אפריקה – דע מאיפה באת וזכור איך לחזור הביתה

יום אחרון ביוהנסבורג. הגשם לא מפסיק לרדת. לא טפטוף. גשם רציני של אנשים רציניים.

אין ברירה, הבוקר יצטרך לעמוד בסימן פעילות פנים ואחה"צ התייצבות בשדה התעופה לשיבה הביתה. אמנם היה לי המון אפרטהייד אתמול, בסואטו, אך למרות שהבנתי שמוזיאון האפרטהייד הוא די חובה, הוא סגור בימי שני.

אז חזרתי לימי האוניברסיטה.

אוניברסיטת ויט-וטר-ראנד (University of the Witwatersrand) או פשוט אוניברסיטת ויטס (Wits University) היא אוניברסיטה שהחלה כבית ספר למקצועות הכרייה. כיון שבימים האחרונים אני חופר לא מעט, נראה לי שזה מקום טוב להעביר בו את הזמן. חוצמזה, יש שם מוזיאון שנשמע מעניין ואחד היחידים שפתוח ביום שני. גם גשם וגם יוהנסבורג שאינה מקום לשיטוט חסר כיוון. כידוע, אפריקה היא ערש המין האנושי ובדרום אפריקה יש כמה מהאתרים הקדומים ביותר שבהן נמצאו מאובנים ועצמות קופי אדם. המוזיאון מציג את התפתחות האדם ואוסף אמנות ציורי סלע קדומים. חוצמזה, יש באוניברסיטה גם מוזיאון לאמנות מודרנית שנראה מעניין על הדרך.

אז לקחתי מונית אל ה Origins Centre – מוזיאון המקורות. הנהג היה יסודי מאוד ולא רצה שאסתובב סתם. הוא נכנס לאוניברסיטה דרך השער, כשהוא אוסף כרטיס מבקר ודאג לשים אותי בפתח המוזיאון. שימו לב לכרטיס המבקר – הוא יופיע בסיפור מאוחר יותר…

origins_logo_high

השומר בכניסה למוזיאון לא הבין מה אני רוצה. הוא בדק שאני בטוח וכששאל אותי למקור שלי עצמי,נדהם.
"מעולם לא נתקלתי במישהו מישראל", ציין בפליאה והנפיק לי כרטיס.

חציתי את החצר אל דלת הכניסה.

ציפיתי למוזיאון מאובק, משהו קטן, בסגנון אוסף פרטי שכזה עם כמה שלדים מחוברים בחוטי ברזל ושומרת קשישה עם שומה וצליעה שיושבת על כיסא חורק.

המוזיאון ממש לא. הוא שילוב מנצח של מידע, מאובנים, מולטימדיה והמון תצוגות יצירתיות להעביר רעיונות מורכבים.

כבר בכניסה ערימת חוטי המתכת התגלתה במבט מרוחק כמפת העולם כשאפריקה במרכזה וחוטי נחושת מבריקים מציגים את נדידת האנשים הראשונים החוצה, מאפריקה.

OriginsCentre_2116_140310

מאחורה, באזור חשוך מונחת לה חתיכת אבן בתוך מראה עגולה ומוארת. ברגע שאתה דוחף את היד פנימה, מתחיל קול לדבר וסרטון מציג את הארכיאולוג שגילה אותה. כיון שאני לבד במוזיאון, זה מקפיץ אותי בבהלה. זו דוגמה לגישה של המוזיאון – לא ריחוק של דברים מאחורי זכוכית אלא לתת לך להרגיש ולחוש בידיים שלך. אני מחזיק ביד אבן אוכרה (Ochre), עותק של אבן שנמצאה במערה בדרום אפריקה, יחד עם צדפים שעזרו לקבוע שהחריטות על האבן הן מלפני 75,000 שנה. זוהי אחת העדויות הראשונות לאמנות, ליכולת של האדם הקדמון לסימבוליזם והפשטה. אבן קטנה ומשמעות גדולה – אנשים יצרו חפצים ללא שימוש ישיר באפריקה לפני 75,000 שנה, מוקדם יותר מגילויים דומים באירופה.

OriginsCentre_2182_140310

כך המוזיאון. הוא מאוד ישיר ופתוח, מעניין ומפורט בהסברים. אדם הולך ורואה מגירה שכתוב עליה "פתח אותי", ממש כמו בעליזה בארץ הפלאות. אדם מושך את המגירה למצוא שורה של גולגולות של הומינידים שונים.

