הרפתקאות טינטין בחולון

את טינטין אין צורך להציג ולכן אפתח ואציג אותו:

tintin-snowy-character

טינטין או Tintin (בבקשה לקרוא טָן-טָן עם נון שיוצאת דרך האף כדי להישמע משכנע) הוא עיתונאי הרפתקן שגורם לאינדיאנה ג'ונס להראות חלשלוש. הוא גיבורם של 23 ספרים של הבלגי ז'ורז רֶמי הידוע בשם העט שלו הרג'ה (Hergé) ובד"כ מתלווה אליו כלבו שלגי (Snowy בגרסה האנגלית ו Milou בגרסת המקור הצרפתית).

הנה עוד מישהו שעלי להציג: מישל קישקה

TintinConference_6596_120510

מישל הוא מאייר וקריקטוריסט אבל גם אדם רציני שמרצה בבצלאל. הוא בלגי במוצאו וטינטינולוג והאחראי לכנס טינטין שנערך במדיטק בחולון תחת חסותה של השגרירות הבלגית ומוזיאון הקומיקס בחולון. נורית עלתה על הכנס ואני לקחתי איתי שלושה טינטינולוגים מושבעים – מרסל שגדל על טינטין, נדב ואוהד שעדיין עסוקים בלגדול על טינטין והלכנו לכנס. היה זה חופש ל"ג בעומר ולהפתעתי (וגם קצת לצערי) הקהל היה מבוגר עם הבלחות מקריות של ילדים וברובו צרפתו-בלגי. לקחנו אוזניות של תרגום סימולטני ותפסנו את מקומנו.

TintinConference_Programme_120510

מישל פתח וסיפר על השתלשלות המקרים שהביאה ליצירת הכנס, על הסרטים התיעודיים שראה בARTE  הלוא הוא הערוץ של כל הפרנקופונים (הערת ביניים – פרנקופונים-דוברי צרפתית, פרנקופילים-חובבי תרבות צרפתית וישנה קטגוריה נוספת שבה יש רק את עמנואל הלפרין). ארבעת הסרטים היו על טינטין ומישל יצר קשר עם השגרירות הבלגית על מנת להשיג את הסרטים ומכאן לשם הם החליטו לייצר כנס שלם בנושא טינטין…

בשם המלך ונותני החסות קמה ועלתה בנדיקט פרנקינה, שגרירת בלגיה בישראל ובירכה את הקהל באנגלית, דווקא. אותי זה הפתיע כי הקהל נחלק לאלו שמדברים עברית ואלו שמדברים עברית במבטא צרפתי קשה והאנגלית נשמעה קצת לא במקום.

TintinConference_6565_120510

אחרי דברי הפתיחה והקישור של מישל עלה דניאל קוברר (Daniel Couvreur) עיתונאי בעיתון הבלגי Le Soir (לֶה סוּאַר) ומומחה טינטין. דניאל דיבר בצרפתית ואנו שנו בחיוך את האוזנייה שם היינו אמורים לקבל תרגום סימולטני אבל קיבלנו תרגום חלקי שעיצבן את שלושתנו. אני עוד מבין קצת צרפתית, הודות למר ווסטרייך, המורה המטורף שלי מכיתה ט' אבל הילדים לא ממש סחבו. דניאל גם קצת האריך בדבריו בלי לחוש בעוינות שהוקרנה אליו מהשורה השלישית שם ישבנו. הנושא היה מרתק אבל הוא יכול היה לומר את מה שאמר בהרבה פחות זמן.

בכלל לכל אורכו של הכנס עלו ובאו דוברים שניכר בהם שאינם עושים זאת בדרך כלל, אבל דיברו עם אש יוקדת בעיניהם וראית שהנושא בוער בעצמותיהם ולכן לפעמים האריכו בדברים וקצת איבדו את הקהל, אבל היו מרתקים.

TintinConference_6581_120510

דניאל דיבר על הספר השני של הרפתקאות טינטין, ספר שפורסם ב 1931 – טינטין בקונגו. הספר מציג את השחורים באור די מתנשא וטינטין טובח שם בחיות הסוואנה כמנהג התקופה. הרג'ה חזר לספר וצייר אותו מחדש ב 1946 ועידן אותו מאוד, אבל בכל זאת, ב 2007 הגיש אזרח קונגו בשם Bienvenu Mbutu Mondondo תביעה בבריסל נגד פרסום הספר.

