הכל זורם

היה זה הפילוסוף היווני הרקליטוס שאמר (ואני מצטט) "Τα Πάντα ῥεῖ". חזק, לא?!

לאלו מבינכן שלא קוראות יוונית שוטפת, זה מיתרגם לביטוי "הכל זורם". יש פילוסופים הטוענים שכוונתו הייתה, אי שם לפני 2,500 שנה, שהעולם משתנה וזז כל הזמן, גם אם לנו נדמה שלא קורה כלום. אני, טוען שהרקליטוס פשוט התכוון לרמת הגולן של חורף 2012. אחרי כל הגשמים הללו הכל פשוט זורם, כמויות של מים, נחלים שופעים והכל ירוק.

אי לכך, התארגנו על חדר בבית שדה חרמון ויצאנו ליומיים של טיול. בעוד שבעיר הגדולה חגגו את פורים, אנו יצאנו אל הטבע הצפוני, מטפסים אל רמת הגולן ונפעמים משפע הירוק ותלוליות השלג המלוכלך שעוד שרד פה ושם. לפתיחה ראויה, הרחק מההמונים, נבחר נחל אל-על בדרום רמת הגולן (הנה כל הפרטים). כגיק מטייל הרי לפניכן המסלול, כפי שהלכנו אותו מאבני איתן ועד לקיבוץ אלי-עד

NahalElAl_Map_120308 

שפע המים הוא מטורף.

אני לא יודע אם זה משהו ישראלי המשובב את הלב כשרואים מים (נקיים) זורמים להם ככה באמצע הטבע או כמויות גדולות של מים. כאומה, האֲמונה על הקו האדום התחתון של הכינרת, המראה של נחלים, מפלים, בריכות מיד מעלה חיוך ואושר רב. מעניין אם גם הסקוטים מרגישים אותו דבר כשהם רואים נחל זורם או מפלון.

הירידה לאפיק הנחל בוצית מאוד כיון שתחת כל סלע גדול יש נביעה שמשלחת את מימה מטה לכיוון הנחל. כפי שאמרתי, זה מביא לעילוי נפש ואתה פשוט מבסוט לראות את זה. די מהר אחרי הירידה, שעשינו במסלול ריק למדי, הגענו למפל השחור. שחור על שם הבזלת השחורה, מפל, על שם הנפילה של כמות מים ממש גדולה לתוך בריכה (שחורה)

 NahalElAl_6070_120308

NahalElAl_6073_120308

המסלול משעשע עם טיפוסים קטנים ואחיזות בסלע, מה שמיד מקנה לו ערך רב בעיני המטיילים הצעירים ובמיוחד נדב. אז מטפסים מטה אל הבריכה שזכורה לי כמאוד מפתה בימי הקיץ של נעוריי אבל עכשיו נראית קצת קפואה, למרות שאנו מוצאים משפחה שמתפשטת לה לאיטה ומתכוננת לזנק למים.

NahalElAl_6077_120308

החום שעולה ומתגבר מאוד מפתיע. רק ימים ספורים אחורה השתוללה כאן סופה ועקבות השלג שהותירה עוד ניכרים (לא באיזור הזה, יותר צפונה) אבל קשה להאמין שזה מרץ. בעוד אנו מטמינים את השכבות העליונות בתרמילים אוהד זועק שנגיע מהר. יש תגלית!

NahalElAl_6087_120308

בתוך שיח ישבה לה זיקית גדולה והסתכלה עלינו בעצבנות. לא רציתי לגעת בה (השומן שלנו באצבעות לא ממש עושה טוב לזוחלים ודו חיים-מכתים את עורם העדין ומפריע להם לנשום) ולכן כל הזמן הזזתי עלים כדי שהמנוולת תצא לאור ואוכל לצלם אותה. אחרי כ 15 דקות של תמונות וזיקית שנעשתה עצבנית, אליבא דאוהד, לפי הפסים האדומים שהופיעו על גבה, לא ממש הצלחתי להנציח אותה כפי שרציתי ולכן עזבנו אותה לנפשה

NahalElAl_6089_120308

ואם בחיות עסקינן, הרי שהעופות הדורסים שחלפו ועברו מעל ראשנו ואפילו לידנו כאשר טיפסנו מעל לערוץ היו אטרקציה רצינית לאוהד ששלף משקפת, מגדיר והחל דיון מעמיק עם אחיו ואיתי על מה ראינו:

