לא להאמין ש 12 שנה חלפו ביעף

הערב הוא חזר מבית הספר. הוא סיים לכתוב את בחינת הבגרות האחרונה שלו, בפיזיקה ופשוט חזר הביתה ובזאת תמו 12 שנות לימוד. יסודי, חטיבה ותיכון חלפו להם ביעף.

יש איזה אנטי קליימקס שכזה באויר. הוא פשוט נכנס הביתה, חיבוק, "איך היה המבחן?", בדיקה מה יש לאכול בערב (פיצות תוצרת בית לכבודו!) וזרק את התיק עם חומר הלימודים בפעם האחרונה על הרצפה.

נדב עוד מעט בן 18. הוא סיים תיכון והוא פשוט גדול. גבר צעיר ומרשים אבל אני מסתכל עליו וזה אותו הילד.

לא שזה בא לי בהפתעה. אנחנו כבר בחגיגות הסיום מזה זמן מה. עברנו חגיגת סיום שכבתית שהייתה משעממת קלות, עם נאומים לרוב ואתוס של "תיכף תהיו חיילים ותצאו להגן על המולדת ועל כולנו מפני אויבנו". קצת This is sparta לרוב ההורים שהקיפו אותנו.

אחר כך היה ערב הפרום הידוע, ה Prom שרוב הבנות מחכות לו בכיליון עיניים, שמלות שמסתירות טפח ומגלות טפחיים עד לשחלות, איפור, תספורות ותסרוקות ועקבים לזכר מגדלי התאומים. נסיכות לערב אחד.

לנו היה קל יותר. הוא לא רצה שום חליפות או עניבות. פשוט ונקי.

NadavGraduates_2484_160618

NadavGraduates_2480_160618

נדמה שאנחנו תופסים את גודל המאורע הזה, של סיום י"ב יותר מנדב עצמו. אנחנו מסתכלים עליו ורואים את הילד הקטן המחייך שהניח כף יד קטנה בידי שלי כשהלכנו לראשונה, לפני 12 שנה אל כיתה א'.

הוא ישב שם מבסוט ואנחנו הרגשנו מחנק של התרגשות בגרון. הפצפון הזה נראה לנו כל כך ענק והנה הוא כבר יושב בכיתה ב 1 לספטמבר ומתחיל מסלול ארוך שנראה לשנינו באותו הרגע, אינסופי.

NadavFirstDay@School_0614_050901

והנה באמת כהרף עין, הקטנצ'יק ההוא עומד לידי ומיתמר מעלי

NadavGraduates_2498_160618

למסיבת הסיום הכיתתית נתבקשנו לשבת ולכתוב לו ברכה, אישית וסודית שתימסר לו בערב המסיבה.

ישבתי וכתבתי. ואז בבוקר קמתי מוקדם כי בלילה הרגשתי שזה היה מכני מדי ופשוט כתבתי מחדש.  אני יכול לומר שהתרגשתי לכתוב

NadavGraduates_LETTER_160618

הנה הטקסט

לנדבי שלנו

אנחנו זוכרים עדיין את היד הקטנה בכף ידנו כשפסענו יחד איתך לפני 11 שנה אל בית הספר היובל – צעד ראשון אל תוך כיתה א'. קשה לי להאמין שתלך ביננו יד ביד כיום כשאתה מסיים את הדרך הזו של בית הספר עכשיו. זה בסדר אנחנו מבינים.

זה לא רק 12 שנות לימוד שאתה מסיים עכשיו (ומסיים כמו תותח!) זו תקופה שלמה של גדילה, התפתחות והתבגרות. מעלה נידף וקופצני שנכנס והתיישב בכיתה א' עד למגדל הגבוה עם חוש ההומור העקום והעקשנות והראש המבריק שאנחנו מכירים היום. לפחות החיוך החם הזה שיכול להמיס הכל נשאר עוד מאז.

לא נכביד עליך כאן בדברים גבוהים ונשגבים של עם ואמונה ותקומה ושגשוג ושאר ירקות. רק נאמר לך שאתה תסתכל אחורה לתקופה הזו תמיד, על הטוב והפחות טוב שבה – אבל היא נגמרה. אתה לוקח צעד חדש לדרך מדהימה שאיש אינו יודע לאן תוביל. יש לך את הדברים שלמדת עד כה, גם בבית הספר וגם מחוצה לו. זכור אותם וזכור שאמנם סיימת את חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 אבל לעולם אל תפסיק ללמוד. תמיד היה פתוח ללמוד משהו חדש, מיומנות, דעה, אדם חדש, מקום מרתק – לבחור מלפפונים, להתקין מדף, להכיר עיר חדשה, לפרזל סוס, להכין דג או לכתוב שיר לאישה שתאהב, אם אקח מושג מפיזיקה שאתה מחבב – יש בך מאגר אינסופי של אנרגיה פוטנציאלית. זה יכול להפוך לכל דבר שהוא – תהנה מהדרך, הישאר סקרן, עמוד על שלך, תן כבוד לזולת ותמשיך לגדול ולהתפתח. יש לך לאיפה.

דרך צלחה ילד שלנו. אם נעתיק מבוב דילן נאמר לך כך:

שיהיו ידיך עסוקות
וצעדיך מהירים
שיהיה ביתך יציב
מול רוחות השינויים
שבליבך תהיה שמחה
וישירו את שירך
שתישאר צעיר לנצח

שיהיה חדרך מסודר
ובגדיך נקיים
תזכור שתמיד יש לך בית
גם אחרי החברים

את השורות האחרונות דילן לא כתב אבל רק בגלל שנגמר לו המקום. לפני שנשחרר אותך (הא! לעולם לא נשחרר אותך באמת!) תדע תמיד שאנחנו אוהבים ונאהב אותך לעד.

אבא ואמא גאים

 

זהו. מערכת החינוך הישראלית סיימה איתו. הוא בוגר תיכון והדרכים פרושות לפניו. יחד איתו, במסיבת הסיום ראינו את כולם, את כול הילדים שאני מכיר מגיל אפס, כשהיו בגובה של הברך שלי. ההורים שלהם התבגרו, שלא לומר הזדקנו קלות. הילדים המתוקים הפכו לגברים ונשים, עם חתימות זקן, גבוהים, מרשימות ולעיתים בעלות יופי רענן שלא נעים להסתכל עליו כי זו הבת של, או הילדה שאני זוכר מהגן. מצחיק לראות אותו ואת החבר'ה שלו, ענקיים כולם, אבל אני מכיר אותם – הם ילדים עדיין ורק נראים כאלו רציניים.

NadavGraduates_2730_160622

כן, גם אנחנו האפרנו קלות. יותר בשלים, הייתי אומר. מנוסים. יותר פרספקטיבה על החיים, אבל מבחינתי, אני לא רחוק מהם, מהחבורה הזו, אני אומר ומשלה את עצמי.

NadavGraduates_2748_160622

אז זהו. אחד נמלט ממערכת החינוך. קשה להאמין אבל נדב כבר, לפחות בעיני החוק הוא גבר צעיר.

למה בעיני החוק?

כי לנו, הוריו שנראים לעצמנו לעיתים כמו ילדים, הוא עדיין התינוק שלנו

NadavGraduates_2745_160622

 

בהצלחה ילד שלי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Thoughts, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s