הרשות למלחמה בַּשָׂמִים

לפעמים אני מסתכל במראה ושואל האם הפכתי לקשיש מריר, זה שמתקן כל שגיאת עברית, כמעין אליעזר בן יהודה לצעירים שמסביבי. זה שמתקן כל "שתי שקלים" ל"שני שקלים". אני מגדל שני צעירים בבית, שאמנם השפה העברית שגורה בפיהם, הם קוראים ספרים והם די רהוטים, אבל עדיין יש שתי מלחמות שאני נלחם, מלחמות שלא ברור לי אם הן אבודות מראש – אבל כמו דון קיחוטה (עוד זקן נרגן) אני מחויב להילחם.

First_Committee_of_the_Hebrew_Language_Jerusalem_1912_with_Eitanועד הלשון העברית (תמונה מעודכנת)
יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ
עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, איתן אלקין, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור.

שתי המלחמות הן המלחמה בשָׂמִים והמערכה להצלת האות א'.

המילה שָׂם היא מילה מצויינת, הפירוש המדוייק לפועל האנגלי to put אבל נראה לי שבקרב ילדי הרכים וחבריהם היא הפכה למחליפת כל. הם שמים נעליים, שמים גרבים, שמים שמפו, שמים מחברת בתיק, שמים צלחת בכיור (ילדים מחונכים), שמים חולצה, שמים טלפון בחשמל ועוד ועוד. הם לא נועלים נעליים, הם לא לובשים מכנסיים, הם לא מטעינים טלפון ולא מכניסים ספר לתיק. הם רק שמים. ואני, אני מהרשות למלחמה בשמים, אבל זה לא ממש עובד. ממש כמו קיחוטה הזקן. יש לנו חברה טובה, ס'. כשבנותיה היו קטנות היא הקפידה לשאול אותן "איך נובח הכלב? איך מילל חתול? איך נוער חמור? איך פועה כיבשה?". מודה אני שכבר בשלב ההוא אני קצת ויתרתי ושאלתי את בני הפעוטים "איך עושה הכלב?" אז אולי אני לא כזה מושלם…

אבל מעבר למלחמה בשָׂמִים, אני נאבק קשות להצלת כבודה של האות א'. האות שרדה שנים רבות אבל קיבלה מכת מוות עם כניסתה של אפליקצית Whatsapp לחיינו. הנה כמה שיחות שנלקחו מהטלפון שלי (הנרגן מימין הוא אני)

Whatsapp Conversations

הבנים שלי וגם החברים שלהם הם לא מוכנים לקבל את האות א' בתחילת פועל עתידי – אני ילך, אני יצליח, אני לא יוכל, אני ישב ויקרא את הספר, אני יחכה להודעה ואז אני ירד. אף אחד מהם לא מצהיר על עצמו למשל "אני אלך, אני אצליח, אני לא אוכל, אני אשב, אקרא, אחכה וארד."

אני אולי אצליח. אולי לא. כנראה זה לא ממש חשוב ואולי כן. אני לא יודע. לפני שנים יצאנו, נורית ואני לסיור סליחות לילי בשכונת הבוכרים עם דן בניה סרי, הסופר עם השפה העשירה. זה היה נפלא. השליטה והווירטואוזיות בשפה שהוא הפגין היה פשוט נהדרת אבל לא ברור לי אם ילדים היום היו מבינים אותו. שוב, אני נשמע לעצמי כמו פנסיונר נרגן או כמו הזקנים מהחבובות

Statler and Waldorf

אבל, אני מגלה עוד נרגנים כמוני, עוד אנשים שמוכנים להתנדב לרשות למלחמה בשמים, עוד הורים שמנסים לשווא לתקן את השפה, לדחוק את הקץ שברור לי שיגיע, עם דור של עילגים שסמארטפון יוטבע להם ישירות על הקרנית ושיחשבו אל תוך הטלפון בטלפתיה – "אבא, אני ילך לשם בערב עם שתי החברים שלי" ונדב, הוא ינסה לתקן את הנכדים שלי – ואני רק אאחל לו בהצלחה…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Thoughts, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על הרשות למלחמה בַּשָׂמִים

  1. ניר הגיב:

    שתי המלחמות הן…
    במלחמה כמו במלחמה 🙂

  2. Maoz Dotan הגיב:

    ,תחזקנה ידיך !!!
    הבן שלי כבר לא מזמין חברים הבייתה כי הוא מתפדח בכל פעם שאני מעיר על טעויות זכר/נקבה

    אינך לבד במערכה זו !!!
    יש עוד 2-3 הורים שנלחמים כתף לכתף בקרב אבוד זה

    FOR KING & COUNTRY !!!!!

  3. זהר (לא החבר) הגיב:

    חשבתי שהעתקת לי מהווטסאפ (והתחלתי לחשוב איך ןאיך להתגונן ולפרוץ שוב וכו' אבל די – זה לא העניין)…

  4. אודי הגיב:

    שימו שמן, שימו מים, שימו כובע על הראש.

  5. eitanel הגיב:

    טוב, יצאתי קשיש. כאילו ממש דאאאאא!
    נכון – דורי בן זאב שכתב את מילות השיר אכן לקה בבעית שמים מסויימת, אבל קשה לומר שבר בן זאב אינו שולט בשפה העברית. כמו שמאיר אריאל כתב:

    שמש בוקר באה צהריימה
    בא הימה צבע דבש טהור
    לילה בגניבה בא – הנחיריימה

    אז זה לא ממש עברית תקנית אבל זה יופי של שליטה בשפה. אחרי שאתה מפגין יכולת אז מותר להתחיל לאלתר…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s