מי שיטפונות גנובים–ימתקו!

(מוקדש לנורית שתומכת בשקט ברוב השריטות שלי)

עוד במקורות, בספר משלי, נכתב – מַיִם-גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ. ברצוני לאושש טענה זו:

ההודעה הבאה נתקבלה במערכת אתמול בערב, אבל עיני לא שזפה אותה לפני שעות הבוקר המוקדמות. לא שהיה לי מושג איפה היא צומת אלמוג אבל היה לי תחושה שזה לא ממש קרוב לכאן.

FloodInvite

שייקספיר, שם בפי גיבורו המלט, את השאלה הנצחית – לצאת או לא לצאת? האם לפרגן לאגו ולהרגיש ספונטני בידיעה שיש מחויבויות לילדים, נורית, לפגישות במפעל?

אחרי שכריכי בית הספר הוכנו, כל בני הבית כבר היו ערים ויומן הפגישות פונה החלטתי לצאת. כמובן שהטלפון של החברה להגנת הטבע קרס תחת משקל המים אבל החלטתי לצאת ואם יתבטל אז פשוט אפנה ואשוב על עקבותיי. בדרך כבר יצרתי קשר עם המרכז, שילמתי דרך ההאקר הסעודי ונרשמתי כדת וכדין.

ב 10:02 גלשתי מעדנות (וללא דלק כמעט) אל נקודת המפגש. אסף, המדריך שחיכה לנו הציע שנצמצם רכבים כדי למנוע שיירה ארוכה וכך פגשתי את רונן שהציע לי מקום במכוניתו ואת תמי ומרווה שהצטרפו אליו. השיירה המתהווה יצאה לדרכה אל ים המלח.

אתמול ירדו הגשמים הרציניים ובלילה החלו נחלי מדבר יהודה לשטוף. היום נראה מבטיח, אם כי מזג האוויר לא היה דרמטי מספיק – השמש זרחה והיה חמים באזור ים המלח. גם הנחלים שעברנו נראו די יבשים פרט לגב זה או אחר שהכילו מים חומים. השיחה במכונית קלחה כשארבעה זרים עם ענין משותף ניהלו שיחה. קל למצוא נושאי שיחה כאשר אנשים יוצאים מגדרם לטייל ולא סתם מזדמנים למקום. יש משהו בסיסי משותף שמגשר על חוסר ההיכרות וכשהשיירה חצתה בנתז רב את נחל חֵבֶר ועצרה בצד הדרך נוצר כבר הגיבוש ברכב.

ההתרגשות היתה רבה, למרות שבדיעבד, הייתה זו זרימה יפה ותו לא. אני חושב שרוב המטיילים ציפו לראות מים גועשים, איתני טבע שהאדם נכפף אל מול כוחם המאיים ולנו היה נחל שזרם לו אמנם בשצף קצף אך בנחת ובישוב הדעת.

FloodsHever_4740_120123

הטרקטורים שפינו את הכביש מכל הסחף סיפורו יותר מכל את סיפורו של הלילה שחלף שבו הנחל הראה באמת את כוחו אבל במניפת הסחף של הנחל, כאשר חלק ממנו זורם מתחת לחול והחלק הגלוי רחב יש רוגע יותר בזרימה מאשר בנקיקים ובקניונים הסלעיים שבפנים.

אסף אסף אותנו להרביץ בנו תורה. תרתי משמע. לא רק הסברים על הגאוגרפיה ומאיפה באים השיטפונות לעולם, אלא גם דאג להזכיר לנו את המקום בו מוזכרים שטפונות בספר הספרים:

"טז וַיֹּאמֶר, כֹּה אָמַר ה':  עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּה, גֵּבִים גֵּבִים.  יז כִּי-כֹה אָמַר ה', לֹא-תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא-תִרְאוּ גֶשֶׁם, וְהַנַּחַל הַהוּא, יִמָּלֵא מָיִם;" (מלכים ב' ג')

