עורגים למים קרים בנחל ערוגות

הנה יתרון ליהדות – החגים שלנו מאוד אקראיים. השנה ראש השנה נפל היטב, מנקז אליו את סוף השבוע ויוצר רצף מושלם של רביעי עד שבת. זה ממש מזמין לטייל ואם יש הזמנה – למה שלא נענה לה. לנוצרים המסכנים יש חגים מאוד מדויקים שתמיד יפלו ביום השלישי הרביעי בחודש החמישי.

בעוד שהמוני בית ישראל יוצאים צפונה, אנו בצענו תרגיל הסחה מבריק ויצאנו דרומה, ליומיים של טיול. אבל מדבר יהודה חם ולכן צריך מים. ואם מים – אין על נחל ערוגות להדגמת היופי של נחל זורם באמצע המדבר.

NahalArugot_6177_8_9_tonemapped_140925

כבר הרבה זמן לא טיילנו טיול רציני בהרכב מלא. נדב בד"כ טרוד ועמוס בלימודיו ובתואר הראשון שהוא טורח עליו במסדרונות האוניברסיטת. אז כל פעם יצאנו בהרכבים חסרים או טיולונים קטנים שלא ממש שווה למלא מים בשבילם. הפעם לא נרשמו שום תירוצים וכולם גם היו מבסוטים לטייל.

NahalArugot_6166_140925

היה חם. מה חשבתן לעצמכן? מדבר יהודה, סוף ספטמבר, מה יהיה? שלג ורוחות קפואות? למרות ששמנו רגל ראשונה על המסלול מוקדם בבוקר (יחסית), עדיין היה חם. מזל שבחרנו לצעוד במסלול הנחל כשאנחנו משכשכים במים רוב הזמן והרגליים משדרות קור אל העורף שמסרב להפסיק להזיע.

NahalArugot_6158_140925

הסיבה שאוהד נראה מאושר כל כך עם המשקפת שם ביד היא ההישג. הצפר הצעיר רשם לו הישג מרשים ממש עם הכניסה למסלול. על עץ בכניסה עמד לו שרקרק גמדי. אוהד טוען שאני כבר ראיתי שרקרקים אבל אני חולק עליו קלות, למרות שהוא יכול לטעון שהזקן סנילי.

אבל הפעם זה אמיתי. ממש ראינו. אפילו נדב שבדרך כלל לא ממש מתלהב מזה שאוהד מתעכב לחפש ציפורים והולך לו כשהוא שורק וממצמצץ בשפתיו בשפע קולות שהוא משוכנע שמושכים ציפורים כמו חתול לאלרגיים לחתולים. אפילו הוא ראה והביע אושר בדרכו המיוחדת.

הנה הם – השרקרקים הגמדיים של נחל ערוגות!

NahalArugot_6146_140925(לחצו על התמונה לגרסה גדולה)

והנה חברו שישב לו בצד וקטף דבורה מן האוויר וישב ונשנש אותה להנאתו, ללא חשש. הוא חובט את הדבורים בענף כדי לקלף מהם את עוקצן. במובן מסוים גם השרקרקים האלו התחילו את השנה החדשה כשהם נהנים מעמלן של הדבורים.

NahalArugot_6151_140925

שנים ארוכות שלא טיילתי בנחל ערוגות. סקר קצר שנערך עם בנות המשפחה גילה שגם היא לא זוכרת מתי הייתה שם. שני הצעירים דווקא זכרו היטב שהיו שם בבית הספר ונדב אפילו זכר איזה כריך אכל באיזו פינה ומתי החליף נעליים. כנראה שהיינו שם, כמו רוב האוכלוסייה בטיול שנתי של תיכון ומאז זה סומן כמסלול שהוא כבר היינו-ראינו-עשינו-הלכנו-השפרצנו. לא משהו שחוזרים אליו.

אז זה טיפשי!

זה יופי של מסלול גם ביום חם. אמנם הוא לא מכוסה אבל אפשר לדשדש במים אפילו בסוף הקיץ.

NahalArugot_6182_140925

את מפל הצינור והבריכה הקרירה שמתחתיו, הליכה קצרה מהחניה השארנו בבוז לחלשים ולמשפחות עם ילדים קטנים. האמת שזה הבריכה שאני זוכר מנעורי. אני זוכר גם שגלשנו על הישבן  (או בעברית, התגלצ'נו) במורד אחד המפלים, מה שנראה לי היום משהו חסר בטיחות לחלוטין היות שיש סלעים בכל מקום – אולי זה הנחל שהשתנה, או שזה אני ממרום שנותיי והאבהות שזה נראה לי טיפשי.

לנו היו שאיפות גדולות יותר וגם הצוות להגשים אותן. השניים אצו רצו קדימה. אמא שלהם, שכבר בדרכה להיות הכי קטנה בבית כבר מזמן לא סוחבת כי אפשר להעמיס על שני הג'מוסים האלו שממש לא שמים לב למשקל. אז היא מטיילת לה כסטודנטית חופשית נושאת רק מים.

