להפסקת חשמל יש צדדים מוארים

פתאום נהיה חושך במפעל. המפעל הוא מקום עתיר אורות ומחשבים וציפצופים ורעשים ופתאום הכל דמם. הפסקת חשמל חורפית.

זה לא קורה הרבה כי המפעל מקום מכובד הוא ומסודר אבל חלפו השניות והדקות והחושך התמיד בשלו. לי יש לפטופ ולכן קריאות השבר בסגנון "אוי, לא שמרתי!" הטרידו אותי רק בקצת כי אני מאוד אמפתי. הדקות המשיכו לנקוף בשתיקה אבל לא נראה שום אור במנהרה. כיון שהמפעל מקום מסודר, כל דלתות האש נסגרו מוסיפות לחושך הכללי.

אני, נאמן למקום עבודתי, המשכתי לעבוד כי יש לי סוללה והעובדה שהטלפוניה והרשת נפלו רק תרמו לחוסר ההפרעות ויכולתי לתת גז על כמה דברים שדרשו את תשומת הלב שלי.

 Empty office during power outage
תמונת אילוסטרציה Flickr silent (e) CC BY-NC-SA

לאט, החלו להיווצר חבורות מחוץ לחדר, כמו כורים מודרניים במכרה הייטק, אנשים פילסו את דרכם במסדרונות החשוכים עם אורות טלפונים חכמים (הפנס הזה שמחובר לאינטרנט לצפות בסרטי חתולים ולפעמים משמיע שיר ואז עונים לטלפון). כשקולות הצחוק והשיחות החלו לעלות גם אני יצאתי את חדרי.

אנשים שיושבים בחדרים זה מול זה ומעולם לא החליפו מילה (כי הם מאירגונים שונים במפעל) עמדו ודיברו יחד, צוחקים ופשוט מעבירים את הזמן עד שיחזור החשמל. תוך כמה דקות כל המסדרונות היו מלאים, מישהו גילה שהדלת הנעולה חשמלית שמובילה למרפסת נפתחה וקהל שלם עמד בחוץ והפך את ההפסקה לאירוע חברתי. זה די מדהים שאנשים שמעבירים את רוב השבוע זה לצד זה לא מדברים. לא מכירים בכלל לפעמים לא זוכרים אפילו את הפנים של שכניהם לחדר הסמוך. הפסקת החשמל שברה את הכול ופתאום החומות יורדות. אני הצטרפתי לקבוצה שהתארגנה ללכת לאכול חומוס בחומוסיה הקרובה, חבר'ה שאני מכיר ומדבר אבל לא הלכתי לאכול איתם אף פעם. כשחזרנו, נמלטים בקושי מהגשם, עדיין שררה עלטה ולמרות שאנשים החלו לעזוב (למרות שהפסקת החשמל האפילה גם את הרמזורים באזור וההמולה והפקקים רק תפחו) עדיין המון ישבו במשרדים חשוכים ושוחחו, מכירים אנשים חדשים.

אחרי שעה וחצי חזר החשמל. תוך שתי דקות של צפצופי מחשבים עולים, טלפונים מתחברים, מזגנים מתניעים  השגרה שבה. החבורות העליזות שבמסדרונות ובמשרדים נפרדו ושבו למקומם. ישבתי לי חזרה, סוללת הלפטופ  גומעת אלקטרונים מהשקע שחובר לו יחדיו, וחשבתי. כמה עצוב זה שאנחנו מבלים את רוב זמננו בעבודה בלי שנכיר את האנשים שסביבנו ואנו תלויים בהפסקת חשמל אקראית כדי לשבור את ההרגלים הקבועים. אולי צריך להחליט על הפסקות יזומות ושלפחות נביא קלפים מהבית?!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Thoughts, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s