לוקסמבורג, דוז פואן!

כשפנו אלי במפעל וביקשו שאצא ללוקסמבורג, מה שישר הדהד לי וכמובן גם לכם בראש זו אן-מרי דויד, עולה לבמה ושרה באירוויזיון של 73' את השיר שנשא אותה ואת לוקסמבורג לתהילת עולם –  Tu te reconnaîtras.

אתם רק עושים את עצמכם שאתם לא מכירים, אבל תביטו עמוק ללב שלכם – אתם מכירים את השיר ואפילו יודעים את הפזמון בג'יבריש:

 

אבל המפעל לא שולח אותי ואת ניב לשיר. אנחנו הולכים לדבר, להנחיל קצת ידע ולהלל את יכולות המפעל ומוצריו בפני קבוצה שעוד באירופה הייתה סקפטית.

לי היה מושג קלוש איפה זה לוקסמבורג אבל איך מגיעים?

מתברר שלוקסמבורג היא כמו 'מלון קליפורניה' של האיגלס. "You can check-out any time you like,
But you can never leave!" – אין טיסות ישירות, אין רכבת – לוקח יום להגיע ויום לצאת, למרות שזה פה ממש כאן, בלב ליבה של אירופה. נוחתים בבריסל, בירת בלגיה ונוסעים כשעתיים. כיון שלמפעל יש משרד גדול במאסטריכט נעבור גם שם.

ממש אירופה הקלאסית בשעתיים וחצי!

Luxemburg Map

הפעם, קוראות יקרות לקחתי איתי צוות צילום שייחשף כאן לראשונה, במשימת צילום מרשימה במאסטריכט למען הבלוג. אבל זה מאוחר יותר.

MaastrichtVisit_103339_335_140917(זהו הנס שפק, צלם הפליימוביל, מעל הגשר לעיר העתיקה של מאסטריכט – למי שלא יכולה לחכות קצת)

ידיעותיי על לוקסמבורג מסתכמות בעובדות הפשוטות שזו דוכסות, היחידה שנותרה בעולם ויש לה דוכס. כמו כן זו המדינה עם ההכנסה הממוצעת לנפש השנייה בעולם אחרי קטאר וזה בלי לתמוך באנשים שחופרים מנהרות. יש להם תעשייה כבדה מפותחת אבל הם גם מקלט מס מכובד וידוע.

את זה רואים בקלות שנכנסים לעיר. טוב, לא לעיר אלא לרחוב הברזל של לוקסמבורג, פארק הייטק כזה.

VisitingLuxemburg_134436_140916

בונים כאן כמו מטורפים. לכל מקום שתסתכל, מנוף מרים בניין מתכת וזכוכית חדש. כולם מחזיקים כאן משרדים, כל חברה בינלאומית מוכרת. חנינו ליד בניין שיש שם יש קומה לאמזון, קומה להוואווי, קומה לאיזה חברת פארמה ועוד. כולם מחזיקים שם 'מטה חברה' ואיכשהו מתחמקים מתשלום מס. אמזון העבירה את המטה האירופי שלה לאחרונה ללוקסמבורג והצליחה להפחית משמעותית את המיסים שהחברה הגלובלית משלמת, למרות המחאות הבריטיות.

VisitingLuxemburg_0001_140916 

אפשר לשחק 'זהה את הלוגו' כשהולכים ברחוב. הרחוב עצמו מריח מכסף. נכון שהקיסר הרומאי וספיאן קבע ש"לכסף אין ריח" (כשהטיל מס על משתנות ציבוריות) אבל אפשר לראות ולהריח – הרבה מכוניות יוקרה וכמה אקזוטיות חולפות על פניך, כולם וכולן לבושים יפה – אף לא ג'ינס אחד ראיתי במהלך היום – פרט למנהל הבכיר של החבורה שבה הרבצנו את תורתנו שהבנתי שיש לו מספיק כסף ללכת איך שהוא רוצה…

בסוף הפגישה חייכנו עמוקות, לחצנו ידיים, אספנו את עצמנו ויצאנו חזרה דרך הנוף הבלגי הירוק, כשפרות בלגיות שמנמנות גורסות ברעש רב את הדשא. כזו שלווה שקשה להאמין.

