גילוי אריות בינות לעשבים

בבוקר התעוררתי תייר. עברתי טרנספורמציה ברגע שחזרתי למלון, שחררתי את העניבה ותליתי את החליפה בסופו של יום שישי ארוך מאוד. שבת בבוקר, האלים האפריקאים מחייכים אלי והשמש זורחת. היום אהיה נחום גוטמן.

לא, אין לי כוונות לצייר. הכישרון הזה דילג עלי ונחת במלוא הכוח על אוהד. לא, אני מתכוון לנחום גוטמן שכתב את ארץ לובנגולו מלך זולו או, בשמו המלא, "בְּאֶרֶץ לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶך זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ אֲשֶר בְּהָרֵי בּוּלַוָּ‏יָה".

Gutman-Lubenguluלטובת אלו מקוראי הבלוג שעשו עלייה בשבוע שעבר מאנטרקטיקה ולא שמעו על הספר אני אסביר : נחום גוטמן, מגדולי ציירנו, נסע בשנת 1934 לדרום אפריקה כדי לצייר את דיוקנו של ראש ממשלת דרום אפריקה דאז, אחד בשם סמאטס. הוא ניצל את ההזדמנות לטייל ולערוך ספארי בפארק הגדול בדרא"פ, פארק קרוגר. . גוטמן שלח מאפריקה מכתבים מאוירים וסיפורי מסע שהתפרסמו בעיתון דבר לילדים. למעשה, גוטמן כתב בלוג, על הטיול שלו באפריקה. לאחר זמן מה הפך גוטמן את המכתבים לספר ילדים נפלא. היום כשקוראים את הספר הקריאה קצת שונה, והתיאורים של גוטמן את השחורים קצת מריחים מקולוניאליזם.

 

Gutman Davar

(דף מ'דבר לילדים', 1934)

התארגנתי לי ליציאה ובמקום מחברת הרישומים של גוטמן לקחתי את המצלמה ומקום ספארי יצאתי אל ה Rhino & Lion Park – פארק פרטי המצוי כ 40 ק"מ מיוהנסבורג (שאני אכנה R&L, בפשטות). גודל הפארק הוא כ 12,000 דונם (1,200 הקטר)  – קצת יותר קטן משטח העיר רמת גן ויש בו עושר של חיות שמסתובבות בר ואזור מגודר של טורפים. היו לי רצונות לנסוע ולראות שמורת טבע של ממש אבל פארק קרוגר הידוע הוא די רחוק וענק מדי. יש שמורת טבע קרובה יותר, Pilanesberg National Park, אבל בשל העובדה שלא הפסיק לרדת גשם כבר זמן רב לא היה בטוח שאראה משהו וגם כל הגשמים האלו תרמו לצמיחת העשב לגובה כזה שגם ג'ירפה בוגרת לא תבלוט בינות לגבעולים. לאחר התייעצות עם כמה גורמים ושיקולי סיכוי לראות חיות – החלטתי לצאת ל R&L כהשקעה בטוחה יותר.

החלטה נוספת שהתגלתה כמעולה הייתה לקחת נהג פרטי ולא איזה חברת סיורים. הכירו את האיש היקר – קלאס (Klaas Nokeri) – מנטש אמיתי, מומחה מקומי, איש נעים הליכות וגם נהג פרטי (פרטים בסוף הפוסט)

RhinoAndLionPark_1762_140308[1]

This is me with Klaas Nokeri (left) – a real gentlean,  an expert on south african life, an animal expert, a big man with a big heart and a pleasant and knowledgable driver who took me to the Rhino & Lion Park outside Johannesburg for a great day of wildlife encounters

קלאס אסף אותי במרצדס שלו ונסענו יחד. די מהר התחברנו והוא ענה לי בסבלנות על כל השאלות שלי על החיים של השחורים באפריקה (כך הם קוראים לעצמם כפי שביררתי בעדינות). הוא סיפר על החיים בכפר הרחוק ועל חייו בעיר, רחוק ממשפחתו כמפרנס יחיד של קבוצה גדולה של אנשים. דיברנו על מנדלה, על פוליטיקה, אוכל, כדורגל, ספורט, חינוך, עתידה של דרא"פ ועוד. לי זה היה מרתק. לנסות ולהבין מקום חדש שבו יש כזה שוני בין החיים שאני ראיתי בימים האחרונים בתוך הבפנוכו הכי בפנים של הממסד הלבן, לבין החיים שהוא תיאר לי. בין הבניינים שם שהיתי אתמול ושלשום לבין אזורי הפחונים שליד הדרך המהירה בה נסענו. הוא איש חייכן עם צחוק גדול וחוש הומור בריא והתחברנו יפה במהלך היום.

