באגמון החולה, הגודל כן קובע

האמירה הידועה שהגודל כן קובע התבררה לי כמצערת ונכונה באותו בוקר. אני לא חושב שיש לי במה להתבייש ואני חי עם זה בשלום אבל לפעמים המציאות מציבה בפניך עובדות ומעניקה לך תרועת השכמה ואתה קולט שאתה פשוט לא מבין כמה שגדול הוא לא באמת גדול וכשמשווים ציוד לציוד אתה מבין שאתה משקר לעצמך.

AgamonHahula_9947_131123

אתה מגיע לאגמון החולה בעונת נדידת הציפורים, עם העדשה הכי גדולה שיש לך ומגלה שאתה לא מדגדג את התותחים הכבדים שמסתובבים שם. אנשים מהלכים להם בינות לשבילים עם עדשות באורכים לא הגיוניים והקנאה אוכלת אותי. אני ממש מתבייש לשלוף את ה 18-200 הפשוטה שלי כשמסביב הולכים אנשים שהעדשה התלויה על כתפיהם כמעט משרטטת קווים בחול. ביודעי את מחיריהם של פרטי ציוד אלו שאנשים צועדים איתם בנונשלנט, ליבי מתחמץ.

אבל זה מה יש ועם זה אני אנצח. יום יבוא וגם לי תהיינה צרור עדשות מובחרות וילד קטן שיסחוב אותן לצידי ( זכוכית זה כבד ואופטיקה טובה זה הרבה זכוכית).

pic_040502_2

עד אז, לקחתי את הצפר האישי שלי, המתולתל, את אימו ושמנו פעמינו בשעות הבוקר המאוד מוקדמות אל הצפון ואל האגמון ואל עגלת המסתור שהוזמנה ברגע האחרון ביום שישי בצהריים. אמנם אוהד הצטער שלא נעלה על העגלה המסתובבת עם הזריחה אבל הסברתי לו שעל מנת להתייצב שם ב 5:45 עלינו לעזוב את ביתנו ב 3:30 בבוקר ויש גזרות שהציבור לא מוכן לקבל. בניגוד לימי לימודים שם תהליך ההתעוררות שלו הוא ארוך ודורש התערבות חוזרת ונשנה, כצפרות על הכף, הילד זינק מהמיטה ב 5:30:00 כמו סיקסק בן יומו וב 5:30:01 הוא כבר היה לבוש וארוז ועל פניו שאלה אחת "מתי כבר תעיר את אמא?!". יצאנו בשקט, מנסים לא להעיר את האח של הצפר שכשל הביתה מבילוייו אי שם אחרי 1 בלילה.

טיול טוב נפתח בהכנת כריכים ראויה, עם לחם שאור צרפתי, כדורי מוצרלה, בזיליקום, שמן זית משובח ומלח ים אטלנטי. אחרי זה, הציפורים עוברות לעדיפות שניה.

AgamonHahula_9657_131123

יצאנו, הגענו בזמן כשאוהד שואל כל כמה דקות מתי נגיע ואם זה בסדר. נתנו לאדון וייז להרגיע את אוהד ועוד לפני שהספקנו להדמים את המנוע, הבחור היה מחוץ למכונית מוכן לרוץ פנימה אל העגלה הממתינה. תשלום, שכירת משקפת נוספת לאלו שאין להם ואנחנו היינו הראשונים על העגלה, עוד לפני שהנהג עלה לטרקטור הסוחב אותה.

למי שלא מכיר, עגלת המסתור היא עגלה הנגררת מאחור טרקטור, ונוסעת בשטחים הסגורים של אגמון החולה. כחלק מפרויקט האכלת העגורים העגלה והטרטור נוסעים דרך השטח 3 פעמים ביום, מפזרים אוכל לציפורים הנודדות המתרגלות לרעש הטרקטור והעגלה. בעגלות המסתור יש מושבים והם סגורות מכל צידיהן פרט לצד הקדמי ושם יושבים בשקט וממש ניתן להתקרב לציפורים.

כאן אני אעביר את השרביט ואתן לתמונות לדבר. ברור שלו היתה לי עדשה ראויה לשמה, הכל היה מופלא יותר, אבל בואו ונעזוב את זה. אני אתן לתמונות לדבר ורק אומר שאוהד אחראי על הפרשנות.

באגמון החולה נפגשים שלושה מיני שלדגים שמגיעים מיבשות שונות

AgamonHahula_9848_131123שלדג לבן חזה (white throated kingfisher) שמגיע מאסיה

AgamonHahula_9923_131123

פרפור עקוד (Pied kingfisher) שמגיע אלינו מאפריקה

AgamonHahula_9876_131123

וראינו גם כמה שלדגים גמדיים אבל אין לי תמונה ראויה שלהם. הגמדים ממש מהירים, הכי יפים והכי קטנים וקשה לתפוס אותם. הם מגיעים אלינו מאירופה.

