ויסנטה אמיגו – פלמנקו צונן בבנימינה

פלמנקו זה אש. השירה היבבנית, מחיאות הכפיים ורקיעות הרגל וכמובן הגיטרה שמובילה את הכל נעה בין ליטוף עדין של המיתרים ואז בחבטה אחת מסעירה את החושים במהירות. לצערנו לפני כשנה הלך לעולמו הנביא הגדול של הפלמנקו, פאקו דה לוסיה שהייתי אידיוט מספיק לפספס אותו באשדוד לפני שנתיים. הוא הותיר אחריו דור שלם של גיטריסטים מושלמים (שבאופן משעשע שניים הופיעו השבוע כאן בארץ).

אנחנו הלכנו לשמוע את ויסנטה אמיגו, באמפי שוני, משאירים את טומטיטו לאשדודים.

VicenteAmigo@AmphiShuni_9692_150611

לוינסטה אמיגו נקשרו תארים רבים. הוא מתואר בידי רבים כיורש של פאקו. הוא נולד וגדל בספרד באזור סביליה והתחנך בקורדובה – אין יותר פלמנקו מזה. הוא למד אצל וניגן עם כל הגדולים, ליווה את  קאמרון דה-לה-איסלה ( Camarón de la Isla – בתרגום – חסילון האיים – מגדולי זמרי הפלמנקו  של כל הזמנים) וזכה בגראמי הלטיני על האלבום שדרכו נחשפתי אליו  (הודות לעדן, כמובן) – Ciudad de las Ideas (עיר הרעיונות)  שבו יש את הרצועה המדהימה באותה השם – הנה תראו מהופעה ישנה, כשהוא היה צעיר ועם סוודר כחול. עכשיו הוא כבר לא נכנס לסוודר הכחול והוא עוד יותר וירטואוז.

מה שתמיד נחמד בהופעות מסוג זה בארץ, הוא שהן מושכות קהל מסוים ומלא כאלה שדוברין במבטא כַּבֶּד. לאורך כל המופע נשמעו קריאות בספרדית בסגנון Olé וזו שישבה בשורה ראשונה וצעקה מדי פעם ועל כל מעבר מפתיע שביצע ויסנטה – "!Te Quiero" (אני רוצה אותך או בתרגום חופשי – ויסנטה תעשה לי ילד!). זה נותן נופך, מעלה חיוך ומוסיף לאווירה. זה מקובל ונחוץ בפלמנקו (זה נובע מהמסורת הצוענית של פלמנקו, שם על מנת לחזק את הנגן שהוא בודד, הקהל זורק איזה מילה כדי שירגיש שהם איתו, כי אצל הצוענים הנוודים, להיות לבד, מנודה מהקהל – אין גרוע מזה)

השמש שקעה מעבר לחומות 'מבצר' שוני, בריזה נעימה החלה לנשוב כשויסנטה עלה לבמה, מחזיק את הגיטרה כמו כהן שנושא את כלי הקודש. עטוי חולצה לבנה מעומלנת היטב (בניגוד לשותפיו שלבשו את השחור המסורתי של פלמנקו, כולל חולצה מסולסלת ומכנסים עם פיתוחים לזמר). התיישב על הכיסא כשאורות הבמה כבו, עצם עיניו והחל לנגן.

VicenteAmigo@AmphiShuni_9704_150611

הבן אדם וירטואוז מדהים. הוא לא ממש מחזיק את הגיטרה, היא צפה לו בין הידיים, זזה לרצונו כשהאצבעות רצות על המיתרים. הוא נע בין פריטה עדינה כשמדי פעם הוא עובר לסדרת חבטות  מהירה שסוחטת מהקהל קריאת נערכה ופרץ של מחיאות כפיים.

אני הייתי מבסוט. אמנם הייתי מעדיף מועדון חשוך ודחוס בסביליה, עם איזה צלחת של משהו קטן וטעים בלוויית כוס יין שנושך אותך בחזרה, אבל זה גם טוב.

אחר כך עלו גם פאקיטו גונזלס (Paquito Gonzalez) לכלי הקשה וקחון, אנייל פרננדז לגיטרת ליווי (Añil Fernandez) וכמובן אי אפשר בלי איזה זמר – רפאל דה אולטררה (Rafael de Utrera) שאולי הוא לא דייגו אל סיגאלה (ששמעתי בהנאה שנה שעברה באשדוד) אבל הוא היה בדיוק מה שצריך. בעוד שויסנטה ניגן וגם ליווה את עצמו – מנגינה וליווי, השלושה בעיקר עסקו בקצב, אם על הקחון או במחיאות כפיים קצביות ומדי פעם שירה מהירה עולה ויורדת מכיוונו של רפאל.

VicenteAmigo@AmphiShuni_9906_150611

לא מבין את המילים. אני דובר קצת ספרדית, מבין יותר ממה שאני חושב שאני מסוגל אבל לא מבין אותם. השירה היא יבבנית במקצת עם עוצמות שלעיתים חששתי לשלמות כלי הדם של רפאל. אבל אני מת על זה.

VicenteAmigo@AmphiShuni_9892_150611

הקטעים שויסנטה ניגן היו ארוכים. זה לא שיר פופ שמאיץ, עולה לפזמון ומסיים בבאנג תוך שלוש דקות. זה לוקח זמן להתחיל לאט, כשאתה מנסה לזהות למה זה יהפוך, אולי סוףסןף למשהו שאני מכיר, ואז המנגינה מסלסלת את דרכה בעוצמה גוברת ומאטה וחוזרת ועושה פאוזה קטנה שמחזיקה אותך על פי תהום ואז ממשיכה והופה, מסתיימת בבת אחת, בחתך לאחר איזה 8 דקות.