rhino_lion_park_logoהנסיעה מאוד מעניינת עם נופים ושמיים פתוחים. האלים האפריקאים ברכו אותי ביום קסום ולא גשום. עד מהרה, מצאנו את עצמנו בשערי הפארק, תחת אריה פלסטי מתקלף. תשלום כניסה ודיון שלם על זמני האטרקציות ואנחנו בפנים. המרצדס של קלאס פחות מותאמת לשבילי הפארק אבל הוא שייט יפה על כבישי העפר. הקונספט הוא מוכר מרמת גן – אתה נוסע בשבילים ומסביב יש טבע וחיות רק שהשטח הוא עצום. להקל על התיירים, נחפרו בורות מים קרוב לכביש ושם יש גם ערימות חציר כך שהחיות יטרחו לעבור שם לחטוף לגימה ואולי איזה חופן חציר לפני שימשיכו בדרכן.

עכשיו קיץ בדרא"פ וזוהי העונה הגשומה (מדי). הכל ירוק והפרחים מקסימים ולא מוכרים לי בכלל. בהתחלה עוד התלהבתי מפרחים זרים אבל די מהר הם פרחו מזכרוני.

RhinoAndLionPark_1398_140308

כל כך הרבה גשם ירד שהעשב, ה Bush צמח יפה והוא כל כך גבוה שלעיתים אתה לא רואה כלום עד שאיזה תאו יושב או קרנף מזדקף, ממש לידך (כמובן שאתה במכונית…)

למען הסר ספק – אני נעזר באוהד לזיהוי מדויק של כל החיות – אני לא צריך מגדיר

RhinoAndLionPark_1427_140308קרנפה לבנה רחבת שפה (לפי הקרן הארוכה) וזכר צעיר – בנה הקטן

היה לי ספק שאראה בכלל משהו אבל אחרי שנתקלנו בקרנפים התחלתי להיות אופטימי. הפארק מנסה להרבות את הקרנפים הלבנים שדי נעלמו מהשטח והם אפילו מטפלים בקרניים של הקרנפים כדי שיהיו רעילות לאנשים (ומפרסמים את זה כדי להרתיע ציידים)

RhinoAndLionPark_1409_140308
זברת הרים

היענים שונים לחלוטין מאחיותיהן הרמת-גניות. בניגוד לאלו בספארי, הן לא ממש מגלות עניין במכוניות ולא באות לנקוש על החלון בציפייה דרוכה.

RhinoAndLionPark_1438_140308

יסלחו לי בני משפחתי היקרים אבל מי שהכי חסר היה לי במושב האחורי היה אוהד – גם מסיבות פרקטיות של מגדיר ציפורים וחיות פרטי עם אחוזי פגיעה טובים וגם כמתלהב מקצועי. אני סמוך ובטוח שכמו שוורצנגר – We'll be back. אבל לטובתו טרחתי ואספתי אל אמתחתי גם ציפורים מקומיות.

RhinoAndLionPark_1441_140308עפרוני – Rufous-naped Lark

לאחר נסיעה איטית של קלאס תוך כדי גילוי סובלנות מרשימה למשוגע עם המצלמה לידו, תוך כדי עידוד לטפס החוצה מהחלון תוך כדי ישיבה על הדלת כדי שאגיע לזוויות צילום מיטביות וגבוהות יותר הגענו למתחם הפנימי. אזור מגודר עם מתחמי חיות ואזור פיקניק.

כאן עלי לעצור ולדון בשאלה מוסרית קשה. ראשית אציג את הבעיה:

RhinoAndLionPark_1458_140308

Eddie the Cheeta( on the left

כן.