VisitingLuxemburg_174132_140916

עכשיו שמטרות העסקיות של המפעל הוגשמו, לי יש מטרה אחת ברורה. כל תקוותם של בני ביתי תלויה בי ואמונם הבלתי מעורער ביכולותיי עומד למבחן!

נורית, שמוצאה הוא בלגי, מכורה.

היא מכורה לשוקולד מסוים הגדל רק בבלגיה. זירו (Zero) הוא ממתק שוקולד, פשוט ונפוץ בבלגיה כמו פסק זמן, אבל הוא מאוד, מאוד טעים. היא הביאה אותו אל חיינו וגם הדור הצעיר רואה בו היום משהו שיש לשאוף אליו, נדיר ומיוחד כמו מרק קיני ציפורים סיני (רק טעים יותר). כמו האימהות הספרטניות שהיו שולחות את בניהן אל הקרב ("חזור עם המגן שלך או עליו") שלחה אותי נורית לדרכי – "תחזור עם זירו או אל תחזור, אפס!"

לקוראי מעבר לים, לא מדובר בחיקוי העלוב של חברת הרשי. מדובר במוצר וותיק בלגי שקונגלומרט השוקולד קוט ד'אור השתלט עליו. מדובר בעננה קטנה של שוקולד הנמסה לאיטה בפה ומשרה אושר רב ונטייה לראות את החיים כטובים יותר.

לא במרכולים ההולנדים שעצרתי בהם ולא בהוא, הלוקסמבורגי, ידעו על מה אני מדבר. חברי למסע ראו את המצוקה הברורה על פני ועצרו לי במרכול גדול בבלגיה, על אם הדרך בין לוקסמבורג להולנד, ושם, במרכול השביעי ביומיים נמצא האוצר הבלום,מונח לו בנון שלנטיות על מדף.

VisitingLuxemburg_0008_140916
(מימין לשמאל – זירו שוקולד לבן, שוקולד חלב ושוקולד מריר – הכי שווה!)

מיד שלחתי לנורית את התמונה הבאה, על מנת שלא תחליף את המנעול ותסיר את הצו שהעבירה לשלטונות ההגירה.

VisitingLuxemburg_0010_140916

מדד הלחץ ירד ככל שערמתי עוד ועוד חבילות. גם מטרה זו הושגה ועכשיו אפשר להירגע בשקט. שותפי למסע חיכו לי במנוע פועל כשמיהרתי החוצה (לאחר ששילמתי בקופה, אם המטאפורה מטעה) ועזבנו את שטח בלגיה כשהאוצר החום מונח לו לצידי. מאסטריכט, חזרנו אליך!

לאחר ערב נעים במיוחד בביתו של המקומי מבין חברי המסע באירופה בקלאסית נותר עוד יום שלם עד לטיסה חזרה למולדת.

הנוף שנשקף מחלון משרדי המפעל לא היווה השראה מיוחדת

VisitingLuxemburg_0000_140915

כך שלאחר שסיימתי את חובותיי למפעל לאותו היום, יצאתי להשלים חובות תיירות מינימליים. אספתי את הנס שפק, צלם הפליימוביל הידוע וחציתי את נהר המאס החולף בעיר.

אין מה לומר, באירופה כמו באירופה.

העיר העתיקה של מאסטריכט היא אחת הערים העתיקות בהולנד. זה מענג את העין להסתובב שם בסמטאות ובכיכרות

MaastrichtVisit_134648_140917

העיר העתיקה מאוד נעימה לעין והחנויות יפות בה אבל רוב מה שאני ראיתי הם מותגים יקרים שאני לא ממש יודע למי הם מכוונים – תיירים או מקומיים שמרוויחים יפה.