כמובן שהעגורים הם גולת הכותרת של הסיור. כשהיינו שם נספרו כ 36,000 עגורים. הנה כמה מהם

AgamonHahula_9724_131123

עגור אפור (common crane)

AgamonHahula_9764_131123

AgamonHahula_9733_131123

הסיבה שלא ראינו את השדות המכוסים עגורים, הייתה פשוטה. בעוד אנו נוסעים פנימה אל האזור האסור בתוככי עגלת המסתור, ראינו סובארו פרטית עם שתי חכות ענק מבצבצות מחלון האחורי. אמנם פקח של האגמון כבר הגיע אל השניים שבחרו לדוג במקום הכי פנימי והכי רגיש אבל את הנזק הם כבר עשו – הלהקה כולה נבהלה ופרחה לה וראינו אותם יורדים על שדה חרוש סמוך. ישראל הטובה והיפה שבה כל השלטים והמחסומים נועדו לאחרים ולא לך. אני הצעתי להשתמש בשני הדייגים גם בפרויקט ההאכלה, ולדאוג גם לדורסים המסכנים שגם הם יאכלו בשר טרי של דייג מטומטם (ההצעה שלי הייתה פופולרית בעגלה, אבל נפסלה לבסוף).

AgamonHahula_9685_131123זֵרוֹן סוּף (Marsh harrier) שלא קיבל דייג לארוחת הבוקר

AgamonHahula_9804_131123נץ מצוי (Sparrowhawk) שגם לא קיבל נתח דייג מטומטם

האמת שמצב הרוח הקרבי שלי היה אמור גם להדאיג את כל ההורים המסורים שנתנו את ההגה של עגלת הגולף ששכרו לילדים המתוקים שלהם. באגמון ניתן לשכור אופניים, כלי רכב על פדלים ועגלות גולף חשמליות לפדלאות – מאוד מצא חן בעיני אותו זוג הורים שהתקעש לצלם בוידאו טלפוני את בנם הקט באמת מנסה לדרוס אותנו כיון שלא באמת שלט בעגלה. כשפיספס את אוהד הייתי מאוד קרוב לגרום לדורסים קלקול קיבה מרוב אוכל.

(נשימה עמוקה. אום מאני פאדמה הום ॐ मणि पद्मे हूँ ואני רגוע)

בחזרה לעופות מים שנתנו את שמם ליחידות צבאיות. ראשית, מגלן:

AgamonHahula_9885_131123מגלן חום (Glossy ibis)

AgamonHahula_9896_131123עוד מגלן חום (Glossy ibis) הניכר במקורו דמוי המגל

AgamonHahula_9932_131123
כַּפָּנים לבנים (Spoonbill) הניכרים במקורם דמוי הכף

AgamonHahula_9824_131123
קורמורן גדול (Cormorant)

AgamonHahula_9912_131123

לבנית קטנה (Little Egret) ששוטטה לה בניסיון לתפוס רכיכות קטנות במים הרדודים, מטלטלת את ראשה על מנת להציף את המנוולות הקטנות מתוך הבוץ

AgamonHahula_0020_131123

ולסיום – אנפה אפורה (Grey Heron) ששוטטה לה לידנו. יש לי עוד מיליון תמונות אבל חסתי עליכן.

במסגרת הפוסט המינימליסטי הזה, כמעט פייסבוקי, אני אציג גם את הטיילים האמיצים שהצפר הצעיר דחף אותם להקיף את האגמון בקצב מזורז, כשאנו מתבקשים לעצור כל רגע ולהיות בשקט ("דבר חלש, אתה מפריע לקורמורנים!")

הצפר הצעיר (לפני המהפך) AgamonHahula_9990_131123

הצפרית בעל כורחה (יותר משסחבה נורית את המשקפת, סחבה המשקפת וקריאות הבואי תראי, את נורית)

AgamonHahula_9969_131123

ותמונה נדירה אחרונה

AgamonHahula_0030_131123

לאחר שהכריכים נאכלו, הציפורים נדגמו, הרגליים נשחקו בהליכה איטית עם עצירות, כל מצפור או נקודת תצפית נבדקה עד תום,  עוד כריכים נבלסו בשצף עם תפוצ'יפס (שילוב נפלא!), עוד עגורים ועוד התחמקות מעגלת גולף דוהרת – השלמנו את המעגל וחזרנו להתחלה. הצפר הצעיר לא הספיק לחזות בצומת הקרובה לפני שנרדם עם המגדיר ואנו שמנו פעמינו הביתה, שבעי ציפורים ומוצרלה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, photography, Travel, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s