זה אני (מימין) עם אדי – צ'יט (איך קוראים לזכר של הצ'יטה?) בא בימים. מצד אחד היה לי קשה לא להיכנס עם מטפל אל המתחם של הברדלס (ככה כנראה קוראים לו) וללטף אותו בעדינות. זה חתול גדול אבל כשהוא מגרגר זה קצת מפחיד כי זה לא איזה חתול נחמד בגינה שמגרגר בהנאה כשאתה מלטף אותו. לא ברור אם הגרררררררר הזה הוא הקול שהוא משמיע לפני שהוא מוריד לך יד או שזה הקול של 'בואנה, זה נעים!'.

אבל כאן הדילמה שלי. ברדלס לא אמור להיות מלוטף בידי תיירים כל היום.

יש משמעות לברדלס שגודל בתנאי שבי או שהגיע למשמורת בשל סיבה זו או אחרת ויש חשיבות לחינוך של האנשים שיראו את החיה אבל זו לא חיית בית. לא צריכים ללטף אותה והיא לעולם לא תוכל לחזור לטבע.

אבל, מצד שני, הייתי מוכרח לראות את הברדלס מקרוב. אתה רואה סרטי טבע של ה BBC ושומע את סר דיוויד אטנבורו אבל הדבר האמיתי יושב למרגלותיך, חיה מופלאה, יפיפייה שבנויה למהירות יותר מכל פרארי (אוהד מוסר שיש לשים לב שברדלסים לא יכולים להכניס את הציפורניים אל כריות הרגליים כמו כל חתול אחר כי הם צריכים אותן לאחיזת כביש בזמן הריצה).

קל לראות מה עשיתי עם הדילמה. אבל ניסיתי לתת כבוד לטורף הגדול שלא ממש התייחס אלי. יכולתי לשבת שם שעה להסתכל עליו, אבל קלאס קבע לי לוח זמנים מסודר אם אנו רוצים להספיק לראות את האכלת האריות.

RhinoAndLionPark_1466_140308

אחרי ששברתי את הדילמה שלי, לשחק עם שני גורי אריה לבנים בני שלושה חודשים היה יותר קל (למרות שחשתי צביטה, איך יגדלו שני אריות שמגיל אפס רגילים לבני אדם?). זה ממש כמו חתול אבל ברור לי שעוד חודשים ספורים גם נשיכה ידידותית או טפיחה קלה עם הכפה הזו יגרמו נזק. כרגע הם חתלתולים חמודים יותר מכל אלו שרואים באינטרנט.

RhinoAndLionPark_1475_140308

השמש במחצית היום כבר חמה מאוד והשניים בחרו לרבוץ בצל, לתפוס תנומה קלה כשהם מתעלמים מהתייר עם המשקפיים האדומות.

RhinoAndLionPark_1477_140308

בחוץ, על הדשא מסתובבים להם עוד נציגים מקומיים. חסידת מַרָבּוּ מכוערת להפליא הסתובבה לה בחשיבות עצמית מרובה, כנפיה מקופלות לאחור כמו ידיים של מלומד וצעדיה גמלוניים משהו, כמו איש כמורה דליל שיער. התכופפתי אליה, כורע על הדשא, מופתע מהקירבה שהציפור הגדולה הסכינה אליה. לפתע חשתי דקירה מהירה בצד.

יותר משכאבה, הדקירה הפתיעה אותי ממש. לפני שהספקתי להוריד את המצלמה מהעיניים, חשתי בעוד מכה בגב. הסתובבתי לגלות חסידה, רגילה, שכנראה השתייכה לזן מיוחד של חסידות תקיפה. הסתכלתי עליה בתמיהה והיא בתגובה פתחה מקורה מולי ונשפה עלי בבוז "החחחחחחחחחססססס".

RhinoAndLionPark_1484_140308חסידת מרבו – marabou stork

בתגובה, צילמתי אותה מהמותן, מוכן לכל תנועה חשודה של חסידת התקיפה הראשונה שנתקלתי בה.

RhinoAndLionPark_1488_140308

ואם בציפורים עסקינן, אחת שהרשימה אותי מאוד הייתה ה Secretary Bird, ציפור לבלר. ציפור טרף שמעדיפה ללכת ולרוץ על הקרקע, מאשר לעוף. ציפור גבוהה (1.30 זה מספיק גבוה?!), יפה שהולכת מהר. מאוד מהר. הנוצות השחורות שמזדקרות מעל ראשה כשהיא רצה הזכירו לאיזה קולוניאליסט את הנוצות שהלבלרים (פקידים) השתמשו בהן והציפור זכתה לשמה.

