פירנצה – בין מיכאלאנג'לו לאיי וייוויי

כשהרמתי את העיניים למעלה וראיתי שורה של סירות הצלה מגומי תלויות על פלאצו סטרוצי ידעתי מיד שהן לא מהרנסנס כי לא היה להם אז את הגוון הזה של כתום. הוא ממש מאוחר יותר. אבל זה הספיק כדי לעצור אותי במקומי ולחפש את הסיבה שנמצאה מיד בדמות כרזה ובה שם מוכר – Ai Weiwei – האמן הסיני שהתפרסם כמתנגד מתוחכם למשטר הסיני.

ברור שנקפוץ על המציאה, לראות משהו שאין טרי וחדש ממנו לפני שאנחנו יוצאים לסיור שלנו במוזיאון האופיצי שם מצפה לנו גם משימת בית ספר של אוהד וגם פגישה משעשעת במיוחד, כזו שתעלה דמעות בעיני, אבל זה אחר כך. גם את דוד פגשנו וזה היה מרשים. אבל הרשו לי להתחיל עם איי וייווייי

Ai-Weiwei-Pallazo-Strozzi

Source: ai weiwei &Claudia Contu/ArtFuse

איי וייווייי הוא אמן סיני מרשים ובעל יכולת מדהימה לחבר מודרני עם תרבות סינית עתיקה וחוצמזה הוא גם מתנגד ומבקר פעיל של המשטר הסיני. כל אחד מהמיצגים שלו מתחבר איכשהו לסין ומאיר פן מסוים שם.

אל התערוכה נכנסנו דרך מבוך גבוה שבנוי מאופניים (Stacked, 2012) שנועד להזכיר את כלי התחבורה האיקוני הסיני שהולך ונעלם מהערים לטובת רכבים מזהמים.

FirenzeOct2016_6155_161020

FirenzeOct2016_6160_161020

המייצג הבא, נראה יפה (Snake bag, 2008) עד שהבנו את המשמעות. ב 14:28, 12 במאי 2008 זעזעה רעידת אדמה בעוצמה של 8.0 בסולם ריכטר בסצ'ואן שבסין. 70,000 אנשים נהרגו ובהם אלפי ילדים שבתי הספר שבהם הם שהו קרסו עליהם. איי וייוויי נסע לאזור והתחיל לחקור לעומק וגילה שבשל שחיתות קירות בתי הספר החדשים שנבנו לא הכילו כמעט מוטות פלדה שהיו אמורים לחזק את הקיר ולתת לו את הגמישות שתגן עליו במקרה של רעידת אדמה. הוא צילם סרט על כך ופרסם אותו מה שגרם למאסרו. איי וייוויי יצר כמה עבודות סביב הסיפור הזה כמו למשל נחש ענק העשוי מ 360 תיקי בית ספר התפורים יחד לסמל את הצעצועים של הילדים שנמצאו בין השברים.

FirenzeOct2016_6168_161020

תיבות עץ סיניות (Rebar and case , 2014) שנבנו בשיטות מסורתיות ומזכירות ארונות קבורה, ועליהם, מגולפים בשיש לבן, ייצוג לאותם מוטות פלדה מועטים ומעוקמים שנמצאו בשטח

FirenzeOct2016_113830_161020

זה היה מרשים ויפה. גם הנוער, כולל נדב התעניינו במה שראינו. זה היה שונה, מעורר מחשבה ומרשים. ובפירנצה כמו בפירנצה, אפשר לקבל קיט ציור בכניסה לתערוכה, פנקס עטוף עור ועיפרון ציור. אוהד כמובן נושא לכל מקום מחברת רישום ועפרונות והחל לצייר בהנאה בתערוכה.

FirenzeOct2016_6172_161020

בחדר שנושאו היה רנסנס שמחנו לגלות את המחווה שעשה איי וייוויי לגיבורי הרנסנס בעיר שבה הרנסנס הגיעה לשיאים חדשים. הוא יצר דיוקנאות לגו ענקיים של 4 ענקי הרנסנס שהרעיון שמאחד אותם הוא שחירותם נגזלה מהם, כמו איי וייוויי עצמו.  גלילאו שנאסר על ידי הכנסיה בגלל שניסה להפיץ את האמת המדעית, המשורר דנטה אליגיירי, שהוגלה בשל פעילותו הפוליטית מפירנצה, הנזיר המטורף ג'ירולמו סבונרולה שהדיח את המדיצ'ים מהשלטון בפירנצה ושהשליט שלטון אימים דתי  וששרף ספרים וציורים בכיכר העיר עד שנודה ונשרף באותו מקום ופיליפו סטרוצי שהוגלה מפירנצה, חזר ובנה את הארמון שבו התערוכה.

