בחזרה לעתיד עם ג'יין בורדו

בזמן שמיליוני גיקים חגגו באולמות ובחדרים חשוכים צופים בצורה טקסית בטרילוגיית הסרטים של Back to the future ישבנו אנו, באולם חשוך וצפינו במשהו שהוא גם עתידי וגם קדום. מאוד קדום. ישבנו להאזין למוסיקה, כשם שהאדם הקדמון ישב להאזין לנקישות קצביות על קיר המערה בעזרת עצם של תאו. אבל בעצם השתפרנו קצת מאז אותם ימים…

JaneBordeauxPinaoFestival_5241_151021

הופעה של ג'יין בורדו במסגרת פסטיבל הפסנתר היא גם משהו קדום – אנשים שעוזבים את הכול והולכים לשמוע מוזיקה אהובה, מתכנסים בחושך ונושאים עיניים למוזיקאים. יש בה משהו עתידי, כי השלישיה הזו עפה קדימה בקצב מרשים. גיליתי אותם בתחילת השנה ובפברואר הלכנו לשמוע אותם בהופעה קטנה ומתוקה ומאז הם בכל מקום, אפילו בפלייליסט של גל"צ המקים מעפר דל ומאשפות ירים אומן. אני לא יודע אם הם חולמים על קיסריה, אבל פסטיבל הפסנתר בקאמרי הוא אבן דרך יפה.

אה, לאלו שלא הבינו למה חוזרים לעתיד – ה 21 באוקטובר 2015 הוא היום שבו מכונת הזמן של דוק בראון ומרטי נוחתת בו בסרט השני של הטרילוגיה המוצלחת גם היום של Back to the future – ולראיה, ולהתיישר עם מיליוני אתרים, בלוגים, פייסבוקים, טוויטרים ושאר ירקות – הנה הפאנל של הדה-לוריאן

back-to-the-future_3472943b

כשהגיעה ההודעה הראשונה על פסטיבל הפסנתר נכנסתי לראות מה יש הפעם. היו הרבה דברים טובים, כמו תמיד (לפני הפרשה של מוריס אל מדיוני) אבל השלישיה תפסה לי את העין. במסגרת מה שאני מכנה חינוך, מיהרתי לקנות 4 כרטיסים, לכל המשפחה, כמו שאומרים בתימנית – "א קיינע תרבות!"

PianoFestival2015_Torn

"לא אוהב אותם", הסביר לי נדב, מביט מעל לצלחת עמוסה בערב, "לא מת על השירים שלהם ולא רוצה לראות אותם. אמרתי לך את זה כבר!". חשבתי שזה יעבור לו עד ההופעה, אבל לפחות בזה הוא היה עקבי ולכן נשלפה, ממרחבי העמק, האחות שבאה למלא את מקומו של נדב. וכן, חולצת הקשקוש שלי אכן נוקעת לצופיה את העין.

JaneBordeauxPinaoFestival_5133_151021

לאחר שנפרדנו מנקמת הטרקטור שנתנו הופעת חינם ברחבה, צללנו מטה אל המרתף התחתון של הקאמרי שהלך והתמלא באנשים מכל גיל ושכבות אוכלוסין. זה נדיר שלהקה צעירה גם מבחינת דרך וגם מבחינת גיל חברי הלהקה מצליחה למשוך כזמן כל כך קצר כזה קהל גדול ומגוון. הארץ כבר התייחסו לתופעה הזו כאן, במאמר מעניין, לאחר שהפכו בגל"צ ללהקה הכי מושמעת ב 2015.

אבל נעזוב ניתוחים קרים ומנוכרים. אנחנו באנו לשמוע מוזיקת פולק-קאנטרי ישראלית. ואת אלון עדר המוכשר. כג'יין בורדו עלו לנגן ניכרה בהם ההתרגשות. למרות שהם חורשים את הארץ בהופעות כל הזמן, היתה ראשוניות באוויר. בשיר השני, שלא מופיע באלבום, השיר על "סבא רק נפטר", דווקא בבית ששרה דורון טלמון על אובדן הזיכרון שתקף את סבתא היא בהתה באוויר, מודה שהיא שכחה את המילים ונאלצה בחיוך להתחיל מחדש מה שקנה לה עדת מעריצים חדשה.

