הלובסטר השתוי שהרים את אשדוד – דייגו אל סיגאלה

קוראים לו דייגו אל סיגלה (Diego el Cigala). הוא אחד מזמרי הפלמנקו הכי טובים בעולם היום והוא נקרא בשמו של חסילון גדול או לובסטר קטן. יש לו קול שמגיע מאפס למאה בפחות משנייה. יש המכנים אותו "הסינטרה של הפלמנקו" והוא היה כאן, אצלנו, באשדוד, פותח את פסטיבל מדיטרנה 2014.

DiegoElCigalaInAshdod_3804_140526

bebo__cigala-lagrimas_negras-frontal_copia_copia

אני נתקלתי בו 'רק' ב 2004 באלבום הפנומנלי 'דמעות שחורות' (Lágrimas Negras – ממולץ מאוד אפילו לאלו שלא חובבים את הז'אנר). שם שר הספרדי כשהפסנתרן הקובני הקשיש בֶּבּוֹ ואלדז (שהלך לעולמו בגיל 94 בשנה שעברה) מלווה אותו. מה שתופס אותך מיד, זה הקול של אל סיגלה. יש לו קול מדהים, שעולה כמו יבבה אימתנית במהירות של צליפת שוט. בזמן שלוקח לאייל גולן להשמיע סלסול אחד, הוא יכול לסלסל 6 פעמים בטונים שונים. הוא יכול לשיר רך ואז פתאום לטפס ולטפס תוך כדי פיתולים מתוך הזקן העבות שלו.

הנה הוא, ממופע בבואנוס איירס, ארגנטינה, מבצע את השיר Dos Gardenias, סטנדרט ותיק שהתפרסם באלבום של בואנה ויסטה סושל קלאב.

 

logoOn

השבוע הוא הגיע לפתוח את הפסטיבל הצעיר של אשדוד, פסטיבל מדיטרנה שבו פספסתי את פאקו דה לוצ'יה שנה שעברה (אותו פאקו שמת בתחילת השנה – אז לא יצא לי כנראה לשמוע אותו מנגן בעתיד הנראה לעין). הצטיידתי בחבר דובר ספרדית ויצאנו אל העיר אשדוד, השוכנת לחוף ימים. זוהי לי הפעם הראשונה שאני מגיע למשכן אומנויות הבמה של אשדוד ולמרות שציפיתי למשהו מכובד, הופתעתי לגלות משהו מרשים למדי וזרימה של אנשים שהתלבשו יפה, ופסעו להם מעדנות תוך כדי שהם לוגמים כוסות יין נתזים צונן (המנוולים גמרו לנו הכל ולא נשאר לנו כלום!)

DiegoElCigalaInAshdod_3696_140526

כשהתיישבנו לנו במושבינו הנוחים שמתי לב לפועל הבמה שערך סידורים אחרונים על הבימה, מחלק מגבות, מניח בקבוקי מים צוננים ליד המושבים של הנגנים ומה שעתיד להיות הכיסא של אל-סיגלה. ואז הוא יצא וחזר עם מה שעתיד להיות המפתח של הערב, המק'גאפין של כל ההופעה. כפראפראזה על אנטון צ'כוב – כוס הבירה שתונח על הבימה במערכה הראשונה, תגרום בלאגן במערכה השלישית.

DiegoElCigalaInAshdod_3700_140526

הלהקה של דייגו עלתה ראשונה ופצחה בקטע גיאז קובני שכזה, כמו חימום הקנה. ואז הוא עלה, הדייגו, בחליפה שחורה, חולצה לבנה וכמה שערות של כסף שזורות לו בזקן ובשערו הארוך. בלי לבזבז מילים ניגש למיקרופון והחל לשיר.

DiegoElCigalaInAshdod_3741_140526

שמעתי אותו באלבומים השונים אבל מה שבלט כשעמד מולנו והחל לשיר היא העובדה שהוא נראה נינוח מאוד. גם ששחרר זעקות פלמנקו כאלו שמזנקות לגבהים – הוא לא נראה שהוא מתאמץ בכלל, בלי שום וריד בולט בצוואר וגם עשה זאת כבר בהתחלה, בלי לחמם את הגרון או משהו כזה. היחידי שראיתי עם יכולת דומה היה כריס קורנל של סאונדגארדן – אבל אין לו את המנעד והרכות של אל סיגאלה. דייגיטו שלנו עלה וירד בסלסולים מהירים שזה היה פשוט יפיפה.

