החלזונות האכזריים של סיינה מבשרים את הסוף

סיינה היא הוגוורטס של טוסקנה. מאז ימי הביניים יש 17 רבעים בעיר שמתחרים ביניהם מאז. הם מתהדרים בשמות מרשימים ולכל אחד צבעים, דגל, סמל וכמובן מוטו מעורר אימה והם רבים ומתחרים פעם בשנה. יש להם רבעים בשמות כמו אקווילה (עַיִט), דראגו (דרקון), לופה (זאבה) וגם מה שהתגלה כחביב עלינו במיוחד צ'יצ'יולה (חילזון). המוטו של רובע החילזון שהוא מקומו ההיסטורי של גילדת יצרני הטֶרַקוֹטָה הוא:

בצעדים איטיים ומדודים, עוזב החילזון את שדה הקרב כמנצח!

באיטלקית זה נשמע טוב יותר:

Con lento passo e grave, nel Campo a trionfar Chiocciola scende

לטובת חובבי התחרויות הנה דגלי ושמות הרבעים השונים. חילזון, Chiocciola, הוא האדום צהוב במרכז השורה העליונה.

contrade

ב 1348 המגיפה השחורה חיסלה את רוב האוכלוסייה (אולי החלזונות לחמו במגיפה באיטיות?!) וכתוצאה מכך הפסידה סיינה ליריבה המרה פירנצה. הדוכס קוזימו די מדיצ'י אסר על סיינה כל פעילות פיננסית ולמעשה הקפיא את העיר במצבה מאז. זה די באסה לדורות ארוכים של תושבים אבל סבבה לטיילים של היום שמקבלים את העיר כמו שהייתה אז.

אנחנו קיבלנו את סיינה ביומנו האחרון עם שמיים מאיימים וקור. הכיכר הראשית  ה Piazza del Campo עם המגדל המרובע היא פשוט יופי צרוף של לבנים אדומות ולבנות.

SienaOct16_6613a_161023

SienaOct16_6618_161023

הכיכר מלאה סמליות והיה מספיק קר כדי שהנוער יעמוד ויקשיב לאבא שלו. יש בה 10 חלקים, דמויי סלייס של פיצה לסמל את 9 חברי המועצה השולטת של סיינה, החזית של ארמון העיר קעורה כדי להדהד את הכיכר וכן הלאה. אבל זה יום אחרון ויש תחושת סוף קורס באוויר, מעין נינוחות שמגיעים אליה רק אחרי הרבה זמן של טיול, כזו של היכרות עם המקום, פחות לחץ של להספיק ויותר זרימה

SienaOct16_6625_161023

זה הכי כיף עם השניים. הם מתחילים לדבר, ואתה מגלה שיש לך עסק עם שני אנשים שכיף לך איתם (בד"כ, היו גם פעמים שרצינו להשאיר אותם בפתח כנסיה עם שלט). אמנם הטלפונים נשלפים כל פעם אבל עדיין אפשר לתקשר. זה חבל כי זה משהו שהוא מושפע מהטיול וידעך לו ברמה מסוימת ברגע שנחזור הביתה, למסכים, לשגרת הלימודים והעבודה.

SienaOct16_6619_161023

בירכתי הכיכר המרכזית ישנה מזרקה הקרויה "Fonte Gaia", המזרקה השמחה. ב 1342, כשנבנתה והמים החלו לזרום מצינורות תת קרקעיים שהונחו לאורך 25 ק"מ היתה שימחה גדולה ולכן הכינוי. למען האמת, גם אני הייתי מאושר לראות את זה. היום זה נראה פרוייקט מטורף, להניח צינורות ל 25 ק"מ בלי שום משאבה כך ש 670 שנים אחר כך זה יעבוד? לא בבית ספרנו.

אולי המזרקה הייתה שמחה אבל זאבת האבן המפחידה סבלה מממכת יונים שערכו תחרות קפיצות למים היישר מחוטמה המאיים. מבחינתה, סיינה נוסדה בידי שני בניו של רֵמוּס, שברחו מרומא לאחר שאביהם נהרג בידי אחיו התאום רומולוס שיסד את העיר רומא.

