דלעת לשבת

עם בוא החורף נתעוררו בי כל הגנים שנדדו והגיעו ממזרח אירופה והצורך למשהו חם ומנחם לשבת חורפית. הגשם היכה בי בחוזקה כשחמקתי אל סככת הירקן השכונתי. החורף ניכר בשפע הירוקים ובעושר הרב של ירקות שמנמנים. עמדתי סביב, מנסה לשוות בעיני רוחי את אייל שני לוחש בחושניות אבל העיניים שלי נתקעו כל הזמן בעגבניות. אז שילחתי את אייל לדרכו והסתכלתי סביב עד שראיתי אותה. היא קראה לי ופשוט לא עמדתי בקסם. חמוקיה האציליים היו מוצקים תחת מגע ידי והיא הייתה קרירה לליטופי. הנפתי אותה אל על ואספתי אותה אל חיקי. יש לי דלעת יפה בסל.

מכאן הכל התקדם במהירות. ברור שהיא צריכה בית חם ומשהו למלא את ביטנה. איסוף מהיר של מצרכים, ביקור בקצב שממול ובחנות התבלינים לקצת עשבים ותוספות והכל היה מוכן ומזומן.

עם הבוקר, עת קריאת השכווי, קמתי אליה, אל הדלעת. שטפתי אותה מאבק השדה והתחלתי בטיפול.

אז מה יש לנו?

דלעת אחת, מזן "דלעת אקזוטית", שמנה יפה ועגלגלה.

PumpkinStuffing_2257_121124

באבחת סכין הסרתי את כיפת הברזל וחשפתי את בשרה הכתמתם, כאשר אני שומר את הכיפה למכסה עתידי.

PumpkinStuffing_2267_121124

עתה עלו על הבמה השחקנים הבאים במחזה, כל אלו שיועילו בטובם להשהות בבטנה הריקה מתוכן של גיבורת השעה. כרישה יפה עם שאריות בוץ, גזרים קשוחים ופריקה (או פריקי) – אותה חיטה ירוקה מעושנת שרוכבת עכשיו על גל הטרנד. אותה פריקי הושרתה לה יחדיו במים כדי שתתרכך קצת המנוולת לפני השימוש ואז סוננה. הפריקי נקטפת בעודה באיבה, לפני שהבשילה ואז מעושנת כדי לתת לה טעם.

PumpkinStuffing_2273_121124

בלהט הסכין ולהב הרגע בלהב הסכין ולהט הרגע קוצצו להם המרכיבים

PumpkinStuffing_2276_121124

ואל האש נשלחו. ראשית נמזג שמן זית אל המחבת הלוחשת, שנית נזרקו עיגולי כרישה אל אותה מחבת רוחשת. כאשר הראו סימני כניעה הוספתי את קוביות הגזר והתחלתי בוחשת (מה לא עושים בשביל חרוז), קצת יין לבן נתן למטבח ארומה אינטרקונטיננטלית.

PumpkinStuffing_2280_121124

בצד ישב לו בשקט גוש בשר טחון. בעודי בוחש אותו פנימה הצטערתי שלא חשבתי מראש על בשר כבש טחון ששומנו מתלבש יופי על הפריקי ועל הדלעת אבל לספונטניות יש מחיר. השחמה מהירה על חום גבוה עד שהבשר נראה שחום (לכן קוראים לזה השחמה. הכחלה זה תהליך אחר) והכל מוכן.

PumpkinStuffing_2281_121124

בשקט,  בלי יותר מדי רעש וצלצולים המתינו להם בצד כל העשבים והתוספות לתורם. בעוד המחבת רוחשת, לוחשת, בוחשת וגועשת הגיעה תורם של מי שיתנו את הטעם ולא את הטון. צרור של כוסברה, צרור של פטרוזיליה, חופן של נענע מיובשת בלי המקלות שיתקעו בין השיניים ויבאסו לגמרי את הביס וחופן יפה של חמוציות. אני רכשתי לי חמוציות ללא סוכר, אורגניות, שנקטפו בידי גמדות חיגרות תחת אור ירח חלקי על המורדות הצפוניים של הרי זולגור. אבל נראה לי שזה יעבוד גם עם חמוציות רגילות. לא חיפשתי כאלו, זה מה שהיה שם בחנות (למרות שיש בחיגרות משהו)

PumpkinStuffing_2283_121124

ברגע של אמת, אוחדו להם כל הקצוצים יחדיו עם תכולת המחבת אל קערה אחת, ממש קיבוץ גלויות והוספו להם מלח, פלפל, קינמון בשפע ואורז בסמטי.

אורז בסמטי?! מה קרה לפריקי?

