העיקר זה רכטר על פסנתר

עלי מוהר ויוני רכטר כתבו ויוני רכטר הלחין את שיר נבואי קוסמי עליז שאומר, בן השאר:

הו, לך ישר,
לך לבד,
אל תפחד.
אל תכעס,
לך תמים,
לך אחד

אם ניקח את רכטר הקלידן של כוורת נראה שהוא אכן המשיך ישר ולבד – שונה לחלוטין מאותה חבורה מוכשרת והמשיך בדרכו שלו ועל הדרך השאיר יצירות מופת מורכבות שהפכו לנכסי צאן ברזל עבריים. עכשיו מלאו לו 60 שנה והוא מסתובב בדרכים עם המופע הנוכחי שלו שנקרא "העיקר זה המוזיקה" (בניגוד למופע קודם שלו שנקרא העיקר זה הרומנטיקה). דנה ויניב הואילו בטובם להזמין אותנו להופעה שבה חנכנו את האולם באגף החדש של מוזיאון תל אביב. לאחר פיאסקו משעשע עם הכרטיסים ששולמו אך לא חיכו לנו נכנסנו באיחור אופנתי של שני שירים.

YoniRechter_3957_111215

רכטר הוא לא פרפורמר.  אין לו את האנרגיה הג'ינגית של סנדרסון או את החן השלומיאלי של גידי גוב, שניהם לעד יחוברו אליו. אבל, הוא פסנתרן מעולה ויש לו קסם חנוני שכזה. בניגוד לשניים הקודמים, הוא מתיישן בכבוד ונראה מצוין על המושב.

YoniRechter_3969_111215

אני אוהב את הקול של רכטר. אין לו איזה קול ענק, אבל יש לו קול אינטימי ורך והוא מגיש את השירים שלו המוכרים בצורה רהוטה ונעימה. אבל כשהתיישבנו הוא הצליח להפתיע (אותי לפחות) באיזה שיר או שניים שלא הכרתי (פדיחה). את המצב הציל הגיטריסט שליווה אותו, אהרוני בן ארי שפצח בקטע אינסטרומנטלי בשם "חלום ליל קיץ" שאפף אחד לא הכיר ולכן ניצלתי מבורותי. קטע בסגנון ג'אזי אבל לא ממש ג'אז ואחרי שנתן קטע גיטרה מצוין העביר את השרביט לפסנתר של רכטר ואז אחד אחד הואילו המלווים (בסיסט, מתופף, מקישן) להיכנס לסולו משלהם.

אהרוני בן ארי לא נראה צעיר אבל הוא היווה דוגמא מעולה לOld School – מאסטר מבוגר שמראה מה שווה ניסיון ויכולת לעשות פינג-פונג עם המבוגר האחראי השני על הבמה – רכטר. רוקר וג'אזיסט בעור של פקיד (אהרוני, קח את זה כמחמאה)

YoniRechter_3979_111215

כמו שאמרתי כבר, אני אוהב שרכטר שר בצניעות את שיריו אבל הוא לא מסכים איתי ולכן הזמין לבמה את יעל נחשון לשיר את שיר התעוררות ("כשאני מתעורר בכל בוקר…")

YoniRechter_4001_111215

לכבודה אף שלף רכטר משקפיים חמורות סבר שהתנוססו על חוטמו (מה לעשות, הבחור סוגר 60 והתווים לא נעשים גדולים יותר). הפליא אותי שהוא צריך תווים.

YoniRechter_4010_111215

המופע המשיך להיבנות מבחינת כוח אדם על הבמה כשעלתה עוד יעל אחת, יעל צבי, לשיר שיר של דליה רביקוביץ', שיר בשם כל משבריך וגליך שהוא חלק מקבוצת שירים של רביקוביץ' שרכטר עוסק בהם בשנים האחרונות אך אודה שאני לא הכרתי אותו והוא לא ממש קליל כמו רוב שירי עלי מוהר שרכטר הלחין.

