דרשת הבלוז של הכומר הטוב

לסופרמן יש זהות בדויה בדמות עיתונאי חנון. באטמן הוא גם מיליארדר רודף תענוגות, ספיידרמן הוא צלם עיתונות, ולאיש הבלוז ק.מ. וויליאמס (K.M. Williams) יש זהות נוספת אבל לא ממש בדויה. סופרמן בבקרים הוא עיתונאי קצר רואי ובלילה הוא לוחם ברשע ואילו ק.מ. וויליאמס הוא כומר בכנסיה ובלילה מנגן בלוז שורשי ומלוכלך.

K.M.WilliamsAtBarby_3212_130110

הכל התחיל עם בלפור.

לא הלורד בלפור (שגם ממנו התחילו כמה דברים שעליהם אפשר לדבר) אלא רוברט בֶּלפוֹר הבלוזיסט הקשיש שביקר בארץ לפני כמה חודשים ונתן הופעת בלוז הארדקור אמיתית . מי שהביאה אותו הייתה ימית הגר, חובבת בלוז מהשורה שבא לה לשמוע בלוז איכותי ולאחר שראתה כי טוב החליטה להמשיך במסע והביאה את הכומר החביב להרביץ תורה בילידים המקומיים הצמאים לצליל האמריקאי הזה.

אני הגעתי ישר מטיול השיטפונות והשלג, לאחר מנוחה קלה בבית יצאתי לי בגפי. כמו שאמר לי איש בלוז יקר – "ההופעה של בלפור, Seperated the men from the boys"- נורית אמרה שעד כאן ושחררה אותי לדרכי. כשהגעתי אל הבארבי הופתעתי לגלות שהישיבה היא סביב שולחנות ואני לא הקדמתי. היתרון של להיות לבד היא שיש גמישות מרבית ותוך דקה מצאתי את עצמי מסב לשולחן שמול הבמה, מצטרף לליידי אחת ושני ג'נטלמנים – זאב, אווריל ודיוויד (שלושה אנגלוסכסיים מנומסים) ואחרי דקה נוספת כבר הייתי שקוע בשיחה איתם. לאחר שהתכתבתי ארוכות עם האישה והאגדה, ימית, שמחתי לפגוש אותה במציאות ולהחליף מילה או שתיים. קצת חששתי שלאחר שהוצאתי כל כך הרבה אנרגיה בטיול השיטפונות וכל כך הרבה התלהבות בשלג, לא תישאר לי מספיק להופעה אבל כשכבו האורות ועלו 'להקת' החימום, חשתי באותו באזז מוכר שלפני הופעה.

ראשונים עלו, אל בימת הבארבי ומול קהל אוהד, ירון בן עמי על הגיטרה וגיא דגן עלי מפוחיות לחמם את הקהל ואת האולם של הבארבי שסבל ממכת קור משמעותית.

K.M.WilliamsAtBarby_3187_130110

ירון בן עמי די בולט בשטח. איש גבוה עם רעמת תלתלים מרשימה שכל תנודה שלה הזכירה לי את אוהד, צעיר הבנים, שמתהדר ברעמת תלתלים משלו. הוא ביצע בלוז בעברית, מנסה את כוחו במילות גוספל ושר על 'דת כמו של פעם'. בקול צרוד שהתגלגל אל רחבת הבארבי הוא הרעים את בשורת הבלוז העברי לקהל שהניד את ראשו בנימוס.

K.M.WilliamsAtBarby_3200_130110

לצידו, ישב על כיסא גבוה גיא דגן, אמן מפוחיות שליווה אותו בשלל מפוחיות. אני לא ידעתי עד לערב זה שלכל מפוחית יש סולם משלה ולהחליף סולמות, צריך להחליף מפוחיות. לתומי חשבתי שפשוט צריך לנשוף אחרת.

