קליז מחלטר בעבור כסף ואני צוחק

כזכר טיפוסי, עלי לסמן טריטוריה ברגע שאני נוחת מטיסה ארוכה מבנגקוק לסידני, אבל אני צריך עיתון כדי שאוכל להיות נינוח יותר. המלון, כפי שצריך, הניח בדיסקרטיות עותק של טיים-אאוט על השידה ליד המיטה. בעודי מדפדף וקורא על אירועי השבוע, לצד ראיון ארוך עם ג'ון קליז, יש מודעה קטנה שהוא מופיע בתיאטרון לכמה ערבים, בדיוק בימים שאני גם מתארח בסידני. מיד הכרעתי שאני אהיה שם.

John_Cleese_12

למי שצריך תזכורת – ג'ון קליז: מונטי פייתון, בריאן כוכב עליון וכמובן החיפוש אחר הגביע הקדוש. המלון של פולטי, דג ושמו וונדה ועוד המון הופעות והבלחות שרובן נעות בין היסטריות לכאלו שעלולות לגרום לנזק פרמננטי בחלל הבטן מרוב צחוק.

התיאטרון, כך התברר נמצא כ 100 מטר מפתח המלון. זה סימן מאלוהי הקומדיה – אין לי פה שום בחירה חופשית. אחרי כמה טלפונים וביקורים בקופת התיאטרון נודע לי כי אין כרטיסים, אין ביטולים וגם חולים סופניים מבקשים שיאריכו את חייהם לפחות שיזכו לראות את קליז בפעולה.

לבסוף בחורה חביבה במשרד הכרטיסים שמחה להודיע לי שלאור הביקוש המטורף ולמרות שיש 5-6 ערבים הם החליטו למכור כרטיסים בעמידה (!) וגם זה לא במחיר מציאה…

אז עמדתי.

תיאטרון ה State Theatre נראה יפה ומכובד, הכל שיש ומרבדים והמון ברים בכל מקום. בפנים קטיפה ושנדילירים – כמו שצריך

EveningWithJohnCleese_20120401_141839_210401

אל הבמה פוסע מנחה רדיו אוסטרלי ידוע, שמסביר איך שהוא גדל על ג'ון קליז וכמה הוא שמח לארח אותו ואז פוסע קליז עצמו בהליכה שכל כך קל לזהות אותה ומתיישב. אפשר לשמוע את החיוך על שפתות כולם. הוא פותח ומסביר שהוא לא ממש רוצה לעשות את זה אבל אשתו המנוחה(My late wife), עוצר לרגע ושואל את הקהל – "אמרתי מנוחה? לא, לא, התכוונתי לאשתי לשעבר!" (not my late wife, my EX wife). אשתו השלישית, אליס פיי, לקחה ממנו 14 מיליון דולר בהסכם גירושין והוא מחויב לשלם לה עוד מיליון דולר לשנה עד שיגיע לגיל 76 שזה עוד 4 שנים ותודה רבה על תרומתכם הצנועה.

במשך שעתיים (עם הפסקה – שלפניה קליז אומר – "עכשיו תלכו לשתות משהו כי אני כבר בן 72 ועלי לשכב לנוח" ויוצא) הוא פשוט סיפר על חייו, על העיר הקטנה, שעל שפת הים, שבה גדל. על הדבר הכי משמעותי שקרה שם, שהיה כשהגרמנים הפציצו אותה והיסטוריונים רבים מנסים להבין למה כי הדבר הכי יקר וחשוב שהיה בעיר היה הפצצה עצמה. אביו, שהתגלה שאיש עם חוש הומור מצוין טען שזו ההוכחה שלגרמנים יש באמת חוש הומור. הוא דיבר על אמו שהייתה אישה נוירוטית עם רשימה עצומה של פחדים, ביניהם קלאוסטרופוביה ואגורפוביה (כך שהיה מאוד קשה למצוא את הגודל המתאים לחדר) ופחד מעיזים, גמדים, לבקנים והנסיכה מרגרט.  קליז התחנף לקהל המקומי וסיפר להם על הביקור שעשה עם חברי התוכנית הראשונה שלו, מעין חוג דרמה של קיימברידג' שהפך לתוכנית ב BBC, בניו זילנד. למרות שהוא היה ב 1964 בניו זילנד, שם היה רק 1928. בכמה דקירות חדות הוא אבחן את הניו-זילנדים והגיב לכמה קריאות מהקהל – נראה שהוא נהנה בעצמו.