NahalArugot_6174_140925

אנחנו בדרכנו אל המפל הנסתר. מה שמפליא במפל הנסתר היא העובדה שכולם מכירים אותו. איזה הסתרה זו? ידוע כי מילים קובעות מציאות. אולי המוני המטיילים רוצים שהמפל יהיה נסתר ורק להם יהיה הסוד ידוע וכך יוכלו לעמוד תחת מימיו ולהנות? או שאני סתם מבלבל את השכל בחום המדבר והכוונה היא שעד שלא ממש מגיעים אליו, לא רואים אותו?!

וכשרואים – ההפתעה היא מושלמת…

NahalArugot_6190_140925

משהו בהחלט קרה במפל. הייתה בו בריכה פעם אבל היא איננה. יש שם מפל של עשרה מטר לערך והבריכה שהייתה תחתיו כנראה נקברה תחת סחופת שהגיעה עם השיטפונות

NahalArugot_6192_140925

אבל זה לא הפריע לנו להיכנס למים וליהנות מהמטח הקפוא שנוחת ישר על הראש. הנשימה הראשונה נעתקת כשכל הקור הזה נוחת במכה על הפדחת אבל בבת אחת הגוף מצטנן והאושר גדל.

NahalArugot_6202_140925

רוב האנשים וכמובן הטיולים של בתי הספר עושים כאן סיבוב פרסה ויוצאים אחורה. אבל לא אנחנו. למרות עומס החום ובגלל שגם הצטננו מספיק (חוץ מאוהד שבשל איזו סיבה מלומדת וסימנים שנתן במים סירב להיכנס) המשכנו הלאה, אל מחוזות מיטיבי הלכת והנחושים – אל "הבריכות העליונות"!

זו הליכה לבעלי אמונה כי הנחל והזרימה נעלמים לחלוטין (או לפחות לסוף ספטמבר 2014). וחם. מאוד חם. בגדי הים הרטובים מעלים אדים וחיש מהר מתייבשים. למרות שאין מים גלויים, הפלא הזה, של צמחייה בלב המדבר עדיין מעורר השתאות

NahalArugot_6213_140925

עם ההליכה בשמש הקופחת מגיע הגמול בצורה של פינה שעוברים ורואים את הבריכה הגדולה – גמול ענק.

המים נפלאים ועמוקים. אפשר לשחות אל המפל ולטפס הלאה הלאה אל בריכות שממש לא מתויירות. שם מצאנו גם כמויות מסחריות של צפרדעים שהיו גורמות לשגריר הצרפתי מר פטריק מזונאב רעב כבד. לפי קריאות השלדגים שנשמעו באוויר, הוא לא לבד. וזו בשורה יפה לשנה החדשה.

NahalArugot_6236_140925

הבריכות העליונות מבין הבריכות העליונות הן שקטות להפליא. אין שם נפש חיה והן מלאות מספיק אצות כדי להרתיע את רוב המבקרים. בבריכה הכי עליונה, בריכת טורקיז שקטה ראיתי משהו שלא ראיתי אף פעם. סימון של סוף מסלול. הסימון הרגיל משמאל הוא של המסלול הכחול שמסתיים בסימון הימני.

TrailEnd Marking

זהו. סוף. קצה. ללא המשך. גבול הטיול.

אז הסתובבנו וחזרנו על פעמינו. הצורה הכי פשוטה לחזור לבריכה היא פשוט לזנק פנימה.

Ohad-Jumping-into-Arugot-x500 Nadav-jumping-into-Arugot---Original-size-Aligned-x500[5]

מכאן פשוט אין ברירה אלא לחזור. כרגיל, הדרך חזרה יותר מהירה ויותר שקטה. פשוט הולכים, פחות מדברים, יותר עייפים ויותר חם. במיוחד כשיודעים שמחכה לנו מיזוג ברכב, וחדר ספרטני אך ממוזג במצוקי דרגות.

אפילו לטריסטרמיות, אותן ציפורים שחורות עם כנפיים בעלות פס כתום שמסתובבות שם כמו זבל, גם להן חם והן תופסות פינות מוצלות וטובלות להן במים הקרים

NahalArugot_6245_140925

לבסוף מגיעים לסימן הדרך – עץ יפיפה של 'תפוח סדום' הצומח מעל השביל. רק כשנוגעים ב'תפוחים' מגלים שהם סתם בלונים ריקים

NahalArugot_6163_140925

NahalArugot_6238_140925

מכאן הובילו אותנו רגלינו והמכונית העמוסה אל מצוקי דרגות. בפעם האחרונה שהייתי שם הייתה אחרי שהשתחררתי ושם התיידדתי עם אחת נורית, שהכרתי אותה מהצבא. גם בטיול ההוא, כשישנו במצוקי דרגות לא באמת יצא משהו, אבל לפחות טיילנו יחד. כן. זה אותה אחת מלמעלה עם הבנים…

המקום השתנה והוא די נעים. אנחנו חיפשנו מקום נקי לשים את הראש ומקלחת ולכן בחרנו בחדר ספרטני עוד מימי ההתנחלות במקום. הצעתי לאוהד, ככה להרגיע את הרגליים טיול לחיפוש חיות לפנות ערב וכמובן שהוא קפץ על המציאה.