K.M.WilliamsAtBarby_3196_130110

השניים היו מאוד נינוחים על הבמה. ירון בן עמי מוציא (הוציא?!) אלבום ונתן לנו טעימות ממנו ואילו דגן הפליא ללוות אותו במפוחית (היו לו המון!) מוסיף את הטעם האמריקאי הזה, כמו רוטב ברביקיו דרומי שמתבל את הגיטרה של בן עמי. בכלל כשהסתכלתי על גיא דגן משום מה קפץ לי לראש זוּט (Zoot) נגן הסקסופון המגניב בלהקתו של ד"ר שיניים מהחבובות. לא יודע למה. אולי זה האור, הכובע ומשקפי השמש במועדון החשוך, הלוּק הכללי אבל זה פשוט הפציע לי בראש

K.M.WilliamsAtBarby_Zoot_3309_130110

האווירה בבארבי הלכה והתחממה (האוויר ממש לא ונשאר קר). ירון בן עמי נשמע נרגש כשהציג את הדבר הבא ואל הבמה זינק ועלה בצעד גמיש, הכומר הטוב, קלווין מארק ויליאמס הלוא הוא K.M. Williams.

הכומר נראה צעיר. לא אותם אחד מאבות הבלוז אלא דור חדש יותר לבלוז. השמועה, שבוודאי הוא גם עוזר להפיץ, אומרת שלמד לנגן על גיטרה בגיל שבע מנגן נודד שעבר בסביבה. אותה שמועה עיקשת טוענת שהיה זה אלמור ג'ונס, נגן בלוז ידוע שהיה אחת ההשפעות החשובות על ג'ימי הנדריקס. נגינת הגיטרה שלו הייתה מאוד מיוחדת ונוקשה עם המון שימוש בסלייד (אותו גליל מתכת שעונדים על האצבע ומחליקים איתו על המיתרים). וויליאמס עלה לבמה כג'נטלמן דרומי – חליפה, עניבה מגבעת נוקשה ונעלים מצוחצחות. מאחוריו החליק אל מערכת התופים יונתן בראשי חבוש ברט רך, בניגוד למגבעת איש הכמורה של וויליאמס.

לאחר ששלח את הטכנאים של בארבי לסדר את המגבר השמאלי, לאזן את המוניטור ועוד, נאות הכומר לפתוח בדרשה.

K.M.WilliamsAtBarby_3246_130110

לא התכוננתי למה שבא. חלק חשוב מכל הופעה הוא ההכנות. אתה יושב ומקשיב לאלבומים קודמים ומכין את האוזניים כדי להגביר את ההנאה מההופעה. עד שימית לא סיפרה על הכומר הטוב, לא שמעתי עליו מעולם (אני מניח שאני לא לבד). דווקא חיפשתי חומרים שלו ברשת אבל אין הרבה ומה שיש הם כל מיני סרטונים שהוא צילם בחדר האמבטיה שלו. אבל האיש על הבמה חישמל את הקהל עם הגיטרה והקול שלו. הוא היה טוב ולמרות שניגן על גיטרה חשמלית עדיין נשמע שלדי כמו נגן בלוז ישן. אני מניח שמה שעזר לזה הוא התיפוף העדין של בראשי שעיטר את המלודיה הפשוטה והסיף לה צבע ונפח בלי להשתלט עליה. זאב, שותפי החדש לשולחן סיפר שערב לפני כן, היה בכיתת האומן שנתן הכומר וראה איך שאחד אחרי השני עלו כמה אנשים לנגן עם וויליאמס ופשוט רצו עם המוזיקה שלהם, כמו פליטי ראליטי שהולכים עם האמת שלהם עד הסוף, בלי לשים לב שהם מקדימים אותו. הוא עצר והסביר בעדינות שנגן טוב צריך שתהיה לו Active Listening – הקשבה אקטיבית – לשמוע, להפנים ואז להיכנס לתוך המוזיקה, כמו שמכונית משתלבת לתוך תנועה כבדה על כביש איילון. בראשי היה בדיוק כזה.