RhinoAndLionPark_1500_140308

צילצול השעון בכיס האחורי הזכיר לי את קלאס שישב לו במגרש החנייה ואת לוח הזמנים.

– "ראית את הזוחלים?", שאל אותי בשקט כשהגעתי חזרה.
– "לא, איפה? יש לנו זמן?"
– "גש לשם, תעבור על הזוחלים ותחזור אחרי התנין. יש לנו זמן!" ושלח אותי חזרה פנימה.

אז עברתי על הזוחלים. אישרתי לו שראיתי את התנינים ואז התרצה והתניע שוב את המכונית  ויצא שוב אל השבילים בואכה אזור הטורפים, כשהוא מאט כל פעם שהרמתי את המצלמה אל עיני, לתפוס איזה משפחת גנו רובצת

RhinoAndLionPark_1553_140308
Gnu – גנו – Wildebeest

אזור הטורפים מגודר והוא האטרקציה של הפארק. בסופי שבוע (הכי טוב להתעדכן באתר של הפארק) בצהריים מאכילים את להקות הטורפים. בכל אחד משטחי הטורפים יש אזור כינוס שם המכוניות מתקבצות במעגל וטרף כלשהו נזרק למרכז והחיות מגיעות.

ראשית, ראינו את רכב השמורה עוצר באזור הזאבים הטלואים (Cape Wild Dog).

RhinoAndLionPark_1584_140308

חיה חביבה ואינטליגנטית להפליא שחיה בלהקות בעלות מבנה חברתי מורכב. ראינו אותם נעים בעשב, נחבאים ומופיעים. עד שנכנס רכב השמורה, עם תאו שלם (ומת) מונח מאחור. הפקחים השליכו נתח עצום באוויר אל מרכז שטח הזאבים הטלואים.

RhinoAndLionPark_1573_140308

ההתרגשות ניכרה באויר. אם אצטט את שלמה יידוב בשירו 'ילדי הירח' אומר ש"אחד אחד היו נאספים /
מגודלי שיער ויחפים".

מתוך העשב הגבוה הופיעו עוד ועוד זאבים, כשכל ההתנהגות שלהם אומרת התרגשות. הם חלפו ממש לידינו, רצים בקצב.

RhinoAndLionPark_1566_140308

כשחבורה עמדה ואכלה, הם השאירו בכל רגע צופה, חבר להקה שעמד והסתכל לראות שלא מגיע איזה מישהו גדול יותר לקחת מהם את האוכל. כנראה שהרגלים טבעיים לא נעלמים מאחורי גדרות…

RhinoAndLionPark_1639_140308

רכב הפקחים המשיך הלאה ואנחנו שנתקענו מאחור נסענו בטור, מקללים בשקט את הפקחים שלא ניהלו את התנועה בחוכמה ואילצו אותנו לנסוע כמו בפקק יוהנסבורגי רגיל, אל אזור הברדלסים. כשהגענו, הברדלסים כבר אכלו.

– "בוא ונמשיך הלאה, נשפר עמדות" – כך קלאס
– "קלאס! אתה ממש מדבר כמו ישראלי!", בירכתי אותו, כשהוא התעלם מהברדלסים ועקף את הטור המצלם, מתמקם בראש שיירת המכוניות, מוכן לפרוץ ראשון אל תוך שער האריות, כמו מצביא חסר עין.

בכל זאת חלפנו על פני ברדלס אחד שהמתין לו בשקט בדשא. אם לא היה זז, לא היינו מבחינים בו:

RhinoAndLionPark_1619_140308

ישנן שתי להקות של אריות – רגילים ולבנים. אני מניח שמאכילים אותם לסירוגין.

בעוד שרכב הפקחים, עמוס בתאו שלם נכנס פנימה, אל תוך אזור האריות הלבנים ואנחנו מיד אחריו הסתכלתי סביבי. רעש הרכב, השעה, היום בשבוע וריח הבשר החל למשוך את הטורפים. ישבתי מאושר במכונית ועסקתי בגילוי אריות.

לא להאמין אבל העשבים הגבוהים ממש הסתירו לביאות שלמות שיצאו מבין הגבעולים אל השטח המכוסח היטב, מתכוננות לארוחה השבועית.