מלמעלה למטה, בז מצוי,חיוויאי ונשר

NahalElAl_birds_120308

הפריחה משגעת. ברור לי שבאפריל, אחרי פסח (אני שומר מסורת-מנסה לא לטייל בפסח), הפריחה תהייה עוד יותר מטורפת, במיוחד אחרי הגשמים האלו, אבל כבר עכשיו יש נוריות, כלניות, רקפות ואפילו אזורים שמכוסים בצבעונים אדומים נפלאים

NahalElAl_6168_120308

הרקפות כל כך יפות, בפינות המוסתרות עם הנביעות שזורמות להן תחת כל סלע רענן

NahalElAl_6165_120308

ללכת עם כל אחד מהשניים זה ממש שונה. אוהד הולך ומדבר על ציפורים וחיות ופשוט לא מפסיק לרגע (מוכר מאיפשהו…) ואילו נדב נהנה מעצם ההליכה בחוץ והולך בביטחון שכיף להסתכל עליו. כל פעם שחצינו מים הוא פשוט פוסע על האבנים בלי להשתהות, בלי שום חשש או עיכוב, מדלג מעל כל מכשול עם הרגליים הארוכות שלו שלא נגמרות (הוא עבר אותי בגובה!).

NahalElAl_6110_120308

לקח זמן מה אבל המסלול ורגלינו הובילו אותנו אל המפל הלבן. בניגוד גמור למפל השחור, המפל הלבן הוא לבן. המים חתרו תחת הבזלת וחשפו את שכבת הגיר העתיקה יותר. בבריכות שמעל למפל המים מתאספים, מסתובבים להם ומחכים לתורם ליפול מטה, מהלך 14 מטר אל הבריכה שלמטה.

NahalElAl_6111_120308

הבריכה מתחת למפל הלבן היא הצ'ופר הרציני של המסלול, רק מחכה לאותם חמסינים מזעזעים של אוגוסט, מזמינה אל מימיה הקרים את המטיילים. אבל בימים אלו של תחילת מרץ, אנחנו ויתרנו על הרחצה

NahalElAl_6148_120308-x400

מהמפל הלבן, אחרי שמטפסים חזרה מהבריכה המסלול הופך לפשוט יותר ומטפס לאיטו לכיוון אלי-עד וחניון המכוניות. הערוץ הולך ומתרחק אבל הנוף רק משתפר

ElAl_HDR_6179_120308

בסופו של המסלול תפסתי טרמפ עם דוב, איש נחמד שאשתו הודיעה לו שהוא צריך לקחת אותי חזרה למכונית שהשארנו בחניון המפלים באבני איתן. אז תודה דוב, על הטרמפ, על השיחה ועל המזגן…

בדרך לבית ספר שדה חרמון הצמוד לקיבוץ שניר עצרנו לרגע אצל הצדיק הדרוזי, נידאל בישוב מסעדה כדי לטעום מהפלאפל שלו. גם אורן וגם יניב לחצו עלינו שנעצור שם. נכנסנו אני ואוהד ויצאנו עם עשרה כדורים (זה לא ממש כדור אלא מאפין חום ופריך) של אושר. בעוד אנו מכרסמים בעונג את הפלאפל במכונית צלצל אותו יניב לבשר שהם יצאו מחדר לידה, חובקים בן חדש כך שהשמחה על הרך הנולד נתערבבה בטעמם הרך של גרגירי חומוס טחונים עם המון שומשום.

לסיומו של יום טיול, בעוד שנורית ונדב משתרעים לנוח בחדר הספרטני של בית ספר השדה, יצאנו אני ואוהד אל שמורת הבניאס, דרך הפתח האחורי המצוי בבית ספר השדה, לראות מה נמצא בשמורה אחרי שכל המבקרים עזבו, בשעת בין ערביים כשהסיכוי למצוא חיות וציפורים עולה. פרט לכמה חוגלות וחתול לא מצאנו כלום אבל פסענו לנו בשקט מוחלט, נהנים מהליכה שקטה כששאון המים נשמע למטה, האוויר מלא בציוצי ציפורי שיר והשרירים עייפים. הייתה ממש קדוּשה באוויר ששנינו חשנו בה ופשוט נהנו מללכת אחד לצידו של השני בשתיקה.

Banias_6189_120308

ובעוד החשיכה סוגרת עלינו, טיפסנו חזרה לתוך המדשאות המוריקות של בית ספר השדה

Banias_6198_120308

יום כזה מצוין יכול להסתיים רק בצורה אחת – הסטייק הכי טוב בצפון ואחד הטובים בארץ – במיטשוס של קצרין –

המשך יבוא…

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Family, Travel, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s