si-tintin-mbutu-getty-127626720Bienvenu Mbutu Mondondo

הספר הוא השני בפופולריות שלו, אחרי טינטין באמריקה ומאוד פופלרי בקרב ילדים. דניאל הרחיב (מאוד…) והסביר שהרג'ה הצעיר (בן 23 בלבד) לא ידע כלום על אפריקה וקיבל הוראה לשלוח את טינטין לאפריקה, ע"י המו"ל של העיתון שם התפרסמו סיפורי טינטין. הוא הלך למוזיאון לאומנות אפריקנית ואגף הספרים בחנות הכולבו בון-מרשה כדי ללמוד על אפריקה. כל המקורות שלו היו ספרות קולוניאליסטית ולכן נקודת המבט שלו שיקפה את הלך הרוחות באותה תקופה, כשקונגו הייתה קולוניה של בלגיה. דניאל המשיך והוסיף כי למרות הניסיונות של הרג'ה שחש בשינוי ברוחות הזמן ושינה את הספר (וצבע אותו בצבע) ב 1946, עדיין הספר לא ממש פוליטיקלי קורקט. היום יש חוקים נגד גזענות בבלגיה והתובע השתמש בהם בטענה שהספר גזעני.

TintinConference_6587_120510

אחרי 4 שנים של דיונים החליט בית הדין הבלגי הגבוה לצדק, בפברואר 2012, לדחות את התביעה. הסיבה – הרג'ה לא התכוון לפגוע או לבזות ויש לקרוא את הספר בקונטקסט של שנות ה30 בבלגיה.

ירד דניאל, ומישל עלה להציג את הסרט התיעודי המדהים שבגללו הרים את הכנס – סרטו של מרק טמרמן 'בעקבות הלוטוס הכחול' (Marc Temmerman – Sur les Traces de Tintin – Le Lotus Bleu)

סרט נפלא שתורגם בצורה יפה ע"י אנשי השגרירות הבלגית שהפגינו שליטה נאה בעברית עם כמה שגיאים חינניות.

בהפסקה, אוהד חש כל כך נרגש מכל האומנות הזו, עד שבזמן שאחיו תקע קולה ועוגיות לוטוס (בלגיות!) הוא תפס פינה, שלף את מחברת הרישום שלו וצייר לאורך ההפסקה.

TintinConference_6594_120510

עכשיו הגיע זמנם של דוברי העברית. אחד אחרי השני עלו לבמה חמישה אנשים שכל אחד מהם ביקש להאיר פן אחר של טינטין.  כל אחד קיבל 10 דקות תיאורטיות אבל כפי שציינתי, ההתלהבות של הדוברים לקחה אותם רחוק לעיתים קרובות, מעבר לקיצוב הדקות.

ראשית עלה אורי פינק, האיש והזבנג. לאורי פינק יש מניות מייסדים על הקומיקס הישראלי, גם מחוץ לסדרת זבנג שחלק גדול מילדי ישראל גדלו וגדלים עליה (כולל הפרטיים שלי). הוא עלה לדבר כמתרגם של שבעה ספרי טינטין לעברית.

TintinConference_6604_120510

הוא הודה שהוא מקבל שתי שניות של כבוד בלתי מסויג מכל פרנקופוני שהוא פוגש ומספר לו שהוא המתרגם של ספרי טינטין לעברית. הכבוד מתחלף בבוז תהומי כאשר הוא ממשיך ומספר שהוא מתרגם מאנגלית כי הוא לא יודע צרפתית…

הוא סיפר שבתחילה חשב שזה קלי קלות אבל אחרי הראשון הבין שזה לא כזה פשוט. ראשית, להרג'ה אין אלוהים ולפעמים בועות הטקסט שלו עצומות. שנית, יש דמויות כמו קפטן הדוק (רב חובל חמור ים) שמקלל כל הזמן במעין קללות עסיסיות שאינן קללות של ממש (קישקה הסביר אח"כ שאסור היה לכתוב קללות בקומיקס ולכן הרג'ה השתמש במילים מיושנות שנשמעו עסיסיות וכל הילדים למדו לדבר כך – הנה מילון מסודר). איך מתרגמים קללה שהקפטן משתמש בה רבות "Billions of Blue Blistering Barnacles"? ביליון ברקים בוהקים!

TintinConference_6612_120510

פינק היה מרצה קליל ששבר את הרצינות הכבדה ששררה בהרצאה הקודמת של דניאל והחזיר את החיוך לעיני הבנים. אחריו  עלה חנן קמינסקי, בלגי נוסף שהיה אפילו מדריך השומר הצעיר של קישקה בבלגיה וחלק איתו חדר בלימודיהם בבצלאל. חנן דיבר על טינטין בקולנוע.

