שבועות עם גמל

חם.

אנחנו רצים אחרי העדר. טוב לא ממש רצים אבל הולכים מהר והעיזים לא ממש שמות עלינו. עלי מביט מרחוק, מוליך את החמור, ואני חושש שהעדר יתפזר לחלוטין. הכבשים די נשמעות לנו והולכות בטור מסודר אחרי המשכוכית אבל העיזים, נראה שהם חשות את חוסר הידע שלנו ומבצעות ניסיון פריצה נועז לכיוון קובץ שיחים מדברי. ממש חם. "חררררררררר" אחד מפיו של עלי והעיזים לומדות את מקומן ואוהד פותח בשעטה, לאגף את הפלג המתפרץ כמו התפצלות מפלגות בכנסת.

ShavuotCamelTrip_7064_120525

והעיזים שועטות קדימה ללא מורא הרועה שלהן, חולפות ביעף מעל תלוליות מדבריות חרושות קליעי רובה. הצלחנו לסגור אותם בטבעת חנק והעיזים נשמעות לקול העדר וסופסוף נעות בגוש אחיד לצד הכבשים שקיבלו את דין התנועה עוד קודם לכן. עכשיו יותר רגוע.

ShavuotCamelTrip_7078_120525

"עיזים? מדבר?? קליעים?!", שואלת עצמה הקוראת הממוצעת. "אני עוברת לבלוג של מתכונים לקינואה עם חמוציות!" היא חושבת לעצמה, "די עם השטויות שלו, קודם הפליימוביל ועכשיו עיזים?!".

אז תנו לי להתחיל מההתחלה, איפה שראוי להתחיל כל סיפור טוב.

צהרי שישי של חג שבועות, מאי 2012. החלטנו לבלות את החג בצורה קצת שונה. בעקבות נדידת אבותינו במדבר (זוכרים מה זה שבועות, חוץ מעוגות גבינה?!) החלטנו לצאת לטיול של יומיים בנגב עם לינת שטח עם גמלים. לא רכיבה על גמלים (עשינו את זה פעם ליום אחד, נתפסו לי שרירים שלא מופיעים בספרי אנטומיה) אלא מובילים את הגמלים שסוחבים את הציוד. הטיול אורגן במסגרת החברה להגנת הטבע שדאגה לרוב הדברים ובעיקרם גמלים והחשוב מכל למדריך.

תכירו את עַאדֵל (عادل). המדריך שלנו ליומיים הקרובים וגבר-גבר. מדריך בחברה להגנת הטבע בבית ספר שדה הר הנגב ובדואי משבט העזזמה שמכיר כל אבן בשמה, זוכר כמה עלים היו אתמול לכל שיח שעברנו, יודע להדליק אש בלי כלום כמעט, שף מדברי  – שילוב מושלם בין מדריך לאיש שטח.

ShavuotCamelTrip_7325_120526[4]

אליו הצטרף אחיו הצעיר אדם והנה עימם גם אחד משלושת הגמלים 'שלנו' (האם זהו חֲמְדָא?)

ShavuotCamelTrip_7119_120525

היו עלינו אוהל, שקי שינה, מזרוני השטח המופלאים שלנו, ובגדים להחלפה, הכול ארוז ומסודר בצ'ימידנים שהועמסו על הגמל. הנה מג'הוּל שהועיל בטובו לסחוב את הציוד. כשהבעתי דאגתי לשלום גבו של הגמל,שהרי אם קש מספיק לשבור גבו של גמל, מה יגיד מג'הול המסכן?

עאדל הרגיע אותי. גמל בוגר, כך אמר, יכול לסחוב גם 200 ק"ג בלי בעיה והתיקים לא שוקלים כלום כי הם מלאים בשק"שים ומזרונים. את הקש הוא אוכל, לא מניח על הגב. הועמסו גם 40 ליטר מים נוספים, ושאר ציוד מטבח לערב.

ShavuotCamelTrip_7037_120525

את הפעילות פתחנו בתה. תה חם ומתוק. ישבנו בסוכה מדברית. מחכים. למה מחכים?

