גיימר מזדקן מוצא גאולה

התחלתי לכתוב את הפוסט הזה לפני זמן מה. רציתי לדבר על משחקי מחשב ואיך שהילדים שלי אומרים לי "בוא ואני אעזור לך, אבא" כשאנחנו משחקים. היו לי בראש את כל הכיוונים ומה שרציתי לומר. רציתי לכתוב על איך זה שפעם הייתי גיימר, אחד כזה שמשחק במשחקי מחשב וטוב בהם ואיך זה נעלם לו עם הזמן, הגיל, הפנאי החסר והילדים. אבל לא ישבתי לכתוב. הלכתי לאיבוד בתוך 'התחקיר' ומצאתי את עצמי יושב ומשחק (כמובן מתוך כוונה רצינית – תחקיר עומק) ומשהו השתנה שהחזיר לי קצת את קומתי השפופה. אז ישבתי וכתבתי, אבל אחרת. אה, יש גם המלצה לספר בסוף, אז שווה לקרוא

ובכן, סיפורנו מתחיל, כמו רבים מבני דורי, עם המצאה מופלאה שנקראה אטארי 2600. אמנם אבא שלי הביא הביתה חפצים קדומים יותר כמו מכונת פונג (Pong) ו Pet CBM שעליו בנה לי משחקים אבל הקונסולה הראשונה שלי הייתה אותו אטארי 2600 עם ציפוי העץ הפלסטי האיכותי. כשאני משווה אותה לפלייסטיישן של נדב שהיום מונחת בסלון, זה כמו להשוות שימפנזה לבר רפאלי – כן, מוצאה של הבר מהקוף אבל השיפור ניכר לעין.

My Console History

אני וכל החברים שלי טחנו את האטארי למוות. כמות השעות שיכולתי להעביר מול מה שנראה היום מגוחך – הייתה מגוחכת בעצמה. קשה לראות את המשיכה של משחק כמו אסטרואידים שבו ערימת פיקסלים יורה פיקסלים בודדים לעבר סלעים שנראים כמו כתמי צבע שנעים על המסך. אני יכולתי לשחק בזה שעות, אי שם ב 82. זה לא ממש שינה שזה נראה ג'יפה. אני גם לא ידעתי שזה נראה ג'יפה.

AtariAsteroidsOnScreen 600x

עם המעבר למחשבים (כן, כאן המקום להודות שהקומודור 64 שלי עדיין אצלי, ונכון עד לפני כמה שנים – עדיין עובד) המשכתי לשחק וגם כשעבדתי בחברה שבנתה משחקי מחשב מפוארים – שם כבר שיחקנו משחקים יותר מתוחכמים ביחד בשעות הלילה מתחרים אחד בשני ועם השני. אני זוכר משחקים כמו Descent ועוד המון אחרים שהיוו ניסיון ראשון למשחק של ראש בראש מעל רשת.

DecentOnMonitor

הייתי יושב לפעמים והולך לאיבוד בתוך משחק ללילה שלם. קם מהכיסא בארבע לפנות בוקר ולא מבין איך זה קרה כי רק רציתי לעשות משימה קטנה וללכת לישון. אמנם תמיד היו טובים ממני שחיסלו אותי אבל אני הייתי די טוב. כמאמר הפתגם הלועזי – The older I get, the better I was

ואז הגיעו הילדים. ועבודה וחיים של משפחה והזמן למשחקים הלך ודעך. אני מניח שגיימר ששווה את משקלו בטילים מונחים היה מצליח להחזיק מעמד אבל העדיפויות משתנות ועם השינה הטרופה שמביא איתו ילד קטן, אתה חושב אחרת.

היום אני לא מחשיב את עצמי כגיימר. ישנם עוד כמה, מאז, שהחזיקו וצלחו ומשחקים עד היום. אני חושב שהיום זה יותר קל כי זה לשחק במשחק מחשב נחשב למשהו לגיטימי ולשים קונסולת משחקים בסלון זה לא משהו הכי גיקי שיש – גם כוכב זמר מזרחי ישים כזה וישחק עם החברים.