היפה בדייגו שהוא לא נעול רק על פלמנקו אלא נע בין הקיצון הנוקשה הזה שקורע את מיתרי הקול עם היבבות העולות, דרך הבולרו האיטי עד לרכות של ג'אז קובני עם הפסנתר שממלא את החללים במוזיקה ומעגל את הצליל. זה גם מה שטען את ההופעה בהמון אנרגיה – המון סגנונות מוזיקליים כשכל פעם יורדים ועולים נגנים (נגן הפסנתר המצוין שנראה קצת כמו המפלצת של פרנקנשטין – נתן שני קטעים וירד להמון זמן). דייגו שר רוב הזמן, חלק מהזמן גם תופף, נותן קצב לכולם או מדגיש איזה נקודה וחלק מזמן הותיר את הבימה לנגנים שלו.

DiegoElCigalaInAshdod_3728_140526

הוא באמת השאיר את הבימה לנגנים – כיון שמידי פעם פשוט נעלם, ירד מהבימה אל מאחורי הקלעים כדי למלא את כוס הבירה שלו.

בתחילת ההופעה הונחה לידו כוס בירה. אחרי שלושה שירים לערך, היא התרוקנה. דייגו, הרים אותה אל הקהל ובספרדית הסביר שקיבל כוס קטנה מאוד. ככלל, הוא לא ניסה לפנות לקהל באנגלית או, רחמנא לצלן, ב"ערב טוב אשדוד" המתבקש – הוא ספרדי גאה, זוקף ומהודר  ואתם תבינו אותו בשפת אימו או שלא. לפי קריאות הבינים וה"אולה" שנזרקו בזמן השיר – חלק גדול מהקהל דיבר ספרדית. בכל אופן, לאחר שהתלונן על גודל הכוס פשוט פסע החוצה, אולי לחפש איזה פיצוציה פתוחה. הלהקה קצת הופתעה בפעם הראשונה ולקח להם כמה שניות להרים קצב ופשוט לנגן איזה קטע חצי מאולתר ויפיפה. באמצעו חזר הדייגו עם כוס מלאה והביט בהערכה בנגנים שלו, חיכה שיסיימו והתיישב לשיר שוב.

כך לאורך כל הערב, הדייגו שותה והולך למלא

DiegoElCigalaInAshdod_3735_140526

זה היה משעשע, לפחות בהתחלה, אבל לא נראה היה שזה נותן את אותותיו בזמר ששתה די הרבה. לפחות זה פינה זמן לגיטריסט שלו. היו לו שניים – אחד על חשמלית ושני מדהים על גיטרה ספרדית שניגן נפלא. בכלל, כל אחד מחברי הלהקה שלו היו יכולים להחזיק מופע משלהם. אבל הגיטריסט שלו שאין אני יודע מה שמו היה פשוט נפלא. בנקודה מסוימת גירש דייגיטו את כל הנגנים חוץ מההוא והמתופף, פנה לקהל ואמר לו "עכשיו טנגו" ופשוט נתן כמה קטעים שהדגימו כמה הוא לא צריך את הכיסוי המלא של להקה, אלא מסתדר לבד עם קולו.

DiegoElCigalaInAshdod_3764_140526

גם עם הפסקות השתייה, או בגללן המופע הלך והתארך. לקראת סופו הוא כבר שר דברים שמעטים הכירו לפי תשואות הקהל אבל לסיום נתן כמה מלהיטיו שהרימו מחדש את האולם. לבסוף הקהל כבר עמד על הרגליים והריע בתשואות לספרדי ולחבורתו (אתם חייבים להודות שהפסנתרן שניגן מצוין נראה טיפה מפחיד). אמנם נראה שדייגיטו שלנו שתה קצת הרבה בירה אבל אולי בגלל זה והדינמיקה של הולך ובא וריבוי הסגנונות נתן טעימה עשירה מהיכולת שלו. אני יצאתי מבסוט.

DiegoElCigalaInAshdod_3811_140526

שתי נקודות שאני אשאיר אתכם איתן. הראשונה עוסקת בשמו של הזמר שקרוי על שם לובסטר.

320px-Nephrops_norvegicus_1 Hans Hillewaert © / CC-BY-SA-3.0

האגדה טוענת שאת שמו נתן לו זמר הפלמנקו הממש אגדי Camaron de la Isla (כשCamaron זה שרימפ, כן?) כפגש את דייגו הצעיר. הביוגרפיה הרשמית באתר שלו מסבירה שאת הכינוי קיבל בזמן ההטבלה כשנולד אבל לא מסבירים למה זמר צעיר נקרא על שם לובסטר נורבגי (משהו כמו לנגוסטין).

הנקודה השניה שאשאיר אתכם איתה היא אחד השירים האהובים עלי מ Lagrimas Negras, האלבום הפנומנלי של דייגו אל סיגלה Corazón loco – לב משוגע עם הפסנתרן הקובני המנוח בבו ואלדז

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s