היינו אמורים לצאת לדרך ב 13:00. כך סוכם עם בה"ד 1, שבשטחי האש וקריית המטווחים שלו אנו אמורים לעבור. בית ספר השדה סגר איתם על השעה שבה נוכל לעבור. אבל כשעאדל הגיע לנקודת המפגש הוא שמע יריות. טלפון מהיר לתיאום של בה"ד 1 העלה את הנקודה שהם אכן סגרו עם בית הספר, אבל נתנו אישור מיוחד לפלוגה נוספת להתאמן עד מאוחר ורק שכחו להודיע לבית הספר. אופס. לא נורא. יהיה בסדר.

יוצאים לדרך. 7 משפחות – 15 ילדים, 10 מבוגרים, 3 גמלים ואיתנו עאדל, אדם ושמוליק המוליכים את הגמלים. נורית, להפתעתה הגמורה זיהתה מישהי שהגיעה לטיול – תמי שלמדה איתה בשכבה ביסודי עד התיכון ופחות או יותר מאז סיום התיכון, הן לא דיברו. אין כמו הליכה מדברית לסגור פערים של 7 שנים.

ShavuotCamelTrip_7051_120525

בעוד השתיים הולכות להן יחדיו ואנחנו מתוודעים לחברים חדשים אנו פוגשים באופן 'מקרי' לחלוטין את עלי, עם עדר העיזים והכבשים שלו. עלי בירך אותנו בלבביות והודיע שאנחנו נעזור לו להעביר את העדר הלאה ונתן כמה כללים פשוטים שיסייעו לנו בביצוע המשימה.

ShavuotCamelTrip_7041_120525

ברקע, ממשיכה שיירת הגמלים לצעוד, בעוד אנו מהלכים לנו בעקבות הכבשים.

ShavuotCamelTrip_7055_120525

לוקח קצת זמן להכנס לראש שלהן ולחשוב כמו עז, לראות לאן הן זורמות ולזרום איתן, לאגף אותן וככה לגם להן להתקדם לאן שעלי רוצה. הכבשים תופסות את העניין מהר ומוותרות על זכותן להתפזר לכל עבר, מה עוד שחם להן (עלי ביקש שלא נריץ אותן כי הכבשים מתחממות ויכולות להינזק, כמו איזה פיאט אונו ישנה). העיזים עוד מנסות כמה תרגילי מנהיגות אבל החבורה מתפרסת לה בחצי מעגל והעיזים מבינות שיש פה כיוון ונכנסות לתלם.

זה הכל תנכ"י וקדום, עם נוף המדבר, פעיות הצאן, פסיעתם המהורהרת של הגמלים, הליכתנו שלנו בנוף קדומים אחרי העדר, כמו שהלכו אבותינו ערב שבועות במדבר – עד שעלי שולף את הטלפון מקפלי הגלבייה וסוגר עניינים. צריך להחזיר את העדר לדיר כי היו המלטות והאימהות צריכות להניק את הגדיים.

ShavuotCamelTrip_7087_120525

עלי מטפס על החמור, מסמן לכלבו ששכב לו בצל אחד השיחים ובין רגע השניים  מסיטים את העדר ממסלולו ובליווי כמה "חררררררר!" וכמה נביחות העדר נאסף בלי שום בעיות ונע הלאה.

אנחנו ממשיכים בדרכנו אל תוך אזור המטווחים השקט של בה"ד 1, כשילדי החבורה מתחילים לגלות אוצר – תרמילים, כדורים, מנופים של רימונים, חלקי שרשירים (חוליות המתכת שמחזיקות תרמילים של מקלע) ועוד שאריות. במהלך היומיים הקרובים כמה מהם יאספו מספיק תחמושת עד שיזדקקו לרישיון סחר בנשק ממשרד הביטחון.

אנחנו מתאספים באחת מסככות המטווחים הריקות להסברים ראשונים ותחילת הליכה. עאדל מסביר לנו על ההליכה מכאן.

ShavuotCamelTrip_7115_120525

אנחנו נמשיך מכאן על שבילי גמלים. המדבר זרוע שבילי גמלים, נַקָבּ. השבילים האלו הם באופן בדוק הצורה הפשוטה ביותר להגיע ממקום למקום כי הגמל הוא חיה עצלנית, הוא יבחר את הדרך הפשוטה, הבטוחה וזו שצורכת הכי פחות אנרגיה. האדם יוביל את הגמל על הנקב, אבל ברגעים מסוימים יעזוב את החבל וייתן לגמל למצוא את דרכו כי הגמל יודע.