YoniRechter_4004_111215(שתי יעלות חן, נחשון עם מכנסיים וצבי עם מיני)

להשלים את הצוות המזמר עלה והצטרף לבמה איתי פרל שיש עליו (הנה באתי הביתה עם דנה ברגר, למשל) ששר את ערב עירוני של אלתרמן שהתפרסם בפיו של יוסי בנאי אבל איתי פרל לא היה טוב לטעמי. קולו שטוח וחסר צבע, הוא לא מושך את הצלילים, אוכל הרבה שמן ולא סוחב בעלייה. הבנות שליוו אותו הוסיפו את הצבע החסר אבל הוא לא הוביל את השיר יפה.

YoniRechter_4013_111215

כשהחבורה הגיעה לשיר את שטח ההפקר ("אוהההה, הלוואי שהיית איתי פה") שהתפרסם במיוחד בביצוע של גידי גוב נזכרתי בחיוך שבמשך שנים שרתי "אוהההה, הלוואי שהייתי ציפור" וגיליתי שרבים היו שותפים לטעות שלי, אולי בגלל הקליפ מזהו-זה שגידי שר על רקע של סרט טבע של ציפורים ובפזמון עפה לו ציפור מאחוריו

אני הקפדתי לשיר הלוואי שהייתי ציפור לזכר ימים עברו. העיבוד היה סמבאי/ברזילאי שכזה והיה מרענן לשמוע שיר מוכר בביצוע לא מוכר. מה שגם לא היה מוכר (לפחות לי) הוא שיר ערש של יהודה עמיחי, שיר יפה שהלחן העליז והקברטי היווה ניגוד למילים הקשות ("אבא הלך לעבודה, אבא הלך למלחמה / אבל תישן… הבית מתמוטט, עולם עולה באש / אבל תישן, אבל תישן.") צ'לנית גבוהה המתאימה למידותיו של רכטר ליוותה אותו (נועה לוי אולי?!).

איתי פרל שעד כה רק איכזב אותי ואת נורית קיבל הזדמנות לבצע שיר משלו. הוא פוצח ב"אפילו לא אני" והפלא ופלא – הוא שר מצוין והשיר תפור למידותיו – בלי עליות קשות, בלי הצורך למשוך את ההברות והצלילים ומנעד קצר של קול – אולי השירים של רכטר, עם המלודיות הקצת סאשה ארגוביות המסובכות, גדולות עליו. רכטר קם ומנסה לרקוד בגמלוניות משעשעת שרק מקנה לו נקודות זכות נוספות.

YoniRechter_3995_111215

"סתיו יהודי" עגמומי יורד על האולם עם יעל צבי, צ'לו ופסנתר. שיר יפה אך שקט ועצוב שאריקשטיין קבע לו סטנדרט גבוה שיעל צבי הקטנה עם הקול הגדול עומדת בו יפה (למעלה זו נחשון ולא צבי, אז זו אילוסטרציה). רכטר מסביר שכדי להמשיך את אווירת העצבות השורה על האולם הוא בוחר להמשיך בשיר נוגה על דודה שלו. בלי להתבלבל הוא פוצח בשיר – "שיר הקרואסון" של חנוך לוין שלא הכרתי וגרר פרצי צחוק אצלי ובשאר הקהל:

שיר הקרואסון – חנוך לוין מילים, יוני רכטר מוזיקה

יש לי בת-דודה
זונה בפאריז,
ופאריז היא בכל זאת פאריז.
היא חיה בזבל, אך גומרת עם פראנקים,
והלקוח הוא קלוד ולא חיים.
וגם אם חייה כולם הם אסון,
כשהיא קמה בבוקר
הקרואסון הוא קרואסון.
אז זהו,
זה שיר בלי שום לקח,
איפה שאת – ככה את.
אחת בפראנקים, שנייה בשקלים,
שם יער בולון, פה כיכר אתרים,
אחת חייה כולם הם אסון,
שנייה גם אסון וגם בלי קרואסון.

הנה ביצוע מהופעה קודמת של רכטר עם שלומי שבן על המיקרופון והאקורדיון – שיר מופתי שמתכתב יפה מאוד עם שיר על בירה אירופית אחרת שגם אותו כתב חנוך לוין – לונדון, שם הטלוויזיה יותר טובה והאנשים יותר אדיבים.