וויליאמס לא זמר ענק או גיטריסט עוקר גבעות. הוא פשוט טוב ורואים שינק את המוזיקה הזו מגיל צעיר, גדל לתוך המציאות הזו של בלוז וגוספל. זה כמו ילד שלומד לדבר שפה זרה מגיל אפס. תמיד הוא יהיה טוב יותר ממישהו שלמד אותה בבית ספר או בגיל מבוגר.

אבל תנו לי לחזור אל הבארבי. לאחר שנתן בראש והרווה את רצפת המועדון במוזיקה אנרגטית נקייה, הניף הכומר הטוב את הכלי הבא אל ידיו

K.M.WilliamsAtBarby_3252_130110

K.M.WilliamsAtBarby_3269_130110

זוהי גיטרה מקופסת סיגרים, מקל מטאטא, פקק בירה בקצה ושני מיתרים. הנוצרים יקראו לה Cigar Box Guitar או Didley Bow (שזה לא ממש אותו הדבר אבל דומה). הכומר חיתן את עצמו בטבעת מתכת גדולה ששימשה אותו לסליידינג (Sliding) – לנגן תוך כדי החלקה על המיתרים.

אני ציפיתי למשהו ממש מונוטוני אבל להפתעתי המתקן המשעשע הזה חובר לחשמל (שקצת מבטל את הרעיון של תיבת תהודה כי זה היה יכול להיות מתוח גם על עוף קפוא – הצליל היה דומה, לפחות עד שהעוף יפשיר).

אבל יש שם איש גדול עם תלתלים שמנגן על משהו מוזר!

K.M.WilliamsAtBarby_3421_130111

זה ירון בן עמי, מנגן על לוח כביסה. פעם השתמשו בזה לשפשף כביסה, לפני האריאל אולטרה וכל האנזימים הפעילים, כדוריות הכוח, זקיקי האנרגיה ומולקולות הזעם. מנגנים על זה בציפורניים ומקישים מדי פעם.

השלושה על הבמה, עם גיטרת הסיגרים, קרש הכביסה והתיפוף העדין – רק אסם היה חסר, עם רצפת אבק וקצת מונשיין.

K.M.WilliamsAtBarby_3277_130110

K.M.WilliamsAtBarby_3287_130110(כאן וויליאמס ובראשי נראים כמו הכומר והשטן האדום)

בל נשכח שמדובר באיש האלוהים. חלק גדול מהשירים עסקו באל הגדול והטוב ובשליחו, לשיטתם, עלי אדמות, הלוא הוא אותו יהודון מנצרת, יהושע שסיים את חייו באופן אומלל על הצלב. היה זה גוספל, בלוזי מחושמל שכזה – עם הרבה lord ו Jesus. זה לא הפריע לי והרבה אחרים לרדת לרחבה הצמודה לבמה ולפזז. בין השירים ויליאמס הודה לקהל בחום ולעיתים זה נשמע כאילו גם בפליאה, כאילו לא ציפה למצוא פה, בין הלבנבנים האלו, הכופרים יימח שמם (טפו!) מישהו שיבין אותו. כשעבר לנגן קצת בוגי ווגי (Boogie-woogie), הרחבה התמלאה באנשים מקפצים. זה היה מרענן – לא עוד בלוז איטי ומיוסר, אלא מוזיקת ריקודים דרומית טובה עם גיא דגן על המפוחית.

K.M.WilliamsAtBarby_3306_130110

אחרי שהרים רבים על רגליהם והאווירה התחממה, ערך הכומר גירוש וגירש את הנגנים האחרים מהבמה ולקח אל ידיו את גיטרת המתכת שעמדה בצד. אני חושב שהיא נקראת Resonator Guitar, אבל אני לא סגור – אני רק יודע שראיתי אותה ונזכרתי בCD הראשון שקניתי – Brothers in Arms של ה DireStraits שם הופיע כזו אחת על העטיפה.

