פומפרניקל בעין כפירה

הכל התחיל בלחם. פומפרניקל, אם נרצה להיות מדויקים.

התחזית הבטיחה סופשבוע גשום. הרגלים שנקלטו בנו עוד בימי השטעטל אמרו שצריך לדאוג לאוכל ולכן כשנתקלתי במאפיה השכונתית בלחם ידעתי שאני צריך אותו. חשבתי על שבת גשומה ולחם כבד עם שכבה של חרדל, ועגבנייה חתוכה דק ואיזה נקניק עסיסי או פלח גבינת אדם עגלגלה.

משהו כזה:

NahalKafira_7207_141122

אבל בבוקר שבת, השמש זרחה, הסערה פרחה ולי עלה רעיון לגיחה. משהו קצר כי כבר היה מאוחר וקשה לנו רעיונית לצאת אחרי 11 בבוקר לטיול. למעשה, הטיול נבנה סביב הרעיון של כיכר הלחם הנפרשת לה בחיק הטבע. מעין טיול למיטיבי לסת בקטנה.

המסלול שנבחר הוא נחל כְּפִירַה ועין כְּפִירַה. נדב הפעיל את זכות הסירוב, אוהד לא קיבל אותה עדיין וכך יצאנו בהרכב חסר ובשל מזג האוויר, החורפי משהו, לא ממש הצלחנו לגייס שותפים נוספים. אז לא צריך. יש עוד אלף כמוכם!!!

המסלול מתחיל ליד הישוב נטף בהרי ירושלים, מעל אבו גוש (הנה תיאור מדויק באתר מסלולים). כיון שלא ראינו שום רכב בדרך ורחבת החניה הייתה ריקה הנחנו שנהיה לבד על המסלול. ההנחה הזו חוזקה באופן מידי כשהגחנו מתוככי המכונית המגוננת אל הרוח הקרה שנשבה לה בשריקה.

מסכנים נורית ואוהד. אני כיתפתי את התרמיל, ופשוט הובלתי קדימה, בלי חרטות, סטופ כדור הארץ, נגעתי בבוץ.

אוהד קלט את הבונוס מהר. אין אף אחד שיבריח לו את הציפורים במסלול והן גם הגיעו בנוכחות יפה. בין רעשי הרוח שמענו המון ציפורים כי אף אחד חוץ מהן לא הוציא את האף. אז הוא קיפץ לו קדימה כאיילה שלוחה, לעיתים זחל בשקט קדימה כמו אונקס, אחרון המוהיקנים, מחווה סימן שקט אחורה במטרה לזהות עוד סיבכי שחור כיפה או זמיר כחול חזה.

NahalKafira_7183_141122

הגשמים שירדו הרוו את האדמה הכבדה ונתנו את האות לתחילת הפריחה. ראשית, מתחילים פרחי הכרכום החורפי

NahalKafira_7188_141122

גם נרקיסים החלו להרים את הראש. לי זה קצת היה משונה כי ברגע שהבחנתי בנרקיס הראשון, באופן אוטומטי שהונחל לי עוד בינקותי התחיל להתנגן לי בראש:

כָּל הַיּוֹם הֵם שָׁרִים, קְוָה-קְוָה-קְוָה…
הַנַּרְקִיס מֶלֶךְ הַבִּצָּה!

אבל פה אין ביצה ואין כלום!

NahalKafira_7187_141122

המסלול לא קשה וניתן לומר שהוא קליל למדי. מה שהיה משעשע היא העובדה שהוא היה רטוב והיינו מבוצבצים קלות וזה הוסיף למסלול נופך אתגרי. אין כמו אבן ירושלמית מוצקה, סלע קיומנו, רטוב שהוצב שם רק כדי שמישהו יחליק עליו לכיף ולנועם.

NahalKafira_7242_141122(הכותב  נמצא באמצעו של מובמבר)

ואז הגענו לסימון של סוף המסלול, שוב פעם הסימון שלא ראיתי יותר מדי פעמים, רק בקצה נחל ערוגות לאחרונה. לפי כל הדעות היינו אמורים למצוא מעיין ולשבת לאכול בצילו. אבל יש טרסות ואין מעיין.

לבסוף הוא אותר.