הכל בלבני לגו ברמת פירוט מטורפת, לפי הדיוקנאות הכי מפורסמים של אותם האישים.

FirenzeOct2016_6177_161020

FirenzeOct2016_6179_161020

FirenzeOct2016_6178_161020

במרכז, יצירה שבנויה לפי שרטוטים של ליאונרדו שרשם את הפרופורציות האלוהיות (Divina Proportio, 2014) בשילוב של אלמנטים מהצעצוע של החתול של איי וייוויי בסין. גבוה ונמוך. עתיק ומודרני. מגניב ומשעשע.

FirenzeOct2016_6180_161020

ב 1995 יצר איי וייוויי את אחת העבודות הכי מזוהות שלו כשצילם שלוש תמונות בהן הוא מפיל כד מתקופת שושלת האן (בערך בזמן הרומאים) ושובר אותו. זה סוג של מחאה על המהפכה התרבותית של מאו בסין, ששברה וריסקה את הסדר הקדום והרסה אנשים רבים כולל את אביו שלו.

כאן לקח והתקדם הלאה, כשהוא משחזר את שלושת התמונות בלגו ומציב לפניהן עוד כדים עתיקים שאותם צבע בצבעים שלמכוניות שוב יוצר ניגוד בין עתיק לחדש ושוב הורס כדים עתיקים כדי לדבר על הרס המסורת הסינית.

 

 

FirenzeOct2016_6188_161020

FirenzeOct2016_6190_161020

בחדר ששמו היה מיתולוגיות איבדנו את אוהד.

היו שם יצורים מיתולוגים סיניים שנלקחו מספר סיני עתיק שהיה אסור לקריאה בשל אותה מהפכה תרבותית ושאיי וייוויי הצעיר לא יכול היה להגיע אליו. שוב, מערבב ישן וחדש הוא יצר את היצורים בגודל ענק, משתמש בנייר אורז ומקלות במבוק בטכניקות של עפיפונים סינים.

FirenzeOct2016_6200_161020

אוהד מיד שקע ברישום. הוא בחר לו את הדג המעופף ובעוד שאנו המשכנו להסתובב, הוא ישב, בשקט שלו ופשוט צייר. זה כיף לראות אותו בשקט שלו ומגניב אותי לחלוטין איך זה זורם לו מהידיים ככה, בצורה שלי נראית ללא מאמץ, בקלילות מעצבנת.

FirenzeOct2016_6203_161020

FirenzeOct2016_6206_161020

FirenzeOct2016_6217_161020

FirenzeOct2016_6218_161020

אחד הדברים האהובים עלי היה החדר שנקרא שנגחאי. ב2008 ביקשו השלטונות העירוניים של נפת שנגחאי מאיי וייוויי לבנות סטודיו גדול בעיר מאלו. הם הבינו שיש להם עסק עם אומן חשוב ורצו לטפח אותו. שנתיים שקד איי וייוויי לעצב ולבנות בניין גדול, סטודיו יפיפה שיתמוך בכל צרכיו. ב 2010 הושלמה הבנייה. בינתיים סר חינו של האמן והשלטונות העירוניים שביקשו שיבנה הודיעו לו שהבניין נבנה ללא אישורים מוניציפליים ולכן עליהם להרוס אותו.

איי וייוויי לא התעצל ופרסם באינטרנט הזמנה למסיבה לחנוכת הבניין ו לכבוד ההריסה שלו. כ 800 אורחים אקראיים הגיעו ב7 לנובמבר 2010 למסיבה. השלטונות חשבו שימנעו את החגיגה על ידי שיאסרו את האמן בבייג'ינג. הוא אמנם היה במעצר אבל המסיבה הייתה מוצלחת  ולאורחים הוגשו סרטני נהר מאודים ששמם he xie פירושו גם "הרמוניה" – סיסמא ממשלתית אבל גם סלנג לצנזורה. מה שמשעשע באיי וייוויי שיש לו מליון שכבות לכל דבר. אין כלום מקרי. צריך למצוא את ההקשר ולהבין את הבדיחה.

FirenzeOct2016_6208_161020

ב11 לינואר 2011, בלי שום התרעה מוקדמת עלו הדחפורים וחיסלו את הסטודיו החדש. איי וייוויי הציל חלקים מהבנין ובנה מיצג שבו קיר מהסטודיו ו 800 סרטני נהר מפורצלן, כמספר האורחים במסיבה, בעבודת יד שרק לחשוב עליה בא לי לבכות.