רוחו של עלי מוהר, זצוק"ל, מרחפת כל הזמן מעל הבימה ולבסוף רכטר מספר על עלי מוהר, שותפו לכתיבה וליצירה של כמה מהשירים היפים ביותר של רכטר ועל השיר "העיקר זה הרומנטיקה" ("עוד בנעורי, כשפגשתי בחורה יפה…") ופוצח בשיר. באמצע הוא מסביר שאפשר גם באנגלית, שולף משקפי שמש סטייל ריי צ'ארלס וממשיך את השיר באנגלית ומשנה אותו לקצב סווינגי וראשי הקהל מתחילים להתנדנד…

YoniRechter_4053_111215

כמובן שאי אפשר לסיים בלי שיר נבואי קוסמי עליז (ראו משפט ראשון) שהוא הרכטר האהוב עלי ביותר. ואז יורדים לקטע המטופש הזה של אנחנו יורדים ואתם מוחאים כפיים ושורקים ואז אנחנו עולים, מופתעים לחלוטין.

עכשיו בא בונבון אמיתי – מחרוזת שירי ילדים. ספרתי שם את איך שיר נולד, אדון שוקו, הילדה הכי יפה בגן, ברקים ורעמים, אני אוהב שוקולד, מה עושות האיילות בלילות, גברת עם סלים ועוד. זה נועד להזכיר לקהל שהבחור הזה ליד הפסנתר הלחין את תקליט הילדים האולטימטיבי בעברית – הכבש ה16 (ואני אומר תקליט כי גם היום, בגרסת ה MP3 באמצע יש את הבקשה – עכשיו תיקחו את התקליט ותהפכו לצד שני).

גם יויה של כוורת הפציעה ובא, כתזכורת שהוא היה שם גם, חלק מהחבורה המופתית הזו של כשרון. יויה דרש ממש לקום ולרקוד, אבל רק צדיקה אחת יצאה לקצה השורה ושם פיזזה כשלחץ העיניים הלך והאט אותה.

ואז ניתנה לאיתי פרל ההזדמנות לדפוק שיר אחרון באמת מופתי. השיר המסובך כל כך לזמר אותו, השיר שיוצא כל פעם בתור השיר היפה ביותר בעברית, השיר שאריקשטיין ביצע עם שתי זמרות חדשות – קורין אלאל ויהודית רביץ (יודיץ). עטור מצחך זהב שחור. שתי היעליות פסעו בצורה נאה לתוך נעליהן של רביץ ואלאל. איתי פרל לא ראוי לקנות שווארמה לאריק איינשטיין בכתר המזרח ובוודאי לא לשיר את השיר הזה.

תם ונשלם. קידה ואורות.

YoniRechter_4086_111215

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Music, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על העיקר זה רכטר על פסנתר

  1. trilliane הגיב:

    סיכום נאה להופעה. רכטר רץ בהרכב הזה וברשימת שירים די דומה בשנים האחרונות, צפינו בו כמה וכמה פעמים בהנאה גדולה. אני שמחה לשמוע שהוא רענן את ההופעה, זה נותן לי סיבה ללכת שוב. טוב לדעת שהוא החזיר להופעה את "כל משבריך וגליך" – זה אחד האהובים עליי. את "סתיו יהודי" טרם זכיתי לשמוע, וזה השיר האהוב ביותר עליי של רכטר! (ובהופעות הקודמות לא היה צ'לו). גם את "שיר הקרואסון" לא הכרתי; מגניב! אין על רכטר, וצמד היעלות נפלאות. גם לנו לא ברור איך השתרבב לחבורה איתי פרל (שאין עליו בכלל לדעתי) ומה לעזאזל רכטר מוצא בו. גם השיר שכתב בעצמו סתמי, משעמם ומחוויר לצד השירים הדגולים של רכטר. בן זוגי מכנה אותו "קומזיץ גאי" (מאלה שמלווים את עצמם בגיטרה מסביב למדורה, ובזה הם צריכים להתמקד).

  2. eitanel הגיב:

    חן, חן.
    ב26 לינואר יש מופע לציון חמש שנים למותו של עלי מוהר וכמובן יוני רכטר יככב. אולי יש עוד כרטיסים?!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s