המחמם המפתיע לחורף – מרק לפת!

שבתי הביתה, מארצות הניכר לקור בלתי צפוי. בשעת ערב מוקדמת בשעה שכל בני הבית היו אי שם בעיסוקיהם הספורטיבים חשתי צורך עז לחמם את בטני. בא לי מרק!

אז פתחתי את המקרר לאחר כמה ימים שלא שהיתי במחיצתו. כמו אסטרונאוט שפותח בטעות חלון לאיוורור, כמעט נשאבתי אל תוך הריקנות הזו שבתוכו.

אפילו למרק אבן צריך משהו להתחיל ממנו. כמו אפסנאי בימ"ח התחלתי למנות את רשימת המלאי שבכל זאת מצאתי:

TurnipSoup_8309_160130 annotated

האמת שהשכנים תרמו תפוחי אדמה והלפתות על הטעמים החרדליים שלהם פשוט לחשו לי באוזן ואמרו שהם ישמחו להתלוות לגרגירי חרדל ולזרעי כוסברה. למרות שאני מחבב לפת ככה ישר מהמקרר, לפתות צריכות בישול. לפת, היא גם קרובת משפחה לכרוב ולצנון מבחינת הטעמים ולכן הלפתות ממש דורשות חרדל לידן.

אה, היה גם שום אבל הוא היה חולה ביום של התמונה אז הוא לא שם.

אז הכנתי מרק מכל אלו וזה יצא מעולה קשות. כל בני הבית חזרו לריח שבישר על חורף וטחנו כמות שהייתה אמורה להחזיק יותר זמן בערב אחד. כיון שהכל היה מאולתר אז אחרי כמה ימים חזרתי לנסות אותו שוב אבל הפעם למדוד ולרשום מה עשיתי במיוחד לטובת דנה שמתעצבנת ממני כשאני לא יודע איך יצא לי טעים (מה לעשות, אני מבשל כמו קשישה מרוקאית – "שמים פפריקה כמה שנכנס"). אז רשמתי וצילמתי.

הנה סיפורו של מרק הלפתות. למהירי ההחלטה וחסרי הסבלנות, בסוף יש את פינת הגאון על שם אודטה דנין.

סיפורנו מתחיל בבצל. פרוסות שיפתחו לטבעות. כיון שאני עומד  לטחון למרק את הצורה אין צורך להתאמץ ולחתוך לקטן ומדויק. הכל סבבה. אבל בא לי לתת למרק טעם חום וחרוך קמעה ולכן אני חותך את הבצל כדי שיהיה לו שטח פנים גדול – שיפגוש את הברזל הלוהט של הסיר כמה שיותר.

TurnipSoup_8317_160130

pnina_mastercehfpageאת כל השורשים חותכים לקוביות קטנות. ראשית, כמובן, צריך לקלוף אותן וכאון נכנס לתמונה ידידו הטוב של הבשלן – סכין הטורנה. כן, כמו שהפציעה פעם בחיינו הטלוויזיוניים פנינה טורנה, אושיית ריאליטי ומוניק, אשתו של השר הטלוויזיוני רובי פולישוק,  כך מפציעה הסכין המאוד שימושית הזו.

סכין טורנה (מצרפתית tourné knife או לעיתים גם נקראת bird's beak knife) היא סכין שלפי שמה הצרפתי היא מסתובבת. זה להב חד, קצר ומקומר שבשלנים, טבחים וגם שפים בעלי שם משתמשים בו. במסעדות רואים שפים עם סכין כזה כשבקצהו תקוע פקק של בקבוק יין כדי שלא ידקור (למרות שזה קטע של פעם, היום זה פחות בסטייל כששפים יותר מודעים לתדמית שלהם ואיך הם יראו באינסטוש).

אבל סכין טורנה חדה היא תענוג בקילוף. אפשר לקנות כאלו ב20 ש"ח וברגע שהן מתקהות (בסוף זה קורה) שמים בצד וקונים חדש. את החדש קונים ב80 ש"ח, מאבדים אותה ("אבל זה בבית, בסוף נמצא את זה") וקונים שוב חדשה ב 20 ש"ח וחוזר חלילה.

נחזור למרק.

קולפים את הקולרבי, לפתות, תפו"א וחותכים לקוביות בינוניות. כאלו של 2 ס"מ. את התבלינים אפשר לקלות בסיר הריק, והיבש, ואז לטחון אותם במכתש ועלי או יש לטחון אותם כדי שלא תהיינה חתיכות מעצבנות במרק.

TurnipSoup_8324_160130

אמרו חז"ל שלא בוכים על בצל שנחתך אבל כדאי לתת אותו בסיר לאחר שחומם בו קצת שמן זית שם הוא יישאר עד שישחים ויהיה סמרטוטי משהו. הסוכר שבבצל מתחיל להתקרמל ונותן את הצבע החום הזה והריח הזה המעולה שבא להתעלף.

