא נגד איטלקים – נראה לי שיש לך טעות בחויג….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s