חטיבה מסתיימת ואנחנו מופתעים

יוני הוא חודש של סופים. בתי הספר הולכים ודועכים לקראת הסיום, חוגים אוספים תאוצה לקרשנדו אחרון, לצאת לפגרה בבום של תחרויות. למזלנו אנו אוחזים בבנים בלבד ואין לנו צורך לשבת בהופעת הריקוד האחרונה של השנה, רק בתחרויות שחייה ומכות.

והשנה, משהו מיוחד – נדב מסיים את החטיבה.

רק אתמול נכנס בשעריה ואני הסתכלתי עליו מלמעלה

כשחזרתי לאותו פוסט ישן, מה 1 לספטמבר 2010, נדהמתי לראות איך גדל הבחור (הנה בפינה לשיפוטכם) תראו בעצמכם

NadavGraduation_7758_130613

היום הוא מסיים את החטיבה ואנחנו בדרך לבית הספר, לטקס. הוא נעלם לבית הספר, לחזרות, כבר המון זמן, שמח לספר לנו שיש לו תפקיד ראשי באחד המערכונים שהם מעלים. היום נראה אותו, לראשונה, עומד ומציג.

אני אישית לא מצליח למצוא בעצמי את ההתרגשות הראויה. הוא מסיים חטיבה, מסיים כיתה ט' בהצלחה יתרה אבל זה נראה רגיל כזה, כמו מסיבת חנוכה בגן.

אבל כשנכנסנו בשערי החטיבה וראינו את הנערים והנערות, כולם נרגשים, האימהות שכולן דפקו הופעה והאבאים שקצת פחות השקיעו, המורות שהתייפו לאירוע אבל לא מסוגלות להסתובב על עקבים בגובה שהתלמידות מתרוצצות עם, הלהקה של התלמידים שמנגנת בכניסה, כולם יפים וגבוהים וגדולים ובראש ובראשונה את נדב כולו זורח ונרגש – משהו בבטן השתחרר ואיזה קלות ראש החלה להשתלט. סוף, סוף!

הטקס, אתם שואלים? מה שהיה הוא שהווה ומה שיהיה – תמיד בדיחות מורים עם חיקויים ליודעי ח"ן יצחיקו את הנוער. גם אני הייתי כך, גם על הבמה היה חיקוי של מורה שלא היתה קיימת בתקופתי אבל עדיין בכל טקס שמכבד את עצמו – צריך שיהיה. גם הבנות שרוקדות, רק שבגיל 15 הן כבר רוקדות!

ואז עלה האור וראינו את נדב על הבמה עם החברים שלו, שאותם אני מכיר מעולה מהסלון. מההסעות. משנים של יסודי.

NadavGraduation_7819_130613

הם ישבו שם והעלו זכרונות על התקופה של פעם, כשהיו צעירים ויפים. ואז נדב התחיל לדבר, כשהוא עף על עצמו, נזכר בנוסטלגיה בימים הטובים של פעם.

NadavGraduation_7824_130613

ואז הוא קם, מלא ביטחון עצמי ופשוט שיחק את התפקיד שלו, בצורה מושלמת. בלי שום רטט בקול, בלי שום שום חשש, עמד והסתכל אל הקהל ודיבר.

NadavGraduation_7834_130613

היינו מוקסמים. זה הבחור הזה שרבוץ על הספה מול הפלייסטשן, זה שבוקע מהחדר ונוהם שהוא רעב ועכשיו הוא עומד ומרביץ קטע על הבמה מול מאות אנשים בלי בעיה ונראה מצוין!

את הנאום המרשים שלו קטע טל, חברו, שפשוט קטף אותו, השליך אותו על הכתף (גם הישג מרשים, הם גדולים החבר'ה האלו) וזרק אותו מהבמה בעוד נדב מוחה וצועק והקהל צוחק.

NadavGraduation_7840_130613

כשחזרתי למושבי, נורית הסתכלה עלי במבט משונה. "ראית את זה?" היא שאלה, "ידעתי שהוא משחק, אבל זה היה מפתיע!". לרגע ראינו צד בנדב שאנחנו לא מכירים כל כך. אתה חושב שאתה מכיר את הילד שלך על כל הפינות והזוויות שלו ואז אתה מגלה שהוא גידל פינה חדשה שלא הכרת. זה נהדר לראות את זה כך. ממש לורנס אוליביה הצעיר (טוב, אולי יש עוד קצת עד לשם, אבל הוא בדרך – אם הוא לא היה מוכשר, הייתי כותב שהוא כן?!).

הערב נמשך. ריקודים, מערכונים. מדברים על אהבה. מערבבים שלמה ארצי ומזרחית. אחרי כמה זמן, כשנדב סיים את תפקידיו על הבמה, הוא הגיע אלינו. התאפקנו לא לעשות פדיחות ליד שאר החברים, כי בכל זאת, to smaller the hashpala, אבל לא יכולנו שלא לחבק את הבחור הצעיר הזה שהפתיע אותנו כל כך.

עם תום הערב, הסתיימה באופן מעשי תקופת חטיבת הביניים. אמנם יש עוד כמה ימים עד שיסיימו ויקבלו תעודות והכל, אבל תכלס, זה נגמר. עכשיו הם בדרך לעונש לחופש הגדול ואחריו, שישיסטים טריים בתיכון.

בהצלחה לכולנו…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s