TintinConference_6617_120510

מתברר שהיו המון ניסיונות, לא כולם מוצלחים, להעביר את העיתונאי החוקר וכלבו אל מסך הקולנוע. חנן הראה צילומים מסרטים שונים, עוד לפני שעברו לאנימציה (ושנים רבות  לפני ספילברג)

TintinConference_6616_120510

במיוחד מצא חן בעיני הטינטין המצולם המושלם – "שחקן" שהופיע בשני סרטי טינטין בשנות ה60, אדם בשם ז'אן פייר טאלבוט (Jean-Pierre Talbot)  שנראה כאילו ישב לפני הרג'ה כשההוא הגה את דמותו של טינטין

tintin

ומי שנראה שישב לפני אותו סרט משנות ה60, למד ועיצב את דמותו של טינטין שלו הוא ספילברג. תראו איך דומה טינטין שלו לטאלבוט

Screen-shot-2011-09-27-at-10.00 x600

אחרי חנן שהתקשה לסיים, לפני שהציג את הדובר הבא, סיפר מישל קישקה סיפור אישי:

כשהיה ילד ולמד בבית ספר בעיר Spa בבלגיה, הודיע המורה, מסייה בּרוֹאֶר שלמחרת יבוא טינטין לבית הספר. קישקה לא נרדם כל הלילה מרוב התרגשות. למחרת, הגיע ז'אן פייר טאלבוט, יליד העיר, לבית הספר. קישקה הצעיר התאכזב שטינטין הגיע לבוש רגיל, בלי מכנסי הגולף הקצרים והתלבושת הרגילה שלו אבל ההתרגשות (ואולי העייפות) נתנה בו את אותותיה והוא עשה טעות בהכתבה ולא קיבל את החתימה המיוחלת…

זַ'אק פימה אספן וטינטינולוג עלה לדבר על ביקורו של טינטין בפלסטין. כן, לא רק בשביל החרוז, אלא במסגרת הספר Tintin au pays de l'or noir, הספר ה15 בסדרה מגיע טינטין לארץ הזהב השחור, ועובר בפלסטין של המנדט הבריטי.

TintinConference_6624_120510

במקור הספר התפרסם בעיתון מ1939 עד 1940 אבל אחר כך, חזר אליו הרג'ה, צבע אותו ועידן אותו גם מבחינה פוליטית. באופן אירוני זה קרה ב 1948 כשגם בפלסטין המנדטורית חלו כמה שינויים קלים (גם בצבע וגם מבחינה פוליטית).

TintinConference_6626_120510

נראה היה שהרג'ה למד את הלקח ועשה מחקר יפה הפעם. אבל עדיין, הגרסה הראשונה פחות נכונה פוליטית. לדוגמה, הביא  ז'אק שני פנלים – אחד ישן ושני מעודכן. בראשון הספינה שנושאת את טינטין מתקרבת לנמל חיפה (Haifa), שם שלקח מאטלס גרמני. בשני, המו"ל האנגלי ביקש לטשטש קצת והרג'ה תיקן את ישראל והספינה עומדת להיכנס לנמל חמחה (Khemkhah) נשמע קרוב אבל מספיק רחוק

TintinConference_6627_120510

טינטין שנחטף בידי המחתרות היהודיות שמתוארות בדיוק מפתיע. גם סטריאוטיפים יהודים הגובלים באנטישמיות קלה תוקנו בין הגרסאות. ראו למשל, את הרב בפאנל למטה שבגרסה הראשונה מתבלבל בין טינטין לבין אחד, פינקלשטיין שמו.

TintinConference_6631_120510

בגרסה המאוחרת, קטן אפו של הרב וסממניו היהודים נמוגים קמעה. הוא גם מתבלבל בין טינטין לבין אחד, גולדשטיין שמו.

TintinConference_6632_120510

ז'אק, כמו דניאל לפניו, הגן על הרג'ה ואמר שיש להבין את הספר בקונטקסט שבו הוא נכתב, ברוחות שנשבו באותה תקופה באירופה. זה לא שהרג'ה אנטישמי, זה רק רוח התקופה, ה Zietgeist שמדבר מתוך הקומיקס מתחילת המאה ה20.

אזי קם ועלה ושי צ'רקה, קריטוריסט ומאייר. גם הוא, כמו אורי פינק פתח והטיל פצצה (טוב, נפץ של פורים).

TintinConference_6633_120510

הוא התוודה שהוא לא אוהב את הרג'ה.  דממה הושלכה בקהל. שי לקח את הזמן שלו ולקח גם לוח ציור גדול והחל לרשום במהירות, 'דמויות מן הרחוב' כפי שציין וגיחוך עלה מהקהל כאשר די מהר בצבצו מעל כן הציור דמויותיהם של אחמדיניג'ד וביבי. שי טען (ובצדק) שבניגוד לפרצופים אלו, דמותו של טינטין חסרת כל אופי.

