חגמולדת שמח בממלכת המלך

על המטוס, בדרך חזרה מתאילנד, ממלכתו של המלך פומיפון אדוניאדט (הלוא הוא ראמה התשיעי) חש אני בצורך לחלוק. כיון שנראה שכולם היו בתאילנד חוץ ממני ואני ראיתי רק חלק קטן מבנגקוק אז אין לי פה מה לחדש יותר מדי. שוב המפעל שלחני לארצות הניכר, שוב בהתראה קצרה ושוב בדרך להרביץ קצת חוכמה בגויי הארצות והפעם להראות את האור לשתי קבוצות שונות בשתי הרצאות שונות.

מה שרציתי לחלוק הוא ההשתאות שלי לגבי התפקיד שחג המולד משחק בחיי האומה התאילנדית. אבל לפני אני רוצה לחלוק אבחנה דקה שהפתיעה אותי מאוד – בזמן ההרצאות. דיברתי בפני שתי קבוצות ארגוניות שונות ובכל פגישה היו כ 20 נוכחים מהן 75% נשים. אמנם המנהל הגדול היה גבר אבל הנשים לא היו שקטות ופסיביות אלא שאלו שאלות, חפרו, הפגינו ידע רב והיו יותר דומיננטיות בדיון מאשר הגברים בצוותים. מה שהפתיע אותי זה ההנחה (המוטעית) שלי של הנשים האסייתיות כיותר שקטות וכנועות,מבטלות את עצמן ושל תרבות שהיא גברית בעיקרה – כאן הנשים דיברו אנגלית טובה ושלטו בחומר, תפסו את המידע שהבאתי ועשו לי חיים לא קלים. מרשים.

נחזור לנושאים יותר קלילים – חג המולד. חג המולד הנוצרי הוא בכלל התגלגלות של חגיגה פגאנית שחגגו לפני שבנו של הנגר נשלח ע"י הרומאים אל הצלב (מזל שזה היה משהו פשוט שקל להכין – תארו לכם אם היו ממסמרים אותו למנדלה – לא הדרום האפריקאי המנוח – אלא הסמל ההודי המורכב?!). זה יום ההיפוך החורפי, שיא החורף, ואז הרומאים באו עם הסאטורנליה שלהם ונורדים על היוּל שלהם והיו עוד לפניהם ולצידם עד שבאו הנוצרים וניכסו את הכל ואספו את המנהגים שבא להם מכל החגים הפאגנים וביצעו השתלטות עוינת.

אבל הרחובות מלאים בעצי חג מולד מוארים בגובה מרשים, בקניונים מתנגנים שירי החג המאוסים (Jingle Bells בשלל גרסאות כיסוי, Santa Claus is coming to town ודומיהם). בכל מקום מסתובבים (יותר מסתובבות) אנשים עם כובעי סנטה או קשתות עם קרני איילים מאירות. אפילו רוכלי הרחוב מוכרים מזכרות חג מולד ועוד יותר אפילו, נערות הרחוב, המרפדות לשעת ערב את רחוב סוקומוויט המרכזי, חלקן מסתפקות בכובע סימלי וחלקן אף הגדיל עשות ומסתפק בתלבושת סנטה קצרצרה כמו זו שסנטה היה אוסר על בִּיתו לצאת ככה מהבית. התאילנדים מברכים זה את זה ב "Melly Christmas" וגם אותנו הזרים היהודים ולא בא לי להסביר להם שבמשך מאות שנים נטען כלפינו שהסגרנו את אותו ישוע לרומאים ובדרך כלל שרפו אותנו לכבוד חג המולד ולא ברכו אותנו.

BangkokChristmas_095401_131226

אפילו סנטה קלאוס שהוא התגלגלות של אודין ושל אלוהימים אחרים ושל אבא חורף המזרח אירופאי הונח אחר כבוד על כריתי בערבו של חג המולד

BangkokChristmas_170917_131224

מבט מהיר בוויקיפדיה מסביר ש 93% אחוז מ 67 המיליון שחיים להם בתאילנד הם בודהיסטים. השאר הם כל מיני דברים, בעיקר מוסלמים. אז מה להם ולחגיגות חג המולד? איך זה מסתדר עם המקדשים הקטנים בכל פינת רחוב שהעוברים והשבים עוצרים, נותנים קידה וממשיכים?

BangkokChristmas_102941_131226

את זה הסבירה לנו דווקא משהי שהקדימה לפגישה ובמקרה היא קתולית. תאילנדית וקתולית. ההסבר פשוט. התאילנדים אוהבים לחגוג. כל החג מולד הזה זה חגיגה מתמשכת של צבע, שירים, אפשרות לעשות הופעות רחוב של 50 צעירים שרוקדים אחיד עם תלבושות לצלילי זמרת צווחנית ששרה בתאילנדית בסגנון עדות הקריאוקי, מתנות, והזדמנות לצאת לחופש. אז הם אימצו את זה וכמו תהליך האמריקניזציה הגלובלי הם אימצו את זה בפרופורציות אמריקאיות בלי כל הבולשיט של התפילות, מסה ושאר החבילה – רק הכיף.

ומה אני יכול לומר? אין לי שום עלה תאנה להתחבא מאחוריו כיון שגם אני הפקתי הפקת חג מולד משלי – אז אין אני יכול ללפות עכוזי אל מול האומה השמחה הזו…

Taken by Eitan Elkin

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Thoughts, Travel, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s