TurnipSoup_8326_160130

. כשהבצל שחום וקצת קיבל חריכה (יש הבדל בין שרוף לקצת קיבל חריכה – כן?!) מוסיפים את שאר ירקות השורש

TurnipSoup_8333_160130

וגם אותם מערבבים ונותנים להם להחרך ולקבל טועמים.

ברגע שנוסיף מים לסיר, טמפרטורת הבישול תהיה 100 מעלות בדיוק. אבל תהליכים של התקרמלות והעמקת טעמים בירקות קורים בטמפרטורה של מעל 140 מעלות ולכן צריך לתת לעסק להתחמם ולהגיע לטמפרטורות האלו ולטעמים להתפתח ואז להוסיף מים. אני יכול להמליץ על הבלוג המצויין  "מדע בצלחת" שם תקבלו הסבר מדעי יותר על תגובות מאיאר ולמה זה טעים.

תפוחי אדמה, שום פרוס גס ופטרוזיליה קצוצה נכנסים לאחר שהלפתות מראות סימנים חומים, יחד עם התבלינים ממשיכים עוד לאדות כמה דקות ואז מוסיפים את המים. כ ½2 ליטר של מים ומביאים לרתיחה. מוסיפים מלח (כל הירקות האלו יסחבו המון מלח אז כדאי לטעום בסוף שוב. כ 40 דקות של בעבוע קל יביאו את הירקות לריכוך מלא. מוציאים קוביות לדגימה ועם סכין הטורנה בודקים אם הן רכות. אם לא, עוד 20 דקות וחוזר חלילה.

TurnipSoup_8336_160130

טוחנים למרק את הצורה. או בבלנדר או במוט (זהירות, לא לשרוט את הסיר!) עד שלא נותר זכר לכלום. טועמים ומתקנים מלח, פלפל, מביאים לרתיחה שוב לכמה דקות ומגישים.

מעולה עם קרוטונים, לחם כפרי או מקלות לחם משעשעים שמכינים בצד. מעולה לילדים שחוזרים קפואים מאימון, לאמהות שקר להן אחרי הפילאטיס ולאבאים שחזרו גם הם ממקום קר ומנוכר.

TurnipSoup_8344_160130

 

פינת הגאון על שם אודטה דנין

 

מצרכים ל 6 מנות יפות או 8 מנומסות לאורחים שצריכים לשמור מקום:

  • 1 בצל גדול או 2 קטנים – פרוס לפרוסות
  • 3-4 לפתות בינוניות (לא הגדולות חסרות הטעם – לכו על קטנות יותר) – קוביות 2 ס"מ
  • 1-2 קולרבי בינוני – קוביות של 2 ס"מ
  • 2 תפוחי אדמה – קוביות גדולות
  • צרור קטן של פטרוזיליה – קצוץ גס
  • 2-3 שיני שום קלופות ופרוסות גס
  • 3 כפיות של זרעי חרדל (חנות תבלינים או טבע)
  • 1 כפית של זרעי כוסברה (זהירות, משתלט על הטעם)
  • 4 כפות שמן זית לטיגון
  • ½2 ליטר מים
  • מלח, פלפל

שלבים:

  1. בשמן זית מטגנים את הבצל עד שהוא שחום, רך ומתחיל להראות סימני חריכה חומים
  2. טוחנים את התבלינים במכתש ועלי כמה שיותר דק – שלא יפריע בשיניים אחר כך
  3. מכניסים קולרבי ולפת בקוביות וממשיכים עוד כמה דקות עד שמראים סימני חריכה
  4. מוסיפים תפו"א, שום, תבלינים ופטרוזיליה וממשיכים עוד 2-3 דקות
  5. שופכים מים לסיר עם מלח, פלפל ומביאים לרתיחה. מסירים קצף אם יש, מכסים, מעבירים לאש קטנה לבעבוע של 40 דקות
  6. אחרי 40 דקות בודקים אם הכל רך. אם לא – עוד 20 דקות וחוזרים לשלב 6.
  7. טוחנים את המרק בבלנדר או במוט עד שאין זכר לכלום
  8. בודקים טעמים, מוסיפים מלח אם צריך ומחזירים לאש לרתיחה
  9. מגישים מיד עם פחמימה ריקה ומנחמת ליד – קרוטונים, לחם כפרי, מקלות לחם או שקדי מרק לילדים.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Food, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על המחמם המפתיע לחורף – מרק לפת!

  1. nbendov הגיב:

    ואני אומר, יותר מששמרה הלפת על המרק, שמר המרק על הלפת.

  2. דנה הגיב:

    תענוג צרוף. גם קיבלתי כבוד בבלוג החביב עליי וגם מרק לשבת. מה צריך יותר?

  3. Marcel הגיב:

    Soup fuels the world regardless of the season and the climate.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s