JaneBordeauxPinaoFestival_5153_151021

אין בשורה ענקית במוזיקה של ג'יין בורדו אבל היא נהדרת. השלישיה מנגנת בגרוב מידבק ואין כאן שום הבעה של מוזיקאים מיוסרים. הכל בחיוך מידבק. הקהל ובמיוחד נציג הבלוג, שרו את השירים בשקט יחד עם הלהקה. בכלל עשה רושם שיש בקהל נוכחות ביתית מסוימת.

הרשו לי להציג, למי שצריך, את חברי הלהקה. מתי גלעד מפליא בקונטרבס ויש לו איכויות של חבובות. משהו מחויך וחביב שכזה כשהוא פורט, בלי הבעות כועסות סטייל אבישי כהן, הבסיסט הידוע שנראה תמיד שעוקרים לו שן בלי הרדמה בזמן שהוא פורט.

JaneBordeauxPinaoFestival_5147_151021

אמיר זאבי פורט עלי גיטאר ויוקללי ושאר כלי מיתר.

JaneBordeauxPinaoFestival_5149_151021

וכמובן דורון טלמון הסולנית, כותבת המילים והלחנים. יש בשירה שלה משהו פשוט, צלול ובלי מניירות. בלי הרעדות קול ושאגות סטייל כוכב נולד. היא נראית כמו מושבניקית בתל אביב, והשירים שלה שנושאיהם הרבה פעמים הם סביב אהבות (נכזבות) ושאר ניסיונות חיים יושבים עליה בטבעיות. נראה לי שאם בכל זאת ננסה לפרק את הסיבות להצלחה – לה יש חלק גדול.

JaneBordeauxPinaoFestival_5195_151021

כשהגיעה שעתו של "וויסקי" השיר השלישי שהם דחפו לגלי השמע ("אז שתי עוד שוט של וויסקי, זה בטח יעזור לך…") עלה אלון עדר והתיישב אל  הפסנתר הגדול שעל הבמה.

JaneBordeauxPinaoFestival_5202_151021

הצליל של ג'יין בורדו שלא מרגיש צליל רזה, אלא מלא, פתאום התעשר עוד יותר כשהפסנתר הוסיף והרחיב את הצליל. אלון עדר ניגן על הפסנתר כאילו היה פסנתרן סלוּן (Saloon) באיזה עיירה במערב הפרוע והסאונד פתאום שם אותך במקום אחר, עם מרחבים פתוחים ושמיים שלא נגמרים בקצה העיירה ולא מגדל הקנרית אל מול הקאמרי. לא יודע להסביר את זה בדיוק אבל היו באלון עדר איכויות רנדי ניומניות כאלו, במיוחד כשהוא שר וניגן. זה פתאום צף לי לראש, בצורה שהוא תקף את המקלדת והשירה שאינה נסמכת על קול ענק אלא על הגשה.

JaneBordeauxPinaoFestival_5200_151021

השלישייה שהרגישה כבר טוב כרביעייה עם אלון עדר התעשרה עוד יותר כשפסע פנימה מתופף סתור שיער שאותו כבר ראינו בהופעה הקודמת שלהם, אבל עכשיו כאז, שמו פרח מזיכרוני. אני פונה כאן בפנייה נרגשת למתופף עלום השם: זה לא משהו אישי. פשוט לא זוכר – אתה נכנס בשיא הבלגן ופשוט זה לא נתפס לי במוח. אם מישהו יכול למסור לי את שמו, אשמח להנציח אותו כאן…

JaneBordeauxPinaoFestival_5237_151021

התופים הקפיצו את כל העסק קדימה, נתנו למוזיקה עמוד שדרה, משהו להיתלות בו. אין מה לעשות קונטרבס זה נהדר אבל סט תופים ומתופף עלום הם נכס אמיתי.