כלומר, כבר אז בספר מלכים, יהורם מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה שהחליטו להילחם במואב ולעלות עליו "דרך מדבר אדום" בנו על השטפונות ולא ראו רוח או גשם ופתאום "כ וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וְהִנֵּה-מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדוֹם; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֶת-הַמָּיִם" (שם). והנחלים שוטפים עוד מאז אותה מלחמה באדום ואפילו היום יש עדויות ללחימה כמו זביל של טיל לאו שהמים טרחו והביאו אי שם משטחי האש של הר חברון (הצינור הפלסטי בידו של אסף המדריך)

FloodsHever_4751_120123

לאחר שהוצאנו את החשש מהמערכת כי צילמנו, ליטפנו, שידלנו והרחנו שיטפונון, הקהל היה פנוי רגשית לשמוע על מקורם של השטפונות. אז דובר על מבנה הקרקע וכו' אבל מה שהיה מרשים הוא מפת אגני ההיקוות של הנחלים

FloodHever_4745_120123

הנה, למען הקוראים עם המספר הגדול במשקפיים אגן הניקוז של נחל צאלים סומן בירוק

FloodHever_4745Map_120123

נחל צאלים שיהיה בקרוב התחנה הבאה שלנו מנקז 280 קמ"ר בשטח הר חברון. כל טיפת מים שיורדת שם צריכה למצוא את דרכה, ללא מפות וללא GPS אל הפתח הצר שבו נשפך נחל צאלים אל ים המלח. אם טיפות המים יכולות לעשות זאת, אין כל סיבה שאנו לא נעשה זאת ואכן השיירה יצאה אל נחל צאלים למסלול הליכה קצר.

מהכביש, דרך עפר רצופת שלוליות הובילה אותנו אל החנייה ותחילת המסלול. כאן ברצוני לעמוד על פרדוקס משעשע:

בד"כ כשאנו מטיילים במסגרת משפחתית אין לי שום תמונה כי אני הוא זה שאוחז במצלמה. דווקא הפעם יש לי הרבה תמונות שלי רובן בחסות רונן שחולק איתי את שריטת הצילום וסחב גם הוא תיק עם ציוד.

FloodZeelim_4755_120123

המסלול שנקבע הוא מסלול קצר ומתוק, המיועד להביא אותנו אל המשטחים הלבנים של נחל צאלים. צאלים מכונה בערבית "ואדי א-סיאל" שפירושו נחל השטפונות הגדולים ואנו רוצים לראות לפחות עדויות רטובות לכך. למען הסר ספק וכדי שלא ליצור מתח שאינו טוב לבריאות הנה המסלול, כפי שהלכנו אותו, בתחילה מעל העקוץ ואז נכנסנו לתוכו.

ZeelimHikeRoute

השמיים שהאפירו בינתיים היוו את הרקע המושלם לצבעי המדבר השטופים. הנוף היה כתמתם ומבוצבץ ובזמן שהלכנו (בשביל הירוק במפת סימון השבילים) ראינו את המים זורמים בערוץ החולי

FloodZeelim_4762_120123

FloodZeelim_4768_120123

הדרך רצופה הייתה בשלוליות שלוות שסיפקו השתקפויות יפות של המדבר. השקט הזה, האוויר הנקי, וכל היופי מסביב היה מופלא

FloodZeelim_4764_120123

 

FloodZeelim_4772_120123

המטרה של ההליכה הייתה להכנס פנימה, לעובי הנחל, למקום שבו הוא מתחתר בסלע ושם, שם נוכל לראות זרימה רצינית כיון שהנחל הוא צר ולא מתחפר בחול.

יורדים למטה לערוץ וממשיכים פנימה עד ששאון המים מסמן שהגענו

FloodZeelim_4778_120123

אושר. פשוט מדהים לראות את זה ככה זורם. ברעש, בכוח, בחום עם קצף לבן. אל הלב מתגנבת התחושה שבכל זאת זה משהו מיוחד, וככה סתם באמצע השבוע, וזה גם במקום יום עבודה…

כולם התרוצצו סביב, עם חיןך אדיוטי ושיר בלב ומצלמות – ממצלמות SLR כמו שלי ועד טלפונים קטנים דרך כל המנעד של אופטיקה. כווווולם מצלמים בקצב.

