תענוג להזיע מהסיבות הנכונות

חזרתי עכשיו מאימון. ראשון לשנת אימונים חדשה לאחר פגרה של חודש. אני מיוזע ברמה של חולצה דבוקה, כואבת לי קצת הרגל איפה שחטפתי בעיטה נמרצת שלא השכלתי לחזות אותה מראש ואני מבסוט.

זה כבר כמה שנים שאני מתאמן באמנות לחימה (נינג'יטסו אצל אמיר חיימי). קבוצה מופלאה שחברים בה יחדיו זקנים כמוני וצעירים לפני ואחרי צבא. אף אחד לא זוכר מתי התחלנו להתאמן וכל שנה שמתחילה נספרת אצלנו כשנה שניה. רק לפני חודש, בסוף יולי יצאנו לפגרה. האימונים בקבוצות בירושלים נמשכו כרגיל ולנו נתנה חופשה שנתקבעה לפני שנים, לתת מנוח לגוף הדואב אחרי עונת אימונים, להימלט מהחום הבלתי נסבל על המזרון (למרות המיזוג והמאווררים הרועשים) ולתת למשפחות סיכוי כלשהו לחופשה.

אבל היום הזה שבו חוזרים להתאמן, המסרונים שעוברים לפני והאריזה המחודשת של התיק עם כל הציוד יש בזה טקסיות ושגרה מבורכת שיוצרת ציפייה. להגיע לאולם בנווה מונוסון ושם לעטות את החליפה ולעלות למזרון שם פוגשים את כל החבורה ששנים אנחנו יחד, כמו ערימת מילואימניקים שמכירים זה את זה על בוריו. הראש תוהה, לא זוכר כלום ואז כמו בתחילה של כל אימון התנועות הטקסיות, החזרה על העמידות, הקאטות והראש אולי לא זוכר, אבל הגוף זוכר.

BoxingGloves_9885_120907

מתחילים בחזרה על טכניקות ושוב התענוג של יריב אימון מוכר שאפשר לסמוך עליו שהוא סומך עליך שלא יקרה כלום, שיהפוך אותך במהירות אל המזרון אבל את המילימטר האחרון יניח בזהירות כי הגוף והשרירים עוד לא חמים ולא רוצים להיפצע על האימון הראשון של העונה. בפעמים הראשונות הידיים זוכרות את התנועה, הרגליים בועטות בדיוק למקום והכל זורם חלק עד שהראש מתעורר ומתחיל לערום בעיות "היד תופסת מעל המרפק או מתחת?", "הרגל דוחפת למעלה או על האגן?". אבל הכול מסתדר וכשעוברים לסבבים של קרבות אימונים והזיעה מתחילה לטפטף אל העיניים והגוף חם ונע בצורה חלקה כל העולם נעצר מלכת. הכול מרוכז כאן, על המזרון ביריב שלך. הראש ריק לחלוטין והזמן זורם בצורות משונות לעיתים מאט כשאתה מנסה לצאת מאחיזה כשהאוויר בריאות הולך ואוזל ואז אתה מרים את הראש ומגלה שעבר הזמן.

אני לא מתאמן בשביל להוציא אגרסיות או לדפוק מכות. אני מתאמן כדי לשמור את הגוף הזה בתנועה, לחזור ולהזכיר לו איך מתגלגלים, איך בועטים, את התחושה כשאגרוף נוחת כמו שצריך וכל הכתף יחד אתו בתאום, את התזוזה ואת השריפה הזו בחזה לאוויר כשמתאמנים עם מישהו שהוא חצי מגילך וזה עתה השתחרר (המנוול!).

אני חוזר עכשיו מאימון, בהרגשה נהדרת וציפייה לאימון הבא.

[בואו להתאמן אתנו, כל שלישי ושישי בנווה מונוסון. הקבוצה מקבלת כל אחד בין אם הוא פדלאה או ברוס לי. צרו איתי קשר ב eitan.elkin אצל ה gmail.com ]

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Sports, Thoughts, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על תענוג להזיע מהסיבות הנכונות

  1. אסקיאל הגיב:

    שנה שניה יוצאת לדרך!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s