כוורת דור שני בפארק

הגרון עדיין ניחר, הזיעה כבר נוגבה, הרגליים נרגעו אבל בראש עדיין מזמזמים להם השירים של כוורת והתמונות חולפות עוד במסך הפנימי. חזרנו מהמופע המופלא והמדהים של כוורת.

לפני שנים, כשהסתובבנו לנו בג'יפ ברחבי היבשת האמריקאית עם שני זאטוטים, היו באוטו דיסקים, לשמוע בכבישים הארוכים של ארה"ב, קנדה ומקסיקו. קצה נפשנו בכל מיני שירי ילדים ודיג-דיג-דוג ולכן הבחירה הטבעית הייתה הביטלס וכמובן כוורת. במבט לאחור אני יכול לומר שנחלנו הצלחה. המוזיקה של אלו ושל אלו התקבלה בשמחה ואהבה מאז ועד היום והבחירה ברורה – כל ילד יתחבר למוזיקה הזו שמדברת אל כל גיל.

Beatles Kaveret

במאמר מוסגר, אני מוצא הרבה דמיון בין שתי הלהקות הללו. כוורת הם כמו הביטלס הישראלים. לשתי הלהקות מוזיקה פורצת דרך שהיום כבר דור רביעי מקשיב לה ועדיין מוצא אותה מופלאה. ההרמוניות, המילים, המוזיקה שעד היום נשמעת עדכנית וכמובן מכנה משותף נוסף הוא המתופף שאינו נכס מוזיקלי ענק אבל נכס קומי מעולה. Kaveret2013_1375970579186_130808

נריץ קדימה לידיעה על האיחוד האחרון באופן מוחלט בבריכת הסולטן בקיץ 2013. גם אני ניסיתי להשיג כרטיסים אבל הם נעלמו בשניות. כשהודיעו על מופע אחרון מוחלט בהחלט בפארק הירקון, היה לי ברור שאני אהיה שם. חיממתי את הדפדפן ועשר דקות לאחר תחילת המכירה היו לי 4 כרטיסים.

מיולי החלו ההכנות. בכל המכוניות שלנו דאגתי לכיסוי מלא של כוורת   – שלושת האלבומים. צריך להתכונן ולהרגיל את האוזן לשבעת המופלאים!

כשהגיע היום המיוחל – ה 8/8 יצאנו ארבעתנו לפארק. כמו שציפיתי השבילים להופעה היו מלאים משפחות. האווירה הייתה יותר קלילה – אם אני משווה לצ'ילי פפרס שהם האחרונים שראיתי בפארק – עשה רושם שהאבטחה ידעה שזה אירוע לכל המשפחה ולא ממש בדקו אותנו לעומק. גם הדשא היה מרווח יותר ומשבוץ שמיכות ומחצלות, כולל זו של שבט בן צבי שאליו הצטרפנו והעלנו תרומה בדמות משחק Set להעביר את הזמן כדי לפנות מקום לעוד זמן.

Kaveret2013_3609_130808

לאוהד זה מופע רוק אמיתי ראשון אבל הוא לא התבלבל ודאג להצטייד בחולצות המופע

Kaveret2013_3618_130808

אחרי ההמתנה הארוכה (ואנחנו לא הקדמנו להיכנס) הם עלו. אמנם הבטיחו להתחיל ב 20:00 אבל בשל הגיל והעובדה שבאמת חיכינו לזה – סלחנו כשעלו ב 20:30. האורות כבו ועל בימת הענק הופיעה אנימציה של מישהו מטאטא. ואז שאל קול מנומנם – "דויד? דויד? אתה מסתיר לי?" בעוד שחברי הלהקה עולים בחושך ותופסים את מקומם. מבט אחד על פניהם של אוהד ונדב וראיתם את האושר.

בכלל, אם אהבה הייתה, כאנרגיה חלופית, מסוגלת להאיר, האהבה שזרמה מהקהל לבימה הייתה מאירה את רמת גן. אף אחד לא דחף, היה המון מקום גם קרוב יחסית, רק שהדור החדש של כוורת קצת גבוה מדור הקודם והסתירו לנו קצת. אני ונדב הנפנו את אוהד מדי פעם בסולם גנבים אבל מסכי הוידאו הראו כל מה שצריך

Kaveret2013_3646_130808

הבמה הייתה מושקעת ברמות שלא היו מביישות את U2 או מדונה. מסכי ענק מאחורי המופלאים הקרינו אנימציות מושקעות לכל שיר. השירים האלו הם נכס צאן ברזל והאנימטורים השקיעו את לבבם מתוך אהבה.

גליית האלמותי, האהוב על אוהד

Kaveret2013_3647_130808

שיר מלחים ("עוגן, עננים וחול, אין דבר יותר גדול, מלאהוב את כל הקשור בגלים") עם השורה המופלאה "ושלושתנו עמדנו עשינו כמו תותח"

Kaveret2013_3652_130808

Kaveret2013_3653_130808

אבל לא רק הוידאו, גם הסאונד היה מצוין ויותר מכל היו שבעה מוזיקאים מדהימים על הבמה. הם היו חדים ןהוכיחו שזה לא רק סיבוב נוסטלגיה לריפוד הכיסים אלא מדובר במוזיקאים מהשורה הראשונה (או זו שלפניה) במוזיקה הישראלית. סנדרסון, הלב הפועם של הלהקה הפגין יכולת מדהימה וכמוהו גם אפרים שמיר. הבס של אולארצ'יק היה נמוך מים המלח וגידי גוב שר חזק, בטוח וקרא את מילות השירים – גידי גוב קלאסי. אבל מי שמשך אליו גלי אהבה בלתי מסוייגים היה קלפטר. כולם ידעו שמחלת הריאות שלו פגעה בו קשה אבל גם היה קשה לראות אותו יושב כל המופע על כיסא, כשרואים את המאמץ על פניו. עדיין, הוא המריא לגבהים עם הגיטרה הסגולה שלו ומדי פעם פרץ בדיאלוג גיטרות עם סנדרסון. אחד השיאים של הערב היה כשהוא שר, במאמץ, את 'צליל מכוון' והקהל פרץ בתשואות שנשמעו עד בת-ים.

