קלקסיקו חוזרים לפורמט משפחתי

כמו ציפורים נודדות, גם קלקסיקו (Calexico), הלהקה האמריקאית-מקסיקאית חזרה לארץ עם בוא החורף (זה חורף, זה?!). אך הפעם הכינותי, מבעוד מועד, את הנוער לכך שהם חוזרים וארבעה כרטיסים נרכשו איך שהגיע הציוץ הראשון. אמנם תיאטרון גשר אינו המקום האידיאלי להניף בו ישבן מצד לצד לצלילי הגיטרות והחצוצרות של קלקסיקו אבל זה מה יש (למרות שבסוף המנוולים הוסיפו הופעה שניה בבארבי שהוא מקום יותר מראוי).

CalexicoAtGesher_6332_151117

צפינו בג'ואי ברנס, וקלקסיקו ב 2013, בביקורם הקודם וזה היה יותר ממעולה. אני חובב את המוזיקה שלהם מאוד, על השילוב בין רוק גיטרות אמריקאי דרומי לערסיות שמיובאת מעבר לגבול, ממקסיקו, על חצוצרות המריאצ'י והקצב הנפלא – העמקתי בפוסט הקודם – אז למה לחזור?

בספר משלי נאמר "חֲנֹךְ לַנַּעַר, עַל-פִּי דַרְכּוֹ–    גַּם כִּי-יַזְקִין, לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה." (משלי כב, ו). רק שבמקרים מסוימים אני חושב שהכוונה היא לחֲנֹךְ לַנַּעַר, עַל-פִּי דַרְכִּי – ללכת לשמוע מוזיקה חיה, להתכונן להופעה ולהתעמק בשירים זה גם חינוך. ועל החינוך הזה הייתי מוכן לקחת את השניים באיומים שאם הם באים, למחרת הם קמים לבית הספר באושר רב וכששירה חדשה בפיהם. שניהם נשבעו ולאחר מסע רב תלאות הגענו אל המושבים המיוחלים.

CalexicoAtGesher_6238_151116

הגענו בזמן להופעה של להקת לולהמארש, שהייתה לא מוכרת ודווקא חיממה את האווירה במין אינדי פולק שכזה. מה שהכי משך את העין או את האוזן היה נגן הבס המזוקן, מתי גלעד שיש לנו פינה חמה בלב כ 33% מג'ין בורדו החביבה על רוב המשפחה (חוצמזה הוא בסיסט מעולה)

LolaMarsh Collage

ירדו לולהמארש עלו קלקסיקו. התרווחנו במושבנו ממתינים לקצב הזה המוכר, לחצוצרות שירימו את הגג. אבל ג'ואי ברנס שעלה ראשון והחל לשיר, החליט שאם אנחנו יושבים על כסא, אז לא כדאי שנקום ממנו.

CalexicoAtGesher_6248_151116

ההופעה החלה יפה אך שקט. מקסים ומלודי אבל פונה אל הראש ולא אל הרגליים שחשבו שכבר תפזזנה בשלב הזה של הערב. שירים חזקים אבל איטיים, פחות מציגים את המנוע המקסיקאי. עד שהגיע Cumbia de donde מהאלבום האחרון שלא היה בחומר הלימוד להופעה אבל שם נשלפו החצוצרות והרגל החלה לתופף קלות על הרצפה והנוער הראה סימנים של שמחה זהירה.

מרטין וונק שנראה כמו פרחח הפליא לנגן בחצוצרה כמו מריאצ'י אמיתי למרות שאין לו שפם וג'ל בשיער. בכלל יש בקלקיסקו אוסף של מוכשרים רבגוניים

CalexicoAtGesher_6256_151116

הנה רשימת השירים, למיטיבי הלכת כפי שפורסמה ע"י הלהקה בחשבון האינסטגרם שלה.

12231073_532722363570997_244947250_nGesher Theater Playlist – Source: Calexico official Instagram

הנוער כבר הראה סימני עייפות כשג'ואי הציג את השיר השקט והיפה Two Silver Trees. נדב שהגיע ישר מאימון שחייה נראה מיואש קלות כשציפה שירימו אותו ובמקום זה קיבל שיר יפה, נוגה אבל בלי בעיטת האנרגיה שקלקסיקו הפגינו בביקורים הקודמים שלהם או בהופעות החיות באינטרנט.

CalexicoAtGesher_6260_151116

היה זה כאילו ג'ואי ברנס ושותפו ג'ון קונברטינו תכננו לנו מופע ישיבה ולקחו שיקולים של מה ישאיר כמה שיותר ישבנים דבוקים לכסא כי זה אולם מכובד.

CalexicoAtGesher_6341_151117

באיזה מקום זה הפריע לי. הרגשתי שיש לי מחויבות לשני הבנים. סיפרתי להם על כמה היו ההופעות הקודמות מעולות, איך זרמה אנרגיה מדהימה מהבמה אל הקהל שהחזיר אהבה. לא שחסרה הייתה אהבה באוויר אבל השירים השקטים הרדימו את האווירה. הלהקה, שבעה במספר החליפו כלים כמו שאני מחליף גרביים צבעוניים – פעם חצוצרה, פעם הקשה, פעם קלידים, פעם אקורדיון אבל כל פעם שחצוצרה הורמה לנשיפה החיוך הכולל של כולם התרחב.