במקרה, מתוך איזה חוש נבואי, יש עימי את המסלול המדויק שבו אנו עומדים ללכת. פנימה אל תוך המדבר, מעל לרכס וירידה לאפיק נחל נחל יתר שם נבלה את הלילה. ככה, זה בא לי פתאום, נבואית.

FirstDayMap

עכשיו אפשר לחזור לגמלים ולנדב שיושב וממתין שנזוז כבר, בישיבה האופיינית שלו (הוא מסוגל לשבת ככה שעות, אפילו מול הטלוויזיה…)

ShavuotCamelTrip_7109_120525

כשהחבורה מתחילה לזוז פנימה עאדל תופס את תפקיד המוביל ופשוט מדריך. הוא יודע ומכיר כל צמח שאנו עוברים על פניו ולמה הוא משמש. הוא מסביר לנו עקרונות פשוטים בקריאת עקבות ואיך לזהות אבן שזזה ממקומה כשמישהו דרך עליה. אנו שומעים על הנבטים, אותו עם קדום ומסתורי שחי באזור וששלט ברזי החקלאות המדברית ברמה שגם היום עומדים משתאים מולה. אנו חולפים על טרסות נבטיות קדומות שעדיין עובדות ואוספות אדמת סחף עשירה, כל פעם שיש שיטפון. היום הבדואים מנצלים את הטרסות הקדומות לגידולים שלהם. קרוב ל2000 שנה עברו ומערכות המים הנבטיות עדיין עובדות . שיטפונות, סערות, רומאים – כל אלו היו וחלפו ושורת האבנים הפשוטה מונחת במיקום מדויק שם תגרום לסחף העשיר לשקוע בלי שתיגרר במים.

ShavuotCamelTrip_7122_120525

אנו ממשיכים הלאה ונוצרות שיחות מעניינות. יש משהו בטיול כזה שמושך לשם אנשים בדיוק כמוך. כמו שמסיבת רייב בחיק הטבע תמשוך זן מסוים של אנשים כך טיול גמלים במדבר ימשוך רק משוגעים לעניין שהם, בגדול, די דומים לך עצמך וכך קל לגשר מעל חוסר ההיכרות ולפתוח בשיחה קולחת. בעוד שנורית ותמי סוגרות פערים אני הכרתי את יריב וטלי מפתח תקווה והילדים גם מצאו לאיטם בני שיחה.

בטיפוס במעלה הרכס התחוללה מיני דרמה כשאחד הגמלים כשל ונפל, חובט את בירכו אל הסלע. יכול להיות שלא קיבל מספיק עצמאות למצוא את דרכו במעלה הטרשי. אני כבר ראיתי בעיני רוחי איך אנחנו גואלים אותו מייסוריו (כמו שיורים במערבונים בסוס ששבר את רגלו) וממשיכים עם הציוד שלו עלינו. אבל עאדל פירק את הציוד, נתן לגמל לעמוד ועצרנו למנוחה על גב הרכס

ShavuotCamelTrip_7156_120525

ShavuotCamelTrip_7135_120525

מה שמרשים במיוחד בגמלים הוא ההתאמה שלהם למדבר. הגמל הכושל הסתובב לו בשקט ונישנש שיחים. הברך הפצועה דיממה לדקה ואז הדם קרש, בהתאמה מופלאה למדבר – לא לאבד נוזלים. הוא קיבל את המנוחה שלו ופני התזוזה קיבל גם את המטען שלו בחזרה.

ShavuotCamelTrip_7152_120525

בעוד היום הולך ודועך המשכנו הלאה לכיוון נחל יתר.