TintinConference_6640_120510

האמת שאת הטענה הזאת שמעתי גם במוזיאון הקומיקס בבריסל שם יש לטינטין אגף מדהים. התיאוריה של שי טוענת שהרג'ה לא חיבב אופי כיון שהדמויות החיוביות, אלו שקרובות לטינטין אין להם אופי מודגש באיור וככל שמתרחקים הלאה אל הרעים – הם מאופיינים יפה ולדמות יש אופי. אני מסכים לגבי הבלשים אבל קפטן הדוק הוא דמות נפלאה עם פרצוף מלא הבעה, אבל זו דעתו של שי והוא רשאי להחזיק בה. שי סיכם את הדיון בסיפור יהודי, מן המשנה, על משה רבנו שאלוהים משליך אותו בזמן לבית מדרשו של רבי עקיבא ושם משה מבין שכל מה שרבי עקיבא מוסיף על התורה שבעל-פה, הרי הוא מבוסס על התורה שניתנה למשה בסיני (המדרש המלא מבואר כאן). כך, לפי שי צ'רקה, אמנם הוא לא אוהב את הרג'ה, אבל הוא מעריך את העובדה שמוריו ומקורות ההשראה שלו עצמו למדו מהרג'ה והוא מכבד אותו על כך (כמו האמרה המיוחסת לכמה אנשים על כך שיוצר זה או אחר עמד על כתפיהם של ענקים).

ממש כמו בעליה לתורה, עכשיו קם ועלה המארח, מישל קישקה והפעם כמרצה. הוא דיבר על 'חטיפתו של טינטין' – איך שהדמות של העיתונאי החוקר הזה עם ציצת השיער הפכה לאייקון ונחטפה לצרכים אחרים. איך שכל העטיפות הפכו לדימויים מזוהים שהושאלו לצרכים אחרים. כמו למשל העטיפה המפורסמת של טינטין בטיבט עם העקבות בשלג שהפכה לטינטין בטיבט הכבושה כשהעקבות הפכו לשרשראות טנקים אל מול המנזרים הבוערים.

TintinConference_6645_120510

גם קישקה עצמו השאיל את טינטין לכרזה של כנס שנערך לפני כמה שנים בירושלים ושלח את טינטין לשבת אל מול חומות העיר העתיקה (עם תומסון ותומפסון כזוג חרדים)

TintinConference_6647_120510

ההרצאה האחרונה לכנס ניתנה בצרפתית כשמישל קישקה הופך למתרגם סימולטני (הרבה יותר מוצלח והוא יותר מתרגם אלא הוסיף פרשנות משלו שהייתה מעולה). הדובר היה דִידְיֶה פָּסַמוֹנִיק (Didier Pasamonik) מומחה צרפתי לקומיקס. הוא דיבר על הligne claire, הקו הנקי, סגנון הציור המפורסם של הרג'ה של קווים ברורים עם רקעים מדוייקים. דידיה עקב אחר ההתפתחות של סיגנון הציור הזה מאז הנס הולביין במאה ה16 וטכנולוגיה של חיתוכי עץ והדפסות וניסה להגיע עד הרג'ה רק שגם הוא חטא בחטא הדיבור הארוך והיה לו המון מה לומר אבל כשכולם חורגים בזמנים מישהו צריך לשלם…

היה מרתק להבין איך האילוצים הטכנולוגים של המאה ה16 השפיעו על סגנון הציור של ימינו אנו. העובדה שאם יוצרים בגלופת העץ אזורים שחורים גדולים הדיו השחור עלול לרכך את הנייר ולקרוע אותו ולנזול לאזורים אחרים ולכן הכול צויר כקונטור (קו תוחם) וקווקווים קטנים לציון עקמומיות, סגנון שנשתמר עד היום.

TintinConference_6657_120510

דידיה נאלץ לקטוע את דבריו כי ההמון צבא על הדלתות, מוכן להקרנה של הסרט של ספילברג. רוב באי הכנס עזבו ואנחנו התמקמנו בנינוחות וצפינו לנו בסרט, שאמנם כבר ראינו, אבל הפעם בדו מימד (נראה לא פחות טוב, אולי אפילו יותר…)

יצאנו אל הערב החולוני, עייפים אך מרוצים. היה מעניין מאוד ומרתק, אבל הכנס היה מיועד לאוהבי טינטין הפרנקופילים ורוב האולם היה בגילאים מתקדמים. חסר היה, לי אישית, החינוך לדור חדש שלא ידע את טינטין. אני עושה לביתי, בתחום הזה עם שני החבר'ה הצעירים שלי.

Tintin_running_logo_comic

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Creative, Family, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s