CalexicoAtGesher_6308_151116

שלא יובן לא נכון. הם היו מעולים. אני לוקח קלקסיקו שקט על פני הרבה אחרים. זה לא שסבלנו ורק חישבנו מתי זה יגמר, אלא אתה מצפה לקינוח שוקולד מעולה ומקבל מאפה תפוחים מצוין – זה נפלא, אבל לא מה שציפית לו.

CalexicoAtGesher_6297_151116

48 דקות (אבל מי סופר) נהדרות אך איטיות חלפו עד שהגיעה ההשראה – Inspiracion המקסיקאי ששינה את האווירה והכניס את המקסיקו אל התיאטרון היפואי בחסותו של החצוצרן שאפילו שר – ג'ייקוב ולנזואלה.

CalexicoAtGesher_6280_151116

אבל אחר כך חזרו קלקסיקו וברנס בראשם, לשיר את היופי שלהם שהמשיך להשאיר ישבנים על כסאות. היה מעולה אבל נדב, למשל כבר התנדנד כלולב בסוכות, נע בין עייפות למלמול מילות השירים ואוהד שם עלי ראש מדי פעם בין אקוסטיקה שקטה לחטיבת נשיפה.

הלהקה היא בעצם שניים ג'ואי ברנס ושותפו ג'ון קונברטינו  וקבוצה מוכשרת להפליא שמלווה אותם שנים וביניהם נגן הגיטרה חאירו זבאלו, הידוע גם בשם דפדרו שנתן צבע רוקיסטי קצת, מאזן את המקסיקו בכיוון של אמריקנה (למרות שהוא ספרדי ונראה כמו מישהו שלא שווה להרגיז אותו). בשירים מסוימים התיישב עם גיטרת ברכיים שזה השם שהחלטתי עליו ל Lap Guitar וצבע אותם בצלילי קאנטרי

CalexicoAtGesher_6290_151116

אבל הוא, בנקודה מסוימת, אחרי המחצית, הוביל את המהפך. נראה שקלקסיקו ידעו עוד מראש שצריך לשים להיטים ולשנות כיוון  ואז החל הקצב לעלות. כמו פטריות ביישניות אחרי הגשם החלו מתנתקים ישבנים מהמושבים של תיאטרון גשר. אני מיהרתי לעמוד, גורר אחרי את שאר המשפחה בסגנון עדות ה"אבא עושה בושות"

גרסת הכיסוי שלהם לשיר של Love משנות השישים –  Alone again or – הרים את אחרון היושבים. החצוצרות נשלפו והפייסטה החלה!

CalexicoAtGesher_6313_151116

CalexicoAtGesher_6357_151117

עד הסוף וההדרן כולם כבר עמדו. זה מצחיק לראות איך עובד לחץ חברתי בעיניים. מדי פעם איזה קבוצה התיישבה ואז הסתכלו מסביב וקמו שוב, או שכמו חיידקים בצלחת פטרי החלו לזלוג לצדדים ולהושיב עוד מישהו עד שנתקלו במישהי שעמדה ופיזזה ולא הבינה רמז. אם הייתה מספיק חזקת אופי הרי שפתאום מסביבה החלו אנשים לעמוד שוב וכך המשיכה הדינמיקה של לשבת לקום.

הלהקה כברה כולה קדימה והמשיכה עם "Crystal Frontier" שנתן תנופה יפה להדרן. כשעלו מחדש הם צ'יפרו את הקהל עם כיסוי מ-ע-ו-ל-ה "The One I Love" של REM שנדב הסתכל עלי במבט משונה ושאל למה זה מוכר לו.

CalexicoAtGesher_6334_151117

את Corona והלהיט המקפיץ  Guero Canelo הם הפכו לחגיגה בטברנה עם הקפצות מהקהל כשדפדרו הוא המוציא והמביא עם הגיטרה – עורך דיאלוג עם הקהל – משמיע רצף ונותן לנו להשיב. הם רצו לכל כיוון השראה ופתאום הופיע באמצע השיר El Cuarto De Tula של בואנה ויסטה.

CalexicoAtGesher_6366_151117

הסיום היה בדיוק מה שזכרתי מההופעה הקודמת – חצי שעה של אנרגיה מתפרצת. קיבלנו אמריקנה נוגה וחגיגה מקסיקאית.

כשעלו האורות הייתה שביעות רצון. הנוער התעורר ואומנם לא פיזז ונענע ישבן אבל הם נהנו ולי רווח שבסופו של מופע, אני עמדתי בהבטחה שלי

CalexicoAtGesher_6373_151117

הגשם שהפתיע אותנו בחוץ היה בדיוק במקום, נותן לנו לרוץ ולהוציא את הכל בסמטאות של יפו עד למכונית שהמתינה ברחוב החשוך. אני חושב שלפני שהמגבים סיימו את הסיבוב הראשון, אוהד כבר ישן. מזל שאני כבר לא צריך להרים אותו אל המיטה.

וכך נסענו אל תוך הלילה הרטוב, עם חיוך רחב ושיר בלב. עד לביקור הבא של הכנופיה בארץ.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Music, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על קלקסיקו חוזרים לפורמט משפחתי

  1. lironblecher הגיב:

    ההופעה בבארבי היתה מעולה (אבל לא צ'יפרו אותנו שם עם the one I love).

    • eitanel הגיב:

      כך שמעתי, אבל המנוולים לא הודיעו על ההופעה בבארבי מראש, ואני הייתי מעדיף לקפץ בבארבי שנותן יותר מקום לצד הפייסטה המקסיקאית ופחות לאמריקנה המהורהר והמאובק.
      נו, נחכה לאלבום הבא ולפעם הבאה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s