אין תנור בעין תנור (אבל יש ניקבה חשוכה!)

לחילוץ העצמות יצאנו בעוד יום חג/סופשבוע/יום טוב של חול (מחק את המיותר) לטיולון קטן. הדרישות היו קצר, קרוב, משעשע וחזרה לצהריים.

EinMataEinTanur_8961_130928

בתקופה האחרונה אנחנו (בעקבות מר בן צבי) מטיילים עם המדריך שנקרא 365 מעיינות ומקורות מים שכתבו אבא ובן המטיילים ברחבי הארץ. המדריכים ממש טובים, מפורטים ורואים שנכתבו ברגליים (כלומר מטאפורית – אני מניח שיותר קל להקיש על מקלדת בעזרת אצבעות הידיים, יש פחות שגיעוט כתיב) . יש בספרים הכול, החל מבורות מים בכל מיני מקומות שכוחי אל, מיני מעיינות טבעיים וכלה בבריכות בטון אידיאולוגיות שסוגרות על מעיין ישן עם שם חדש. בטיולי הקיץ, אין משהו מרענן יותר בטבילה במים קרים. אז כשצריך מסלול קרוב, פותחים בפרק של הרי יהודה ויוצאים.

התחלנו בחניון של חרבת חנות (שם כבר טיילנו והלכנו בשביל הקיסר) וירדנו מטה אל ערוץ נחל זָנוֹח, ירידה קלילה וחסרת מחויבות (יש שביל שחור 'תלול' ויש שביל אדום שהדבר היחידי שמונע ממנו להיות גריאטרי היא העובדה שהאבנים יקשו על ההליכון). יש שני מעיינות הנובעים בערוץ הנחל, אפילו בסופו של הקיץ. עין מטע ועין תנור (הנה המסלול באתר טיולי). עין מטע בסופו של קיץ נחבא לו כבריכה רדודה תחת עץ גדול ליד שורת מבנים נטושים. כשהגענו המים היו צלולים אבל כמה זאטוטים ששכשכו בה העכירו את המים. אבל עדיין, החיזיון יפה הוא – עץ נטוע על פלג מים.

EinMataEinTanur_8967_8_9_tonemapped

בעוד שצפינו בזאטוטים שאינם שלנו מקפצצים במים באושר, הזאטוט שלנו ישב כמו ינשוף קשוח על צינור מים שמין הסתם מוליך את מימי המעיין הלאה, לצריכה של מישהו.

EinMataEinTanur_8981_130928

אני מעריך את העובדה שהבחור עדיין מגיע לטיולים שלנו. הוא חזר אחרי שתיים הביתה וכבר בשמונה לפנות בוקר אביו האכזר העיר אותו לצאת לטייל. זה לא ברור שהוא יצטרף לטייל אבל זה נחמד להסתובב כמשפחה ולשוחח בניחותא, רחוקים מכל מחשב, מסך או טלפון שנשאר בתיק. כל זמן שהוא עוד נוטה לנו חסד נעורים ומצטרף למסלול – הרווח הוא שלנו (ושלו, כי הטיולים שלנו שווים!)

משם הליכה בשביל עפר סלול היטב (השביל האדום) הובילה אותנו בין שיחי שומר ועצי זיתים, תאנים וחרובים הלאה לכיוון עין תנור. עין תנור חבוי היטב, וצריך למצוא סימון שביל שקוף (אין צבע בין הפסים הלבנים של סימון השבילים) ושם, תחת עץ תאנה גדול במיוחד חבויה לה הסיבה שגררתי את החבורה בבוקר זה.

בפתח הסלע נובע לו מעיין ניקבה – מעיין שנחשף אל אויר העולם באמצעות ניקבה שנחצבה אל תוך הסלע ושיחררה אותו. כאן, החוצבים הקדומים הגדילו עשות וסיתתו כניסה יפה ובנו את הניקבה כמסדרון מסודר עם קשת בנויה.

הוצאנו פנסים, שינסנו מותניים ונכנסנו אל הניקבה מוכנים לטבול.

EinMataEinTanur_8989_130928

המים קרירים אבל לא ממש עמוקים, לא בסוף הקיץ. הניקבה מאוד משעשעת! הייתי אומר שמבוגר יכול ללכת בה זקוף אבל נדב הכי גבוה ביננו והוא הלך זקוף. בסוף הניקבה שאורכה 10 מ' לערך יש פניה והיא ממשיכה בפחות השקעה פנימה אל תוך הסלע, שם נדב עצר והדגים חיות צללים בעזרת אחיו ופנס. החושך, המים והפנסים השכיחו לחלוטין את העובדה שלא ישן מספיק בלילה.

EinMataEinTanur_8992_130928

בסוף הניקבה ישנה מחילה שממשיכה הלאה, פנימה אל תוך הסלע, אולי אל מקורות המעיין. אני ניסיתי להציץ פנימה אבל כשהחלטתי שזה ראוי לחקירה רצינית יותר חטפתי על הראש.

EinMataEinTanur_9007_130928

כאן המקום לומר שזה הבלוג שלי ולכן אני יכול ורשאי להתלונן על משפחתי וחיות אחרות כאן.

אז משני הכיוונים חטפתי. הילדים הודיעו לי שזה לא רעיון טוב ונורית לא נתנה לי רשות לזחול פנימה. במעיינות אני מקשיב לכולם אבל טרחתי לציין את מחאתי גם בקרב מבקרים אחרים שהמתינו בחוץ.

אז הסתובבנו במקום ופשוט יצאנו חזרה אל האור, משכשכים רגלינו במים.

EinMataEinTanur_9012_130928

ציינתי כבר כמה פעמים שערכו האמיתי של טיול נמדד בתה/קפה שאותו אתה מכין ושותה בשטח. זו תכונה ישראלית וגם אני מוכן לסחוב על גבי הדואב, פינג'אן, גזיה, עשבים וכמובן כוסיות זכוכית(!) שרק ככה חשוב לשתות תה/קפה. בזמנו פגשנו זוג ישראלי ביוון, על קצהו של צוק שהזמינו אותי לקפה – הם סחבו את הערכה על הגב לרגע הזה, של בישול הקפה אל מול הנוף ושתיה איטית שרק ישראלי יוכל להבין. לא סתם זכה הקפטן של 'תורכי עלית' להצלחה כזו – הוט ווטר סמול גלאס פור דה יזרעאלי קפטן.

אני הגדלתי ראש ואספתי פרחי שומר מהשיחים שבצד המסלול. ריח האניס הוא שמבדיל בין שומר הבר לצמח הכֶּלַך הרעיל. בישול איטי של הפרחים מניב חליטת אניס שמרגיעה בטן ופותחת את כל הצ'אקרות.

FennelTea

ואם בשיחי השומר אנו עוסקים, הרי שמר צפר, הרי הוא אוהד הילך לו על קצות האצבעות, מורה לנו ללכת בשקט רב (מה שהוציא את נדב מכליו וגם הביא לו את הסעיף). הסבלנות שלו השתלמה בדמות עלווית אפורה (Willow Warbler) שדילגה לה בינות לשיחי השומר (הזיהוי בחסות אוהד).

EinMataEinTanur_9040_130928

האוויר הטוב, השמש הרכה, המים הקרירים תרמו להרגעת העייפים וגם המשקפת הורדה אל צידי הגוף ושני האחים המשיכו ללכת כשהם דנים בענייניהם וכך המשיכו שהגענו למכונית שלקחה אותנו חזרה לאחר בוקר של טיול קטן.

EinMataEinTanur_9043_130928

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Travel, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s