K.M.WilliamsAtBarby_3371_130111

גם לבד, בלי עזרת מחלקת הקצב של התופים ולוח הכביסה, שמר הכומר על הדרך וניגן בדד

K.M.WilliamsAtBarby_3346_130110

ברגע של רגש הוא חשף את ליבו ואת קדקודו החלק שמתחת למגבעת הכומר

K.M.WilliamsAtBarby_3363_130111

תודו שיש הבדל  ברמת הרושם וכבדות הראש בין הזמר הקרח עם הגיטרה לבין הרושם חמור הסבר של הכומר הפונה אל צאן מרעיתו ומנחית בהם את בשורת הבלוז

K.M.WilliamsAtBarby_3296_130110

הוא חזר וחישמל את הבלוז שלו ואת הקהל כשהחזיר את המלווים לבמה ונטל גיטרה רביעית מבין הארבע שניצבו סביבו על הבמה. לאורך כל הערב ק.מ. וויליאמס הפגין שהוא אכן מנגן את הבלוז הישן, בלוז Roots אבל יודע גם לחשמל אותו ולא להישאר באסם הישן עם הגיטרה האקוסטית. הקהל שהמשיך להצטבר על הרחבה הגיב בהתאם (למרות שקהל חובבי הבלוז מאותגר קלות מבחינת יכולת ריקוד לעומת למשל אומת הטראנס).

K.M.WilliamsAtBarby_3405_130111

שעשע אותי מאוד שבאחת ההפסקות שבין השירים, עצר הכומר את הנגינה ובאקט של סטייל ענק, דלה שעון כיס ישן על שרשרת והציץ לראות מה השעה ואיך הוא עומד מבחינת הזמנים. אותי זה קנה. הכומר עושה הכול נכון

K.M.WilliamsAtBarby_3375_130111

לאחר שהחזיר את השעון לכיסו הבין שהגיע הזמן לפוצץ את המקום. אחרי שישב וניגן לאורך כל ההופעה…

K.M.WilliamsAtBarby_3318_130110

…זינק הכומר כנשוך נחש ובאמת נתן בראש!

כמו ביום הדין, עלה הכומר ק.מ. וויליאמס ופשוט הפיץ את הבשורה לארץ הקודש, מרים את המועדון לגבהים חדשים. רוב היושבים כבר נסחפו לעמוד ולהזיז את הישבן כששטף של מוזיקה התנפץ על הרחבה כמו צונאמי של בלוז.

K.M.WilliamsAtBarby_3381_130111

עוד קצת והדרן אחד וזה נגמר. כל דבר טוב מגיע לסופו, גם אם איש האלוהים מעורב בכך. אני חושב שהוא היה באמת נרגש כשהודה לקהל שהגיב בתשואות.

K.M.WilliamsAtBarby_3402_130111

לאחר ההופעה, יצאתי החוצה אל תוך הלילה הקפוא. חיכיתי לכומר שיצא ושוחחתי עימו קלות. קשה היה לראות באיש העטוף במעיל כבד ויושב, כמעט בביישנות, את אותו נביא של בלוז שרק דקות לפני כן עמד על הבמה וחישמל את הקהל. כמו מעריצה קניתי את הדיסק האחרון שלו והוא חתם לי עליו (רציתי שישפריץ עליו קצת מים קדושים אבל בדיוק נגמר לו)

K.M.WilliamsAtBarby_3431_130111

הנה ההקדשה שלו – שאלוהים יברך אותי, כך אמר הכומר.

K.M.WilliamsAtBarby_3539_130110

בדרך חזרה הדיסק התנגן במכונית שמיהרה לה הביתה על הכבישים הרטובים ונקישת המגבים מתערבבת לה ומשתלבת במוזיקה הנשפכת מהרמקולים.

שאלוהים יברך אותך בחזרה, מר ויליאמס.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s