ShavuotCamelTrip_7158_120525

כאן עאדל הפגין את כישוריו. הרים גללים יבשים כדי לראות איזה חיה עברה ומתי, חיפש ומצא עקבות. הוא הראה לנו את שיחי הלענה, שמעליהם עושים תה מצוין לבעיות בטן ומה שיותר מופלא הוא שיש להם פרי (?) או תפרחת דמוית כותנה הספוגה בשמנים. גיץ אחד וזה נדלק. עאדל אסף כאלו (גם אנחנו) להדליק אש אחר כך. לכל שיח יש תפקיד, לכל יש סיפור או משמעות וכך הלכנו לנו בלאות קלה עד שירדנו לערוץ הנחל ולנקודה שבה נלון הלילה. באופן מפתיע, הגיח מתוך הערוץ טנדר שהמילה חבוט מחמיאה לו, עם עוקב של 200 ליטרים ועוד קצת ציוד בלווי עלי (אותו עלי מהבוקר) ומישהו נוסף בשם ע'יד. סימן הדרך שלנו היה עץ אלה אטלנטית ענק שבחסותו הוקם המטבח ואזור ההכנות.

עד שהקמנו את האוהל והתארגנו, יצאו עלי וע'יד, ובעזרת חבל ניילון פשוט קוששו כמות גדולה של זרדים, פרשו מחצלות וארגנו מקום למדורה. אז הגיע עאדל והציע לכולם לראות איך מדליקים אש בשיטות הישנות – לקח כמה זרדים יבשים ושילב בהם את כותנת הלענה, ונייר טואלט מפוחם (שמים נייר טואלט בקופסת פח ומבעירים אותה והנייר מתפחם בפנים ויתפוס כל גיץ). לקח מוט ברזל (כמו שופין ישן) ואבן, היכה עם האבן במתכת כמה פעמים וראה זה פלא – הנייר המפוחם והלענה תפסו אש מיידית ובסיוע רוח הערב המדברית כל החבילה נדלקה והונחה בעדינות המרכז ערימת זרדים וכך בתוך דקה הייתה לנו אש.

ShavuotCamelTrip_7163_120525

ShavuotCamelTrip_7159_120525

ShavuotCamelTrip_7165_120525

ShavuotCamelTrip_7173_120525

ShavuotCamelTrip_7175_120525

השימוש הטוב ביותר ברגע זה היה לתה. תה של טיול, חם מתוק וגולש בדיוק בזמן לבטן ולרגליים העייפות. ע'יד ישב ושפט לנו תה.

ShavuotCamelTrip_7179_120525

ShavuotCamelTrip_7193_120525

בעוד שאנו שותים תה ומתארגנים, אלון, אחד הטיילים הציע תירגול יוגה אל מול השקיעה. אני ויוגה לא ממש הולכים טוב ביחד, הודות לחוסר הגמישות שלי (הפיזי, לא המחשבתי!). ליד המדורה היו ענפים גמישים ממני. נורית לעומת זאת קפצה על המציאה ויצאה לשחרר את היוגיסטית הפנימית שלה אל מול השקיעה ברוח הערב הנעימה.

ShavuotCamelTrip_7190_120525

אני חזרתי לכור מחצבתי וישבתי לקלף בצלים ולחתוך ירקות לארוחת הערב, לצידו של שמוליק, עוזרו של עאדל וטבח נודד. הלוק הסטיבי וונדרי הזה, של משקפי שמש בערב אינו נובע, דרך אגב, מאופנתיות יתר או רצון לשמור על דיסטנס. זה נובע מבעיות זכרון. אם לא זוכרים לקחת את המשקפיים הרגילות מהמכונית ויוצאים רק עם משקפי שמש ואם אדם מסוים לא ממש רואה בלי משקפיים – אז יש אמירה אופנתית שתלך ותחמיר עם אובדן האור הטבעי.

ShavuotCamelTrip_7209_120525

התפריט שנקבע לערב – סירי אורז לבן, פוייקה גדולה עם תבשיל של עגבניות, בצל, בטטות ותפוחי אדמה, חצילים על אש פתוחה ולִיבֶּה (שימו דגש על הב', ממש נפחו את הלחיים ונשפו את האוויר בב', תנו מלרע קשה על הסוף) – מעין לחם גדול שנאפה קבור בתוך אפר המדורה. המחתה ששימשה לקליית פולי קפה, שימשה גם כאת חפירה, האורז בסירי האלומיניום הפשוטים כוסה במגשים במקום מכסה, הכל בפשטות ויעילות.