FirenzeOct2016_6211_161020

אם רוצים קצת יותר איי וייוויי – הנה הרצאת ה TED שלו שנערכה שלא בנוכחותו כי הוא שוב נעצר בידי השלטונות הסינים. כיום הוא שוב חופשי, עד לפעם הבאה.

איי וייוויי היה סוכריה, לא צפויה וכל הצוות היה מבסוט מהתערוכה שבאמת גירתה את כל החושים. תענוג של הפתעה. על מוזיאון האופיצי (uffizi gallery) תכננו כבר מראש ואפילו הזמנו סיור מודרך. אבל היתה לנו מטרה מובהקת. לפני שיצאנו לדרך קיבל אוהד שיעורי בית בתולדות האמנות – לכתוב עבודה משווה בין שתי יצירות שיש להן נושא משותף. עקידת יצחק צויירה רבות, אבל הנער התבקש להשוות בין העקידות של קרוואג'ו ושל שגאל. להפתעתנו גילינו שהקרווג'ו תלוי באופיזי ויש לאוהד הזדמנות נדירה לחקור את  יצירת המופת המקורית ולא איזה צילום בוויקיפדיה.

אני אשאיר לקוראות לזהות מי צייר את מה.זה כמו הציור השבועי לילד של ג'קי.

sacrifice-of-isaac-1602

the-sacrifice-of-isaac-1966

האופיצי שהוא כפי ששמו מעיד עליו, המשרדים (office?)  של משפחת מדיצ'י ששלטה בעיר בתקופת הרנסנס, כשליאונרדו, מיכאלאנג'לו, דונטלו ושאר החבר'ה הסתובבו ברחובות. הוא מכיל יצירות אמנות מדהימות בדחיסות לא מוזיאנית בכלל. אני חושב שלוקח ימים ארוכים לעבור על הכל וזה גם לא ממש מעניין אם מישהו לא יסביר לך מה אתה רואה. בגלל זה לקחנו הדרכה שהייתה סבירה. כמובן שסביב הציורים הידועים של בוטיצ'לי

האביב על כל האלגוריות והמשמעויות השונות בציור שאני מודה שלא הכרתי (את ההסברים, כן?)

botticelli-primavera

והולדת ונוס שהוא פשוט יפה ברמות לא נתפסות ועוד יותר בגודל העצום שלו על הצבעים האופטימיים וונוס שהיא לא יפה אבל מהממת כל כך

La_nascita_di_Venere_(Botticelli)

הבעיה של האופיצי היא שהוא דחוס וכולם רוצים לראות את בוטצ'לי ולהסביר באריכות על שלושת הנשים שהן התגשמויות של האביב. ולכולם יש תחנות קבועות פחות או יותר.

FirenzeOct2016_6229_161020

הקבוצה שלנו שהייתה בינלאומית עם מדריכה דוברת אנגלית מצוינת זזה בקצב טוב אבל מהר מאד שמנו לב לקבוצה אחרת חבושת כובעים ירוקים. הם היו מבוגרים יותר, פנסיונרים בהופעתם, נעלוריא-431x350ים עם שרפרפים מתקפלים קטנים וכל פעם נתקעו שעה מול תמונה עם המדריך שלהם, אדם מזוקן  שדיבר בלהט. כשחלפנו על פניהם הופתענו לשמוע שהוא מסביר בעברית, אבל לא הסגרנו את מוצאנו. המדריכה שלנו עשתה זאת עבורנו והחלפנו הנהונים. המדריך נראה מוכר, גם לי וגם לנורית אבל לא ידענו מי זה.

שנינו גילינו בנפרד שזה ד"ר דורון לוריא, אוצר הבכיר של מוזיאון תל אביב, מומחה לאמנות של המאה ה 16-19. נורית אפילו נזכרה ששמעה אותו מרצה פעם ואכן נשמע שהוא מרצה מצוין אבל אנחנו זרמנו הלאה עם הקבוצה שלנו.

לאחר תום הסיור המדריכה הובילוה אותנו אל היעד. עקידת יצחק של קרווג'ו ונסתה להסביר לנו ולתת לאוהד רקע. לאחר שנפרדנו ממנה המשכנו גם אנו לתת לו רעיונות. בכל זאת יש גם לנו מה לומר. ואז בא לנו רעיון. עמדנו מול התמונה, מחכים לקבוצה הבאה. ההנחה הייתה שכל מדריך יתרום עוד איזה תובנה שתיתפס ותירשם במחברת בדרך לעבודת הבית.