עם הופעת הטאבלטים והסמרטפונים בחיינו – כולם הפכו לשחקנים, גיימרים. בין אם זה לזרוק ציפורים על חזירים, לגדל חוות ענק וירטואליות וכמובן לרסק ממתקים בעושר – כולם משחקים (גם אני…)

CandyCrush

היום נדב משחק הרבה, יש לו את המחשב שלו, עם אוזניות שקנה לעצמו (כל כך גדולות ומעולות שאני חושב שהוא לא עובר בדלת כשהן על האוזניים) והוא משחק עם חברים ברשת או כשהם נפגשים. בסלון מונחת לה קונסולת פלייסטיישן עתירת משחקים. אני פחות אוהב את השלטים של הפלייסטיישן ותמיד אעדיף מקלדת ועכבר אבל כשרוצים לשחק עם ילד, לפעמים אין ברירה. אנחנו עדיין משחקים גם בקלפים או משחקי קופסה לפעמים אבל נחמד גם להשתרע על הספה לצד ילד מפורקד לחטוף שלט מהשולחן ולהצטרף. במשחקים כמו Rayman Origins 

Rayman-Origins-Screenshot-2

או Little Big Planet אני משחק בהנאה (תמיד אהבתי Scrollers) למרות שאני מודה שלעיתים קשה לי לעמוד בקצב – האינסטקטים הואטו וכשמשחקים עם ילד מיומן שכבר טחן את השלב הזה, אני מוצא את עצמי נגרר קלות ומקבל את המבט רווי הרחמים ואימרות בסגנון "תעמוד רגע ואני אבוא ואעזור לך, אבא".

LittleBigPlanet2_010

כשאני מנסה לשחק את משחקי היריות החדשים עם נדב, זה הופך להיות משהו בסגנון "להציל את טוראי אבא". המשחקים כגון Battlefield, Call of Duty ודומיהם על הפלייסטיישן פשוט לא באים לי טוב. כשאני משחק עם נדב, אני מצליח לחסל איזה שניים, שלושה רעים בזמן שהוא מחסל גדוד שלם, מפיל מסוק, מוציא מההריסות מספיק חלקים לבנות פצצת אטום ולשגר אותה לעבר מפקדת האויב תוך כדי שהוא מכרסם לוף וירטואלי מפחית.battlefield-3-ps3-screenshots-1-915ככה זה נמשך כשאני מקבל על עצמי את התווית של גיימר מזדקן עד שהפציע בביתנו משחק חדש, לאחרונה.

Injustice_Gods_Among_Us_Cover_Artנדב קנה משחק מכות בשם Injustice – Gods Among Us שבו גיבורי הקומיקס של מרוול נלחמים אלו באלו בזירות שונות שהן כולם מעולמות מרוול – הבית של באטמן, טירת הבדידות של סופרמן, בית המשוגעים של הג'וקר ועוד. ראשית, המשחק נראה מדהים. כשאני מסתכל על המשחקים שאני ביליתי שעות מולם בגילו של נדב עכשיו – זה נראה מגוחך. פה הדמויות נראות כמו מסרט, זזות מצויין וגם כשאתה משחק מול מחשב, שחקן המחשב לא פראייר ומשחק טוב.

ראיתי את נדב משחק וגם את החברים שלו שבאים למרתונים של מכות וחייכתי. ראיתי את אוהד יושב ומרביץ במסך וחייכתי.

עד שלפני שבועיים בערך, לקחתי את השלט ביד והתיישבתי.

injustice-gods-among-us-screenshots-8_x600

שיחקתי המון כאלו, עוד במכונות המשחק הישנות עם המטבעות ודרך כל מיני Mortal Kombat ודומיו. אתה שולט בתנועות השחקן שלך, קופץ, בועט, מרביץ, זז וכמובן כל התנועות המיוחדות. כאן מגיע הקושי. אותן Combos מיצריים את המכות הכי שוות שבו אתה מפיל אוטובוס על ראשו של היריב או שולף מהכיס מאיץ חלקיקים מתקפל ויורה בו. הבעיה שצריך לזכור רצפים של 4 ולעיתים עד 13 לחיצות כפתורים ותזוזות שעליהן להתבצע בסדר וקצב מושלם (הנה דוגמה של כמה מהמכות של באטמן)

Batman Combos

אבל אני התיישבתי לי, משחק נגד המחשב ומגלה שוב כמה זה יכול להיות הנאה מתוקה. אחרי שעתיים קמתי, מתחתי את הגב הדואב וציינתי לעצמי שהחלודה קצת הוסרה.