Kaveret2013_3726_130808

50,000 האנשים שהיו שם ידעו את כל המילים לשירים ולמערכונים. גם האוצרות הפרטיים שלנו ידעו, הודות לאבא הטרחן שלהם. מעבר לשמחה של הופעה, והופעה כל כך משובחת, אני המראתי למעלה למראה השמחה על פניהם של השניים וגם נורית ששלטה ברפרטואר באופן מרשים. היה זה מרגש לשמוע ולראות את כולם שרים ביחד.

Kaveret2013_3712_130808

המערכונים של פוגי הוכיחו שלא נס ליחם. העברית והבדיחות ("עשה קולות של שטיח", "הוציא לו קוץ ושם לו חדש", "העבירו את הזמן כדי לפנות מקום לעוד זמן" ויש עוד) עדיין מצחיקות. נדב ואוהד שלראשונה חיברו פנים למערכונים התפקעו מצחוק ולידי, עמד ניר שדיקלם את המערכונים בתזמון מושלם יותר מזה שעל הבמה. גידי גוב שעמד והקריא ופספס רפליקה חייך כש 50,000 איש תיקנו אותו. "אני יודע שאתם יודעים, אבל אני צריך לקרוא!" נזף בשורות הראשונות וזכה לתשואות.

שיר המכולת עורר כמה שאלות אצל אוהד – מה לעשות, אמנם המוזיקה מדברת אליו, יליד שנות ה2000 אבל חלק מהמילים כבר איבדו את המשמעות – כמו למשל מכולת או לחם קימל

Kaveret2013_3660_130808

בשלב שעברו איש, איש מהמופלאים לתת טעימה קטנה מהקריירה האישית שלו והזכירו לנו שביחד, הם מחזיקים בחלק גדול מאוד מהמורשת המוזיקלית שלנו פה, עד לאייל גולן. זו הנקודה שבה בחרו השניים שלנו לתת מנוחה לרגליים – כי את השירים האלו לא הכירו.

Kaveret2013_3690_130808

גידי גוב בחר לשיר את 'נאחז באויר'. הוא שר אותו מתוך התכוונות עמוקה ואני בטוח שהוא ידע שכולם יעשו את הקישור למותה של ענת, אישתו לאחרונה. "תחת שמיים שחורים, עומד מקופל מכאב, חוזר לחפש שוב, אותך בתוך החשיכה, לראות אם את עדיין בוכה, ואת אינך".

Kaveret2013_3682_130808

סנדרסון, ג'ינג'י קופצני החזיר את ההופעה למסלולה לאחר הסולו של גוב ושל קלפטר עם שיר הגלשן והוכיח שגם בגיל 62 הוא עדיין יכול ללמד דבר או משהו על נגינה בגיטרה

Kaveret2013_3677_130808

עם החזרה לשירי כוורת, קיבלנו חזרה את אוהד והוא קיבל את השיר שהוא הכי אוהב של כוורת (לפחות כמו גליית שפתח) – הבלדה על ארי ודצ'י. אפריים שמיר החזיק גובה מדהים. המגפיים של ברוך חזרו כמובן והדגימו שבסופו של דבר, אמנם המילים הם שטותיות אבל המוזיקה היא רוק משובח. הבקשה של אפריים שמיר לסוכר בתה גררה תשואות אדירות גם בקרב הקהל הפרטי שלנו

Kaveret2013_3655_130808

בסוף זה נגמר. ההתרגשות של הקהל התחילה להדביק את הבמה ונראה היה, כשהם עלו להדרן אחרון בישרו שהגיע "סוף ההצגה הלילה" ואז הודיעו שהיה "נחמד" – שהם קולטים שזהו, זה נגמר.

לאחר שסיימו וכולנו הרענו, מחאנו כפיים ומחינו דמעה עמדו השבעה והודו לקהל, התחבקו ונראה היה שגודל המעמד נוחת עליהם. "את התמונה הזאת לא נשכח כל החיים", אמר אפרים שמיר לעשרות אלפי האנשים המריעים ולא היה צריך להיות פסיכולוג כדי לראות שהוא מתרגש.

יצאנו חזרה, בנחיל האדם שהתפתל בדרכו אל החניה, עוברים בחשש בגשר מעל הירקון. לכולם היה חיוך מרוח על הפרצוף ושירים שונים נשמעו מזומזמים לאורך הדרך.

אני מאחל לכל השבעה בריאות ואריכות ימים, שימשיכו להנעים לנו את חיינו. לאיחוד של 50  שנה אני מצפה שייקחו אותי ילדי ולא אני אותם. אבל אני מבטיח לטחון להם שוב את השירים ההם, שלא נס לייחם.

Kaveret2013_3737_130808
קידה אחרונה של להקת כוורת

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Music, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על כוורת דור שני בפארק

  1. שני גל הגיב:

    נהנתי מכל מילה ומילה שנכתבה כאן, שגרמה לי להתרגש מחדש ובאמת שיקפה את כל היופי הזה שהיה שם. תודה על המזכרת מההופעה:)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s