FirenzeOct2016_6256_161020

קבוצה אחר קבוצה עברה ואנחנו נכנסו לציפייה דרוכה לכובעים הירוקים. ברגע שהבנו מי המדריך שמסביר בעברית, הנחנו שיש לו מה לומר. ואחרי המתנה קלה הכובעים הירוקים החלו למלא את הגלירה. נעמדנו בנון שלנטיות ביניהם והקשבנו יפה. דורון לוריא דיבר הרבה על קרווג'ו עצמו שלטענתו היה הומוסקסואל, מהיר חימה שהסתבך במכות ונאלץ גם לברוח בגלל שפצע אנשים. כשעבר לתמונה הידועה, כשאנו שותים בצמא כל מילה הוא דיבר על אברהם בבדיחות הדעת וניכר בקבוצה שחלק צחקו וחלק לא התלהבו מהגישה הצהובה לכל סיפור העקידה וקרוואג'ו. לאחר שסיים מיהרנו להמשיך הלאה ואז ניתקה מישהי מקבוצת הישראלים וניגשה אלינו.

– "אני רותי", הציגה את עצמה, "ואני לימדתי תנ"ך ואגדה וחשוב לי להסביר לילדים משהו"
– "קדימה", כך אנחנו, משועשעים מהרצינות של רותי
– "חשוב לי שהילדים יבינו שזה לא הכל בדיחות כמו שהוא סיפר ויש מדרשי אגדה רציניים על סיפור העקידה", אמרה רותי והמשיכה להסביר לאוהד ולנדב את הסיפור, כמו למשל משמעות הביטוי "הגיעו מים עד נפש" כשנהר שאברהם עבר בדרך לעקידה החל לגאות בפקודת האל, על מנת לעצור את אברהם

לאחר שנרגעה רותי וראתה שנפשם הרכה של השניים לא נפגעה פנתה אלינו. במהרה, כמו כל ישראלים ניסנו למצוא את המשותף ודי מהר הגענו לעובדה שהיא ילידת גבעתיים ועברנו לשאול היכן למדה כי אימהות שנינו למדו בגבעתיים. כשסיפרה כשלמדה בבית ספר בורוכוב ציינתי שאמא שלי למדה שם וסבא שלי היה מורה.

– "אתה הנכד של משה פיליפ ובן של נעה?" שאלה אותי בתדהמה.
– "כןן", הוא כל מה שהצלחתי להוציא
– "אני מתה!", ספקה רותי את כפיה, "למדתי איתה יחד וההורים שלנו היו חברים הכי טובים" ועברה לתאר את סבא מוקי שלי שאהבתי כל כך, את האף הנשרי שלו ורעמת השיער ואני יושב שם וזוגתי שתחיה מסתכלת ואומרת
"תראו, אבא בוכה".  בבת אחת קם ונעמד מולי סבא שלי שכל כך הרבה שנים איננו ורותי עומדת שם ומספרת כל מיני אנקדוטות מגבעתיים ההיא, הפועלית עם סבתא שלי וסבא שלי ואמא שלי, הילדה שאיתה.

הטכנולוגיה הזו של טלפונים סלולרים היא מעולה. תוך דקה אמא שלי היתה על הקו. למה שרק אנחנו נופתע? הן קבעו לדבר ולאחר שיחה שהלכה ונתארכה נפרדנו כשהקבוצה שלה הביעה קוצר רוח קל.

הרוח בחוץ והגלידה עזרו לצנן את ההתרגשות ויכולנו להמשיך הלאה. זו היתה הפתעה בתוך הפתעה.

לא נוכל לסכם בלי להזכיר רגע את דוד. אותו ראינו יום לפני בגלריית האקדמיה. את האמיתי.

מנוול המיכאנג'לו הזה. כל פעם אנחנו נתקלים בעוד פסל שלו ולא מבינים איך. זה מושלמות מושלמת. השרירים המשתרגים, השיער שנראה כאילו השיש זרם לו והפך לגלים, הפרטים הקטנים שגורמים לאבן להראות יותר חיה מאדם אמיתי. מעל כל זה המשמעויות הנסתרות של קוטל הענקים שעיניו היו מופנות באיום לכיוון רומא. בגיל 26 מיכאנג'לו הצליח לשכנע את עשירי העיר לתת לו לפסל את הדמות מגוש שיש פגום שעמד שם כ 25 שנה. שנתיים אחר כך עמד דוד והביט על הכיכר.

FirenzeOct2016_6137_161019

לאחר כמה ימים עמוסים ואמנותיים במיוחד וגשומים במקצת ראינו את השמש שוקעת לה מעל ערש הרנסנס. אפשר עכשיו להמשיך הלאה, עמוק לתוך טוסקנה.

FirenzeOct2016_6278_161020

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Creative, Family, Playmobil, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s