אז בא נדב. הצעתי לו לשחק נגדי. הוא חייך התיישב, לקח שלט לידו ונתן לי את הכבוד לבחור את הכל. ישבנו לשחק וניצחתי אותו.

גם בשני ניצחתי אותו.

גם כשאמר לי בגיחוך שבטח למדתי את המהלכים של Cyborg בעל פה והצעתי לו שיבחר לי דמות ניצחתי אותו.

injustice_gods_among_us_6_x600

לא הייתי בלתי מנוצח אבל בסוף, כשקמנו, ניצחתי אותו יותר משהוא ניצח אותי.

זקיפות קומה חדשה ניצוקה בי. גם את אחיו הצעיר ניצחתי ומאז שיחקנו כבר כמה פעמים והגעתי לשלב שאני מפטיר בבוז שאני אנצח אותם בלי להשתמש במכות מחץ איומות שמשחררים מרחוק וסוגרות עניין. אני אנצח אותם בלי פטנטים. רק במיומנות. זה עדיין עובד לי.

לא חשבתי שזה יהיה כל כך נעים. אחרי שאנחנו יושבים ומשחקים יש בבטן כזו תחושה חמימה. נכון, זה הילדים שלי ואני צריך להעצים אותם ולתת להם את התחושה שאבא תמיד שם בשבילם אבל לפני שאתם מצלצלים ליצחק קדמן, אני חושב שכבוד לאבא גם צריך לתת. אם לא נותנים, אבא לוקח את העסק לידיים ובאיבחת ג'ויסטיק מרביץ בהם כבוד!

Injustice-Gods-Among-Us-Catwoman-Splash-Image_x600

ברור לי שזו נחמה זמנית קטנה ושהם יפרקו אותי בקרוב. אבל לי יש עדות כתובה באינטרנט וזה כבר עושה לי טוב.

לפני שאסיים המלצה ספרותית קטנה. ידידי, כעך לי, עידן  צייץ בטוויטרו על ספר בשם Ready Player One וכך אמר

Idanca Twit[8]

אז אני קורא את הספר ועד עכשיו הוא משעשע מאוד וכל מה שסיפרתי פה למעלה – רק מכין אתכם טוב יותר לספר. אני משלה את עצמי שאכתוב עליו כשאסיים אבל אם שני אנשים יקראו אותו בגלל הפוסט – אז הפצתי את הבשורה (ותודה לעידן)

ReadyPlayerOne RD 1 finals 2

ואסיים בשיר (מילים: אלון אולארצ'יק ולחן: דני סנדרסון)

גיימר מזדקן
גיימר מתקלקל
לומד את הפרינציפ
רק אחרי שהוא נופל.

משחק לא טוב
גיימר תעזוב
זה מה שאומרים לו
כשהוא מפסיד בלי סוב.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Thoughts, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על גיימר מזדקן מוצא גאולה

  1. רונן הגיב:

    אחלה פוסט. אבל כמו שאומרים
    Like father Like son

    • ירון הגיב:

      א. אני אמנם משחק הרבה פחות מבעבר אבל עדיין מתקין (כמעט) את כל מה שיש ומנסה (כמעט) את כל מה שיש. משחקים טובים שטרחתי גם לסיים (יחסית) לאחרונה- Tomb raider, Battlefield 3 ו- Devil may cry, הכל על ה- PC כמובן. ב- PS3 אני קונה יותר מאשר משחק, האחרון שסיימתי היה, כמובן,
      God of war 3 שזה פשוט משחק ברמה (שתי רמות? ארבע רמות?) מעל כל דבר אחר שזז.
      ב. אין, אין, אין על ה- Way of the exploding fist או Uridium!
      ג. Atari 2600? היית מהמפונקים, חביבי. אבל מוט המשחקים של Atari המקורי – אגדה צרופה.
      ד. מה שחסר לי מאד זה משחקי RTS טובים, ממש אין הרבה כאלו. אולי זה יעזור:
      http://www.pocket-lint.com/news/123147-command-and-conquer-preview-we-go-hands-on-with-the-free-to-play-reboot.
      ד. אתה משחק נגד הילדים הלא נכונים. אם אתה רוצה אתגר, תבוא לכאן (:

      • eitanel הגיב:

        עם הילד שלך אני לא מסתבך. הוא מסוגל לירות בי חמש פעמים עד שאני אשים לב שמישהו ירה בי ואז עוד להסתלק בריצה שפופה ולהאשים אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s