כשהשלישייה התכנסה יחדיו סביב המיקרופון להרמוניה הפותחת של 'קרן שמש'  התופים ממש שמו את שיר הכי אהוב עלי שלהם מאיזה אסם גדול שעל רצפת הקש שלו רציתי לפזז.

JaneBordeauxPinaoFestival_5216_151021

טלמון שילבה ברשימת השירים גם חומרים חדשים וגם שיר שנכתב במיוחד לפסטיבל ובוצע לראשונה על הבמה והיה קליט ונעים כמו כל החומר של ג'יין בורדו. אבל גם קלאסיקות אחרות קיבלו במה – למשל Isn't it a pity של ג'ורג' הריסון מתוך אלבומו השלישי – All things must pass (מ 1970, במאה הקודמת)

מישהי שיש לה חשבון יוטיוב עם שם משפחה טלמון העלתה את הוידאו הזה, מההופעה – אני מודה לה על כך (וחושד שאני יודע מי זאת והיכן היא ישבה – על זה אחר כך) – יופי של ביצוע עם דורון טלמון ואלון עדר.

ביצוע מיוחד ומעולה לפסטיבל הפסנתר 2015 של השיר של ג׳ורג׳ האריסון – netalmon

 

JaneBordeauxPinaoFestival_5212_151021

המחווה לביטלס נמשכה גם בסוף כשדורון טלמון חילקה את הקהל (שישב כבר מראש בשלושה חלקים) והפעילה אותנו בשירת All you need is love ("עכשיו רק ימין", "עכשיו בנים", "עכשיו אתם עושים קולות והם שרים!") – שמחתי לעשות טה-טה-טה-טהטה במעברים – תפקיד שניתן אחר כך לחלקו הימני של הקהל (החלק של מתי, הבסיסט השמח). השמחה והמיומנות שהפגינה טלמון בהפעלה יסדרו לה בכיף מקום של כבוד ברשג"דות של הצופים, למקרה שתרצה להעשיר את עולמה.

JaneBordeauxPinaoFestival_5267_151021

הצוות המצומצם שלנו מאוד נהנה. אוהד, נראה מחייך, וכך גם נורית ואורית שלא הכירה את רוב השירים אבל כל כך קל להתחבר לבורדו הזה על הבמה שלא נראה היה שהיא מתקשה להנות.

בשיר 'לא פשוט לי' שרה טלמון "רק תגיד לי שאתה אוהב ועוד לא מאוחר / אל תגיד לי שהרגע שבינינו כבר עבר / אוי לא בוא תהיה איתי / לא הייתי צריכה להקשיב לאחותי" ואכן הקדישה אותו לאחותה בזמן שמישהי לפנינו נופפה נמרצות לכיוון הבמה, מה שמביא למסקנה שזו אחותה של טלמון ואולי זו היא שהעלתה את הוידאו שלמעלה?!

JaneBordeauxPinaoFestival_5190_151021

לבסוף זה נגמר. היתה הופעה מצויינת, אולי לא ממש פסנתרית אבל היה בה מוזיקה מצויינת, להקה נהדרת ופסנתר שהוסיף וצבע את המוזיקה. אז אולי זה כן פסנתרי?

JaneBordeauxPinaoFestival_5271_151021

נפלטנו אל הלילה האפל (אלא מה יהיה? ירוק?!) מי אל העמק ומי אל עוטף נתב"ג. אוהד נרדם מיד, עוד לפני שעברנו את המחסום של החניון ואנחנו המשכנו כשג'ין בורדו מנגנים אצלי ברדיו.

כרגיל, אני ממליץ. אפילו לא צריך להכין שיעורים וללמוד את האלבום – זה כל כך פשוט, יפה ונגיש שגם בטהובן, בתקופה שהיה כבר חרש, היה מוקסם.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s