שוב וואדי קלט והפעם, הפרדוקס המשפחתי

פחות שבועיים אחרי שהילכתי לי עם חברי היקרים במסלול נחל פרת, הלוא הוא ואדי קלט, לא עמדתי בזה יותר. איך אני יכול להשאיר טיול כזה יפה, קרוב, מימי ומדהים לעצמי? אני חייב לשתף את המשפחה.

שוב, היו תהיות לגבי מיקומו של המסלול, מעבר לקו הירוק אבל כיון שהייתי שם, רק לפני ימים אחדים, החששות נעלמו קמעה. ההצעה נמסרה לכמה מטיילים פוטנציאלים וגיא על הכנופיה שלו הרימו את הכפפה. הפעם, אני אהיה מתוקתק, אמרתי לעצמי וכיוונתי את השעון לשעה לא הגיונית בשבת בבוקר.

[מדובר לפני האירועים האחרונים והחטיפה – לפני שאני מקבל על הראש]

זה עבד. כשיוצאים מהבית מ 07:30:00.00 מגיעים לשער ב 08:30:00 ואז עושים הקפצה, נתקעים בשער אחרי ערס שלא מוכן לתת לי להיכנס, למרות שהשומר מפציר בו שייתן לי לעבור כי כבר שלמתי את חובי לחברה. זה כבר העביר אותנו קרוב ל 10 בבוקר והעביר את נדב על דעתו כשחוש הצדק שלו מעלה לו את הדם לראש.

אמנם עין פרת והחנייה סביבו הייתה עמוסה להפליא כשהתחלנו ללכת, אבל מעטים ממשיכים הלאה במסלול. כמעט כולם נתקעים עם הצידנית במעיינות ובבריכות של השמורה. אבל כשהתחלנו ללכת גילינו שעם ישראל אוהב לשבת על הצידניות ולשכשך במים ולא לפסוע במסלול. הקבוצה היחידה שפגשנו היתה של עיזים שירדו ללגום מים

WadiKeltWithFamily_3947_140607אנחנו עם גיא יעל ואוריה

WadiKeltWithFamily_3954_140607

נדב שכל ההשתהות והבלגן בשער הביאו לו את הסעיף הוביל את הטור בחוד ולמעשה קבע לכולנו את הקצב שהתגלה כדי מהיר. הוא מדריך טוב ומוביל מוצלח אבל מדי פעם היה צריך לקרוא לו להאיט כי לא כל הילדים עמדו בקצב.

WadiKeltWithFamily_3940_140607

כצפוי, הנוער שטף וזרם את כל המכשולים, היתדות, טיפוסים, ירידות ודילוגים בלי שום בעיה.

WadiKeltWithFamily_3978_140607

כיון שהיה לי טיול הכנה מוצלח, ידעתי איפה לעצור, מתי למשוך ומתי להאט. ידעתי גם איפה תהיה הבריכה שבה נעצור לטבילה – מה שהיה חסר לי בטיול הזכרים הקודם. לכן משכתי קדימה, בקצב יפה עד שהגענו לבריכה שבה היו עוד כמה אנשים, פשטנו חולצות וזינקנו אל המים הקרירים, רק כדי לגלות שהם ממש קרים ונהדרים ושיש בבריכה דגים שפשוט החלו לכרסם את העור המת ברגליים. זה לקח זמן להתרגל גם לזה וגם לזה אבל קיבלנו בחינם טיפול דגים כמו שיש בקניונים שונים. נדב נעמד, עצם עיניים ונשם עמוקות מרגיע את הגוף, מתרגל למים ולנגיסות המדגדגות. לאוהד לקח יותר זמן אבל הוא חיקה את אחיו, החזיק את האוויר ונרגע. כך הם עמדו להם, במים, באמצעו של נווה מדבר תחת השמים הכחולים בעוד שתה הצמחים התבשל לו לאיטו ועוגת השמרים נפרסה בגסות.

WadiKeltWithFamily_4055_140607

גם החבורה הזו התרשמה מיפי המסלול והאתגריות הקלילה שלו והשילוב המדהים של מדבר ומים. ביציאה מהמסלול, בקטע ההליכה הסופי, הלכנו אנו, המבוגרים מאחורי המתבגרים כשלפתע אוהד סינן אלינו בלחישה רועמת שנהיה בשקט. הוא עמד שם, סורק את המדרון מולנו במשקפת.

WadiKeltWithFamily_4070_140607

לקח לי זמן לראות. לקח לכולנו זמן להבחין בדיוק. נדב ראה אותם ראשונים ואוהד זיהה מיד

WadiKeltWithFamily_4075_140607

הם היו מוסווים  להפליא. עומדים לא רחוק מאיתנו עמדו שני צבאים ארץ-ישראלים. רק כשהזיזו את הראש הבחנו בהם. כשקפאו, פשוט נעלמו בינות לשיחים המצהיבים. לאט, התחלנו לשים לב שיש עוד אחד ועד אחד, וגם אחד שעומד על קו הרכס, משקיף על הקבוצה, צופה דרוך. בסופו של דבר ראינו שיש שם להקה שלמה אבל לקח המון זמן לראות את כל הפרטים וכשהזזת את הראש הם פשוט נעלמו. הם עמדו שם, רחוקים מאתנו כ 40-50 מטר לערך. זה היה יפיפה.

WadiKeltWithFamily_4078_140607

כשהמשכנו אל הסוף, אל עין מבוע, שמתי לב לפרדוקס המשעשע – אנחנו שלושה מבוגרים וארבעה ילדים הנעים בין 15.5 ל10 שנים. סיימנו את המסלול מהר יותר מאשר חבורת החברים שלי, ללא ילדים. הספקנו גם לטבול כמעט שעה ועדיין הגענו לסוף בנחת – עם פחות הפסקות אוכל ופחות עצירות לסלפי. כנראה שנדב קבע לנו קצב טוב…

בדרך הביתה, עייפים ורעבים סיכמה המשפחה שהיה זה יום מוצלח, מסלול מדהים וצוות מרשים. נראה לי שהוצאתי את ואדי קלט מהגוף. אפשר להניח לו לעוד כמה שנים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Travel, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s