SienaOct16_6630_161023

לכן הזאבה והתאומים מופיעים בכל מקום בעיר וגם מעטרים רובע, בצבעי שחור, לבן וכתום – רובע של גילדת האופים.

SienaOct16_6667_161023

הסמטאות של סיינה משעשעות אבל כל הזמן מצאנו את עצמנו מגיעים לכיכר הראשית מכיוון אחר. אבל אפילו הגשם לא הפריע לשלווה.

SienaOct16_6658_161023

SienaOct16_6639_161023

גולת הכותרת של סיינה היא כמובן הדואומו, הקתדרלה של סיינה שהיא הכי יפה שראינו בטיול וגם חמורים אדישים לא יישארו אדישים (אם כי יש סיכוי שיישארו חמורים). שיש שחור ולבן מעטר את החזית  עם עיטורי שיש ורוד וירוק בנוסח עדות הקצפת הגותית. אין יותר גותי מזה עם קדושים וגרגויילים שמעטרים את החזית. בפנים זה יותר מרשים. אי אפשר שלא להרים עיניים בהשתאות לעושר שמעטר את הקתדרלה ואז להוריד עיניים לרצפה שבה יש ממש ציורי קומיקס בשיש, סיפורים מהברית הישנה והחדשה.

SienaOct16_6691_161023

מה שעוד לא יכולנו להתעלם ממנו היא עברית שהחלה להישמע ואז כשהרמנו את הראש ראינו כובעים ירוקים. מיודעינו מפירנצה, הקבוצה הישראלית המודרכת ע"י ד"ר דורון לוריא, אוצר ראשי במוזיאון תל אביב הגיעו. ממש כמו הקריאה בספר ההוביט "the eagles are coming". הם זכרו אותנו ומיד איתרנו את רותי ששמחה למצוא אותנו ודחקה בנו להתקדם ולהקשיב להדרכה. למרות שקראתי, עדיין לשמוע מפיו של מדריך ועוד מומחה רציני לתקופה תמיד מאיר עיניים. הקבוצה שהתהדרה באוזניות פינתה לנו מקום (בעידודה של רותי) כדי שנוכל לשמוע את ההסבר על האגף הצדדי בקתדרלה הקרוי "ספריית פיקולומיני" על שמו של בנה המפורסם של העיר, הקרדינל של העיר, קרדינל פיקולומיני שהפך ברבות הימים לאפיפיור פיוס השני ב 1405 אבל זכר טוב מאוד מאיפה בא ודאג לשמר ולשמן את העיר. האולם מכיל אוסף פרסקאות צבעוני להחריד, Image result for il nome della rosaהמתארים את חייו של הבן המוצלח של העיר ואיך עלה לגדולה. מסביב ספרים עתיקים (אז הם לא היו עתיקים, אבל היום הם כן) שגרמו לי לספר לנוער על הספר והסרט שם הורד (או בשמו הרשמי והמתגלגל יותר Il nome della rosa) שהוא מותחן מתח היסטורי המתרחש בימי הביניים בספרייה של מנזר שם מתגלה גופת נזיר והגיבורים – האח הפרנציסקני ויליאם מבסקרוויל והנער שמלווה אותו מנסים לפתור את התעלומה. ספר מעולה וקשה לקריאה אבל ראוי מאוד, במיוחד בתרגום העברי של עמנואל בארי שמסייע בהבנת כל השפות המדוברות במנזר.

SienaOct16_6690_161023

ביציאה מהקתדרלה נפרדנו מכל הקבוצה ומרותי. הם המשיכו במסע האמנות המזורז שלהם ואנחנו עמדנו והסתכלנו אחד על השני. היום הלך ודעך. יש עוד לארוז ולאכול ארוחת ערב אחרונה באיטליה כי מחר בבוקר מזנקים מוקדם אל שדה התעופה.

SienaOct16_6705_161023

תם ונשלם עוד טיול משפחתי. היה מעולה ואיטליה קיבלה אותנו ממש יפה ואנחנו אירחנו לה לחברה. טיול אחר, כזה של אנשים גדולים בפעם הראשונה. נראה עד מתי ימשיך הנוער לטייל עם הוריו. אני רוצה לקוות שיהיו עוד כאלה, אבל עד אז – אני מחזיר את השידור לאולפן בארץ.

אריבדרצ'י איטליה!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Travel, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s