OriginsCentre_2128_140310

את הגולגולות ניתן להוציא, למשש, לבחון מקרוב ואם אדם מפגר במיוחד אפשר גם לצטט שורות מהמלט, לשייקספיר

OriginsCentre_IMG-WA0000_140310

שורת עמודים משכה את תשומת ליבי. אלו הם חתכים בקרקע שמראים את הכלים האופייניים לכל תקופה שמוצאים בכל שכבה וממתי היא. העמודים הם באותו גובה ורואים שבאפריקה (הכי שמאל), היסטוריית הכלים מתחילה לפני 2.6 מיליון שנה עם כלי אבן גסים מאזור של ערוץ אולדובאי. אפשר לראות כשנעים ימינה שבאותה תקופה האדמה בשאר היבשות ריקה לחלוטין. אסיה מתחילה כ 1.8 מיליון שנה אחורה, אירופה מתעוררת לה לפני 1.66 מיליון והכי משעשע זה לראות את האמריקות שריקות מכל קוף אנושי עד 40,000 שנה אחורה.

OriginsCentre_2120_Columns_140310

את הגולגולת של לוסי, מצאתי במגירה אחרת. לוסי היא אישה, נקבת קוף אדם ששילדה נמצא בערוץ אולדובאי  כשהוא שלם עד כדי 40%. היא מאוד מפורסמת בהיותה אחד מהממצאים הכי שלמים שנמצאו של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס – הומיניד שכבר הלך זקוף ולמרות דמיונו לקופים, היה בו מספיק קרבה לנו. לוסי היא סלב אמיתי ושמחתי לפגוש אותה באופן אישי. רק אציין ואומר שאם זה גודל הראש שלה, אני לא בטוח שהיא היתה עוברת במבחנים להתקבל ל'יפה והחנון' – לא ליפה ולא לחנונית.

OriginsCentre_2126_140310

מכאן המוזיאון ממשיך ומתאר את הקבוצה האתנית של ימינו אנו הנקראת בדרום אפריקה "סאן" (San) ולא בושמן (Bushmen) שהוא כינוי גנאי בדרום אפריקה, אבל לא במדינות אחרות באפריקה (שם דווקא סאן הוא כינוי גנאי – לך תבין). מחקרים מודרניים מראים שאנשי הסאן הם אחת הקבוצות האתניות שיש להן הכי פחות שינויים בDNA. לכולנו יש את אותו מטען גנטי, אבל בכל מיני מקומות לאורכם של סלילי הDNA חלו שינויים קטנים במקטעים על הגנים. ככל שיש פחות שינויים, ברור כי מדובר בגנים יותר קדומים. לאנשי הסאן יש גנים נקיים יחסית, מה שמוכיח שהם קרובים, גנטית להומינידים הקדומים שיצאו לדרכם מאפריקה. הסביבה שלהם והצורה שבה הם חיים, כחברה, מספקים (כנראה, או לפי אנשי המוזיאון) הצצה לעולמם של האנשים הקדומים שהסתובבו באזור.

בתצוגות, בסרטים שאין לי מושג איך ומתי צולמו, בפסלים והמון ציורי אבן מראה המוזיאון כיצד חיים אנשים כציידים-לקטים, היום, לפני שנים לא רבות וכנראה גם לפני מאות ואלפי שנים. יש המון מידע על טכניקות הצייד, כי אני מניח שזה יותר מעניין מאשר מתכונים לטרמיטים עם חול.

שיטות הציד, המבוססות על קשתות חלשות (כי אין באזורים המדבריים עצים עם ענפים חזקים מספיק לקשת גדולה וחזקה) וחיצים הטבולים ברעל שמתפרקים בפגיעה בחיה, משאירים ראש חץ שנתקע ומרעיל את החיה שתמשיך ללכת עד שתיפול.

OriginsCentre_2133_140310

בתצוגות המראות את האנטילופות החשובות לסאן, שנותנות להם את כל צרכיהם ולכן הם גם נחשבות למי שמגשרות, ברגע מותן, בין עולם הרוחות לעולם האנשים.

OriginsCentre_2134_140310

ולכן הן גם מונצחות בציורי אבן קדומים

OriginsCentre_2138_140310

התצוגה של אנשי הסאן מאוד מעניינת וכוללת גם סרטון שמדגים ריקוד טקסי שבו הרקדנים עוברים למצב של טראנס, מנקודת מבטו של רקדן שרוקד ונכנס לטראנס. אני ממליץ להרחיק ילדים שלא ישנו כמה ימים אחרי הסרטון.

להפתעתי, הקומה העליונה היא שונה לחלוטין ומחזיקה מוזיאון דינוזאורים קטן ושווה, שבו יש גם מודלים של דינוזאורים קטנים, גם אפשרות לגעת במאובנים, להחזיק אותם ביד ולראות איך הגולגולת המאובנת משוחזרת כיצור שלם.