RhinoAndLionPark_1648_140308

ממש לפני המכונית, מטרים ספורים ממני נעו גבעולי הדשא לצדדים ואל הדרך יצא לו אריה גדול, מרשים עם רעמה בלונדינית וארשת רצינית.

RhinoAndLionPark_1654_140308

פגר התאו הושלך והאריות הסתערו עליו. הם החלו בנסיונות לפתוח את הבשר ולקרוע את העור שחסם את דרכם אל הבשר שבפנים.

RhinoAndLionPark_1744_140308

מדי פעם יצא אחד וקצת כעס על כולם

RhinoAndLionPark_1690_140308

אחרי שהבקיעו דרכם פנימה היו קצת מריבות, כי כולם רצו את המקום הטוב בצד ואז החלו קצת מכות לשמחתנו.

RhinoAndLionPark_1712_140308

מדי פעם נשמעו נהמות של האריות, באסים נמוכים שכאלו, מהדהדים בחלל המכונית. גם קולות פיצוח העצמות נשמעו למרחק, כשאריה אחד סגר לסתות על ירך ופשוט שבר אותה כמו קיסם. תזכורת קלה איך זכו לכינוי מלך החיות.

RhinoAndLionPark_1728_140308

אני הייתי מוקסם. קלאס פשוט היטה את המושב אחורה, נח בשקט כשאני מתקתק בקצב עוד תמונה ועוד תמונה. אני יודע שזה לא הדבר האמיתי, אני יודע שעלי לצאת לספארי של ממש ולסמוך על המזל הטוב והמדריכים המנוסים ולהיתקל בלהקת אריות צדה, אבל באמא שלכם – זה דרגה אחת פחות וזה מרשים לא פחות…

אנחנו היינו אחת המכוניות האחרונות שעזבה את השטח. האריות עדיין פירקו את הארוחה שלהם, אדישים לחלוטין לסקרנים מסביב.

קלאס הודיע לי שעכשיו אני צריך להגיע למערה, אל Wonder Cave. זו מערת נטיפים שנמצאת בפארק. הדרך עוברת ליד הלודג' שיש בפארק, מקום לעצור ולקחת לך בקתה נאה, לשבת על המרפסת, ללגום בירה קרה ולראות איך החיות צועדות להן מתחת לבלקון.

RhinoAndLionPark_1750_140308

המערה היא מערת נטיפים סטנדרטית. כורים איטלקים גילו אותה במאה ה 19 כשפוצצו באזור מטענים כדי לכרות אבן סיד (Limestone). כמו איטלקים טובים הם מיד החלו לפוצץ נטיפים וזקיפים כי חשבו שככה יהיה להם יותר קל אבל זה לא ממש הצליח והם עזבו את המערה לנפשה. אולי הם אלו שמצאו את הזקיף באמצע המערה והחליטו שהוא נראה כמו הבתולה מרים מתפללת

RhinoAndLionPark_1787_140308

אני ראיתי בזקיף הזה דיונון, אבל כל אחד רואה כאן מעולם המושגים שלו.

RhinoAndLionPark_1774_140308

RhinoAndLionPark_1785_140308

ולבסוף כמו חלק מאוכלוסיית יהודי דרום אפריקה, גם אני עושה עלייה!

RhinoAndLionPark_1802_140308

אור השמש וקלאס חיכו לי בחוץ ואנחנו המשכנו לאיטנו את הסיבוב בפארק כאשר אני כבר יותר שבע חיות ולא טורח להרים אתה המצלמה למראה כל משהו שאנו עוברים לידו.

RhinoAndLionPark_1807_140308
נקבת חזיר יבלות (צעירה!)

RhinoAndLionPark_1814_140308אנטילופת Springbok

כשיצאנו כבר לכיוון השער ואני הודיתי לקלאס על הביקור והתזמונים, הוא הסתכל עלי בפליאה והודיע לי שלא הלכנו לראות את ההיפופוטמים. מסתבר שמעבר לשער  ולכביש הראשי יש עוד חלק לפארק, שם יש עוד חיות ועוד מתחמים.

