שידורי הבלוג מתחדשים – חזרתי!

אני אשתמש בנוסח הקתולי, אותו ראינו כולנו במיליוני סרטים. נכנס מישהו לתא הווידוי ואומר כך:

"סלחו לי, כי חטאתי ומחלו לי על כל פשעי. אלו היו  שני חודשים ושבעה ימים מאז שהתוודיתי כאן בבלוג."

המון קרה לאחרונה. גם בסטנדרט של כל הזמן קורה משהו, זה היה המון.  עזבנו את הדירה שהייתה לנו בית למשך כמעט 20 שנה ועברנו לדירה חדשה בתהליך קשה ומייגע שעוד לא תם. חגגנו בר מצווה על כל הספיחים ואירועי המשנה שכמעט נגמרו.היינו חולים. כל מיני בני משפחה ליוו בני משפחה אחרים במסע שואה רגשי ועמוק לפולין. והייתה הבגרות בתיאטרון שדרשה משאבים מכל בני הבית ועוד. בעבודה במפעל התחלתי לכתוב פוסטים מקצועיים לרוב ולייצר יותר חומר כתוב מתמיד, מה שניקז לי את כל החשק לבוא הביתה ולפתוח מחשב ולכתוב, לאחר שכל היום ישבתי וכתבתי טקסטים. בעיקר הזמן הלך והתפוגג – הזמן שלוקח לשבת ולכתוב, לערוך תמונות, לספר סיפור – זה זמן ולא מצאתי אותו. גם פתאום זה נוח. זה כמו להפסיק לרוץ. בהתחלה זה מעיק, אבל אחר כך אתה מגלה שבעצם זה די נוח לשבת על הספה.

BarMitzvah_IMGM7784_150418בר המצווה של אוהד, ההוא שם משמאל

עם זאת, זה התחיל לכרסם. כל מיני דברים שעשיתי ולא סיפרתי. הופעות שוות של מירי רגב ושלום חנוך בבריכת הסולטן, זינוק מפעל קצר ללונדון שהפך לסופ"ש רווי הצגות ומופעים, דודו טסה מופיע כאן ליד הבית. מיליוני סיפורי זוועה מהווי הבנייה הישראלי שיגרמו גם לקשוח שבגברים למרר בבכי מר של השתתפות בצער וזעם.  גם השאלה הזו, מצד כל מיני אנשים "אז נו, הפסקת?!" וגם השאלה שלי לעצמי "אז, נו, הפסקת?!" גורמת לך לחשוב על זה. אתה יושב וחושב "אז, נו, הפסקתי?!"  ואתה עוד מגדיר א

אתה מתרגל לראות משהו, או לשים את העין בעדשה של המצלמה ולחשוב איך זה יכנס טוב בבלוג. איך לצלם את התמונה הבאה שתתאים לכותרת. מה יהיה אחר כך? זה כבר אוטומט, אבל זה לא עולה לבלוג, אלקטרונים שחורים על לבן. הדחף הזה לחוות כדי לתעד ולתעד כדי לחוות הולך ודועך אבל זה כאב פנטום שכזה.

אז הנה אני כאן. מנסה להתניע מחדש את עצמי. לא יודע אם איבדתי קוראות או לא, אבל אני כותב בעיקר לי, או לי של העתיד. אם כך, זה פחות משנה אם איבדתי קהל או לא.

מרחפים לי כל מיני רעיונות כתיבה בראש.  נראה אם אצליח להוציא אותם אל הפועל .

את פוסט החזרה בכתיבה אבקש לסיים במילותיו של המשורר האוסטרי  בן המאה העשרים, א. שוורצנגר.

I'll be back animated

נתראה שוב, בקרוב, אני מקווה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Thoughts, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s