OriginsCentre_2145_140310

אחרי המוזיאון שבו, להפתעתי, ביליתי יותר ממה שחשבתי שאבלה החלטתי לצאת את האוניברסיטה כדי להגיע למוזיאון האמנות כיון שירד עדיין גשם.

קיבלתי הוראות מהגברת הנחמדה בחנות המוזיאון:

– "אתה מחזיר כאן את המדריך הקולי, יוצא מהכיוון הזה, פונה ימינה והולך עד לשער. תמסור שם את כרטיס האורח שלך ויתנו לך לצאת"
– "איזה כרטיס אורח?" אני שואל בפליאה
– "אין לך כרטיס אורח?!", שואלת הצעירה כשמבט מזועזע עולה על פניה, "איך נכנסת לכאן?"
– "הגעתי במונית", אני משחזר ונזכר שהנהג אכן קיבל משהו שעליו להחזיר ביציאה
– "אני לא יודעת איך תצא בלי כרטיס…", מהרהרת היא ואני רואה את התמיהה בעיניה

לבסוף שלחה אותי אל בניין המנהלה, שם, לטענתה, בקומת מרתף 3 יש יציאה שהם לא מקפידים על כרטיסי אורח. הודיתי עמוקות ויצאתי לחפש את המיקום.

תוך דקות ספורות איבדתי את דרכי. קבוצת סטודנטים חולפת שמחה לעזור. כריסטין, סטודנטית למוזיקה (!)  הציעה שאתלווה אליהם כי הם בדרך לבניין הרצוי. לאחר מכן, כשהבינה שאני מנסה להגיע למוזיאון האומנות הנמצא באותו בניין של חללי המוזיקה עזרה לי להיכנס לבניין, ללא תג. אבל כשראתה איך אני מתעקש להיות אבוד וכששמעה את התוכנית לצאת מהמרתף הביעה דאגה. לא לקח לי הרבה זמן לשכנע אותה שתעביר אותי דרך הכניסה האחורית לבניין, תוך שימוש יצירתי בתג הסטודנט שלה, עד שהניחה אותי בקפטריה של הסטודנטים הפתוחה לעולם הרחב.

הודיתי לה מאוד ודרכנו נפרדו. כל זה לא ממש עזר לי כי מוזיאון האמנות היה סגור. יום שני.

מבואס קלות יצאתי אל הרחוב. הגשם ירד. המפות של גוגל הבטיחו לי הליכה קצרה אל Constitution Hill, עוד נקודת עניין ידועה ביוהנסבורג. אז החלטתי ללכת ברגל. מה כבר יכול להיות.

אחרי כמה דקות של הליכה, התחלתי להאט.

הייתי הלבן היחידי, מזה כמה דקות בכל הרחוב.

לא יודע אם זה בסדר. לא יודע אם זה אזור טוב. לא יודע אם זה בסדר שאני מסתובב ברחוב הזה. לא יודע אם אני רחוק כפסיעה מהסטטיסטיקה העצובה של שוד לאור יום. פשוט לא יודע כלום וזה מתחיל להרגיש לא לעניין. אולי אני היסטרי ואולי אני פשוט בר מזל.

הסתובבתי על עקבותי וחזרתי אל האוניברסיטה. עליתי מונית והחזרתי את עצמי למלון…

את שאר הגשם ביליתי בקניון בסנדטון, בוהה בחנויות ומגלה שאין כל דבר מעניין במרכז הקניות היפה הזה. את הביקור ביוהנסבורג קינחתי בסטייק משובח במיוחד, מתוך הנחה שחברת התעופה הלאומית לא תעמוד באתגר הזה.

התמונה האחרונה שלי מדרום אפריקה היא בחברתו של אבי האומה – מר נלסון מנדלה העומד ומברך כפסל ענק את עוברי האורח בכיכר הקרויה של שמו. בכל שעה של היום יש מישהו שמצלם או מצטלם איתו

OriginsCentre_2193_140310

קלאס, הנהג שפגשתי לפני יומיים לקח אותי אל השדה. "נו, מה למדת?" שאל אותי ולמשך שאר הנסיעה שמע את כל התובנות, חוויות וסיפורים שאספתי. "יפה", שיבח אותי, "נראה שאתה יוצא מכאן עם המון סיפורים ונקודת מבט מעמיקה".

היה זה, מבחינתי, ציון לשבח הטוב ביותר שיכולתי לבקש. נפרדנו כידידים ושבתי מיד אל בני הלאום שלי ואזרחי מדינתי שהקפידו לא לעמוד בתור מסודר – מהווים הכנה חמימה לשיבה הביתה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s