VicenteAmigo@AmphiShuni_9772_150611

VicenteAmigo@AmphiShuni_9860_150611

אבל. וידעתן שיבוא אבל. אבל, הוא לא ניגן שום דבר שהיה מוכר באופן מרשים. אני לא מתיימר להיות גרופי של מר אמיגו. הוא לא חבר שלי, אמיגו. אבל בכל זאת, זרוק איזה עצם מהאלבום הכי מוכר שלך, תן משהו שהקהל יזהה תוך שנייה ויפרוץ בתשואות. היו פראזות מסוימות בנגינה שזיהיתי כמשפטים מוזיקליים שלו אבל אתה לא מגיע לכאן כל יום חמישי אחרון של חודש, זה לא הזמן לאמת אומנותית.

הרגל לא קפצה. כן, הכל היה קצבי ומגניב אבל הוא לא הבעיר אש. הוא היה וירטואוז ומדהים אבל לא סחף אותי (בסקר לא מחייב סטטיסטית לאחר ההופעה עם יובל וגליה שלא הופתעתי למצוא אותם שם – גילינו שארבעה אנשים חשבו אותו הדבר בלי לתאם מראש). היה לו הכל על הבמה – זמר מצוין, איש כלי הקשה נלהב וחייכן עם משקפי היפסטר ויש לו את עצמו. תן גז, תרים את הקהל!

אבל הוא לא שמע לי והמשיך. אפילו כשהתחילו לצעוק שמות של קטעים שינגן בזמן שהתייעץ עם הלהקה מה לנגן – הוא בחר ללכת עם האמת שלו. ואז זה נגמר.

VicenteAmigo@AmphiShuni_9828_150611

ההדרן כבר הרים חלק מהקהל על הרגליים. לא כדי לרקוד ולרקוע, אלא כדי לצלם עם טלפונים מקרוב. גם אז כשקראתי לו שיתקן דרכיו וינגן את Ciudad de las Ideas – הוא לא שמע לעצתי. ההדרן היה קצת יותר פלמנקואי מסורתי ורפאל היטיב לזמר, אבל זה לא הזניק את ההופעה לשמיים.

VicenteAmigo@AmphiShuni_9846_150611

ואז זה ממש נגמר. והקהל החל להתפזר, חוץ מכל אלו שרצו הצידה לנסות ולצלם את הזמר ולהקתו  (או במקרה של דיוויד ברוזה, אני מניח לדבר אתו). אנחנו סיכמנו שהיה יפה ונהנינו מאוד אבל הוא יכול היה יותר. זה כמו לנסוע במכונית ספורט על הילוך ראשון, להגיע לגלידרייה איטלקית ולא לטעום,להחליף עם סטיבן הוקינג מתכונים לחומוס – אתה יודע שאפשר יותר, אבל זה לא קרה. כנראה שחיפשנו משהו יותר פלמנקו שורשי ופחות וירטואוזיות מדהימה. ברור לי שכמו שפיקאסו התקדם מעבר לרישומים מדהימים לדברים שלא כולם מבינים, גם ויסנטה מחפש דרך הלאה, מעבר לבסיס, אבל בחייאת ויסנטה – למה כאן?!

אבקש לומר שמה שכן הבעיר אותי היה מחירה של הנקניקייה שהשאירו העות'מאנים כשמכרו את חאן שוני לברון רוטשילד, אי שם ב1912. הנקניקיה עברה דורות ארוכים וראתה את לוחמי האצ"ל יוצאים לדרכם לפרוץ לכלא עכו – עד שאני רכשתי אותה, מיובשת ומקומטת במחיר מופקע.

אני אשאיר אתכן עם דוגמא למה שכן יכול היה להיות.

 

למי שרוצה עוד – האתר המצויין 'קפה גיברלטר' ערך ראיון עם ויסנטה לפני שבא – שווה לקרוא, כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על ויסנטה אמיגו – פלמנקו צונן בבנימינה

  1. דויד הגיב:

    אני מסכים איתך הייתי גם כן שם שורה ראשונה. אבל ידוע שויסנטה מנגן פחות פלמנקו מסורתי ויותר פיוזן. אני חושב שאם שאם היית צופה בהופעה של טומטיטו באותו שבוע היית מקבל את מה שרצית.
    בלי קשר לזה שהדברים שויסנטה עושה על הגיטרה מדהימים.
    כנראה שצריך לכבד את מה שהם עושים ולהנות בלי לצפות למשהו מסוים.

    • eitanel הגיב:

      הי דויד,

      אני לא אומר שלא נהנתי, אני רק אומר שציפיתי למשהו אחר, סוער יותר. אני שמעתי את Tierra שלו שהוא כבר יותר פולק אירי מפלמנקו ואני מודע שהוא עושה היום דברים שיותר רחוקים מהמסורת, אבל רציתי לקוות שמישהו שמופיע במקום שאליו הוא לא מגיע בד"כ, יתן קצת יותר "להיטים".

  2. יובל נ. הגיב:

    או, עכשיו רואים שחזרת באמת. איזה כיף. וגם תודה על הפוסט המפורט – חבל שלא הייתי בהופעה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s