קשה לקרוא לזה כלובים כי להיפו יש למשל אגם נסתר גדול למדי עם גשר צפייה אבל לשמחתי, ההיפו בדיוק יצאו כדי לבלוס חציר. חבורה ענקית, תרתי משמע, עומדת וטוחנת שם. צעיר או אפילו גור מנסה להידחק וחוטף מכות עכוז קשות ומועף החוצה ממעגל הסועדים. טוב שיש את עולם החי כדי לקבל מושג קלוש על היחס לילדיך שלך.

RhinoAndLionPark_1827_140308

בעוד הם סועדים את ליבם, אנחנו המשכנו לצפות בהם, קלאס ואנוכי. קצת הפתיע אותי שהוא גילה כזה עניין, שהרי הוא מגיע לכאן מדי פעם ובכל זאת עמד והסתכל בסוסי היאור עומדים ובולסים.

RhinoAndLionPark_1839_140308

בעוד שאנו בוחנים את המגבלות והשטח העצום של מתחם ההיפו, שמענו קול רחש ושבירת ענפים ואל כר הדשא, יצאה היפופוטמית גדולה יותר מאלו שראינו, פשוט ע-נ-ק-י-ת. מהלכת לה מעדנות תחת העצים הירוקים, רומסת את הדשא כשהיא מחליקה מעדנות אל החבורה הסועדת שלא העזה לא לפנות לה מקום.

RhinoAndLionPark_1834_140308

השמיים השחורים שבאופק החלו סוגרים עלינו. רעמים החלו להישמע. אני הבנתי שיש לי זמן קצוב עד שאחטוף מכת גשם. את שאר המתחמים סרקתי במהירות ודווקא בצד, ליד אגם קטן ללא כל חשיבות, הבחנתי בכתם צבע שקשה היה להתעלם ממנו.

אין לי מושג איך חשב ה Southern Red Bishop שהוא מוסווה, בצבעי כתום של מרקר. אבל שם הוא היה על הענף, לחלוטין אדיש לקיומי.

RhinoAndLionPark_1841_140308Southern Red Bishop

כל האזור מלא בציפורים ובקינים אופיניים לאפריקה, כמו אלו שפה

RhinoAndLionPark_1850_140308

את הציפור האחרונה מצאנו בדרכנו החוצה. אמנם, אין שום צידוק לקיומו של טיגריס בנגלי בדרום אפריקה אבל יש מקום להצלתו של מין בסכנה ולטיגריס מתחם גדול מאוד שנראה לי די קרוב לסביבתו הטבעית, אז זה בסדר.

RhinoAndLionPark_1873_140308

אנחנו והטיגריס נמשכנו זה לזה עד לרגע המפגש המרגש כשרק גדר דקה מפרידה ביננו.

RhinoAndLionPark_1890_140308

עם הטיגריס הנ"ל נגמר לנו המזל וארובות השמיים נפתחו. כאן המקום לומר שארובות השמיים בדרא"פ הם די רחבות כ 16 צול כל אחת וכשהן נפתחות – הכל נשפך בבת אחת.

רצנו בחזרה למכונית ויצאנו חזרה בגשם שוטף. היום הארוך עשה את שלו ובעוד שקלאס נוהג ישבנו ודיברנו. הוא שינה את מסלול הנסיעה דרך השכונות השונות של יוהנסבורג ולאורך הדרך הסביר והראה את השכונות המסוגרות, מאחורי חומות וגדרות, שערים וחרכים. זה היה תוספת מבורכת וחזרה למציאות. שבתי אל חדר המלון ולאחר עוד סטייק נאה ב Butcher Shop הסמוך חזרתי לפעילות הערב של יוהנסבורג – חזרתי לחדר ונעלתי את הדלת.

אני חושב שאני ממליץ על הפארק, ובוודאי, אם יש לכם צורך בנהג ביוהנסבורג – קחו את קלאס. הוא קלאסה של ממש:

KlaasCard

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על גילוי אריות בינות לעשבים

  1. אודי הגיב:

    למיטב ידיעתי, אריות לא צדים בלהקה. אני לא חושב שבטבע תראה אריות זכרים בוגרים אוכלים בצוותה. לביאות, לעומת זאת, כן צדות בלהקה. מצד שני, יכול להיות שאני טועה.

  2. eitanel הגיב:

    אריות שמניחים להם תאו שלם באמצע תא שטח גדול מאוד, טבעי מאוד אך מגודר מסתדרים. לא רק האדם הוא חיה סתגלתנית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s