פולחן יום חמישי בהיכל המכבים

הלכתי לוויקיפדיה לערך 'פולחן':

פּוּלְחָן הוּא מִכְלוֹל הַפְּעֻלּוֹת שֶׁאֲנָשִׁים מְצֻווִּים אוֹ נוֹהֲגִים לְבַצֵע בְּמַהֲלָךְ טֶקֶס דָּתִי אוֹ טֶקֶס מָסוֹרְתִּי כָּלְשֶׁהוּ. הַפּוּלְחָן יָכוֹל לִכְלֹל צוּרָה קְבוּעָה מֵרֹאשׁ לְבִצּוּעַ עֲבוֹדַת הָאֵל בְּדָת מְסֻיֶּמֶת אוֹ בְּכַת דָּתִית.

רונן תפס אותי ושאל אם ארצה להצטרף אליו ולכמה חברים לפולחן שהם עורכים בימי חמישי בערב במקום מיוחד בתל אביב הקרוי ה'היכל'. רונן עוסק בפולחן הזה מאז צעירותו והאמת שמדי פעם זה יכול להיות נחמד.

המוני אנשים נהרו ל'היכל' בחמישי האחרון, פקקים, צפירות ועומסים. כולם לבושים בביגוד המסורתי ולמרות שרונן הציע לי פריט לבוש בצבעים הצהוב/כחול המסורתיים, לא שעיתי להצעתו אבל הקפדתי לא לבוא בשום פריט ביגוד אדום הידוע לעצבן את העוסקים בקודש. ההיכל היה שטוף אורות ונראה למרחוק. כל המאמינים עמדו יפה בתורות להיכנס ומיהרו להיבלע בפתחיו העצומים. מי שהיה צריך, רץ לרכוש חפצי קודש נוספים ולעלות אל המושבים. לאחר שהתמקמנו במושבנו ב'היכל' החל הטקס.

ראשית, העלו על נס את האבות הקדומים שהלכו לעולמם רק לפני ימים ספורים והקהל כולו עמד לזכרם בעוד הכרוז מהלל, מקלס ומשבח את פועלם של אותם שניים – ג'ים בוטרייט והאווי לאסוף.

MaccabiVsBarcelona_3889_130214

לאחר שנזכרו בכמה אבות מייסדים שעדיין חיים (יבלד"א, טפו, טפו, טפו) והקהל שר את ההמנון הלאומי ונשא איחולים למכבים השחומים (מה לעשות, בחמישיה שעלתה ראשונה למגרש, עטויה בבגדי הקודש הצהובים היו אוחיון, היקמן, סמית', קיינר-מדלי וג'יימס – שני לבנים בלבד).

המשחק הקדוש היה מותח. המאמינים לא ממש האמינו במכבים כיון שהספרדים, נצר למלכים הקתולים איזבלה ופרדיננד שכבר הרעו לעם היהודי עוד ב1492 הגיעו להיכל ביכולת טובה יותר אבל למרבה הפלא, בשל התפילות הרבות שנישאו בהיכל, תפילות להצלחתם של הצהובים ואיחולים קשים ליכולת הקליעה של הזדים הספרדים במשך שני רבעים המכבים הצליחו להחזיק מעמד.

MaccabiVsBarcelona_3915_130214

למרות שהמכבים פתחו יפה, הספרדים התעשתו ואחרי כמה דקות התחילו להאיץ. במיוחד שמתי לב לאחד חואן קרלוס נבארו (ממש כמו שמו של מלכם) שנראה קצת קטן וצנום ודורש תספורת אבל המנוול (11) קלע מכל מקום ובכל מצב.

MaccabiVsBarcelona_3904_130214

אביזרי הפולחן כללו גם מניפה להרעשה, לכל פעם שהספרדים (הם קאטלונים אבל מה זה משנה) נגעו בכדור. כיון שהם נגעו בו די הרבה וחלפו לעיתים בהגנה המכבית בקלילות והמכבים עמדו המומים בעוד שספרדי כלשהו קולע אל הסל, הרעש היה גבוה אבל כל זמן שהייתה אמונה הקהל הרגיש אופטימי.