FloodZeelim_4788_120123

FloodZeelim_4785_120123

אל תחושת האושר מתגנבת תחושת רעב קלה שנפתרת מיד באמצעות הכריך שזוגתי (שתחייה) הכינה בעודי מתרוצץ בבוקר כמו ג'וק מסומם בבקבוק להתארגן. ובעוד אני בולס, אסף מסביר

FloodZeelim_4812_120123

לא אלאה את הקוראות בכל ההסברים אבל שלוש מילים כן אביא. שלוש מילים של אסף ועוד אחת שלי. ואלו הם הדברים שהשיטפון מביא –סחוֹפֶת, גרוֹפֶת רחוֹפֵת ואני אוסיף, על אותו משקל, טינופת. סחופת היא אסופת האבנים הגדולות והקטנות שהשיטפון סוחף עימו וממלא את הערוץ. גרופת היא האדמה, המסה שזזה עם המים ואילו רחופת הם החלקיקים הקטנים המרחפים במים ונותנים להם את צבעם המשגע. טינופת היא כל הג'יפה שהשיטפון אוסף בדרכו (ע"ע זביל של לאו) ומשאיר בסבך השיחים.

FloodZeelim_4805_120123

שלוות ההסבר נקטעת באחת כאשר אנו שומעים רעש של משהו גדול נופל למים. אחד המטיילים שקודם לכן צלח בקפיצה את הנחל החליט לביים קפיצה נוספת, דרמטית יותר מעל לקטע הזרימה הצר, אך מה לעשות התנופה שלקח לא הביאה אותו אל חוף מבטחים והגרביטציה עשתה את שלה והוא צנח היישר לתוך הגב הסואן. ברגע שהחבורה ראתה שהוא מגיח, רטוב כולו ומחייך, כולנו הוצאנו אנחת רווחה. לא קרה כלום פרט לסיפור טוב שזה כבר תופסת מבורכת לכל טיול.

FloodZeelim_4792_120123

לבסוף, התחלנו לשים פעמינו חזרה אל הרכבים, הפעם דרך ערוץ הנחל כשאנו נאלצים לדלג מעל הזרימה מדי פעם, כאשר ישנן טבילות פה ושם אבל שום דבר מרשים כמו הקודמת.

די מהר אנו מגיעים אל העלייה לרכבים ונאלצים להיפרד מהנחל.

FloodZeelim_4830_120123

פרידה וסיכום בחניון והצוות המצומצם יוצא חזרה לנקודת האיסוף שם ניפרד איש איש למכוניתו וחזרה לחייו. המתיקות הזו, של טיול מופלא, ספונטני באמצעו של שבוע במקום יום עבודה ועיסוקים רגילים, המתיקות המופלאה הולכת ומתפוגגת ככל שהקליטה הסלולרית מתגברת בואכה ירושלים. צדקו חכמים שאמרו שמים גנובים ימתקו.

היה מצוין ומופלא. ואפילו הספקתי להגיע למקצה שחיית החזה של אוהד בתחרות השחייה שנערכה אחר הצהריים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה photography, Travel, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מי שיטפונות גנובים–ימתקו!

  1. shalom elkin הגיב:

    חידה:
    איזו סיסמא שהיתה פותחת את כל המחשבים של מכון רפואי מסויים מסתתרת בבלוג, ממש כפי שהיא היתה (רק שבעברית, ועם רווח בין המילים?)
    רמז: רבי יוסף.

  2. רונן הגיב:

    גם צלם וגם כתב,
    כתבה משעשעת ומהנה כאחד, עושה חשק לרוץ לשטח, מזל שגם אני הייתי…
    אכן ניחנת בכישרון כתיבה – כל הכבוד!

    אגב יש לי את התמונה של הנפילה למים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s