ממול חורבות וטרסות על צלע הר עוזרר – כמה מבנים יפים עם כיפות

NahalKafira_7209_10_11_141122

אל מול החורבות, בצדו הדרומי של הנחל מעל השביל יש עץ תאנה גדול המשוכך על בריכה שם נובע המעיין

NahalKafira_7195_6_7_141122

NahalKafira_7198_199_200_141122

רשמתי לפני שאנחנו צריכים לחזור בקיץ כשיש הבדל משמעותי בין הטמפרטורה של המים לבין החוץ. היה קר ולא היה שום מצב שנטבול אפילו אצבע.

אז התיישבנו על אבן ופתחנו פריסה שבראשה הפומפרניקל עם כל הטוב שסחבנו עלינו (ע"י התמונה הפותחת). אין דינו של כריך שנאכל בטבע לאחר הליכה כאחיו שנאכל לו בבית.

NahalKafira_7229_141122

בזמן השהייה באזור המעיין ירדנו אני ואוהד לערוץ הנחל, למצוא 'גבים' מלאים מים לאחר שהנחל זרם בלילה. מסביב, בבוץ, עקבות של חיות שירדו לשתות – שועלים, תנים וחזירי בר – קבע אוהד בנחרצות. מאחור, לכיוון מזרח תל עגול שמתנשא מעל הנחל. תל כפירה.

NahalKafira_7212_141122

בעוד שאנו מעכלים את הכריכים ומכינים מקום לעוד אחד, הרשו לי לשאת דברי כפירה.

התל שנתן את שמו למעיין ולנחל (שם עגול במעלה התמונה) מזוהה עם אחת מערי החִיוִים – אחד משבעת עמי כנען שישבו כאן בזמן שיהושע נכנס לארץ. כמו שנכתב "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים". החיוים הדרומים שחיו באזור ונקראו הגִבעונים (להבדיל מאלו שחיו באזור לבנון של היום), תיחמנו את יהושע כי פחדו מהכנופיה החדשה בשכונה. הם שכנעו אותו לחתום איתם על ברית כשהונו אותו שהם עם שלא יושב בארץ. כשגילה את התרמית, שהגבעונים יושבים לו באמצע של הצנטרום קילל אותם והחליט עם זקני העם "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים יִחְיוּ, וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָה" (יהושע ט', כא). התל מזוהה עם העיר כפירה ואם נלך עוד אחורה, נגלה שהמקום קרוא כפירה על שם האריות (כפירים) שחיו באזור.  הארכיאולוג הצרפתי ויקטור גֶרַן (Victor Guérin) חפר בתל בסביבות 1863 ומצא שם ממצאים המעידים על ישובים מתקופת הברונזה ומתקופת בית שני.

וחזרה למציאות הקרה של ימינו. בלי אריות ובלי כפירים.

כריך אחרון לאוהד שהסיבוב לגבים וחזרה למעיין עשה אותו רעב שוב, תמונה משפחתית המנצלת קרן שמש שחמקה לה מבעד לעננים (ובה ניתן לראות בנקל שהכריכים שאנו משקיעים באוהד נושאים פרי והבחור גדל בלי עין הרע).

NahalKafira_7236_141122

מבט חטוף בשמיים הציג עננים כבדים שנראה שעוד רגע ימטירו עלינו דליים של מים ויצאנו חזרה בקצב מהיר. עוצרים רק כדי שהאבא המעצבן יצלם וימשיך.

NahalKafira_7249_141122

פרט לפלאפל המעולה שנקטף באבו גוש בדרכנו הביתה, לא נרשמו שום מאורעות מרשימים. לפחות לא עד שהגענו  לבית. כל אחד תפס לו שלולית על מנת להמיס את הבוץ שהצטבר ואת אוהד, הלוחש לחתולים תפס ידידו משכבר הימים – החתול מטרידוני. אוהד הכיר את רוב חתולי האזור שהכירו אותו והוא נתן בהם סימנים ושמות. הצעירים שגדלו עדיין זוכרים אותו, למרות שלא נתן להם מעולם אוכל או משהו והם באים לפגוש אותו. מטרידוני (השם שנתן לו אוהד) הפך כבר לחתול בוגר אבל הוא לא ידע את נפשו מרוב אושר כשזיהה את אוהד.

Ohad&Matridoni_7253_141122

וכשאני אומר אושר – אני מתכוון להתמסרות מאושרת להפליא והשענות מוחלטת על הנער…

Ohad&Matridoni_7251_141122

הגשם שציפינו לו לא הגיע גם שחזרנו ובהמתנה לגשם שיבוא ניתן לסכם שהיה זה סיבוב טוב וכמובן, הודות לפומפרניקל שהניע את העלילה קדימה, גם טעים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s