בעוד ששני הנ' (נורית ונדב) מחלקים תורנויות מקלחת ויושבים להם ריחניים במיזוג, יצאנו את השער ופשוט לקחנו כיוון וירדנו לוואדי הקרוב

MezokeDragot_MAP_140925

כיף.

הולכים בשקט, מחפשים שבילי יעלים כדי להתקדם בקלות. אני נותן לאוהד את כל הזמן שהוא צריך כדי לעצור, להתבונן, להקשיב. מפעילים את כל החושים ונהנים מהאויר שהולך ומצטנן, הרוח שמתחילה לנשוב ובעיקר השקט הזה המופלא והיופי המדברי.

MezokeDragot_6304_140925

לא חלפו כמה דקות וכמה ציפורים חסרות חשיבות עד שאוהד, חד עין שכמותו, הבחין בתנועה ממש לפנינו. "נחש!" הוא קרא ואני מיהרתי לעצור אותו ולתפוס מרחק סביר. אני מאוד מאמין ביכולות הלקסיקון שלו ואני מכיר את המיומנות הזו של לזכור את המגדיר אבל אני לא מוכן לקחת את הסיכון.

עקבנו אחריו במרחק סביר, וכל מה שהשגתי היה תמונה לא ממש חדה של הבחור המהיר הזה. אני מודה שהזיהוי של אוהד היה די מדויק וזה נראה כמו  זעמן דק שאינו ארסי.

MezokeDragot_6251_140925

המשכנו בואדי, מוצאים כל מיני עקבות בעלי חיים, גללים של יעלים ושל אוכלי עשב גדולים (גמל? פרא?). הררי שבלולים שבורים מחוץ למאורה סימנו שפה יושב מישהו שטוחן את החבר'ה האלו בכמויות

MezokeDragot_6255_140925

המשכנו, הלאה עד שקבעתי את הגבול. "נעלה על הגבעה הזו, נראה מה יש קדימה ואז נסתובב", קבעתי. לשמחתנו ברגע שהגענו לראשה של הגבעה נגלה לפנינו חזיון מופלא. נחל דרגה לפנות ערב במלוא הדרו. מסתבר שאנחנו עומדים על אחד מהמצוקים שמעל הנחל.

"למטה!", קרא אוהד, "יש שם תנועה! תראה יש שם יעל גדול".

מתחתנו ראינו יעל בוגר. אחרי שהעין התרגלה אליו גילינו שהוא מוקף בעדר שלם של נקבות, צעירים וזכר צעיר נוסף. הם שמעו אותנו והחליטו להסתלק.

MezokeDragot_6262_140925

עמדנו לנו שם למעלה, כמעט עפים ברוח המטורפת שנשבה למעלה ופשוט צפינו בעדר. הזכר הבוגר שלח את כולם קדימה, הרחק משני המשונים האלו למעלה ונשאר מאחור, נותן בנו עין עקומה.

MezokeDragot_6267_140925

MezokeDragot_6269_140925

"אלה לא היעלים המפונקים של עין גדי", עלץ אוהד, "אלה שיושבים בשמורה ואוכלים דשא! זה הדבר האמיתי, עדר שבא מן המדבר ויורד לשתות ולאכול בנחל דרגה".

MezokeDragot_6286_140925

הנה אוהד, מאושר לחלוטין באור השקיעה, נחל דרגה מאחוריו, והיעלים מסתתרים לנו מאחורי השלוחה. אבל לנו יש סבלנות ואחרי כמה דקות ראינו אותם שוב. בתחילה רק קרניים ואז הופיעו כולם, הולכים להם בשקט על מדרון שרק לראות את התלילות שלו נעשה לי חלש בברכיים.

MezokeDragot_6292_140925

כמחווה של זלזול בנו, שם למעלה וכמו ידעו שעכשיו אין מצב שנגיע אליהם, אחת הנקבות הצעירות התיישבה לה להראות לנו מה אנחנו בשבילה.

MezokeDragot_6293_140925

בסוף נאלצתי להפעיל סמכות הורית ולהודיע לו שאני לא חוזר בחושך וחוצמזה צריך להכין ארוחת ערב וללכת לישון מוקדם כי מחר יש תוכניות מוקדמות מאוד. חזרנו עייפים אך מאוד מרוצים. הרווחנו בכבוד וביושר את ארוחת הערב והמקלחת הצוננת לפני השינה.

מחר השכמה מוקדמת. יש לנו פגישה עם נחש וזריחה והר מלא קנאים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Travel, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s