EveningWithJohnCleese_2012-04-01_14-23-36_HDR_210401

האיש מצחיק, למרות שזה לא ממש סטנד-אפ. הוא עשה סיבוב סטנד-אפ ממש אחרי גירושיו ב 2009 ושם הוא היה מריר למדי אך מצחיק. עכשיו הוא נינוח יותר ובחלקו הראשון של המופע המנחה פשוט מראיין אותו והוא מדבר על חייו ועל הקריירה שלו, שלטענתו למזל היה חלק גדול בה, ועל כל האנשים המוכשרים שאיתם עבד, על מרטי פלדמן (בעל עיני הדג), סיפורים על פיטר סלרס ולאט, לאט מופיעים הפייתונים, אחד, אחד ונשזרים בתמונות ובסיפורים. לפעמים קשה היה לי לעמוד ולעיתים העמידה הקלה עלי כי יכולתי ללכת אחורה כי צחקתי כל כך.

ג'ון קליז עושה קומדיה כבר קרוב לחמישים שנה. לא סתם קומדיה. אם ידרגו את כל הקומדיות הטובות בעולם, מה הכי השפיע ועיצב קומדיה מודרנית, ישאלו אנשים ברחוב וקומיקאים מקצועיים – ג'ון קליז שם בכל רשימה, למעלה. גם כשהוא מספר סיפורים על שיחות הטלפון השבועית עם אימו שמתה בגיל 102 – הוא מצחיק עם הפאוזה המדויקת שמחזיקה את כולם ומפוצץ את האולם בצחוק. הוא לא מנחית פאנצ'ים אלא מחדיר להב דקיק וחד פנימה ומדגדג לך בפנים עד שאתה צוחק עוד לפני שאתה קולט. המנחה שואל שאלה שלא ברור אם היא ממש תואמה מראש, וברגע שקליז אומר "'well, you see…" אתה מתחיל לצחוק.

שמחתי לגלות שקטע הפייתון האהוב עלי ביותר מתוך הקרקס המעופף זכה בתואר "The silliest sketch" בקרב כל חברי מונטי פייתון – 'The Fish Slapping Dance'

 

הוא סיפר על המלון שבו התארחו כל הפייתונים ואישתו, דאז, קוני בות'. מלון קטן בעיר קטנה שעל חוף הים שנוהל בידי אדם בשם סינקלייר שהיה האיש הנורא ביותר שקליז פגש. המלון והאיש הפכו להיות המלון של פולטי שכתב יחד עם קוני אשתו (שהיא כידוע פולי, החדרנית בסדרה). הוא סיפר והדגים בעזרת קטעים מהסדרה כמה מהסיפורים שהיוו את הבסיס לאותו קטע. הוא התוודה שאחד הקטעים האהובים עליו ביותר הוא הסיפור של תרגיל הפינוי במקרה של שריפה:

בחלק השני הוא היה עוד יותר חלטוריסט והסביר כמה עקרונות קומיים בסיסיים, במיוחד הומור שחור – זאת בעזרתו האדיבה של האביר השחור מ'החיפוש אחר הגביע הקדוש'. גם מייקל פאלין חברו הטוב וחיסול הכלבים מ'דג ושמו וונדה' הופיעו כדי להסביר איך בונים קומדיה. הוא דיבר רבות על גרהם צ'פמן, מי שיחק את המלך ארתור ובריאן עצמו מסרטי פייתון. צ'פמן היה חברו הטוב ומי שכתב איתו במשך 25 שנה. הוא מת ב1989 מסרטן הגרון לאחר שעישן כל חייב. הוא סיפר הרבה סיפורים על שניהם והקרין את ההספד שנשא בטקס האשכבה ואיך רוחו של צ'פמן באה אליו לילה לפני כן כהשראה.

הפייתונים היו 6 כותבים ולא שישה שחקנים – כל הסיפורים שלו על הכתיבה היו מרתקים ומשעשעים. מדהים לגלות כמה הושקע בכל קטע. אפילו קטע טיפשי כמו ריקוד הדגים נכתב, שוייף נבדק ורק כשכולם, כל השישה צחקו – הקטע צולם. הסיפור חזר על עצמו בכל מה שקליז עשה. תמיד כותב וכותב וחוזר ומתקן עד שזה הרבה יותר ממצחיק (למרות שהוא התנצל על כמה סרטים שעשה כשחקן).

לבסוף אחרי שעתיים שנידמו כדקות קליז נופף לשלום וירד מהבמה לצלילי המארש של הקרקס המעופף. הקהל יצא עם חיוך רחב ואני הלכתי לי בלילה האוסטרלי, את כל מאת המטרים למלון כשאני שורק, יחד עם רבים, את הנעימה של הקרקס המעופף ומחייך על שזכיתי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Travel, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על קליז מחלטר בעבור כסף ואני צוחק

  1. לא יודע אם זה במסגרת המתיחות לאחד באפריל אבל בכל מקרה אני מלא קנאה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s