ובכן בפריקי שקונים בארץ בתפזורת יש חשש למציאות גלוטן (הפריקי עצמה נטולת גלוטן היא) ובאורז אין. כיון שנקבצו ובאו אורחים שאינם מחובבי הגלוטן, נשלחה הפריקי אל הסלט המלווה ואורז בסמטי התווסף לתערובת (אפשר גם אורז עגול לריזוטו, אפשר לתת גם בישול קצר לריכוך)

PumpkinStuffing_2286_121124

"Divide et Impera" אמרו הרומאים, "הפרד ומשול" אבל לעיתים יש לפעול כנגד אותם כללים עתיקי יומין ודווקא לחבר ולאכול. כל התערובת שנילושה היטב הוכנסה אל קרבי הדלעת שהמתינה לה בקוצר רוח. כמובן, ברגע שיש אורז או כל משהו אחר שתופח, יש להשאיר מקום לגידול. אל קרבי הדלעת גם נמזג ציר עוף למען הנוזלים שהאורז כה זקוק לו (למי שידו אינו משגת ציר מים רותחים יעשו עבודה מצוינת, רק באמש'כם – לא אבקת מרק עוף ונגזרותיה – אם הגעתם עד הלום וחמוציות שנקטפו בידי גמדות חיגרות – למה לקלקל?!)

PumpkinStuffing_2291_121124

וכמו שפרעה ציווה להשליך את הבכורים יאורה, כך התנורה הושלכה הדלעת על בטנה המתפקעת, בתוך תבנית עם שוליים כיון שהמנוולת מגירה נוזלים ומדי פעם יש להרים המכסה ולהחזיר אותם פנימה שם יועילו יותר. התנור על כל 180 מעלותיו קיבל אותה בחום.

PumpkinStuffing_2295_121124

בניגוד לבתיה עוזיאל, לא הכינותי מראש והמתנו לנו בין שעה לשעתיים (אפשר לתקוע סכין בדלעת לחוש אם היא רכה וניתן גם להציץ פנימה ולדלות משהו כדי לראות אם מוכן – הכל תלוי בגודלה של הדלעת ועובי בשרה).

לאחר שהאורחים הגיעו, הילדים כולם התייצבו (אין חשש, הם לא נגעו בדלעת או במה שבקרבה) נתרצתה הדלעת ויצאה את התנור, כולה מהבילה ורכה.

PumpkinStuffing_2300_121124

עם סלט ירוק לצידה, נפרסה הדלעת לרבעים ושמיניות ועצם העובדה שזו התמונה היחידה שנותרה כעדות אילמת מורה על הדחיפות של יושבי השולחן לנעוץ בה מזלג. פרוסת דלעת ממולאת, סלט ירוק טרי, כוס יין וחורף בחוץ מרחיבות דעתו של אדם וגם את חגורתו. אחרי זה לא נותר לנו ברירה אלא ללכת לנום. ככה זה – שב"ת = שינה בשבת תענוג!

PumpkinStuffing_2304_121124

פינת הגאון על שם אודטה דנין

לוקחים דלעת גדולה או כמה דלעות ערמונים קטנות. רוחצים היטב, מיישרים את התחתית כדי שהדלעת תעמוד ישר ואז קוטמים את הראש ושומרים את המכסה. מנקים מגרעינים וסיבים. מטגנים בצל או כרישה עם גזר קצוץ קטן עד שמתעלף. משחימים בשר בקר טחון שמן קצת (25%) או כבש (גם שמן). קוצצים בצד כמה עשבים שרוצים – כוסברה, פטרוזיליה, נענע (אפשר יבשה להגברת הטעם), תרד, וכו'. מוסיפים חמוציות או צימוקים, צנוברים. מלח, פלפל, קינמון, אפשר בהרט למי שקצת חריפות לא מרתיעה אותו. להוסיף מעט אורז לבן עגול או רגיל וממלאים את הדלעת כשמשאירים מקום לאורז לתפוח. מוסיפים נוזלים כגון מים חמים או ציר עוף וסוגרים את המכסה.

מניחים בתבנית עם שוליים והמקפידים גם שמים ניר כסף לחסוך קרצוף. לתנור שחומם בקפידה ל 180 מעלות (חום בינוני) לשעה לפחות. אם מצטברים נוזלים (יש בדלעת חור) אז מחזירים אותם פנימה. אחרי שעה בודקים עם סכין חודר את הקליפה בקלות (למעלה! אל תעשו עכשיו חור למטה!!!) ניתן להוציא. אפשר להכין מראש ולחמם בתנור כשמגיעים האוכלים, אבל זה מתחמם לאט.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Food, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על דלעת לשבת

  1. אילן הגיב:

    יופי של פוסט, יופי של מתכון, ויופי של צילומים!
    אהבתי, ועכשיו אני רעב… וכעת רק קצת אחרי 10:00!!!

  2. Zohar הגיב:

    I have exactly the same knife

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s