ShavuotCamelTrip_7236_120525

עד שהאוכל יהיה מוכן התפזרנו, כל המטיילים סביב, איש, איש לשלוותו הוא. נדב מצא ילד אחר ועברו על רשימות הנשקים הזמינים ב Battlefields 3 לפלייסטישן ואני יצאתי עם ידידי החדשים יריב ועלי לחפש עקרבים בלילה בעזרת פנס UV שהרי (אני לא ידעתי זאת קודם לכן), עקרבים זוהרים כשמאירים אותם ב UV אבל כשהאוכל התקדם, באורח פלא, כולם הופיעו לצד המדורה.

מן הסירים עלתה ארוחת ערב שהייתה ראויה לכמה כוכבי מישלן. האורז היה בדיוק, הירקות נמסו זה לתוך זה ויצרו רוטב טעים.

ShavuotCamelTrip_7250_120525

ע'יד חפר לתוך האפר ושלף משם את הלִיבֶּה, את אותו לחם גדול, היכה בו לסלק שיירים חול ובצע אותו אל הצלחות המשפחתיות.

ShavuotCamelTrip_7253_120525

אמנם עאדל ניסה לשכנע אותנו שלא צריך סכו"ם אבל התרצה ושלף ערימה של כפות. הרעב שכנע את הבנים לטעום קצת ירקות והוריד להם את הרתיעה מאורז בצבעים שאינם לבן. הזמנו את אלירן, החובש/מאבטח שהחברה להגנת הטבע שלחה, להצטרף למגש שלנו. כשהנחתי את המצלמה והבאתי כף ראשונה לפה, עם אורז, רוטב וירקות אפויים – טעם גן עדן מילא את פי. גם בתנאים רגילים היה זה טעים, אבל בשטח, אחרי היום החם וההליכה, אחרי ההמתנה וההכנות – זה פשוט היה מעדן. יחד עם הלחם החם, לא היה צריך יותר כלום. לראיה, כשבסוף אספתי את המגשים – רובם היו כמעט מוכנים לבוקר – נקיים לחלוטין.

ShavuotCamelTrip_7270_120525

בזאת תמה ונשלמה הארוחה.

הילדים נסוגו לאוהלים. נשיקת לילה טוב אחת לאוהד ואני שוב ליד האש עם נדב ונורית. הבדואים לא מדליקים אש ענקית, אלא אש קטנה בדיוק לצרכיהם. כאן, חוזרים אנו, על כנפי האש, למסורות קדמוניות ומסביב למדורה מתחיל העניין האמיתי. ע'יד שולף שבאבה, מעין חליל רועים, העשוי צינור פשוט ומנגן מנגינה פשוטה כשחבריו מצטרפים בשירה שקטה. קפה ותה נמזגים, צ'ופרים מוצאים את דרכם אל המעגל.

ShavuotCamelTrip_7275_120525

החושך מושלם באמצע הנגב (עם משקפי שמש בלילה) והשממה דורשת שיחה שקטה. לאחר שהנרגילה מתחילה להעלות עשן מתוק (תפוחים בלבד…) הסיפורים מתחילים לזרום. ע'יד מספר על סלאמה העני והערום שמרמה את אנשי כפרו וזוכה כל פעם בעוד עיזים וגמלים, גם כשלוקחים אותו לים סוף וזורקים אותו בשק קשור הוא מצליח לצאת מזה ולחזור לכפר עם עדר גדול יותר שלקח מהרשעים והפתאים. הצחוק ופיכפוך הנרגילה נמהלים זה בזה ועאדל מעלה סיפור משלו על הבדואים שעולים לעננים ופוגשים מלך שלא ישחרר אותם עד שיספרו לו שקר שיאמין לו. גם לי יש לתרום צ'יזבאטים וכשכולם צוחקים אני לוקח עוד לגימה מהתה המתוק המגן מצינת הלילה. כך סובב לו הסיפור מסביב למדורה הקטנה, מתובל בצחוק, קפה ושתיקה שיאה לו למדבר.

 

מבחינתי, זהו אחד רגעי השיא של היום. השיחה הזו, הצ'יזבאטים האלו ליד המדורה החברות בין אנשים שלא הכירו זה את זה הבוקר והערב הם יושבים יחד תחת השמיכה השחורה הענקית של שמי המדבר.

לאורה של המדורה הדועכת, אני נפרד מהמעטים שנשארו ועושה את דרכי אל שק השינה לשנת לילה מתוקה.

ShavuotCamelTrip_7278_120525

 

(המשך יבוא…)

פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Travel, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s