ואז הגיע שרונאס יאסיקוויצ'וס. כמעט בן 37, קשיש במונחי כדורסל, נושא על גבו את המספר חורש הרע 13 וממרומי קשישותו פשוט הפליא מכותיו במכבים שפעם ראה כאחיו לגורל. לא נראה היה שהקהל זוכר לו חסד נעוריו ולא נראה היה כי לשאראס זה מפריע כי הוא קלע בספרות כפולות לאורך המשחק ונראה היה שאני היחידי בהיכל שמעריך את ההישג שלו למרות הצער והיגון.

כמו כל פולחן טוב, יש מקום גם לבחורות צעירות וחטובות שעלו מדי פעם אל הפרקט, להלהיב את קהל המאמינים

MaccabiVsBarcelona_3929_130214

לאחר שחזרנו מהפסקת המחצית ותפסנו את מקומנו נראה היה שהמכבים שחזרו בגופם אף הם מהמחצית לא חזרו ברוחם והספרדים טיילו על המגרש כמו תיירים ברחבת הכותל והניחו את הכדור בסלה של מכבי כמו פתק בכותל, שוב ושוב.

MaccabiVsBarcelona_3947_130214

בנקודה זו, כשברצלונה הגיע בתחילת הרבע השלישי ל 39:50 רק החזקים באמונתם בשער 11 המשיכו להאמין ולהריע, מדגימים את המונח 'אמונה עיוורת' (במיוחד מנהיגי שער 11 העומדים עם גבם למשחק ומנצחים על מקהלת המריעים)

MaccabiVsBarcelona_3957_130214

16 שניות לסיום המשחק נראו כמו נצח. המכבים, גיבורי התהילה, יכלו לספרדים, וצמצמו את הפער ל 3 נקודות בלבד. התקווה חזרה והזרימה צבע ללחיים ונצנוץ לעיניים.

הקהל עמד כולו על רגליו, לא יכול לשאת את ההתרגשות ותפילות רבות (לא ממש חרישיות) נישאו אל תיקרת ההיכל. אם כל התפילה המרוכזת הזו הייתה מופנית לכיוון אחר יכול היה להיות אפילו שהאפיפיור הפורש היה מחליף את אסד ומחזיר את דמשק לפייגלין, כה חזקה הייתה התפילה.

MaccabiVsBarcelona_3983_130214

אבל המאמינים האמיתיים יודעים שהאמונה צריכה לעמוד במבחנים. המילים 'קו עונשין' קיבלו משמעות מיוחדת כאשר המכבים וקהל המאמינים קיבלו את עונשם והערב הסתיים ב 82:77 לטובתם של הספרדים.

נפרדנו ממקום הפולחן וההיכל בברכות 'לא נורא, בשנה הבאה!' ונפלטנו בצעקה צרודה אל חשכת הליל.

לשנה הבאה בלונדון הבנויה!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Sports, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על פולחן יום חמישי בהיכל המכבים

  1. רונן הגיב:

    כרגיל איתן, יש לך יכולת מדהימה לתאור וגם כאן, תאור מדהים של הפולחן השבועי.
    ותאמין לי שעוד היית עדין, כי הפולחן והאמונה מתחילה אצל כולם בהתלבטויות בבית (איזה תחתונים ללבוש? איזה חולצה לבשתי בשנה שעברה במשחק חסר הסיכוי שניצחנו בו נגד פאתאנייקוס? האם במשחק העלייה האחרון לפיינל פור לפני שנתיים הייתי עם צעיף?)
    אתה לא מבין איזה ייסורי מצפון יש אחר כך אם טעינו בהחלטה. או כשזה שיושב מאחוריי אומר לי: ״הפסדנו בגללך כי לא באת עם החולצה ההיא עם הסמל מאחורה״ …..

    מקווה להזמין אותך למשחקים נוספים בעונות מוצלחות יותר.
    ו – 2 הערות:
    3 שחומי עור ולא 4 – ניק קיינר מדלי הוא לבן.
    ג׳ים בוטרייט – ללא ר׳ נוספת.

  2. eitanel הגיב:

    קיבלתי, תיקנתי…
    במכבי של היום אני לא ממש מכיר אף אחד אז אני לוקח את דבריך על צבע עורו של מר מדלי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s