MaastrichtVisit_103939_140917

אבל סמטאות רוויות פרחים ואבנים משולבות עושות לי את זה. שיטוט נעים חסר מטרה מדויקת בזמן שאול – יש לי עוד כמה שעות עד שאחזור למשרד ונצא בדרכנו הארוכה חזרה אל רחובות חשופים, שמש יוקדת ואם יש פרח אז הוא יבש או פלסטי.

כל עיר צריכה שוק. הוא צריך להיות במרכז, עם דוכנים עמוסי פירות וירקות יפים, חלקם שונים ומשונים. צריכה להיות קשישה שגוררת עגלה אחריה וכלבלב, בחורות צעירות ויפות שקונות פרי אחד או שניים עטופים בנייר ושמות בסל של אופניים – כל אלו אכן נדגמו בכיכר השוק במאסטריכט

MaastrichtVisit_113312_140917

אבל הדבר האמיתי מסתתר לו בצד – חנות של Frites, או במילים אחרות צ'יפס. ההולנדים מבינים בצ'יפס שלהם, מטגנים אותו פעמיים – פעם ראשונה בחום נמוך כדי לבשל את תפוחי האדמה כמו שצריך, מקררים, שוטפים את השמן ואז מול עיניך, בעוד אתה דן איזה רוטב לשים, מטגנים כמות אישית בחום גבוה כדי ליצור את הפריכות המעולה הזו. ואז אתה מקבל מנה נאה של צ'יפס מובחרים בקונוס נייר עם מזלגון עץ קטן. יותר מזה לא ממש צריך ואם יש עוד סמטאות לחקור כשאתה מנשנש צ'יפס – הרי זה שילוב מעולה.

MaastrichtVisit_114418_140917

ואז נתקלים בבזיליקה יפה, גותית למראה ומגלים שזה שזה הכנסיה הכי כנסייתית של מאסטריכט – הקתדרלה של סנט סרווציוס. הנס שפק, לא יכול היה לעמוד בדחף הבלתי נשלט לצלם את הקתדרלה.

MaastrichtVisit_123726_736_140917

לאחר שיטוט בסמטאות ורכישת כמה פריטים קטנים אך חשובים בבואי לעודד את הכלכלה ההולנדית, התיישבנו לנו, הנס ואני, בכיכר המרכזית, הפרייטהוף לכוס בירה וכריך אחרון לפני שמתחיל המסע לארץ הקודש. בירה צוננת ומנה של Fillet Americain בשמש כשמיטב בניה ובנותיה של מאסטריכט מדוושים להם במתינות ואפילו היונים נראות מנומסות יותר – כל אלו מרחיבים דעתו של אדם.

MaastrichtVisit_135506_140917

אך השלווה נקטעה כשהצצתי בשעה ונדהמתי לגלות שעלי כבר להיות בדרכי חזרה למשרדי המפעל ועוד לא אספתי את מחבת הברזל הכבדה ל poffertjes שרכשתי ושכנעתי את המוכרת שתשמור לי (ואני לא ממש זוכר איפה הייתה החנות…).

כשהתיישבתי שוב במשרד, אורז מחדש את המזוודה לקראת היציאה לשדה התעופה הבנתי את מלוא המשמעות של 'אין מזגנים במשרדים' וחם בחוץ. לא נורא, אויר הטרמינל יקרר אותי. טרמינל ז'ה טם, איי לאב יו טרמינל!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Playmobil, Travel, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על לוקסמבורג, דוז פואן!

  1. Shalom Elkin הגיב:

    הקיסר וספיאן הוא בסך הכל אספסיאנוס שהוא ובנו טיטוס (ההוא עם היתוש) חרבו לאבות אבותינו את הארץ

  2. Udi הגיב:

    תנחש איזה שוקלד אני זולל עכשו, אחרי ביקור קצר בבלגיה.
    תודה על התזכורת, אחרת בחיים לא הייתי זוכר לחפש את זה.

  3. eitanel הגיב:

    קל לנחש אחרי בניית המתח. אני מקווה שקנית מאגר חירום כדי להנחיל את החיבה המשפחתית לשוקולד המאופס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s